בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלחמה בעיראק שיכנעה את צה"ל - הגיע הזמן למהפכה הטכנולוגית

צוות בראשות הרמטכ"ל שוקד על עדכון תפישת הביטחון של ישראל לראשונה מאז ימי בן גוריון ועל התאמתה ללקחי המלחמה בעיראק. הלקח המרכזי, קובעים המומחים, הוא שעבר זמנם של קרבות היבשה הגדולים ואפשר לוותר על הרבה מאוד טנקים. את מקומם בשדה הקרב העתידי יתפסו טילי שיוט וחימוש מונחה אחר, מסוקי קרב, מטוסים ללא טייס ולוויינים. עוד לקח מטריד: האם ישראל באמת יכולה לסמוך על טורקיה?

תגובות

בדיונים פנימיים המתקיימים בחודשים האחרונים במטכ"ל ובדרגים המדיניים הבכירים משמיע הרמטכ"ל משה יעלון את המסר הבא: בעוד שלוש שנים יהיה למדינת ישראל צבא אחר. נכון, הוא אומר, גם אחרי מלחמת יום הכיפורים, ב-1973, קם צבא גדול יותר, חזק יותר; אבל בעוד שלוש שנים הצבא יהיה קטן יותר, סדר הכוחות (סד"כ) יהיה קטן יותר, אבל הרבה יותר חזק, הרבה יותר טכנולוגי, והרבה יותר מותאם לאיומים. קצב תהליך קבלת ההחלטות בצה"ל מושפע היום יותר מכל מהקיצוץ החד בתקציב הביטחון. אך יישום ההחלטות וביצוען יושפעו מתוצאות המלחמה בעיראק.

מנקודת מבטם של מפקדי הצבא ומומחים ישראלים לאסטרטגיה, המתקפה האמריקאית שינתה מושגי יסוד באמנות המלחמה. "ארה"ב יצאה למלחמה עם אסטרטגיה מופלאה, משובצת בלוחמה פסיכולוגית. הם בחרו בנקודות התורפה של הצבא העיראקי, ושל משטר סדאם חוסיין, ורוצצו את המוח בלי לפגוע בגוף", אומר חיים אסא, שהיה ראש הצוות האסטרטגי בממשלת יצחק רבין. "המשמעות הכי גדולה של המלחמה היא, שלא צריך יותר להטיל פצצה גרעינית. אפשר לכבוש מדינה סוררת ומטורפת ולנצח אותה בזמן קצר, במחיר מאוד נמוך ועם סיכוי מאוד גבוה להצלחה. המלחמה התרחשה לנגד עיני כל העולם, בנוכחות האזרחים העיראקים, כמעט בלי שנפגעו חיי השגרה שלהם. כל זה משנה לחלוטין את התמונה האסטרטגית העולמית. אני בטוח שהמלחמה הבאה של ארה"ב תהיה עוד יותר משוכללת. הם נכנסו לטרנס של שינוי בלתי פוסק".

"צה"ל", אומר גורם צבאי בכיר, "ינסה להתאים כמעט כל מה שאפשרי, וניתן, מבניית הכוח, השימוש באמצעי לחימה ותורת הפעלת הכוחות של האמריקאים בעיראק. חלק כבר מותאם". כך מתהפך לו הגלגל. לאחר מלחמת יום הכיפורים הגיעו לישראל מומחי צבא אמריקאים כדי ללמוד מצה"ל כיצד התאושש מההפתעה ועבר מהגנה להתקפה. הרבה לקחים הטמיע הצבא האמריקאי לאחר ההשפלה בווייטנאם מתורת ההפעלה של צה"ל. כיום הצבא האמריקאי, לאחר ניהול מלחמות רבות בעשור האחרון, הוא בעל הניסיון הנצבר הרב ביותר בהפעלת כוחות צבא גדולים. צה"ל מבקש להעתיק ולהטמיע את אמנות המלחמה החדשה שהפגינו האמריקאים בעיראק.

הרמטכ"ל ראה את הכתובת על הקיר. את היוזמה לרפורמה בצה"ל התניע עוד לפני ההחלטה הסופית על הקיצוץ בתקציב הביטחון ועוד לפני תחילת המתקפה על עיראק. בנובמבר 2002 קיים המטכ"ל סדנה ובה הוצגו קווי המתאר הראשונים של הרפורמה. בעקבותיה הוקמו ארבעה צוותי היגוי, העוסקים באיומי הטרור, איומי המעגל השני והשלישי, הנשק להשמדה המונית וסכנת הגירעון ומבנה צה"ל וכוח האדם. בתוך כחודשיים יושלם גיבוש התוכנית הרב שנתית (תר"ש) של צה"ל ובספטמבר היא תוצג לפני הממשלה.

רביעייה מתואמת

הרפורמה בצה"ל, מאמינים שם, תגרום לטלטלה בצבא ולמהפכה בסדרי עדיפויות. עבודת המטה מתבצעת על ידי המטכ"ל כולו, בראשות יעלון. הקבוצה המובילה במטכ"ל, שדוחפת יחד עם יעלון את המהפך בצה"ל, כוללת את סגן הרמטכ"ל גבי אשכנזי, מפקד חיל האוויר דן חלוץ ומפקד חיל הים ידידיה יערי. מומחים לאסטרטגיה, השותפים לעבודת המטה בצה"ל, אומרים כי מזמן לא היתה בצבא רביעייה כל כך מתואמת ונחושה לבצע את הרפורמה. אחד מיתרונותיה הוא, שליעלון יש גם הזמן הדרוש להביא לסיומה.

נקודת המוצא לרפורמה בצה"ל היא השינויים המתבקשים בתפישת הביטחון של צה"ל. תפישת הביטחון גובשה, עם הקמת המדינה, על ידי דוד בן-גוריון אך היא מעולם לא עודכנה. ב-1997 נעשה ניסיון בודד: שר הביטחון אז, יצחק מרדכי, יזם בחינה מחודשת של התפישה. הוא מינה את האלוף (מיל') דוד עברי לראש הסדנה. באמצעות חמישה צוותי היגוי בחן עברי מחדש את מעגלי האיום, מצב החברה הישראלית והכלכלה, ואת ההשלכות שיש לכל אלה על יכולת ההתרעה וההרתעה, כושר ההצטיידות ורמת המוכנות של צה"ל, והשינויים הנדרשים במבנה הכוח ותורת ההפעלה. הצוותים שפעלו יותר משנה הכינו מסמכים עבי כרס. אולם שני שרי הביטחון שבאו בעקבות מרדכי, משה ארנס ואהוד ברק, סברו כי אין צורך בשינוי תפישת הביטחון.

בשבוע שעבר הודיעה לשכת שר הביטחון שאול מופז על הקמת האגף המדיני-הביטחוני. בראשות האגף החדש יעמוד האלוף עמוס גלעד, כיום מתאם פעולות הממשלה בשטחים. בין הסמכויות שהוענקו לאגף בראשות גלעד: לפעול לעדכון תפישת הביטחון. אולם נראה כי מופז איחר את המועד. עבודת העדכון נעשית כעת בפועל על ידי הדרג הצבאי.

פרופ' יצחק בן ישראל, בעבר ראש מינהלת מחקר ופיתוח אמצעי לחימה (מפא"ת) במשרד הביטחון ואחד מראשי צוותי ההיגוי בסדנה של עברי, לא מתרגש מכך: "אין במדינת ישראל מסורת מי מעדכן או מגבש את תפישת הביטחון. נדרש קיצוץ מיידי לשנת 2003 של 3 מיליארד שקל בתקציב הביטחון, וקיצוץ מתגלגל של 3 מיליארדים נוספים עד 2006. ואז אמרו, בואו נבדוק מה צריכה להיות תפישת הביטחון בצורה מסודרת. המטכ"ל עושה את זה בניצוח הרמטכ"ל".

מפקד חיל האוויר לשעבר, איתן בן אליהו, אומר כי "השינוי בתפישת הביטחון מתבקש כבר 15 שנה ולאו דווקא בגלל עיראק. אבל בעקבות המלחמה בעיראק, נוצר חלון הזדמנויות לשינוי סדרי העדיפויות של הצבא. לשנות את מבנה הכוח, ללמוד, על בסיס סדר הכוחות (סד"כ) החדש שייבנה, כיצד להפעיל את הכוח. אבל צריך לזכור שני דברים. הזמן קצר והאיומים לא חלפו. גם אחרי 67' חשבנו שהוסר האיום וכעבור שש שנים, במלחמת יום הכיפורים, עמדנו בפני האיום הכי גדול לקיומנו".

בצה"ל סבורים שחלון ההזדמנויות שנפתח כעת הוא ל-4-3 שנים. יעלון סבור כי מה שרואים כעת הוא רק חלק קטן של השפעות גלי ההדף מהתבוסה העיראקית, בעיקר במה שנוגע להתנהגות מדינות סוררות. על חלק מכך עומד הרמטכ"ל לשעבר, אמנון ליפקין-שחק: "כשאימפריה שמה רגל על חתיכת אדמה, גם אם היא מסלקת את הלגיונות שלה מהר יחסית, היא כאן. ארה"ב נמצאת כאן מאז 1991. והכוח האווירי שהם השאירו אחרי הסתלקות הצבא (ב-91') יצר את התנאים לכניסה המהירה למלחמה ב-2003. כעת הם הבהירו שהם כאן להרבה זמן".

לדעת שחק, זה נותן פסק זמן מספיק לשינויים הנדרשים למהפכה בצה"ל. "צריך לזכור כי עם סיום המלחמה בעיראק אין עוד איום של חזית מזרחית. סוריה נחלשה, לא רק צבאית אלא גם כלכלית ומדינית. וגם ארגון החיזבאללה לא יכול לעשות היום את מה שעשה לפני ארבע-שלוש שנים. הדבר היחיד שלא ברור הוא מה קורה עם הפלשתינאים. וכאן לא יעזרו לנו לא אלף טנקים ולא כל חיל האוויר - צריך מודיעין טוב ויכולת סיכול גבוהה".

מחויבות למזרח התיכון

ההזדמנות לביצוע הרפורמה בצה"ל קשורה גם להעלמם או הרחקתם מהזירה של שניים מהשחקנים המשפיעים ביותר במזרח התיכון: סדאם חוסיין ויאסר ערפאת. ראש המכון לחקר תורת המערכה בצה"ל, ד"ר שמעון נווה אומר: "ארה"ב הבהירה את המחויבות שלה למזרח התיכון. לא במקרה היא בחרה לפעול נגד הבריון השכונתי, ולא במקרה קשרה למלחמה בעיראק את מפת הדרכים. כעת היא יושבת ומסתכלת לסורים בתוך החצר האחורית שלהם. לא במקרה התחילו להוציא קיטור על הסורים. גם איראן בלחץ לא נורמלי".

נווה מדבר על שינוי במאזן האסטרטגי. "יש כאן קונסטלציה אסטרטגית חדשה. ארה"ב פה, ואנחנו בעלי הברית שלה. ישראל, בעיני ארה"ב, היא לא מצרים. היא גורם שאפשר להישען עליו. כל זה קשור לחיזוק מרכיבי ההרתעה וההתרעה בתפישת הביטחון. כי אם ארה"ב לא היתה מצליחה במלחמות האורבניות שניהלה בעיראק, זה היה מסמל משהו גם לגבינו. זה היה מחליש את ההרתעה שלנו. היום ישראל יכולה לקחת זמן כדי לעשות מודרניזציה משמעותית בכוח הצבאי שלה".

ד"ר עוזי ארד, ראש המכון למדיניות ואסטרטגיה של המרכז הבינתחומי בהרצליה, מציג גישה שונה. "צריך לשאול אם ישראל הפרישה והקציבה כוחות לטפל במרכיב העיראקי ואם את ההפרשה הזו אפשר לקצץ. לתחושתי, לא היו כספים מיוחדים שהופרשו לחזית העיראקית. עיראק לא היתה מרכיב בתפישת הביטחון, למעט הנגזרת הלא קונוונציונלית".

ארד מצביע על שתי התפתחויות מסוכנות שנחשפו בעקבות המלחמה בעיראק. אחת צפויה - ייתכן מאוד שאיראן תאיץ כעת את תוכניתה הגרעינית. האחרת בלתי צפויה - התנהגות טורקיה וסירובה לאפשר מעבר כוחות צבא אמריקאיים משטחה לעיראק. ארד: "טורקיה נחשבת לבעלת ברית אסטרטגית של ישראל. מה, אם כן, אומרות המגבלות הטורקיות על ישראל - מבחינה אסטרטגית, מנקודת מבט של חיל האוויר הישראלי המתאמן בשטחה? האם ישראל יכולה לבנות עליה?"

אחד השינויים בתפישת הביטחון החדשה שהתגבשה בצה"ל בעקבות סדנת נובמבר 2002 היה בקבלת הגישה, כי מעגל האיום הראשון, הקלאסי, מול מדינות בעלות גבול משותף עם ישראל איבד מחשיבותו. ד"ר אביאם סלע, בעבר מבכירי חיל האוויר, אומר: "המעגל הזה לא קיים. סוריה לא מהווה איום. יש לנו שלום עם מצרים ועם ירדן. אין יותר צבא עיראקי. לכן, צריך לקחת סיכון מחושב ולומר: אנחנו מקפיאים יכולות שפיתחנו למלחמות קלאסיות. זה הזמן לסגור אוגדות שריון ואפילו להקפיא טייסות קרב". סלע מדבר על צבא הבנוי משלשה רבדים: צבא סדיר, אנשי מילואים מאומנים, אנשי מילואים (עיקר המאסה) שיאומנו רק לקראת מלחמה.

צה"ל כיום, אומר אסא, הוא תוצר של מלחמת יום הכיפורים, "והוא הצבא הכי מוכן למלחמה שהיתה. זוהי תפישה ישנה, המבוססת על מאסות קרקעיות גדולות שלא מביאה בחשבון את המהפכה הטכנולוגית". התפישה של סלע, ששותפים לה גם הרמטכ"ל לשעבר שחק, האלופים בן אליהו ובן ישראל, נווה וחיים אסא, מקובלת היום על הפיקוד העליון. ולפתיחות שמגלה היום צה"ל לגישה החדשה יש גם הסבר רגשי. צמרת הצבא מורכבת מאלופים וממפקדי אוגדות שהגיל הממוצע שלהם פחות מחמישים. הם היו קצינים זוטרים במלחמת יום הכיפורים או שטרם התגייסו אז לצה"ל. הם לא חוו על בשרם את הטראומה. הם לא היו שותפים, עם סיום המלחמה, לשיקום הצבא. והם גם לא שבויים בתפישה הרואה בכוחות שריון גדולים יתרון בשדה הקרב.

שחק מציע, בעקבות ביטול האיום במעגל הראשון, לבטל את אחד משלושת הפיקודים המרחביים של צה"ל. המשמעות תהיה ביטול מפקדות וצמצום דרסטי של עוצבות המילואים. בן ישראל: "לצה"ל יש צבא יבשה ענק. אחרי יום הכיפורים התכוננו למתאר של 'מלחמת הכל'. אך לא יהיו יותר קרבות שריון בשריון, ולכן צריך לקצץ את סדר הכוחות של צה"ל. על צה"ל להתבסס על טנקי המרכבה האיכותיים". על פי הדו"ח השנתי של מרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שליד אוניברסיטת תל אביב, לצה"ל יש כ-4,000 טנקים, מהם כ-1,300 טנקי מרכבה. קיצוץ בשריון יגרור קיצוץ גדול בזנב הלוגיסטי של צה"ל.

ארה"ב הפתיעה את העולם בשימוש המצומצם שעשתה בכוחות שריון. זהו אחד הלקחים העיקריים הנלמדים כבר עתה בצה"ל. על פי הערכות, כוח השריון האמריקאי שנע מכוויית לעיראק מנה 600-500 טנקים. נווה: "השריון האמריקאי דהר מכוויית לעיראק על הזחלים, ועם פחות משתי דיוויזיות של שריון קרע לחתיכות צבא עם 21 דיוויזיות משוריינות". אסא: "בדרך הפעלת הכוח, גם אם היו לעיראק 40 דיוויזיות משוריינות, ארה"ב לא היתה צריכה לייצר יותר כוחות קרקעיים". במערכת הביטחון השתכנעו כי במלחמה שניהלו האמריקאים בעיראק הם הביאו למיצוי מושלם את המהפכה הטכנולוגית. ומהפכה לא פחות חשובה - בניית תורת לחימה המתאימה לטכנולוגיה שפותחה.

אמצעים מתקדמים

בהתבסס על הניסיון האמריקאי, זהו הקו הרצוי בבניית צה"ל, וההנחה היא שהרמטכ"ל יעלון תומך בו. מדובר בכוחות קרקעיים מיוחדים שיוכשרו לפעול בשילוב עם מטוסי קרב. יושם דגש רב יותר בפיתוח חימוש מונחה מדויק, מטוסים ללא טייס (מל"טים) נושאי טילים ולמטרות צילום אווירי ותקשורת. המלחמה בעיראק הדגישה את הצורך במספר גדול של מסוקי קרב (מס"קרים) ומסוקי סער. אסא: "הסוד הגדול של האמריקאים הוא ביכולת השילוב של הכוחות באוויר ובקרקע, המסתייעים במערכות לוויינים ומערכות שליטה ובקרה. השיעור שנתנה ארה"ב במלחמה הוא היתרון שניתן להשיג באמצעות השימוש בכוח אופרטיווי. כוח ברמה של גדוד, משולב במל"טים, מס"קרים ומטוסי קרב יעיל יותר מדיוויזיה. כך אפשר לייצר הכרעה אסטרטגית. להערכתי הפיקוד העליון של צה"ל מבין את השיעור הזה".

הנכונות בצה"ל לצמצום סדר הכוחות נעוצה בכמה תהליכים שהתרחשו במקביל. לצד הסרת האיום הקיומי מכיוון סוריה ועיראק, אילוצי התקציב, והניסיון האמריקאי המוכח בעיראק, יש להביא בחשבון גם את בשלותם של טכנולוגיות ואמצעי לחימה, פרי פיתוח ישראלי. אמצעים מתקדמים אלה יבואו במקום הסד"כ הישן.

אולם בד בבד עם ביטול איום המעגל הראשון, המטכ"ל חותר לרכז מאמצים במציאת מענה להתפתחות שני מעגלי האיום האחרים: הטרור המקומי והחיצוני והאיום הגרעיני והלא קונוונציונלי. סלע סבור כי צה"ל מסוגל, באמצעות התעשיות הביטחוניות הישראליות, לפתח יכולות שיסכלו סכנות הנובעות ממעגל האיום הגרעיני. לצורך כך נדרשים לוויינים, מערכות שליטה ובקרה, חימוש מדויק, טילי שיוט. הרווח מפיתוח האמצעים האלה ומההצטיידות בגין ההיערכות למעגל הזה הוא כפול: תהיה בכך תועלת גם נגד איום עתידי העשוי להתחדש מצד מדינות שיש לישראל גבול משותף עמן. אולם עיקר הבעיה היא מעגל הטרור.

עד היום, אומר סלע, צה"ל השקיע בעיקר בפיתוח טכנולוגיות ואמצעי לחימה כנדרש על פי תפישת הביטחון הישנה. "מדען ממוצע ברפא"ל עוסק עד היום בפיתוח טילי אוויר-אוויר. בזה אנחנו מסודרים ל-20 השנים הבאות. מה שצריך היום זה לפתח אמצעים לסיכול טרור. יש מולנו מאות אלפי מחבלים ומתאבדים פוטנציאליים ונגדם אין לנו תשובה. בתקציב שיתפנה מהפסקת פיתוח אמצעי לחימה שאינם נחוצים יפותחו אמצעים שיאפשרו לגלות ולאכן כלי רכב פלשתיני שנוסע בשטחים. לא יכול להיות שלא פיתחנו עד היום אמצעי שמריח חגורות נפץ ממרחק של עשרות מטרים. לא ייתכן שמאבטח יהיה מצויד בגלאי מתכות שאתו הוא נאלץ להתקרב למרחק של סנטימטר אחד ממתאבד. יש לנו ידע, תעשיות מתקדמות, כל העולם מחכה לבשורה שתצא מכאן. עד היום, בתחום שבו אנחנו משלמים בדם, שמשפיע על הכלכלה, על הביטחון האישי, ושיש לו ממדים אסטרטגיים, המערכת לא השקיעה כלום".

המטרה הושגה ברבע ממספר הגיחות

האלוף (מיל') איתן בן אליהו קיבץ נתונים השוואתיים על המהפכה הטכנולוגית האמריקאית מאז מלחמת המפרץ ב-1991 ויישומה במלחמה בעיראק ב-2003.

1,800 :1991 מטוסי קרב, 120 אלף גיחות, ב-40 אלף גיחות הוטלו פצצות, שני שלישים מהכוח האווירי - כוח תומך, 10%-7% מהחימוש - נשק מדויק.

800 :2003 מטוסי קרב, 40 אלף גיחות, ב-30 אלף גיחות הוטלו פצצות, רבע מהכוח האווירי - כוח תומך, 100% מהחימוש - נשק מדויק.

בן אליהו: "בפחות ממחצית הכוח האווירי, וברבע ממספר הגיחות שבוצעו ב-1991, הגיע חיל האוויר האמריקאי לתוצאות יעילות פי כמה בזכות החימוש המדויק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו