בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

למה נרצח דניאל פרל

תגובות

העיתונאי דניאל פרל, כתב ה"וול סטריט ג'ורנל", נחטף ונרצח בשנה שעברה בפקיסטאן מכיוון שהצליח להוכיח, ותיכנן לחשוף בעיתונו, את הקשר בין הטרוריסט הבריטי ריצ'רד ריד לבין השירות החשאי הפקיסטאני - כך עולה מספרו של הפילוסוף הצרפתי היהודי ברנאר אנרי לוי, "מי רצח את דניאל פרל", שיצא לאור לפני ימים אחדים בצרפת.

כדרכו של ברנאר אנרי לוי, המעקב אחר רציחתו של פרל, שגופתו בותרה לעשרה חלקים, נבע לא רק מקולגיאליות מקצועית לעיתונאי שנרצח וגם לא מיהדותו של הנרצח ("אבא שלי יהודי, אמא שלי יהודייה, אני יהודי" - כך נראה פרל אומר בקלטת וידיאו שהקליטו חוטפיו ממש לפני רציחתו הברוטלית), אלא בעיקר מן הניסיון להבין את שורשי הרוע האנושי ומניעי הטרור האיסלאמי.

ספרו של ברנאר אנרי לוי אינו מבוסס על עובדות חד משמעיות וגילויים עיתונאיים המזכים סופר בפרסים בינלאומיים, אבל הוא גם אינו רומן ספרותי בדיוני פילוסופי, אלא שילוב בין שני הדברים, ובזה כוחו. הוא מתבסס על ראיונות רבים, על תיאורי דמויות, על היסטוריה, אבל כשלוי אינו מציג מסקנה ברורה הוא מרשה לעצמו לדמיין, לנחש, לפנטז. הרשמים שלו והציורים שהוא מצייר במלותיו נוגעים לא רק לגיבורי ספרו - העיתונאי פרל, מתכנן רציחתו, אחמד עומר סאעד שייח, ולוי עצמו - כי אם גם בתרבויות, בהיסטוריה ובאווירה הבינלאומית שבתוכה נעשה הרצח. בספר גם שני פרקים עלילתיים, האחד מהם כביכול מפיו של דניאל פרל, בזמן הרצח עצמו, והשני מפי עומר שייח ערב לפני הרצח.

לוי עוקב אחר חייהם של שני גיבוריו: הרוצח והנרצח. הוא בילה כמה שבועות בפקיסטאן, שהוא מכנה "המדינה הכי בריונית, אף מבין כל המדינות הבריוניות". הוא מספר את העובדות כפי שהוא רואה אותן: פרל, ששהה בהודו, ניסה לעשות תחקיר על עברו של ריצ'רד ריד - העצור בארצות הברית על ניסיון חטיפת מטוס מפאריס למיאמי. או אז פנה אליו עומר שייח, בוגר בית הספר לכלכלה בלונדון, והזמין אותו לפקיסטאן בהציעו לעזור לו בתחקיר. ב-23 בינואר 2002 הוא פגש בפרל, לכאורה כדי להפגישו עם מקור שלישי, ומאז נעלם העיתונאי. הוא הוחזק בשבי במשך שבוע ימים ונרצח ב-31 בינואר. גופתו נמצאה רק ב-17 במאי.

לוי נסע לפגוש את הוריו של דניאל פרל בלוס אנג'לס וגם נפגש עם עומר שייח. בתיאור תולדותיהם של שני הגברים הוא מנסה ליצור מתאם כלשהו: מצד אחד דניאל פרל, צעיר מוכשר בעל אזרחות כפולה - אמריקאית וישראלית - שחווה ילדות מאושרת, לימודים גבוהים באוניברסיטת סטנפורד ואחר כך קריירה מוצלחת של עיתונאי חוקר. מולו, עומר שייח, בעל רקע דומה. הוא נולד בבריטניה למשפחה פקיסטאנית שחיה בשולי לונדון. גם הוא, כמו פרל, בעל אזרחות כפולה - בריטית ופקיסטאנית - בן למשפחה משכילה: אביו יזם, אחותו לומדת באוקספורד ואחיו בקיימברידג'. כשהיה בן 18 החל ללמוד בבית הספר היוקרתי הגבוה לכלכלה בלונדון (LSE). רק בעקבות נסיעה לבוסניה, בחסות ארגון סטודנטיאלי מוסלמי, פגש לראשונה פעילים מיליטנטים ונשבה בקסמם.

ברנאר אנרי לוי אינו מסתפק בסברה הרווחת כי אשמתו היחידה של פרל היתה שהיה עיתונאי (ומכאן בוודאי מרגל); יהודי (ומכאן ציוני) ואמריקאי (ומכאן אויב); הוא עושה ספקולציה שבעצם היה זה רצח אידיאולוגי, רצח שנבע מכך שפרל ידע יותר מדי, בעיקר על הקשרים שבין השירות החשאי הפקיסטאני לארגון אל-קעאדה - ולכן רצחו אותו שליחי השירות החשאי הפקיסטאני. "בין איסלאמבאד לקראצ'י", כותב לוי, "נישא ניחוח אפוקליפטי, וזה, אני משוכנע, מה שדני חש".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו