בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הסמן הימני של יהדות ארצות הברית

הבית הלבן מתעלם ממנו. ההנהגה היהודית מזלזלת בו. מנכ"ל הליגה נגד השמצה אברהם פוקסמן כינה אותו "כלב התקיפה של משמרות החשיבה היהודיים". אבל מורטון קליין, נשיא ארגון ציוני אמריקה, תומך נלהב במלחמה בעיראק ומתנגד חריף של "מפת הדרכים", הולך וצובר מעמד כדובר יהודי בולט. אולי מכיוון שהוא משמש פה למגזר רחב של יהדות ארצות הברית, שאין לו ייצוג אחר

תגובות

ניו יורק

באירוע יהודי בדטרויט שנערך ביום ראשון השבוע זכה מורטון קליין לקבלת פנים נלהבת, מהסוג השמור לפוליטיקאי אמריקאי שסיים בחירות מוקדמות בניצחון מרשים. "זה מדהים", אמר קליין למאזיניו, "שבממשל האמריקאי ובממשלת ישראל יש כאלה המתייחסים לאבו מאזן מכחיש השואה כאל שותף רציני למשא ומתן".

קליין, נשיא "ארגון ציוני אמריקה" (ZOA), איננו בדיוק הדמות המתקשרת לתדמית של נואם מלהיב וסוחף המונים. כתוצאה מפגם מולד יש לו קול מאנפף והוא מתקשה להשלים משפט ארוך בלי להפסיק לנשימה עמוקה. אבל הקהל בדטרויט אהב את דבריו על מפת הדרכים. "זו יוזמה מדינית גרועה יותר מהסכם אוסלו הראשון", הצהיר, "באוסלו לא הובטחה לפלשתינאים מדינה פלשתינית וישראל לא נדרשה להפסיק להקים התנחלויות".

עיתונאי מקומי העיד השבוע כי ההתלהבות בקהל הגיעה לשיאה כאשר קליין לעג למנהיגים היהודים הפוחדים להביע דעתם בגלוי נגד מפת הדרכים ולגנות בפומבי את אבו מאזן. לדבריו, "ראשי ארגונים חוששים לדבר נגד אבו מאזן כי הם אינם רוצים להרגיז את הנשיא בוש ואת ראש הממשלה שרון". מאות האורחים קפצו על רגליהם והריעו לקליין דקה ארוכה. "אני מאוכזב מאוד משרון שהביע נכונות לשאת ולתת עם אבו מאזן", המשיך, "מנהיגים יהודים גם פחדו בזמנו להתנער מהסכם אוסלו הראשון כי חששו להרגיז את הנשיא קלינטון ואת ראש הממשלה יצחק רבין".

קבלות הפנים האוהדות שקליין זוכה להן בהופעותיו בפני יהודים ברחבי ארה"ב עומדות בניגוד קוטבי לתגובות שהוא מעורר בקרב הממסד היהודי. אחדים מהמנהיגים וראשי הארגונים היהודיים מסתייגים מקליין בחריפות ומתייחסים להצהרותיו בלעג מוצהר. כשהוא קם לדבר בישיבות של ועידת הנשיאים, הנוכחים אינם מסתירים את זלזולם באיש ובהשקפותיו. בישיבה שהתקיימה בשבוע שעבר בהנהלת השדולה היהודית אייפא"ק הציע קליין עשרה תיקונים להצהרת עמדות של הארגון. תשעה מהתיקונים שהעלה נדחו על הסף ותיקון אחד עורר דיון קצר.

בשיחה עמו סיפר קליין כי גם הבית הלבן מחרים אותו בשל הצהרותיו בגנות מדיניות הנשיא בוש בנושאי המזרח התיכון. "לא הוזמנתי לאירוע לכבוד חנוכה בבית הלבן, שאליו הוזמנו ראשי ארגונים יהודיים". לדבריו, עוזריו של הנשיא בוש הבהירו לו מפורשות כי "לא נהיה ידידותיים כלפיך אם לא תהיה ידידותי כלפינו".

תחמושת לאנטישמים? אני?

לרשימת ההתגרויות בממסד היהודי שקליין גאה להיות מזוהה עמן נוספה באחרונה הופעתו בהפגנת תמיכה במלחמה בעיראק, שהתקיימה בכיכר טיימס במנהטן. קליין הוא ראש הארגון היהודי היחיד עד כה, שגילה בפומבי תמיכה במלחמה. העובדה שהגבירה באחרונה את הכעס עליו בקרב בכירים יהודים מרכזיים בניו יורק היתה, שהוא השתתף כראש ארגון יהודי בהפגנת התמיכה שאורגנה על ידי הקואליציה של הימין הנוצרי.

"קיבלתי טלפונים זועמים ממנהיגים יהודים, שגינו אותי על השתתפותי בהפגנה", אמר. "טענתם היתה שהשתתפות יהודים בהפגנה תיתן תחמושת לאנטישמים, הטוענים כי היהודים וישראל דחפו את אמריקה למלחמה". קליין מגחך. "שטויות, ולפני המלחמה אנטישמים לא האשימו יהודים בכל צרה? אבי איבד בשואה את כל משפחתו, כולל שמונה אחים ואחיות, ונשבעתי כי אף פעם לא אחשוש להביע את דעתי בגלוי".

מנהיגים וראשי ארגונים יהודיים מפגינים אי נוחות מוצהרת כאשר הם מתבקשים להתייחס למורטון קליין ולהגיב להצהרותיו. "לקליין אין תמיכה בהנהגה היהודית באמריקה", פסק שלשום בשיחה עמו בכיר יהודי בניו יורק, שכיהן בעבר כיושב ראש ועידת הנשיאים, "הוא בודד ומעורר ניכור". ואולם, הודה הבכיר, "קליין מצליח בהופעותיו בציבור ומעורר אהדה ואפילו התלהבות מכיוון שהוא נותן ביטוי לקבוצות הימניות בקהילה, שבלעדיו לא היה להם קול".

מנכ"ל הליגה נגד השמצה אברהם פוקסמן הוא אולי המבקר החריף ביותר של קליין בממסד היהודי. לפני שנים אחדות טבע פוקסמן את ההגדרה של קליין, שבכירים יהודים אוהבים לחזור עליה. בתגובה לדברי גינוי שהשמיע קליין נגד הליגה אמר כי "קליין הוא כלב התקיפה של משמרות החשיבה היהודיים".

בשבוע שעבר הפיץ קליין הודעה מיוחדת לעיתונות, שבה תקף את פוקסמן על ההערכה האוהדת שהביע לגבי הצפוי מבחירתו של אבו מאזן לראש ממשלת הרשות הפלשתינית. "אין לי בעיה עם דעותיו החריגות של קליין", הגיב שלשום פוקסמן, "זכותו להאמין במה שהוא רוצה, אבל אין להשלים עם ניסיונותיו לומר לאחרים במה להאמין".

פוקסמן טוען, שהדבר החמור והבלתי נסבל בהתנהגותו של קליין הוא, שהוא מתנפל על אישים וארגונים שמביעים דעות מנוגדות לשלו. "זה כבר גולש למקרתיזם", אומר פוקסמן, "הוא חותר למעמד של שוטר הקהילה. זו שאיפה פסולה בתכלית". פוקסמן גם גורס ש"זאת עזות מצח לשבת בפילדלפיה ולומר לראש הממשלה שרון 'אל תדבר עם אבו מאזן'. האם זו הציונות החדשה שקליין מטיף לה?"

קליין עצמו איננו מתרשם מההתנכרות ומביטויי הזלזול כלפיו, הרווחים בקרב מנהיגים וראשי ארגונים יהודיים. "הפעילות שלהם והצהרותיהם מודרכות על ידי מניעים של יוקרה", הוא אומר, "הם מעוניינים בהזמנה לבית הלבן והפעילות שלי מעוגנת בדאגה לישראל וליהודים". את נקמתו המתוקה בממסד היהודי חגג קליין כאשר זכה זה לא כבר בהכרה הנחשקת ביותר על ידי מנהיגים וראשי ארגונים יהודים - כתבת דיוקן ב"ניו יורק טיימס". "מורטימור צוקרמן סיים זה עתה שנתיים של כהונה כיושב ראש ועידת הנשיאים, אבל מי שזכה בכתבה ב'ניו יורק טיימס' היה מורטון קליין", אמר שלשום בכיר יהודי, שעמד בעבר בראש אחד הארגונים היהודיים הגדולים באמריקה.

קליין סיפר שלשום כי אף לא אחד מעמיתיו בוועידת הנשיאים לא טרח לטלפן אליו ולברך אותו על הכתבה. "רק אחד מצמרת הוועידה טילפן וביקש שאגלה לו איך הצלחתי להשיג את זה". מה שהפתיע בכירים יהודים הוא, שהעיתון הליברלי תיאר את הסמן הימני של הקהילה היהודית באור אוהד.

סימור רייך, דמות מוערכת בקהילה, גורס כי העיתון ניסה לבחון את מידת הרצינות שבהשקפותיו של קליין ואת כנותו, אבל נמנע מלהתייחס לתוכן השקפותיו. רייך, שכיהן בעבר כיושב ראש ועידת הנשיאים, מסכים כי הדיוקן ב"ניו יורק טיימס" העניק לקליין "הכרה כקול בקהילה שיש להתחשב בו - אבל לא בהכרח הכרה כמנהיג". מנהיג יהודי מרכזי העלה את ההשערה כי המניע מאחורי פרסום כתבה החיובית על קליין הוא שהעיתון, המתנגד למלחמה בעיראק, ביקש להציג בכיר יהודי שתומך במלחמה ומקובל כדמות שנויה במחלוקת ומעוררת מבוכה ולהניח לקוראים להסיק מכך שגם תמיכת הקהילה במלחמה אינה נרחבת ומייצגת.

מדען מצליח בעבר

הפולמוס המתמשך על דמותו של קליין ופעילותו מאפיל על סיפור חיים מרתק. הוא נולד במחנה עקורים בגרמניה. בשנות ה-50 המוקדמות היגרה המשפחה לארה"ב והשתקעה בפילדלפיה. כבן של רב וסופר סת"ם השתלם קליין בלימודי קודש, אך הצטיין במיוחד במתמטיקה ובכימיה והוערך כמדען מתחיל שנועד לגדולות. 20 שנה הוא עבד כעוזרו הקרוב של המדען לינוס פאולינג, שזכה פעמיים בפרס נובל בכימיה. קליין גם שירת ככלכלן בכיר בממשלים של הנשיאים ניקסון ופורד. בשנות ה-80 פירסם שורה של מחקרים חדשניים על הקשר בין תזונה למחלות לב, שהוציאו לו מוניטין בקנה מידה ארצי.

יחד עם שני עמיתים באוניברסיטת לוס אנג'לס כתב קליין את המחקר שקבע לראשונה על בסיס מדעי מוכח, כי ויטמין סי מפחית ב-40% את הסיכון להתקף לב. כתב העת "דיסקברי" ציין בזמנו את מחקרו של קליין כ"אחד מ-50 המחקרים החשובים שפורסמו בארה"ב ב-1992".

את פעילותו הציבורית התחיל, לדבריו, בשנות ה-80, בתגובה ליחס העוין שהתקשורת התחילה לגלות כלפי ישראל. הוא התחיל לעקוב אחרי הדיווחים והפרסומים על ישראל ולהגיב עליהם במאמרים בעיתונות היהודית. הוא משך את תשומת לבם של אחדים מראשי ארגון ציוני אמריקה ולפי גרסתו התבקש להתמודד על תפקיד נשיאות הארגון. קליין נבחר לנשיא הארגון לפני תשע שנים ועד היום יש הטוענים כי השתלט עליו בדרכים לא לגמרי מקובלות.

ארגון ציוני אמריקה נוסד ב-1897, וקליין בוחר להציגו במסמך רשמי כ"ארגון הפרו-ישראלי הוותיק ביותר באמריקה". עד לשנות ה-40 של המאה שעברה נחשב ה-ZOA לאחד הגורמים המרכזיים ורבי ההשפעה בקהילה. הוא התפרסם גם בזכות האישים שעמדו בראשו, ובהם לואיס ברנדייס, סטפן וייז ואבא הלל סילבר. אין עוררין על כך שקליין, שנבחר כנשיא הארגון בשנות השפל שלו, דחף אותו בחזרה לקדמת הזירה היהודית והפך אותו בשנים האחרונות לגורם נוכח ומורגש בקהילה.

"את הפרסום שלו חייב קליין ליאסר ערפאת", אמר מומחה ליחסי ציבור בניו יורק. מאז נחתם הסכם אוסלו הראשון התמקד קליין ביעד אחד מרכזי: לחשוף את ערפאת כאויב מספר אחת של ישראל והעם היהודי. להשגת יעד זה הוא הקים בוואשינגטון משרד מיוחד, המעסיק במשרה מלאה צוות של תחקירנים שכל תפקידם לקיים מעקב צמוד ורצוף אחרי כל הצהרה של ערפאת ושל בכירים בצמרת הרשות הפלשתינית ולתעד כל התבטאות ותגובה שהם משמיעים ומפרסמים. קליין הקים גם מוקד מידע אלקטרוני, שתפוצת הנמענים שלו כוללת 5,000 שמות של אישי ציבור, פוליטיקאים וראשי ארגונים בצפון אמריקה ובישראל.

במקביל נודע קליין כאחד השתדלנים החרוצים ביותר הפועלים בגבעת הקפיטול והוא דמות מוכרת בקרב מחוקקים רבים, במיוחד רפובליקאים. "סנאטורים וחברי בית הנבחרים אינם מסוגלים להבין מדוע וכיצד יש בישראל מנהיגים ופוליטיקאים שמדברים ודנים על מדינה פלשתינית", טוען קליין, "אני מכיר חברי קונגרס שפשוט המומים מכל העניין". "ערפאת הוכיח שכל מה שקליין אמר עליו בעשר השנים האחרונות היה נכון", אומר ראש משרד ליחסי ציבור בניו יורק, "עכשיו יכול קליין לומר, אמרתי לכם"

לאלה שמקניטים את קליין על יומרתו לדעת יותר טוב מאחרים מה טוב לישראל, הוא משיב: "אינני יותר חכם. כאשר נחתם הסכם אוסלו הראשון, יצחק רבין ומנהיגים ישראלים ידעו יותר טוב ממני מי זה יאסר ערפאת, אבל התברר שהם טעו והטעו". קליין נהנה לחזור ולספר על התקרית שהיתה לו עם יצחק רבין. בהופעה של רבין בפני מנהיגים יהודים ב-1994 קם קליין ושאל: "מדוע נתת נשק בידי פלשתינאים?" רבין שלח לעברו מבט נדהם וסנט בו: "באיזה צבא כיהנת כגנרל?" קליין לא הרפה. "זו לא תשובה לשאלתי", אמר. "רבין לא ענה לי", משחזר קליין את המעמד, "הוא ניפנף בידו כמי שמבקש לסלק טרדן".

מעטים מקרב אלה המזוהים כמנהיגי הממסד היהודי מוכנים היום לזלזל ביכולתו של קליין להערים מכשולים בדרכו של אבו מאזן ללבם (וכיסם) של מחוקקים בכירים ומרכזיים בגבעת הקפיטול. "קליין הוא האיש שהרס את התדמית של יאסר ערפאת בוואשינגטון ולאבו מאזן מצפות צרות צרורות ממורטון קליין", אמר בכיר יהודי בניו יורק. קליין עצמו גילה כי הוא כבר מתכונן להגיב על ביקור בבית הלבן של אבו מאזן, שעל פי השמועה בעבודת דוקטורט שלו משנות ה-60 ניסה להכחיש את השואה. לדבריו, התגובה תהיה הפגנה מול הבית הלבן, כשהמפגינים לבושים בבגדי הפסים שלבשו אסירי מחנה אושוויץ ובטלאי צהוב. "ביקור כזה לא יעבור בשקט", מבטיח קליין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו