בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הקהילה היהודית מבקשת מהשלטון העתידי בעיראק להתייחס בחיוב לישראל

פעילים יהודים בארה"ב מנהלים מגעים עם ארגוני האופוזיציה העיראקיים, אך מקפידים על פרופיל נמוך כדי לא להביך אותם הרפורמים והקונסרווטיווים, שביטאו התנגדות למלחמה, נותנים לה הכשר מסויג הסעודים, שרשמית הם מחוץ למאמץ המלחמתי, העמידו את המרחב האווירי שלהם לרשות האמריקאים לשיגור טילי טומהוק

תגובות

ואשינגטון

אורח לא שגרתי הוזמן לוועידה השנתית של השדולה הפרו-ישראלית בארה"ב, אייפא"ק, בסוף השבוע שעבר בוואשינגטון: ראש המשרד הוואשינגטוני של ה"קונגרס הלאומי העיראקי" (INC) אינתיפאד קנבאר. הקונגרס הלאומי העיראקי הוא אחד מגופי האופוזיציה העיקריים שפועלים מחוץ לעיראק וראשיו רואים עצמם כמועמדים לתפקידי הנהגה בעידן שאחרי סדאם חוסיין. הזמנתו של קנבאר לוועידה משקפת ניסיון ראשוני להראות בפומבי את הקשרים בין הקהילה היהודית האמריקאית לאופוזיציה העיראקית, לאחר ששני הצדדים טרחו להסתירם כל השנים.

השיקולים נגד שיתוף פעולה גלוי הם ברורים - הפגנת קשרים טובים מדי עם היהודים לא תשרת את הארגונים אשר שואפים להנהיג את העם העיראקי, אשר תחת סדאם חוסיין חונך לשנאת ישראל ולביקורת על היהודים. מן העבר השני, בימים אלה, כאשר התחרות על ההנהגה העתידית בין ארגוני האופוזיציה השונים ובין האופוזיציה לאזרחי עיראק בעיצומה, ודאי שלא רצוי לשדולה היהודית לקשור קשרים עזים מדי עם אחת מן הקבוצות, באופן שיגרום לניכור מצד האחרות. "אנחנו לא רוצים להיות מעורבים בוויכוח הזה בשלב הנוכחי", אומר פעיל מרכזי באחד הארגונים היהודיים הגדולים.

בסופו של דבר אינתיפאד קנבאר לא הגיע לוועידת איפא"ק. ברגע האחרון הוא התבקש על ידי הממשל האמריקאי לצאת לצפון עיראק כדי לסייע שם בארגון ההתנגדות לסדאם. במקומו הגיע פעיל אופוזיציה ידוע אחר, כנען מקיה, שמזוהה פחות עם הארגונים הפוליטיים של הגולים העיראקים.

הארגונים היהודיים מקיימים קשרים שקטים כמעט עם כל ארגוני האופוזיציה העיראקיים ובעבר אף נפגשו עם הפעיל הבולט שבהם, אחמד צ'לבי. המטרה העיקרית במפגשים היא החלפת מידע, אבל ישנו גם ניסיון לשכנע בדבר הצורך ביחסים טובים עם ישראל והיהדות העולמית. "צריך להיות ריאליסטיים במטרות", אומר פעיל יהודי אחר, "צריך להבין שעיראק תהיה מדינה ערבית ושהיא לא תרצה לאמץ מדיניות חוץ שנויה במחלוקת". עם זאת, מבהירים הפעילים היהודים לאנשי האופוזיציה כי הם מצפים שהשלטון העתידי בעיראק יתחייב שלא להיות תוקפני כלפי ישראל ושיאמץ את הזרם המרכזי בעולם הערבי, "אולי משהו כמו עמדת סעודיה או מדינות המפרץ", אומר אותו פעיל.

למרות ההחלטה שלא להיכנס לוויכוח הפנימי בתוך האופוזיציה העיראקית, גורמים בקהילה היהודית ציינו בשבוע שעבר שבעוד אנשיו של צ'לבי הביעו דעות חיוביות כלפי ישראל בשיחות עם היהודים, הרי שעדנאן פצ'אצ'י, מנהיג גולה אחר שהקים באחרונה תנועת אופוזיציה שמתחרה בקונגרס הלאומי העיראקי, אמר בשבוע שעבר בלונדון כי הוא אינו צופה קשרים טובים בין עיראק החדשה לישראל, מכיוון שהדבר יהיה בניגוד לאינטרס העיראקי.

תפילה לשלום החיילים

חוץ מהכינוס השנתי של אייפא"ק, התקיימו בשבוע שעבר בארה"ב עוד שני אירועים מרכזיים שהדגישו את מגוון הדעות והעמדות בקהילה היהודית האמריקאית בנוגע למלחמה בעיראק. התייצבותם של אנשי אייפא"ק לימין כוחות הקואליציה ולימינם של שולחיהם אינה מפתיעה. דרכה של אייפא"ק היא לתמוך במה שטוב למדינת ישראל וכל עוד מדינת ישראל תומכת במלחמה, כך עושים גם אלפי הלוביסטים הפעילים למענה שהתכנסו בבירה האמריקאית. שר החוץ, קולין פאואל, שהיה אורח הכבוד בוועידה השנתית הבטיח לצירים המריעים "אנו נסלק את צלם הנורא של כלי הנשק להשמדה המונית, אשר מאיימים על ישראל והמזרח התיכון".

בקרב הזרמים הדתיים השונים בקהילה היהודית האמריקאית, אין אחידות כזאת וההתלבטות עדיין בעיצומה. בלוס אנג'לס התכנסו חברי הוועדה הרבנית של התנועה הקונסרווטיווית וניסו לברר את עמדתם כלפי המלחמה בה פתחה מדינתם נגד עיראק. 350 הרבנים ביטלו את הדיונים שהיו מיועדים לנושאים אחרים והקדישו את כל זמנם לשאלה, האם הם בעד המלחמה או נגדה. לבסוף הועבר הנושא לוועדה מצומצמת וזו הוציאה תחת ידיה נוסח החלטה שהשורה התחתונה בו היא תמיכה במלחמה, גם אם מסויגת.

"היהדות מאשרת היתר למלחמה בתגובה לאיום שמסכן חיים, בזמן הנוכחי או בעתיד הנראה לעין", נאמר בהחלטת הרבנים הקונסרווטיווים, אשר אישרו בכך כי הם מסכימים לרעיון של מלחמת-מנע כמו זו שעליה הכריז הנשיא בוש. רבני התנועה גם הביעו תמיכה במאמצים של כוחות הקואליציה להסיר את איום הטרור והנשק הגרעיני, והביעו תמיכה בחיילים עצמם. התנועה סייגה ואמרה כי היהדות רואה בשלום ערך עליון, אבל היא יכולה לקבל מלחמות לצורכי הגנה. החלטת הרבנים גם קראה לגלות ריסון מרבי בעת פעולה בקרב אזרחים ולהימנע ככל האפשר מפגיעה באלה שאינם לוחמים.

דרך ארוכה עברה התנועה הקונסרווטיווית עד שהגיעה לנוסח החלטה זה. לפני המלחמה וגם בימיה הראשונים, היה הרב איסמר שורש, ראש הסמינר התיאולוגי היהודי שהוא הגוף המחנך העיקרי של התנועה, אחד הדוברים הבולטים נגדה. הוא אמר כי ארה"ב נכנסת ל"עידן של אפלה" וכי המניע למלחמה הוא פוליטי ולא הגנתי. אחרי פתיחת המלחמה עשה הרב שורש צעד אחד לאחור. במאמר ב"ניו יורק טיימס" הוא הצהיר שהוא אינו רוצה למתוח ביקורת על המלחמה בשעה שהחיילים לוחמים בשטח, דבר שנתפש על ידי רבים כחזרה בו מעמדותיו.

במידה רבה משקפת גישה זאת של שורש את דרכה של התנועה הקונסרווטיווית - אף שמגוון הדעות בה ערב המלחמה היה רב ודובריה ורבניה השמיעו הסתייגויות רבות מהכוונה לצאת למלחמה, הרי שמרגע שהתחילו הקרבות הם העדיפו להצהיר על תמיכה ולמעט בביקורת. ההחלטה שיצאה מלוס אנג'לס בשבוע שעבר היא תוצאה של תהליך זה.

אצל הרפורמים הדילמה בולטת עוד יותר. גם הם התכנסו בשבוע שעבר כדי לנסח את עמדותיהם וגם הם נזהרו מלמתוח ביקורת חריפה מדי על המלחמה עצמה. התנועה הרפורמית נחשבת לביתם של הליברלים היהודים ואנשיה נחשבו לכוח מוביל בתנועת זכויות האזרח של שנות ה-60. לא בכדי זכו חברי הקונגרס הדמוקרטים שבאו לנאום לפני צירי הוועידה, בהם הסנאטור אדוארד קנדי ומנהיגת המיעוט בבית הנבחרים ננסי פלוסי, לתשואות רמות. הנציג הרפובליקאי היחיד, אריק קנטור, נאלץ להסתפק, לפי הדיווחים, במחיאות כפיים קלושות.

מעל הבמה נשמעה ביקורת חריפה על הנשיא בוש במגוון של נושאים, אבל דווקא הביקורת בעניין המלחמה בעיראק לא עמדה במרכז. "בתנועה הרפורמית יש מגוון של דעות בעניין המלחמה בעיראק, אבל יש קונסנסוס שלפיו המלחמה אינה באה במקום מלחמות אחרות - נגד העוני, השנאה והניצול", אמר בדיון הרב אריק יופה, נשיא איחוד הקהילות הרפורמיות בארה"ב. ההחלטה היחידה בעניין המלחמה היתה תפילה לשלום החיילים בחזית והכרה בכך שיש מגוון של דעות בנוגע למלחמה. זאת החלטה שהיא רחוקה מאוד מהבעת תמיכה כלשהי במלחמה, אבל היא רחוקה גם ממתיחת ביקורת עליה.

אצל האורתודוקסים המצב פשוט יותר. האיחוד האורתודוקסי, ארגון הגג של הקהילה, פירסם מיד עם פתיחת המלחמה הודעת תמיכה חד-משמעית בנשיא בוש ובהחלטתו לאסור מלחמה על עיראק, שהוגדרה מלחמה בעלת "מטרות אצילות". הסקר היחיד שבחן עד כה את עמדות היהודים כלפי המלחמה, כחודש לפני שפרצה, מצא כי 56% מהיהודים תומכים במלחמה. ההערכה היא כי שיעור זה הוא כיום גבוה יותר, בהתאם לעלייה בתמיכה במלחמה בציבור האמריקאי הכללי.

היחסים הסודיים עם סעודיה

לפני שבוע החליטה ארה"ב לשנות את מסלולי הטיסה של טילי השיוט שלה מסוג טומהוק אשר עברו מעל שטחה של סעודיה בעקבות טענות של הסעודים כי ארבעה טילים נפלו בתוך שטחה וסיכנו את תושביה. בקשה דומה התקבלה גם מטורקיה לאחר שתבונתם של כמה מהטילים החכמים לא הספיקה להם כדי למצוא את הדרך לבגדאד והם נחתו בשטחה. הבקשה הסעודית להפסיק את ירי הטילים מעל שטחה אל תוך עיראק, מאירה למעשה את העובדה שכל הצדדים מבקשים להסתיר, שמלכתחילה הסכימה סעודיה להעמיד את שטחה האווירי לרשות האמריקאים לצורך שיגור טילים מספינות בים-סוף, לעבר עיראק.

סעודיה היא השחקן הנסתר במלחמה האמריקאית בעיראק. לפני פרוץ הקרבות היא הבהירה מעל כל במה את התנגדותה למלחמה והצהירה כי לא תשתף פעולה עם האמריקאים. בניגוד למלחמת המפרץ הראשונה, שבה היתה סעודיה שותפה מרכזית ובסיס יציאה עיקרי לכוח שפעל נגד העיראקים, הרי שכעת היא יושבת בצד, לכאורה לא מעורבת. אלא שגורמים אמריקאיים הבקיאים בנושא אומרים כי בעוד שתי המדינות הסכימו שמוטב להסתיר את שיתוף הפעולה הצבאי ביניהן, הרי שיש הידברות והסכמות בין ארה"ב לסעודיה שמאפשרות לארה"ב לנצל רבים מהנכסים האסטרטגיים שבידי סעודיה.

שיגור טילי השיוט מעל שמי סעודיה הוא רק דוגמה אחת. מעבר לכך נטען כי היא מאפשרת לארה"ב להשתמש בשטחה האווירי גם לצורך טיסות מודיעין וכי בסיס חיל האוויר האמריקאי המרכזי בסעודיה, מסייע בפעילות הפיקוח האווירי על המטוסים שיוצאים למשימות הפצצה בעיראק. הבסיס האמריקאי היה אמור למלא תפקיד מרכזי במלחמה ולשמש ליציאת רוב גיחות ההפצצה, אלא שכבר בשלבים הראשונים, לפני כחצי שנה, הבהירו הסעודים כי לא ירשו לאמריקאים להמריא משטחם כדי להפציץ את סדאם. אבל אחרי שהתפוגגה מעט אווירת המשבר, התבהר לאמריקאים שאפשר להגיע להבנות שקטות. אחת מהן היא שארה"ב אמנם לא תמריא מסעודיה, אבל תיעזר בשטחה האווירי ובשליטה האווירית מתחומה.

הבנה אחרת היא בתחום הנפט. מתכנני המלחמה האמריקאים חששו שאחת ההשלכות המיידיות של המלחמה תהיה קפיצה חדה במחירי הנפט, הן בגלל הפסקת היצוא העיראקי המוגבל, שמסתכם ב-1.7 מיליון חביות ביום, והן בגלל האווירה העצבנית בשוק. כאן שוב נכנסה סעודיה לתמונה. שבועות רבים לפני שנורתה הירייה הראשונה במפרץ הגבירו הסעודים את קצב הפקת הנפט שלהם כדי להתגבר על מחסור אפשרי והגיעו לקצב הפקה שכמותו לא היה זה שני עשורים. ארה"ב רוכשת את העודפים וצוברת מלאי כשהיא דואגת שהמחירים בעולם לא יעלו. כאשר תסתיים המלחמה יוכלו ארה"ב וסעודיה להוציא שוב את היחסים ביניהן אל מחוץ לארון.

גורם אמריקאי אומר שהציבור בארה"ב יופתע לגלות עד כמה חיונית היתה תרומתה של סעודיה למאמץ האמריקאי. כרגע הממלכה אינה נהנית מאהדה רבה בדעת הקהל האמריקאית. ביום שאחרי יצטרכו וואשינגטון וריאד לברר כיצד הן מתגברות על המכשולים האחרים שהעכירו את יחסי שתי המדינות בשנתיים האחרונות: היחס לתוכנית השלום של האמיר עבדאללה, שאלת שיתוף הפעולה הסעודי בחקירות הטרור והמשך הנוכחות המסיווית של חיילים אמריקאים על אדמת סעודיה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו