בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ספר ראשון לעורך והמתרגם משה רון - "אבידות קלות"

תגובות

זה צעד לא פשוט לאדם בן 57, עורך ספרותי בכיר, פרופסור לספרות ומתרגם ותיק, שפועל במשך שנים מאחורי הקלעים של העשייה הספרותית - לקום בוקר אחד ולכתוב ספר. משה רון, ראש החוג לספרות השוואתית באוניברסיטה העברית, המזוהה כל כך עם תרגומים מן הספרות האמריקאית, מעורכי הספרייה לעם של עם עובד, ועד לאחרונה עורך סדרת "הכבשה השחורה" (ביחד עם חנן חבר) בהוצאת הקיבוץ המאוחד - הוציא לאחרונה ספר ובו מבחר סיפורים שכתב, "אבדות קלות" (סדרת הכבשה השחורה, הקיבוץ המאוחד).

"הסיכונים בפרסום ספר משלי היו ברורים", הוא אומר. "אני במקצוע הזה הרבה שנים, ואנשים יחשבו שעכשיו אני בא ללמד אחרים איך לכתוב. אבל הספר אינו אקט של יומרה, אני די חדש בכתיבה. אחרי שתירגמתי כל כך הרבה - לא רק את ריימונד קארבר ואת פול אוסטר, אלא גם סופרים אמריקאים אחרים - ראיתי את מגוון האפשרויות הקיימות בסיפור הריאליסטי העשוי היטב, ופתאום הבנתי שאני כבר יודע איך זה עובד, ואולי כדאי שאנסה עם חומרים משלי. נכון שיש לי ידע מסוים והרגלים של התנסחות, אבל אין לי בשורה ספרותית חדשה במיוחד, ואני לא ממלא את תפקיד הצופה לבית ישראל. זה בסך הכל ספר אישי".

אישי מאוד, אפילו. "לקחתי לכתיבה חומרים אוטוביוגרפיים, אבל יש לי בעיה לעסוק בהם בצורה תיעודית", הוא אומר. "אני מסתכל על הילדות שלי ומגלה שאני יודע מה קרה לי, אבל בצורת כותרות בלבד, בלי פרטים. זה מחייב כתיבה בדיונית. יחד עם זאת, אני לא מספיק משוחרר כך שאוכל להמציא באופן פראי. לפעמים אני מקנא בסופרים שיכולים להמריא בקלות מעל עובדות החיים שלהם".

רון, שגדל בשנות ה-50 בשכונת יד אליהו בתל אביב ואחר כך בשכונת אפקה ("בימים שהיא עוד לא היתה מה שהיא היום"), מתגעגע אל ישראל של פעם. "יש בפירוש ממד נוסטלגי בספר", הוא אומר. "הוא מדבר על אבדות - דברים שההעדר שלהם נתפש כהפסד. אני מודה שאני מתגעגע לקיוסק עם הצוף שזרם מהברז ולגזוז".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו