בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

במצב כל כך גרוע, גם החילונים מקימים ארגוני צדקה

דפוסי הקמת העמותות של המגזר החילוני והמגזר הדתי משתנים. הדתיים מקימים פחות עמותות מבעבר ואילו החילונים מרבים להקים עמותות חינוך, מה שמעיד על המעבר לחינוך פרטי. בתחום הרווחה הדתיים החלו להקים עמותות מתמחות, כמו החילונים, והחילונים החלו עקב המצב להקים ארגוני צדקה, כמו החרדים. ורק הערבים מקופחים בהקצבות כתמיד

תגובות

הקצאות ממשלתיות לעמותות רווחה-נתונים גרפיים הקצאות ממשלתיות לעמותות (2001-1999)-נתונים גרפיים

מה מעניין את החברה הישראלית? מה סדרי העדיפויות שלה? מה המגמות והתהליכים שעוברים עליה? תשובות חלקיות לשאלות אלה אפשר למצוא כשבוחנים את סוגי העמותות שמקימים אזרחי המדינה כדי לתת ביטוי לרצונותיהם וכוונותיהם. בשנים האחרונות נעשה ניסיון ממוקד למפות את העמותות במסגרת חקר המגזר השלישי, שגדל בקצב מהיר יחסית למגזר הציבורי והמגזר העסקי.

היום יתקיים הכנס השישי של המרכז הישראלי לחקר המגזר השלישי, הפועל באוניברסיטת בן גוריון ויוצג בו, בין השאר, מסד נתונים על העמותות שהיו רשומות בישראל בין השנים 1990 ל-2002. הנתונים והניתוח המוצגים בדו"ח לגבי דפוסי רישום הארגונים במגזר השלישי מגלים מגמות חדשות בחברה הדתית וגם בזו החילונית. כך למשל, מתברר שבעוד שארגונים דתיים מהווים יותר מ-43% מכלל ארגוני המגזר השלישי הרשומים, בשנים שבין 1999 ל-2001 חלה ירידה ניכרת, של 17%, ברישומם של ארגונים דתיים חדשים. במקביל חלה עלייה של יותר מ-6% ברישום ארגונים לא דתיים.

לא רק שחלה ירידה ברישום ארגונים דתיים חדשים, אלא שגם דפוסי ההתעניינות של הארגונים החדשים השתנו. הדו"ח מציין את כניסתם של יותר ויותר ארגונים שממקדים את פעילותם בהשגת שינוי חברתי כגון זכויות לנשים, באספקת שירותי רווחה לאוכלוסיות ספציפיות כמו קשישים וילדים, בפתיחת מכללות להכשרה מקצועית, ועוד. "מגמה זו מעידה על תהליך העובר על החברה החרדית, המאמצת דפוסים של החברה הכללית אך בוחרת לעשות זאת במגירות נפרדות משלה", אומר פרופ' בני גדרון, מנהל המרכז.

בתי ספר פרטיים

הנתונים מצביעים על מגמה מעניינת נוספת: לראשונה, מספר הארגונים הלא דתיים שנרשמו בתחום החינוך היה שווה כמעט למספרם של אלה הדתיים בתחום זה. בשלושת השנים שבין 1999 ל-2001 חל גידול של 36% ברישומם של ארגוני חינוך לא דתיים, לעומת ירידה של כמעט 11% ברישום ארגוני חינוך דתיים. גדרון סבור שהגידול משקף את הקמתן של מסגרות משלימות לבתי ספר והקמתן של עמותות הורים ובתי ספר פרטיים כתוצאה מאי שביעות רצון ממסגרות החינוך הממלכתיות.

שאיפה לשינוי חברתי

בחינת סוגי הארגונים החדשים שנרשמו בשנים האחרונות אצל רשם העמותות מצביעה על כך, שהעלייה הבולטת ביותר היא של ארגונים השואפים להביא לשינוי חברתי, בעיקר בחברה החילונית אבל גם באלה הדתיות והערביות. ב-2001 נרשמו 214 ארגונים כאלה, לעומת 88 ארגונים חדשים כאלה בלבד ב-1997. הדבר מלמד, לדעתו של גדרון, על הפיכתה של ישראל מחברה הומוגנית לחברה שבה קבוצות שונות שואפות לקדם אינטרסים ייחודיים שהממשלה אינה נותנת להם מענה.

עם זאת, קבוצת עמותות אלה היא עדיין רק החמישית בגודלה מקרב כלל העמותות שהיו רשומות ב-2001. הקבוצה הגדולה ביותר, 8,502 עמותות המהוות כמעט רבע מכל העמותות הרשומות, סיפקו שירותי דת, אם כי גדרון צופה שקבוצה זו תאבד את בכורתה אם תימשך הירידה שנמדדה בשש השנים האחרונות ברישומן של עמותות העוסקות בתחום הדת. תחום הפעילות השני בגודלו הוא החינוך, עם 5,304 עמותות המהוות כמעט 17% מכלל הגופים הרשומים; אחרי החינוך התחום הפעיל ביותר הוא תרבות ונופש, המהווה כמעט 14% מכלל העמותות. במגזר הערבי מהווה קבוצה זו את קבוצת העמותות הגדולה ביותר - כרבע מהעמותות הערביות - ועם קצב הצמיחה המהיר ביותר, במיוחד בתחום הספורט.

סיוע חומרי ישיר

הקבוצה הרביעית בגודלה היא עמותות בתחום הרווחה. לפי הנתונים, זו גם הקבוצה היציבה ביותר - בתחילת שנות ה-80 היוו ארגוני רווחה כ-12% מכלל העמותות, ובסוף 2001 הם היוו כ-13% מארגוני המגזר השלישי. באופן מסורתי, בתחום הרווחה פועלים ארגונים דתיים רבים ואלה מתרכזים בסיוע כספי וחומרי, המשך לתרבות הצדקה שאיפיינה את החברה היהודית גם בגולה. בדרך כלל תורמים הארגונים הדתיים כספים או מוצרים לבני אדם, בעוד שארגונים לא דתיים בתחום הרווחה נטו בעבר להקים ארגוני פילנתרופיה, שנתנו כספים לקידום מטרות כמו חינוך ובריאות.

אולם גדרון מבחין בשינוי מהותי שחל במהלך שלוש השנים האחרונות - ניכר גידול ברישום ארגוני רווחה דתיים המתמקדים באוכלוסיות ספציפיות ומספקים להן סיוע לא חומרי, כגון שיקום, טיפול וסיעוד, ומנגד נרשם גידול בארגונים לא-דתיים שמספקים סיוע חומרי לנזקקים. "זה ביטוי לשינוי העובר על החברה החרדית, המתחילה להכיר במצוקות לא חומריות הקיימות בקרבה, אך מבקשת לטפל בהן במסגרות נבדלות", סבור גדרון. הקמתן של עמותות חילוניות שמספקות סיוע חומרי משקפת ללא ספק צורך שנוצר בעקבות נסיגה בסיוע שמעניקים שירותי הרווחה הציבוריים.

ככלל, בין 1996 ל-2001 חל גידול ניכר במספר ארגוני הרווחה הלא דתיים החדשים - לעומת ירידה תלולה ברישום ארגוני רווחה דתיים בשנים 1999 עד 2001. רישום ארגוני הרווחה הדתיים ירד משיא של 145 ארגונים חדשים בשנת 1993 לשפל של פחות מ-70 לשנה ב-2000 וב-2001, ואילו רישום העמותות הלא-דתיות גדל באותה תקופה מ-94 עמותות חדשות ב-1993 לכ-180 ב-2001. הקבוצה הגדולה ביותר של העמותות החדשות בתחום זה היתה של עמותות עולים והנתונים מצביעים גם על עלייה דרמטית במיוחד בקצב רישום עמותות העוסקות ברווחת ילדים ונוער - מ-12 בשנה בתחילת שנות ה-90 ל-30 עד 40 לשנה בשנתיים האחרונות.

מתן סיוע חומרי לנזקקים היה במשך שנים רבות נחלתם של הארגונים הדתיים, אולם בשנים האחרונות חל גידול נכבד במספר העמותות הלא-דתיות המטפלות במצוקה חומרית - בקטגוריה זו לא הוקמו כלל ארגונים לא דתיים בין השנים 93' ל-96', ואילו בשנת 2000 הוקמו 38 ושנה לאחר מכן נוספו 41 ארגונים. תהליך זה התרחש במקביל להתרחבות ממדי העוני שפגע בחלקים רחבים באוכלוסייה, כגון עולים, קשישים ומשפחות חד-הוריות.

במקביל לשינוי בסוג הפעילות של עמותות הרווחה החילוניות, חל גם שינוי באוריינטציה של העמותות הדתיות. בשנתיים האחרונות, אומר גדרון, הוכפל מספר העמותות הדתיות המטפלות באוכלוסייה ספציפית - מתוספת של פחות משבע בממוצע שנתי בשנות ה-90 ל-15 ב-2001. עמותות אלה מהוות יותר מ-20% מכלל עמותות הרווחה הדתיות. במקביל חלה ירידה תלולה ברישום עמותות המעניקות סיוע כספי ישיר - בשנת 2001 נרשמו רק שש כאלה, לעומת 60 עד 90 מדי שנה בשנים הקודמות. גדרון אומר כי הסיבה לירידה אינה ברורה לו. "ייתכן שהגענו לרוויה או שאולי הם הולכים לכיווני פעילות אחרים", הוא אומר.

מתמיכות לחוזים

בתחום ארגוני הרווחה בולטת מאוד מגמה נוספת, שתופסת תאוצה בשנים האחרונות - ההפרטה. מרבית התמיכה של הממשלה בעמותות הרווחה מתבצעת באמצעות חוזים לרכישת שירותים, בניגוד לעבר, אז התבטא מרבית הסיוע בתמיכות כספיות. ב-2001 קיבלו עמותות הרווחה ממשרדי הממשלה הקצאה של 1.6 מיליארד שקלים. חלקן יחסית להקצאות של כלל העמותות עלה מ-13% ב-98' ל-21% בשנת 2001, בעיקר בשל גידול בהיקף החוזים. מרבית הכסף - כמעט 70% - הועבר במסגרת חוזים, ורק כרבע באמצעות תמיכות כספיות.

בולטת העובדה שעמותות לא דתיות מקבלות הרבה יותר הקצבות חוזים מעמותות דתיות. עם זאת הגידול של החוזים לעמותות דתיות מהיר יותר - מ-62 מיליון בשנת 1999 ל-150 מיליון בשנת 2001, גידול של פי 2.4 לעומת גידול של 1.7 לעמותות הלא-דתיות. מרבית תקציבי החוזים לארגוני הרווחה יועדו לטיפול בקשישים הנמצאים במוסדות, לטיפול בנכים, נשים, ילדים ומתמכרים.

קיפוח קשה

רק 4.7% מארגוני המגזר השלישי הם ארגונים ערביים, אף שהאוכלוסייה הזאת מהווה כ-20% מתושבי המדינה. התוצאה היא שבעוד במגזר היהודי רשומים 622 ארגונים לכל מאה אלף איש, במגזר הערבי יש רק 129 ארגונים, כחמישית. בתחום ההקצאות הממשלתיות מצבם של הארגונים הערביים קשה בהרבה. הם מקבלים רק 1.7% מכלל ההקצאות, כלומר חלקם בהקצאות מהווה פחות מעשירית מחלקם באוכלוסייה וכשליש מחלקם במגזר השלישי.

במגזר הערבי בולט חסרונן של עמותות המטפלות במצוקה חומרית בשנים האחרונות, על אף המצוקה הכלכלית הקשה במגזר זה. גדרון משער שייתכן שארגונים איסלאמיים שאינם רשומים כעמותות ממלאים חלק מהחסר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו