בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

1,046.1 פטנטים זיכו את ישראל במקום ה-13 המכובד

מחקר חדש, של חברת ייעוץ אמריקאית קטנה, הצליח לחולל סערה כשדירג את תרומתן של מדינות העולם לקדמה האנושית בהתאם למספר הפטנטים שאזרחיהן רושמים כל שנה ולמידת החשיבות שלהם. מומחים ממדינות שלא אהבו את הדירוג שקיבלו, ספרד ובריטניה למשל, טוענים שפטנטים אינם מדד לחדשנות אלא למידת האגרסיוויות של עולם העסקים

תגובות

חברת CHI היא חברת ייעוץ קטנה מניו ג'רסי, מהסוג שנותן שירותי ייעוץ לחברות בתחום הפטנטים. בחודש האחרון היא עומדת במרכזה של סערה בינלאומית. הסיבה היא מחקר שעשתה, המדרג מדינות לפי מידת החדשנות של אזרחיהן. הכלי שבאמצעותו CHI מדדה את החדשנות הוא הפטנטים שנרשמו בארה"ב והחשיבות שלהם. הסיבה לסערה היא שמדינות מפותחות כמו אוסטרליה, ספרד, נורווגיה, פינלנד, בלגיה ואחרות נמצאות במקום המציג אותן כמדינות שתרומתן לעולם הקניין הרוחני ולחדשנות שמקדמת את האנושות כבינונית, במקרה הטוב. לטענת מומחים במדינות אלה, חדשנות וקדמה לא יכולות להימדד בכלי גס כמו רישום פטנטים, שכן זה אינו מודד עוד את רמת החדשנות של המדינות אלא את מידת האגרסיוויות של אנשי העסקים שפועלים בהן.

בעבר נעשו כמה ניסיונות לבנות "מדד חדשנות" אמין ומבוסס. בשנים האחרונות פורסמו מחקרים שבדקו כמה פטנטים נרשמים במדינות שונות על כל מיליון תושבים, בטענה שההתחשבות במספר התושבים מנטרלת את היתרון המובנה שיש למדינות גדולות על פני מדינות קטנות. ולמרות זאת, חוקרים בתחום נטו שלא להתייחס ברצינות לשיטת מחקר זו, בין היתר מכיוון שלא לקחה בחשבון את מידת החשיבות של הפטנטים שנרשמים.

לדברי עו"ד טלי איתן ממשרד איתן, פרל ולצר, הנחשב לאחד המובילים בישראל בתחום הקניין הרוחני, בשנים האחרונות הבינו חברות כלכליות את הערך הפיננסי הטמון בפטנט והחלו ברישום פטנטים בסיטונות. "חברות ענק מגישות למשרד הפטנטים האמריקאי מה שאני מכנה בשם 'קילו-פטנטים'. הן לוקחות המצאה בסיסית, מבתרות אותה לחתיכות הכי קטנות ועל כל חתיכה רושמות פטנט. קילו-פטנטים הם פטנטים שרחוקים מלהמציא את הגלגל. זו בסך הכל אסטרטגיה ליצור עוצמת שוק ולפתח כלים שיעזרו לחברה להילחם בתביעות עתידיות שחברות אחרות עשויות להגיש נגדה". מסיבה זו, טוענת איתן, ספירת מספר הפטנטים שנרשמים מעוותת את תמונת החדשנות העולמית.

מצטטים אותך

CHI ניסתה לראשונה לטפל בעיוות מובנה זה. המדד שלה מורכב לא רק ממספר הפטנטים שרשמו אזרחי המדינות השונות אלא גם מחשיבותם. החשיבות של הפטנט נמדדת לפי מספר ה"ציטוטים" שהוא זכה להם.

"כאשר אדם מגיש בקשה לרישום פטנט במשרד הפטנטים האמריקאי הוא תוחם אותו באמצעות ציטוט פטנטים אחרים מאותו התחום", מסביר עו"ד דוד גילת, עורך פטנטים מקבוצת ריינולד כהן ומרצה לדיני פטנטים באוניברסיטת תל אביב. לדבריו, אחרי שהוגש הפטנט, בודקים הרשמים במשרד הפטנטים את מידת החדשנות שלו. כדי שיהיו בטוחים שראוי לרשום פטנט על המצאה מסוימת, הם מגדרים אותה באמצעות ציטוט פטנטים נוספים. "הציטוט מצביע על המצאות קודמות בתחום, מה שמכונה Prior Art. אם פטנט מסוים היה לאבן דרך בתעשייה כלשהי, הפטנטים שיבואו אחר כך יזכירו אותו פעם אחר פעם. פטנטים זניחים, לעומת זאת, לא יצוטטו על ידי מגישי הפטנטים או על ידי הרשמים", מסביר גילת.

ב-CHI טוענים כי הם גילו שפטנטים חשובים במיוחד צוטטו פי שישה יותר מאשר פטנט ממוצע. החברה בדקה את מספר הציטוטים המצורפים לפטנט וייצרה מדד חדש: אם פטנט מסוים צוטט בהתאם לממוצע הציטוטים האופייני לפטנטים בתחומו, הוא קיבל את הערך 1. אם הוא צוטט יותר, הוא קיבל ערך גבוה יותר (1.25 ,1.13 וכן הלאה). פטנט שצוטט פחות קיבל ערכים הנמוכים מ-0.67 ,0.80) 1 וכן הלאה). כאשר מכפילים את ערכי הציטוט במספר הפטנטים שאזרחי המדינה רשמו מקבלים ערך שלישי, המשקלל את רמת החשיבות הכוללת של הפטנטים עם מספר הפטנטים שרשמו. זהו "מדד החדשנות" של CHI.

CHI מנסה להתגבר על מכשול נוסף והוא הלאומיות השונה לעתים של הממציאים הרושמים פטנט מסוים. "אם הפטנט הוגש על ידי ארבעה ממציאים, האחד מצרפת, השני מבריטניה, השלישי מישראל והרביעי מארה"ב, כל מדינה מקבלת 0.25 מהפטנט", מסביר ד"ר פטריק תומאס, אנליסט בכיר ב-CHI, בראיון ל"הארץ". "מסיבה זו, בטבלאות שלנו אפשר לראות שמדינה כמו גרמניה רשמה ב-9,105.80 1998 פטנטים". תומאס הוסיף כי CHI בדקה רק פטנטים שנרשמו בתחומי הטכנולוגיה המרכזיים, קטגוריה המכונה במשרד הפטנטים האמריקאי בשם Utility.

בסך הכל בדקה החברה 59 מדינות על פני תקופה של 17 שנה. פרק זמן זה מאפשר לראות לא רק את מיקומה של כל מדינה ביחס למדינות אחרות אלא גם את התפתחות החדשנות באותה המדינה במשך השנים. בריטניה היא דוגמה טובה לכך. ב-1985 רשמו אזרחיה 2,503.90 פטנטים בארה"ב, שצוטטו ברמה של 0.93 נקודות. התוצאה במדד החדשנות היתה 2,328.63 נקודות. מאז החלה בריטניה לזגזג. ב-87' עלתה רמת החדשנות וב-88' ירדה; ב-89' שוב עלתה וב-90' שוב ירדה. לשפל הגיעה ב-94', אז זכתה ל-1,710 נקודות. מאז הספיקה להתאושש שוב וב-2002 זכתה ל-2,852.77 נקודות במדד החדשנות.

למרות שבסך הכל ממוקמת בריטניה במקום הרביעי בטבלת המדינות החדשניות באופן מצטבר לאורך 17 השנים האחרונות, מספר הנקודות שלו זכתה ב-2002 הכעיס בריטים רבים שכן הוא היה נמוך בהשוואה לכמה מדינות ובעיקר לארה"ב, שמדד החדשנות שלה היה גדול פי 35 מזה של בריטניה (100,525.02 נקודות).

לדברי ניק וון-טונזלמאן, מנהל המחקר ביחידה לחקר מדיניות המדע באוניברסיטת סאסקס שבבריטניה, מחקר חדשנות המתבסס על פטנטים יספק נתונים המוטים לטובת מדינות שפיתחו מומחיות בתחומים שבהם קל לרשום פטנטים, כמו ייצור. "תחומים רבים שבהם בריטניה מצטיינת אינם קשורים לייצור אך קשורים למידת ההצלחה של חברות. כך, למשל, מיתוג, מוניטין או גמישות ארגונית לא ניתנים לכימות באמצעות פטנטים", אמר בראיון ל"פייננשל טיימס". בנוסף טוען וון-טונזלמאן, שהמחקר של CHI מוטה מעצם העובדה שהוא בודק רק פטנטים שנרשמו בארה"ב ולא במדינות נוספות, דבר המספק יתרון ביתיות לחברות האמריקאיות.

עו"ד גילת דוחה את הטענות הללו על הסף. "פטנטים הם כלי שאומר המון", הוא אומר. "אם בעבר קנית מוצר של 'פיליפס' כי סברת שיש ערך מוסף בייצור של המוצר על ידי פיליפס, הרי שכיום ממילא הכל מיוצר במזרח. לכן הערך המוסף התחרותי טמון בחדשנות הטכנולוגית של תכנון המוצרים, המתבטא בפטנטים ולא בייצור". לא במקרה, הוא מסביר, הבינו חברות מסחריות את הערך הכלכלי שטמון בפטנטים. "אם בעבר, מי שהיה אחראי בחברות על רישום פטנטים היה עובד זוטר במחלקת המחקר והפיתוח, היום יושב נציג של מחלקת הפטנטים בחברות במועצת המנהלים". בנוסף, לדבריו, ארה"ב היא שוק היעד של חברות רבות בעולם ולכן בדיקת מספר הפטנטים שנרשמו בארה"ב מספקת תמונת מצב נאותה.

המקרה של ישראל

מבדיקת הנתונים של מחקר CHI באשר לישראל עולה כי רמת החדשנות של ישראל גדלה פי חמישה ב-17 השנים האחרונות. ב-85' נרשמו 183.8 פטנטים על שמם של ממציאים ישראלים, שזכו לערך ציטוט של 0.89, ובסך הכל בערך משוקלל של 163.58. ב-2002 נרשמו 1,046.1 פטנטים, שזכו לערך ציטוט של 1.07 ולערך משוקלל של 1,119.33. בסך הכל נמצאת ישראל במקום ה-13 ברשימת המדינות החדשניות כשהיא המדינה בעלת האוכלוסייה הקטנה ביותר בהשוואה ל-12 המדינות שמקדימות אותה, ובהן שוודיה, הולנד, איטליה, דרום קוריאה, קנדה ואחרות.

לטענת עו"ד איתן, המחקר של CHI מאושש את המידע שיש בידה על להתפתחות התעשייה הישראלית בכל הקשור לרישום פטנטים: "ישראל היא קורבן לשיטת הפטנטים. בראשית שנות ה-90 חברות ישראליות לא נהגו לרשום פטנטים. הפילוסופיה השלטת היתה ש'אנחנו נהיה בדור השלישי של הטכנולוגיה עד שהמתחרים שלנו יעתיקו את הדור הראשון'. כולם סברו שאין צורך ברישום פטנטים".

לקראת אמצע שנות ה-90, החברות הישראליות התעוררו. "הן באו אלינו, אמרו ששמעו שצריך לרשום פטנטים, וביקשו שנסביר להם למה. היום כולם מבינים שלפטנט יש ערך ממשי בשוק. חברות כמו 'אם-סיסטמס', 'מדינול' או 'סייפן' משתמשות בפטנטים שלהן כדי למנף את עצמן בשוק העולמי", מספרת איתן. לדבריה, העובדה שישראל ממוקמת גבוה ברשימת המדינות החדשניות מרשימה במיוחד, בהתחשב בעובדה שעל פי ההערכות יש להשקיע כמיליון דולר במחקר ופיתוח כדי לרשום פטנט אחד. "אצלנו לא רושמים קילו-פטנטים. רק חברות כמו 'יבמ', 'טושיבה', 'סוני' ו'אינטל' מסוגלות להוציא כל כך הרבה כסף".

"ישראל נחשבת למדינה חדשנית. לא סתם זרם לפה המון כסף בסוף שנות ה-90", אומר גילת. "חברה כמו 'אינדיגו' רשמה עשרות פטנטים בתחום הצילום. חברה כמו 'טבע' נבנתה כתוצאה מהפטנטים שרשמה".

מגמה בולטת נוספת שנחשפת בנתוני CHI היא עליית מדינות המזרח הרחוק. יפאן, לדוגמה, ממשיכה לשמור על כוחה ברמת החדשנות שאנשיה מציעים והיא נמצאת במקום השני, אחרי ארה"ב, עם 31,749.63 נקודות ב-2002. טייוואן עשתה זינוק מרשים מ-116 נקודות בשנת 1985 ל-5,661 נקודות ב-2002. ואולם המדינה עם ההישג המרשים ביותר היא דרום קוריאה. את 1985 היא החלה עם ציון זעיר של 21.73 נקודות לאחר שרשמה 39 פטנטים. ב-2002 היא כבר רשמה 3,792 פטנטים וזכתה לציון של 3,109.52 נקודות, פי 143 מהציון שניתן לה בתחילת הדרך. קפיצת מדרגה זו מיקמה אותה במקום ה-8 ברשימת המדינות החדשניות.

מדינות אירופיות רבות כמעט שלא התקדמו במדד החדשנות של CHI. כך לדוגמה, איטליה זכתה לציון של 695 נקודות לפני 18 שנה והתקדמה ל-967 נקודות בלבד, 17 שנה אחר כך. נורווגיה החלה עם 53 נקודות וסיימה עם 146 נקודות. פורטוגל החלה עם 3 נקודות וסיימה על 10 נקודות בלבד.

אף שאיתן טוענת שהמדד החדש של CHI הוא הטוב מבין המדדים שהיא מכירה, היא מזכירה שהדחף המרכזי לרישום פטנטים עבר שינוי גדול בשנים האחרונות. "פטנטים נהפכו לכלי כלכלי, ואת רישום הפטנטים והדרך שבה מגינים עליהם מנהלים באופן מחושב ומדויק. מכאן שהטענה שפטנטים הם אינדיקציה לחדשנות היא טענה מעט תמימה. זו חדשנות, אבל היא לוטשת עיניים לא להתקדמות האנושות אלא להכנסות, ועדיף בדולרים".

לפי מספר התושבים, ישראל במקום השלישי

ברור שככל שאוכלוסיית מדינה גדולה יותר, לתושביה יש סיכוי רב יותר לרשום פטנטים רבים יותר. לכן, מחקרים רבים ניסו להביא זאת בחשבון ולבדוק כמה פטנטים נרשמים לכל מיליון תושבים. בדיקה כזו מגלה כי ישראל נמצאת במקום השלישי, אחרי ארה"ב ויפאן בלבד, וגבוה אף ממיקומה בשיטת הדירוג החדשה. ב-2002 נרשמו על ידי ישראלים 1,046 פטנטים במשרד הפטנטים האמריקאי. "ספר העובדות" של ה-CIA קובע שנכון ל-2002 חיו בישראל מעט יותר מ-6 מיליון תושבים. מכאן שלכל מיליון תושבים נרשמו כ-174 פטנטים.

ההצלחה של ישראל בולטת כאשר משווים אותה למדינות מפותחות, עשירות וגדולות ממנה. בבריטניה חיים כ-60 מיליון תושבים וב-2002 נרשמו לזכותה 3,855 פטנטים. מכאן שאזרחיה רשמו בשנה זו 64.25 פטנטים למיליון תושבים. בדרום קוריאה יש 48.3 מיליון תושבים, הרושמים 78.5 פטנטים לכל מיליון תושבים. בגרמניה 83.2 מיליון תושבים, הרושמים כמעט 136 פטנטים למיליון תושבים.

ביפאן, השנייה ברשימת המדינות החדשניות בעולם (לפי שני המדדים), יש כ-127 מיליון תושבים. ב-2002 רשמו אזרחיה 34,889 פטנטים, או 274 פטנטים לכל מיליון תושבים. בארה"ב (הראשונה לפי שני המדדים) חיו 280.5 מיליון תושבים ב-2002. בשנה זו רשמו ממציאים אמריקאים 86,659 פטנטים. מכאן שארה"ב רושמת 309 פטנטים לכל מיליון תושבים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו