בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היעד: חמישה לוויינים ישראליים ישוגרו לחלל ב-5 השנים הבאות

ביטחון / ראש תוכנית החלל מתנגד לקיצוץ

תגובות

לווינים ישראליים 2008-1988

תוך כחמש שנים תהיה בידי ישראל יכולת לשגר לוויינים במשקל כ-100 ק"ג ממטוסי אף-15. זו רק אחת מהתחזיות שמספק פרופ' תא"ל (מיל') חיים אשד, ראש תוכנית החלל במערכת הביטחון, בראיון ראשון לעיתונות הישראלית. לדברי אשד, עד 2008 תשלים ישראל בהדרגה את פיתוחם של שלושה לווייני צילום לצורכי מודיעין - "אופק 6", "אופק 7" ולוויין מכ"ם ("טקסאר") - שיהיו דור מתקדם יותר של לוויין הצילום הנוכחי "אופק 5".

עוד לפני כן, ישוגר עד סוף השנה לוויין התקשורת "עמוס 2", כשלאחר מכן תחל בניית לוויין תקשורת צבאי כפול בגודלו. לדברי אשד, הקיצוץ בתקציב הביטחון לא פסח על תוכנית החלל, "אך עד כה הקיצוץ היה תוך התחשבות והבנה שגברה בעקבות המלחמה בעיראק שאין תחליף ללוויינים, ושהחלל הוא אחד הדברים החשובים לניהול מלחמה". אשד מזהיר, עם זאת, "בתחום התקציב אנחנו נמצאים בקו האדום וקיצוץ נוסף עלול לפגוע ביסודות תוכנית החלל".

אשד (64), ששירת באמ"ן כראש מחלקת מחקר ופיתוח (מו"פ), הוא מהוגי תוכנית החלל הישראלית וממקימי סוכנות החלל הישראלית (סל"ה). הוא מתגאה בביצועים של "אופק 5", ששוגר לפני כשנה: "מלבד האמריקאים, אנחנו עוברים את כל מדינות העולם בתחום הלוויינים בשני נושאים עיקריים: רמת ההפרדה של הצילום ואיכות התמונה". אשד מעריך, כי פיתוח "אופק 6" יושלם ב-2004/5. פיתוח "אופק 7", שישתייך כבר לדור השלישי של הלוויינים, יושלם לפי הערכה ב-2007/8.

אשד מגלה, כי במקביל לפיתוח לווייני הצילום ולוויין המכ"ם התגבש במערכת הביטחון "חזון" בשני תחומים עיקריים:

* פיתוח ובניית אשכולות של לווייני צילום רבים במגוון אורכי-גל שיאפשרו: צילום בתחום הנראה; צילום באינפרה-אדום (שמבחין בעצמים על הקרקע באמצעות שינויי טמפרטורה); צילום תמונות בצבע (היפר-ספקטרלי) שמאפשר, בין השאר, להבחין בין מטרות-דמה לעצמים אמיתיים; צילום תלת-מימדי אלקטרו-אופטי או במכ"ם לצורכי מיפוי; וצילום במכ"ם.

* פיתוח ובניית הדור הבא של לוויינים קטנים בגודל "מיני" (עד 500 ק"ג), "מיקרו" (עד 100 ק"ג) ו"נאנו" (עד 10 ק"ג), שיהיו בעלי אותם יכולות כמו לוויינים גדולים. ברפאל שוקדים גם על פיתוח טכנולוגיה לשיגור לווויינים לחלל ממטוסי אף-15. אשד: "חיל האוויר היה רוצה לשגר לוויינים במשקל כ-100 ק"ג, לפי דרישה, שיעברו מעל לשדה הקרב". הוא מעריך שלישראל תהיה יכולת כזו עוד כחמש שנים.

לדברי פרופ' אשד, היום אין גבול ברור בין לוויינים צבאיים לאזרחיים, אך מדגיש שישראל אינה יכולה להסתפק בשירותי צילום מלוויינים מסחריים של מדינות אחרות. "צריך לזכור שארה"ב ומדינות אחרות שומרות לעצמן את הזכות לשים את היד על המתג ולמנוע הפצת תמונות מהחלל למדינות אחרות", הוא מציין, "כך היה בזמן מלחמת אפגניסטאן והמלחמה נגד עיראק כשארה"ב מנעה מהלוויין האזרחי 'אייקונוס' של חברת 'לוקהיד מרטין' לשגר תמונות ללקוחותיה (שמשרד הביטחון נמנה עמם, א"ב)". בנוסף, "יש דברים צבאיים ספציפיים שהצד האזרחי-מסחרי לא יוכל לספק - למשל רמת ההפרדה של התמונה".

בהקשר זה מגלה אשד, כי במסגרת הסכם בין ישראל לארה"ב הבטיחו האמריקאים שלוויינים אזרחיים שלהם, שמוכרים את תצלומיהם, לא ימכרו תצלומים של ישראל ברמת הפרדה גבוהה מזו שמוכרים הרוסים.

"מאז הקמתה לפני 20 שנה השקיעה המדינה יותר משני מיליארד דולר בתוכניות החלל, כלומר כ-80 מיליון דולר בלבד לשנה", אומר אשד. ואולם, לדבריו, למרות שההשקעות בישראל בתוכניות החלל קטנות בסדרי גודל מבארה"ב ובאירופה, "ההישגים הישראליים בחלל מרשימים". הוא מסביר ש"הסוד הוא במיקוד. ב-20 שנות פיתוח תוכניות החלל התמקדנו בשני סוגי משימות: חישה מרחוק באמצעות מיני-לוויינים, ולווייני תקשורת. לישראל יש יכולת עצמאית בפיתוח ובניית מיני-לווויינים, וככל הידוע לנו לוויינים אלה הם הטובים בשוק החלל העולמי כיום".

אשד סבור, כי הלוויינים הישראלים הם "פלא טכנולוגי. אף אחד לא האמין שנוכל לייצר מיני-לוויינים. החלטנו להתמקד בתכנון לוויינים שיהיו בחזית הטכנולוגיה, לא התפתחות הדרגתית, אלא קפיצת מדרגה". כך, לדבריו, הקדימה ישראל מדינות אחרות ב-15 שנים. להערכתו, תוכניות המזעור יביאו לחיסכון ניכר ויאפשרו ייצור לוויין בעלות כ-10 מיליון דולר בלבד. "השאיפה שלי היא להגיע למצב שאפשר יהיה לשגר לווייני מיקרו בעלות 15-7 מיליון דולר. נוכל לשגר לוויינים קטנים שיפקחו על הלוויין הגדול", הוא מוסיף.

לדברי אשד, תעשיית החלל בישראל תפורה למידותיה של המדינה. "יש לנו כל מה שצריך כדי לממש את החזון. אך אנחנו זקוקים למשקיעים אסטרטגיים שישתמשו במומחיות ובתשתית שבנינו". פיתוח לוויינים קטנים הם היתרון היחסי של ישראל, הוא מסביר, "את הנישה הזו נוכל להפוך להצלחה מודיעינית ומסחרית, בדומה להצלחה בתחום כלי הטיס הבלתי מאוישים". ואולם לדבריו, "כדי להצליח במכירת לוויינים צריך שיווק אגרסיווי - שלא מתבצע. היום אנחנו נתקלים בשתי מגבלות בייצוא לוויינים: סיבות מדיניות והעובדה שהשוק 'שבוי' בידי האמריקאים. אבל יש שיטות. כשצרפת רוצה לשווק מערכות נשק, הנשיא ז'אק שיראק הולך לשווק בעצמו. כאן אני עושה את העבודה, אבל צריך שהקברניטים יעשו אותה".

רעיון הלוויינים עלה לקראת פינוי סיני

לדברי פרופ' תא"ל (מיל') חיים אשד, ראש תוכנית החלל במערכת הביטחון, הגורם העיקרי לכניסת ישראל לתחום החלל הוא אסטרטגי, ונובעת גם מהעובדה שהחוק הבינלאומי מתיר שיגור לוויינים. "הנייר הראשון שכתבתי כראש מו"פ באמ"ן היה ב-1978. ביקור נשיא מצרים סאדאת היה באופק, והשאלה שעלתה היתה איך נוכל להמשיך ולצלם את חצי האי סיני. התחלנו לבדוק איך נוכל להמשיך לצלם שטחים שאסורים לטיסת מטוסים, אך אינם אסורים למעבר לוויינים".

לדברי אשד, בתעשיית החלל הישראלית מועסקים כ-500 איש - "בדיחה", כהגדרתו, בהשוואה למה שמשקיעות מדינות אחרות. הקבלן הראשי היא חטיבת המערכות והחלל "מבת" של התעשייה האווירית. קבלני המשנה העיקריים הם שני מפעלים נוספים של התע"א - "תמם" ו"אלתא" - וכן רפאל, "אלאופ", התעשייה הצבאית, "תדיראן", "ספקטרלינק" ו"אלישרא".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו