${m.global.stripData.hideElement}

 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גנז המדינה המתפטר: "רמת התיעוד - של העולם השלישי"

פרילינג: הממשלה מפירה חוק הגניזה

תגובות

גנז המדינה, הד"ר טוביה פרילינג, הודיע בשבוע שעבר לראש הממשלה אריאל שרון, כי לא ימשיך בתפקידו בגלל אי-יכולתו לבצע את המשימות המוטלות עליו. גנז המדינה - הפועל במסגרת משרד ראש הממשלה - אחראי על ארכיון המדינה, על ביצוע חוק גנזך המדינה, על הכוונת כל הארכיונים הציבוריים בישראל ועל חשיפת החומר של משרדי הממשלה לציבור. פרילינג מתריע על הידרדרות במצב תיעוד ושימור החומר הארכיוני בישראל, המשול, לדבריו, לתיעוד ארכיוני במדינת עולם שלישי.

פרילינג אמר ל"הארץ" כי זה חצי שנה הוא מבקש להיפגש עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, אביגדור יצחקי, אך לא נענה, וגם פניותיו בשלושת החודשים האחרונים להיפגש עם מנהל לשכת ראש הממשלה, דב וייסגלס, לא זכו לתשובה. לדבריו, עם

כניסתו לתפקיד בספטמבר 2001, הגיש תוכנית אב, שזכתה לתמיכתם ולאישורם של ארבעת המנכ"לים שכיהנו במשרד ראש הממשלה, ובהם יצחקי.

לפי תוכניתו של פרילינג, יוקם ארכיון לאומי מרכזי בקריית הממשלה בירושלים, ובנגב יוקמו מחסנים לאחסון החומר הארכיוני. "קיוויתי שמצב תיעוד ושימור החומר הארכיוני בישראל ידלג אל מועדון המדינות הנאורות, אך לצערי זה לא קורה", אמר פרילינג. "מבחינת יחסה לנושא, ישראל משולה למדינת עולם שלישי, והמצב אף מידרדר".

לדברי הגנז, משרדי ממשלה רבים מפרים את החוק ואינם מעבירים את חומרי התיעוד והמסמכים שלהם לארכיון; במקום זאת, הם מתקשרים עם קבלנים פרטיים וגונזים את המסמכים במגנזות פרטיות. כתוצאה מכך, אין לציבור נגישות לחומר. בנוסף, כתוצאה מהיעדר הפיקוח, רמת התחזוקה של המסמכים הממשלתיים ירודה ביותר.

פרילינג טוען, כי בלא מעט מקרים חומר בעל ערך היסטורי חשוב ניזוק, ואף הושמד, כתוצאה מהטיפול הלקוי. הוא גם ציין כי בגלל מחסור תקציבי, מסמכים שמוחשבו בעבר בעזרת טכנולוגיה מיושנת, לא הועתקו ושודרגו לטכנולוגיות מתקדמות יותר, ולכן לא נשמרו. בארכיון המדינה כלל אין יחידת מחשוב, ומועסקים בו רק שני עובדים העוסקים בשימור מסמכים שניזוקו ובשחזורם. "הספק העבודה שלהם הוא כשלושה מטר רץ בשנה, בעוד שקיים צורך בכקילומטר רץ של מסמכים הזקוקים לשיפוץ ולשימור", אמר.

הגנז הפורש, כמו קודמיו, נאלץ להתמודד עם התעלמותם של גופים בקהילת המודיעין ובמערכת הביטחון מחוק גנזך המדינה. המוסד, השב"כ, נתיב והוועדה לאנרגיה אטומית גונזים ומשמרים את מסמכיהם בעצמם ומסרבים להעבירם לגנזך המדינה; בשל כך, גם מסמכים משנותיה הראשונות של המדינה אינם נחשפים. "אני מנהל בעניין זה משא ומתן עם המוסד, שב"כ ונתיב, כדי להיערך לאפשרות שהם יחשפו לציבור הרחב ולחוקרים חלק מהתעודות שלהם", גילה הגנז. ברוב מדינות העולם נחשפים חומרים סודיים, בעיקר כאלה הנוגעים לענייני מודיעין וביטחון, לאחר 50 שנה, אך בישראל סירבו עד כה הגופים הביטחוניים לשקול אפשרות זו.

בארכיון המדינה מועסקים כ-50 עובדים, ותקציבו השנתי מגיע לכ-20 מיליון שקל. אך רוב התקציב מוקדש לתשלום משכורות ולתשלום דמי שכירות בעבור המבנה והמחסנים שבהם שוכן הארכיון, בשכונת תלפיות בירושלים. כתוצאה מכך, מפגר הארכיון בחשיפת החומר ובהצגתו לציבור, כפי שהחליטה הממשלה ומכוח החוק. כך, לדוגמה, הפרוטוקולים של ישיבות ממשלה נחשפו רק עד שנת 1956, אף על פי שהממשלה קבעה כי ניתן לחשוף תוכן ישיבות בחלוף 40 שנה.

פיגור דומה נגרם בחשיפת מסמכים ותעודות של משרד החוץ ומשרדי ממשלה שונים. לאחרונה, עקב קיצוצים בתקציב, הופסקה עבודתם של גימלאים של משרד החוץ, שהועסקו במשרות לחשיפת המסמכים; פיטורים נוספים צפויים לחושפים העוסקים במשרדי ממשלה אחרים.

"לצערי, רמת השירות שאנו מעניקים לציבור היא של מדינת עולם שלישי", הוסיף פרילינג, "ואיני יכול, לפיכך, לשאת באחריות לכך". במכתבו ללשכת ראש הממשלה, הוא ציין כי בספטמבר הקרוב, כשימלאו שנתיים לכהונתו, בכוונתו לעזוב את התפקיד. המכתב, שנשלח למנהל הלשכה וייסגלס לפני כשבוע, טרם זכה למענה. תגובת משרד ראש הממשלה לא התקבלה עד סגירת הגיליון.

יוסי מלמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#