בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כשנגיע לגשר, נגביה אותו

העבודות לשיקוע נתיבי איילון העלו מחדש את סוגיית גובה הגשרים בישראל; מתברר שלעתים מתכנניהם שכחו כי בכביש נוסעות גם משאיות ובהן מטען חורג, ולא רק כלי רכב פרטיים

תגובות

באוגוסט-ספטמבר 99' סערו הרוחות בישראל; חברת החשמל ביקשה להעביר משחן המיועד לתחנת כוח, ממקום ייצורו ברמת השרון למקום הצבתו מדרום לאשקלון. הוויכוח נסוב סביב מועד העברת המשחן - שבת או יום חול. הדרישה להעביר את המשחן בשבת התבססה על שיקולים תחבורתיים; המשחן, שגובהו יכול להגיע ל-15 מטר ומהירות הובלתו כ-8 קמ"ש, היווה מפגע תחבורתי שחייב היערכות מיוחדת של מע"צ, ולכן כדאי היה לשנעו בזמן שתנועת כלי הרכב דלילה. המפלגות החרדיות לעומת זאת דרשו לשנע את המשחן ביום חול.

במע"צ מספרים כיום כי ללא קשר לוויכוח שהתנהל באותה עת, העברת המשחן חייבה היערכות יוצאת דופן. הגשרים בישראל, אומרים במע"צ, לא מאפשרים מעבר משאיות הנושאות מטען חורג כמו משחן, ולכן היה צורך למצוא דרכי נסיעה מתאימות. בכמה מהמקרים, אומרים במע"צ, אף נאלצו לפרק גשרים כדי לאפשר את העברת המשחן.

על אף שמדובר במקרה יוצא דופן, נראה כי גובה הגשרים בישראל הוא עניין מורכב, המחייב שינויים והתאמות מתמידים. בגופי התחבורה מסכימים כי באופן עקרוני אורך החיים של הגשרים נע בין 40 ל-50 שנה, ולמרות זאת, בפועל מתברר לא פעם כי הגשר שהוקם אינו מתאים לתנועה בכבישים - על אף שחלפו פחות מ-20 שנה. לכן יש להגביהו, להעמיק את הכביש או למצוא פתרונות יצירתיים אחרים.

אחת הדוגמאות לכך היא העמקת הכביש בנתיבי איילון המתבצעת בימים אלה, בקטע העובר מתחת לגשר הולכי הרגל המחבר את תחנת רכבת מרכז (סבידור) עם רציפי התחנה. לצורך ביצוע העבודות חסמה חברת נתיבי איילון בשבועיים האחרונים את הכניסה לנתיבי איילון ממחלף ההלכה, הנחשבת לאחת העמוסות בתל אביב. הסיבה לכך היא שהפרש הגובה בין הגשר, שהוקם בשנים 87-'86', לכביש, נמוך ביחס ליתר הגשרים בדרך איילון, ומהווה מפגע תחבורתי וסכנה בטיחותית.

ברכבת ישראל, שלבקשתה נעשות העבודות, אמרו כי בשנים האחרונות גדל מספר הפגיעות בגשר על ידי משאיות שנסעו בנתיבי איילון מצפון לדרום. לטענתם, פגיעת המשאיות מזעזעת את הגשר ומסכנת את הולכי הרגל; לכן ביקשו להגדיל את הרווח בין הגשר לכביש. בחברת נתיבי איילון טענו כי הגשר נבנה בהתאם לגובה הנדרש באותה עת.

דוגמה נוספת היא העבודות שביצעה מע"צ להעמקת הכביש מתחת לגשר במחלף נתניה. זאת, לאחר שגם במקרה זה התברר כי הגשר נמוך מדי. במע"צ אומרים כי מדובר בגשר בן 30 שנה וכי התנאים השתנו וחייבו התאמות.

מהנדסי תשתית אומרים כי לעתים יש חובה לשנות את גובה הגברית (המרווח בין פני הכביש לתחתית הגשר) בגלל שינויים בכביש או בתנועת כלי הרכב. שינויים בכביש יכולים להיות, למשל, ריבוי ריבודים שגורמים להגבהת פני הכביש.

עם זאת, טוענים המהנדסים כי לא פעם מתקבלות החלטות שגויות באשר לגובה הגשר הנדרש, דבר המחייב ביצוע תיקונים.

משרד התחבורה כבר החל בגיבוש קובץ הנחיות לקביעת גובה הגשרים בתוך הערים ובדרכים בין-עירוניות. ישעיהו רונן, ראש אגף בכיר לתכנון תחבורתי במשרד התחבורה, אומר כי במסגרת העבודה נבחן המצב בעולם, ובהמשך ייבחרו המודלים המתאימים לישראל. לאחר מכן, אומר רונן, ייערך סבב בין הגופים המעורבים, בהם חברת החשמל ומע"צ, ובהתאם לכך ייקבעו ההנחיות. ההנחיות יושלמו בתוך כשמונה חודשים.

המתכננים מתלבטים

רונן אומר כי מתכננים מתלבטים בנוגע לגובה הגשרים; מצד אחד, גשרים גבוהים מחייבים יותר בטונים וציוד, ולכן עלותם גבוהה; בנוסף הם דורשים הקצאת שטחים נרחבים ועלולים לפגוע בחוטי חשמל.

מצד שני, גשרים נמוכים מדי לא מאפשרים מעבר משאיות הנושאות מטען חורג. לפיכך, הוא אומר, יש למצוא את האיזון הנכון. הגובה הממוצע, הוא מוסיף, אינו יכול לתת מענה לכל מטען חריג, ובמקרה כזה יש למצוא פתרונות חלופיים, בהם נסיעה על הרמפה, נסיעה בשוליים ונסיעה בדרכים חלופיות.

סמנכ"ל הגשרים במע"צ, אלכס שגיא, אומר כי באופן כללי גובה הגברית הנדרש כיום הוא 5.5 מטרים, לעומת 4.5 מטרים לפני כמה שנים; ואולם לדבריו, הגובה הנדרש מהמתכננים הוא 5.75 מטרים. עם זאת, הוא אומר כי גובה זה דרוש בעיקר בעורקים ראשיים ובכבישים בין-עירוניים. בדרכים שוליות שבהן הקמת גשרים גבוהים היא בעייתית, מחליטים לא פעם על הקמת גשרים נמוכים יותר - בגובה של עד 4.5 מטרים.

שגיא אומר כי ההנחיות לקביעת גובה הגברית השתנו עם השנים, לנוכח ההתפתחות בשינוע המטענים וההתקדמות הטכנולוגית.

לדבריו, לא ניתן לדעת כעת כמה גשרים בישראל נמוכים מהגובה הנדרש כיום - 5.5 מטרים. למשל, לטענתו, הגשר הקיים במחלף הראל על כביש תל אביב-ירושלים (כביש מספר 1) נמוך ביחס לגשרים אחרים.

מכרז לאחזקת גשרים

לדברי שגיא, מע"צ נערכת בימים אלה לפרסום מכרז לאחזקת גשרים; במסגרת המכרז, שיפורסם בשבועות הקרובים, תימדד הגברית בגשרים בכבישים הבין-עירוניים. בהמשך יוחלט מה ייעשה עם גשרים נמוכים מדי. שגיא אומר כי לא בכל גשר נמוך יבוצעו עבודות, אלא יימצאו גם פתרונות אחרים, למשל נסיעה בצירים חלופיים.

עניין נוסף אליו נערכים ברכבת ישראל ובמשרד התחבורה הוא התאמת גשרים למעבר רכבת חשמלית תחתם. הסיבה לכך היא שבבדיקה שערכה רכבת ישראל התברר כי 70% מהגשרים העוברים מעל מסילות רכבת אינם מאפשרים מעבר רכבת חשמלית.

שגיא אומר כי הגשרים המוקמים כיום מאפשרים מעבר של רכבת חשמלית; בנוסף נבחנים פתרונות לגשרים הקיימים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו