בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מיתוס השתלטות הבדווים

האשמת הבדווים בתפיסה של אדמות מדינה היא עלילה שמנציחה את הזנחתם

תגובות

המיתוס על השתלטות הבדווים על הנגב הולך ומתחזק בחשיבה הרשמית בישראל. למיתוס לא מבוסס זה ולהפצתו יש כמה יעדים: להצדיק הימנעות מהקצאת משאבים מתאימים לפיתוח המגזר הבדווי, למנוע הקמת יישובים בדוויים חדשים ולהכין את דעת הקהל למתקפה אנטי-בדווית נרחבת וכוחנית.

יש לא מעט ציניות במסע ההשמצה המסתתר מאחורי עלילה זו. לא זו בלבד שאנו מתעמרים בבדווים זה חמישים שנה, היום אנו מאשימים אותם כאילו הם תופסים את אדמות הנגב שמהן אנחנו מגרשים אותם מאז קום המדינה. מה שמנסים הגופים הרשמיים להציג כהשתלטות - כלומר פעולה לא חוקית של תפיסת אדמות מדינה - הוא בפועל שימור מצב קיים, שבו כמחצית הבדווים בנגב נשארו לחיות במדבר במקום להתיישב בשבעת היישובים המתוכננים (רהט, תל שבע, לגיה, חורה, כסייפה, ערערה ושגב שלום). מצב זה נוצר כי המדינה מעולם לא רצתה להקצות ליישובים האלה, או ליישובים אחרים שהוחלט על הקמתם אך אפילו לא החלה בנייתם, את המשאבים הדרושים כדי לעשותם ליישובים שבהם הבדווים ירצו להתגורר.

מיתוס "ההשתלטות" נולד ב-1994, כאשר איש צעיר משבט אל-עזאזמה, דח'לאללה אבו גרדוד, קם יום אחד וחזר לאדמות אבותיו לא הרחק מקיבוץ רביבים. אף על פי שחמולת אבו גרדוד, כולל דח'לאללה עצמו, מונה 27 גברים שמשרתים בצה"ל ובמערך המילואים, היא גורשה מאדמותיה המסורתיות ב-1985. השטח הוכרז כשטח צבאי סגור, אך לאחר פינוי הבדווים הוקם בחלקו מושב אשלים וחלקו הוחכר ליזמים פרטיים לנטיעת עצי זית ולגידול דגים. דח'לאללה היה נחוש בדעתו שלא ייתן עוד לרשויות לנהוג בו בשרירות כאזרח מדרגה שנייה. כעבור כמה ימים הלכו בעקבותיו כ-500 משפחות אחרות, שנמאס להן לגדל את ילדיהן ברמת חובב, המקום המורעל ביותר במדינה, לשם גורשו במשך השנים.

עמידה זו על זכויותיהם לא איפיינה את הבדווים בעבר והלחיצה מאוד את הרשויות. שר המשטרה דאז, אביגדור קהלני, תיכנן מבצע גדול לגירוש אבו גרדוד ואנשיו בחזרה לרמת חובב, אך ראש הממשלה יצחק רבין מנע זאת ממנו בחוששו מפני עימות עם החיילים הבדווים החמושים. כתוצאה מכך הציע השר לאיכות הסביבה בממשלה הבאה, רפאל איתן, להוציא את כל הבדווים משורות הצבא, אך הצעתו נדחתה על ידי שר הביטחון יצחק מרדכי. רפול לא ויתר וגייס את אביגדור ליברמן, מנכ"ל משרד ראש הממשלה באותה תקופה, להיאבק בהקמת יישוב בדווי חדש, באר חיל, שאותו הבטיח שר התשתיות דאז, אריאל שרון, לאבו גרדוד ואף דאג להעביר החלטת ממשלה בעניין.

מפיצי מיתוס "ההשתלטות" פועלים באמצעות חזרה בלתי נלאית על גרסתם. הם מנסים לעשות נפשות למען ביטול ההחלטה להקים את באר חיל ולהכריח את הבדווים שהסכימו לגור בו להתיישב בשגב שלום, בניגוד לרצונם. ניתן למדוד את הצלחתם של גורמים אלה לפי העובדה, שגם בתקציב 2003 לא הוקצו המשאבים לבניית היישוב.

התפישה המסורתית של הרשויות בישראל היא, שיש ליישב את הבדווים בשטח מועט ככל האפשר - כלומר, בשבעה היישובים הקיימים בלבד. אך הבדווים המתגוררים במדבר אינם מעוניינים להידחס לתוך יישובים עלובים אלה, הסובלים מעוני ואבטלה מהקשים במדינה. בדווים אלה הסכימו להתיישב, בניגוד למסורתם, ביישובים בעלי גוון שבטי הומוגני עם שירותים תקינים, אך אלה מעולם לא נבנו בעבורם.

כשהיה שר התשתיות הבין אריאל שרון, שבלי להרחיב את אפשרויות היישוב לבדווים לא תיפתר בעיית פיזורם במרחבי הנגב. לכן החליט להקים שישה יישובים חדשים במתכונת האמורה, המקובלים על רוב הציבור הזה. חזונו זה מוכשל זה חמש שנים בידי שרים, המונעים את מימושו בהתבסס על מיתוס "ההשתלטות", ובראשם אביגדור ליברמן וצחי הנגבי. באחרונה אמנם ניסה שרון להקצות כמיליארד שקל להקמת היישובים האלה, אך מפיצי המיתוס בממשלתו הצליחו להטות את התוכנית ליעדיהם. מחצית הסכום הוקצה ל"מנגנוגי האכיפה", כמו הסיירת הירוקה, והיתר לפיתוח היישובים הקיימים. לפיכך, אין לצפות שבעיית הבדווים תבוא על פתרונה בעידן שרון.

ד"ר ביילי, עמית מחקר במכון טרומן של האוניברסיטה העברית, חוקר את תרבות הבדווים זה שנים רבות



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו