בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מת יצחק (זיקו) גרציאני, המנצח והמעבד

המנצח יצחק גרציאני, שמת הבוקר בגיל 79, היה ידוע כמוסיקאי המחזיק את כל הצלילים בראשו

תגובות

המנצח, המעבד והמלחין יצחק (זיקו) גרציאני מת הבוקר (שני) בגיל 79, בבית החולים "רבין" בפתח-תקווה, לאחר מחלה קשה. אל"מ (מיל') גרציאני ניצח על תזמורת צה"ל מ-1962, בטקסים ובאירועים היסטוריים וממלכתיים רבים (לרבות נחיתת נשיא מצרים סאדאת בישראל) ועיבד לתזמורת עשרות שירי לכת ישראליים. מפעל חשוב נוסף שלו הוא הקמת מקהלת "צדיקוב" ומקהלת הילדים הצמודה לה.

גרציאני התפאר ברמתה של מקהלת הילדים ופעם הזכיר כי המלחין ליאונרד ברנשטיין, לאחר שהתאכזב מביצוע ה"קדיש" פרי עטו בפי ילדים בניו יורק, וזכר את הביצוע הטוב בתל אביב, שאל "איפה הילדים של גרציאני".

לפני חודש ניצח יצחק גרציאני על תזמורת צה"ל בפעם האחרונה, באירוע מיוחד. שמו היה מזוהה עם תזמורת זו בפרט ועם הווי המוסיקה הקלה בישראל בכלל, לרבות ניצוח על מחזות זמר כמו "אירמה להודוס", "גבירתי הנאווה" ו"נשקיני קייט". גרציאני עבד עם רוב מוסדות המוסיקה והדרמה בישראל, לרבות "הבימה", ו"הקאמרי","בימות", "החמאם", להקת "הגשש החיוור" ושלישיית "גשר הירקון".

הוא ניצח בתוכנית הרדיו "תיבת נח", בשנות החמישים, ואחר כך בתוכנית "היה היו זמנים", ובפסטיבלי הזמר והפזמון. גם בחו"ל הראה את כוחו פעמים רבות ובין השאר הופיע באולם "אולימפיה" בפאריס כמנצח-אורח קבוע.

זיקו גרציאני נולד בעיר רוסה בבולגריה, על גדות הדנובה. לאביו היתה שם חנות סידקית, וכלי הנגינה הראשונים שהכיר הנער היו מפוחיותופה שנמכרו באותה חנות. אחר כך למד נגינה בחצוצרה וניגן בלהקות של תנועות נוער ציוניות בעירו. בימי מלחמת העולם נכלא במחנה עבודה בבולגריה, וב-1944 עבר לסופיה ולמד שם באקדמיה.

ב-1948 עלה ארצה עם אשתו דורה, הוריו ובתו הבכורה גילה שהיתה אז בת שנה. בראיון סיפר כי עוד בבולגריה לימד את דורה נגינה בסקסופון. בראשית דרכו המקצועית בישראל ניגן גרציאני בתזמורת הקזינו בבת גלים. בריאיון לרומן פריסטר מ"הארץ" סיפר גרציאני, ב-87', כי כאשר עבד בבת גלים התגורר בנשר, מרחק כ-12 ק"מ משם, והיו מקרים שבהם בחר לחזור הביתה ברגל כדי לא לבזבז את משכורתו הדלה על מוניות. משכונת נשר עברה המשפחה לחדר שכור בשכונת עג'מי ביפו. לאחר שהתבסס עברה המשפחה לשכונת נווה אביבים בצפון תל אביב.

לשירות החובה גויס גרציאני בו52', ושירת כחצוצרן בתזמורת צה"ל. "המנצח ריקליס לא רצה בי", סיפר גרציאני באותו ראיון, "אבל יוצאי בולגריה בתזמורת לחצו עליו והתקבלתי". ב-1962 התמנה יצחק גרציאני למנצח הקבוע של התזמורת, ובעשרות השנים שלו בתפקיד עברו ותחת שרביטו מוסיקאים רבים מאוד.

מאז ומתמיד היה גרציאני ידוע כמוסיקאי ה"מחזיק את כל הצלילים בראשו", וכמי שמסוגל להכין את צוות המוסיקאים שלו לפעולה גם בנסיבות לא נוחות, לרבות כתיבת תפקידים מפורטים לכלי התזמורת בו במקום. בסיפור הבולט ביותר בקשר לכך נזכר אתמול נגן הקרן הוותיק יעקב מישורי, אשר שירת בבחרותו גם בתזמורת צה"ל. מישורי מספר כי בשנות ה-60 ביקרה בארץ קבוצת כדורגל מדרום קוריאה, ותזמורת צה"ל הובאה כנהוג לאיצטדיון, כדי לנגן את ההימנונים.

בשעת החזרה על הימנונם של האורחים, שעות ספורות לפני המשחק, פרצו צעקות מחאה מתוך שורות השחקנים הקוריאניים: התברר כי לתזמורת ניתנו בטעות התווים של ההימנון הצפון-קוריאני, כלומר המנגינה הרשמית של אויבתם. המנצח גרציאני לא איבד את עשתונותיו, שאל מי מהשחקנים הקוריאנים יכול לשיר היטב, והתברר כי השוער של הקבוצה יכול לזמזם את ההמנון של ארצו. גרציאני האזין, רשם את המנגינה בו במקום ובתוך שעתיים הכין לה עיבוד תזמורתי מקורי שלו, אשר נשא חן באוזני הספורטאים האורחים.

לדעת מישורי, כשרונו של גרציאני היה יכול בהחלט להובילו לקריירה גם בתחום המוסיקה הרצינית, אך היותו אדם שלא הצטיין במרפקנות הותירה אותו במסלול שבו בחר מתחילה ובו התמחה והצטיין.

המנצח נעם שריף זוכר כי בשנות החמישים, במחנה של תזמורת צה"ל בצריפין, כאשר אשר הוא עצמו שימש כחחל חובה בתפקיד מנצחומשנה של מנצח התזמורת רס"ן שלום רונלי ריקליס, היה גרציאני (אשר כבר שירת אז בתזמורת כאזרח עובד צה"ל), יושב ומכין עיבודים תזמורתיים לעשרות מארשים, מבלי שראה כלל את הפרטיטורה.

גרציאני, מוסיף שריף, הוא שלחץ לשלב סקסופונים בתזמורת, כדי להבליט את אופיה הצבאי ולהקנות לצליל שלה ברק, וזאת נגד נטייתו של המנצח ריקליס, אשר העדיף להסתפק בכלי נשיפה "קלאסיים" בלבד.

יצחק גרציאני הניח אשה -דורה - שתי בנות - הבכורה גילה והצעירה קוקי - אף היא מוסיקאית ועוסקת בניצוח, חמישה נכדים ושלושה נינים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו