בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

השחיתויות המקומיות

אינטרסים אישיים הניעו את הח"כים לטרפד את איחוד הרשויות

תגובות

לפני ארבעה חודשים, כאשר שר האוצר הציג את תוכניתו הכלכלית, אחד הסעיפים החשובים בה היה איחוד 150 רשויות מקומיות; מהלך, שעשוי לייעל את השירות לאזרח ולחסוך ממון רב לקופת המדינה. הרי ראשון לציון יכולה לספק את השירותים לבית דגן ברבע עלות, חולון יכולה לנקות את אזור בחצי מחיר, ופתח תקוה יכולה להעביר מים וביוב לגבעת שמואל בתוספת הוצאה שולית בלבד.

שר הפנים, אברהם פורז, תמך ברעיון. לא קל למצוא שר פנים שיוצא נגד האינטרסים של ראשי הרשויות המקומיות כי אצלנו מקובל, שכל שר מייצג את המגזר שלו נגד הציבור הרחב (שר התעשייה תומך בדרישות התעשיינים, שר הבריאות מאמץ את תביעות הרופאים, ושר החינוך מאמץ אל לבו את המורים). אבל השבוע התברר לפורז, שאינטרסים אישיים בצירוף התנשאות הביאו את חברי הכנסת לטרפד את המהלך.

מהלך האיחוד הוא די ותיק. הוא החל ב-98' בדו"ח של אריה שחר, שהמליץ לאחד ולצמצם רשויות המונות פחות מעשרת אלפי נפש, כי אין להן זכות קיום עצמאית. בישראל יש היום 266 רשויות מקומיות, ומהן בכ-70 יש פחות מחמשת אלפים נפש. משרד הפנים גיבש רשימה של 150 רשויות שיאוחדו, אך השלטון המקומי דרש ועדות שימוע, והרשימה הצטמצמה ל-90 רשויות. אבל הלחצים נמשכו, ופורז הגיש לבסוף רשימה של 70 בלבד.

גם זה לא עזר. ראשי הרשויות המשיכו במלחמתם, והנושא פוצל מחוק ההסדרים והחל מתגלגל בוועדות הכנסת השונות, טרף קל לראשי הרשויות ולפעילי שטח, שהחלו לוחצים על חברי הכנסת למנוע את האיחודים. הרי גלוי וידוע, שהרשויות המקומיות הן מקומות העבודה המועדפים על פעילי הליכוד והעבודה. בשביל מה הם מתאמצים להגיע למרכז? בכל רשות מקומית שעומדת להתאחד יש פעילים שעומדים לאבד את משרתם, ויש כמובן גם ראשי רשויות שיאבדו את כיסאם ואת כוחם הפוליטי, ולכולם יש מלה במרכז המפלגה - הקובע בבוא היום מי ימונה לחבר כנסת ומי לא.

המטרה של פעילי הליכוד היתה, למנוע את קבלת החוק עד יציאת הכנסת לפגרה בסוף השבוע הבא (פגרה, שאותה, אגב, חברי הכנסת מסרבים לקצר). הפגרה נגמרת בסוף אוקטובר, כמה ימים לפני הבחירות לרשויות המקומיות, כך שאי קבלת החוק תגרום לדחייה של חמש שנים ביישום האיחוד; כלומר, לקבורתו.

נתניהו אמנם הצהיר שאינו מסכים לביטול האיחוד ובכוונתו "להעלות את הנושא להצבעה בשבוע הבא בכנסת", אך משום מה (גם הוא יעמוד לבחירה יום אחד) הוא לא פעל למען האיחוד עד כה, ועכשיו כבר מאוחר מדי.

הרי יו"ר הוועדה, אברהם הירשזון, מיהר להכריז, שגם אם הנושא יעבור אליו ביום שני, הוא לא יוכל לסיימו עד יום חמישי, מועד היציאה לפגרה, כי "דרוש זמן לדיון רציני". זה כמובן לא יפריע להירשזון ולשאר חברי הכנסת הפופוליסטים להזיל דמעה על גורלם המר של האמהות החד-הוריות שתקציבן קוצץ עקב המשבר. הם אף פעם לא קושרים בין חוסר רצונם לקצץ באינטרסים האישיים שלהם לבין מחסור בתקציב לדברים החשובים באמת.

בשבוע הבא תהיה לחברי הכנסת הזדמנות להציל במשהו את כבודם. פורז יביא לכנסת את ההצעה להקטין ב-270 את מספר הסגנים לראשי המועצות המקומיות, המונים היום כ-500. ההצעה תחסוך כ-150 מיליון שקל לשנה למשלמי המסים, ולא תפגע כלל בשירות לאזרח. מאיר שטרית, לאחר שנכנע לעוזי כהן, נציג סגני הערים, מציע להוריד את מספר הסגנים ב-200 בלבד. אולי הפעם יפתיעו חברי הכנסת ויצביעו בעד הצעת פורז. הרי בכל זאת הם שם כדי לשפר את חיינו, לא כדי לסדר ג'ובים לחברים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו