בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

לתרבויות אחרות היו סימנים גרפיים, בני האינקה "כתבו" בעזרת חוטים וקשרים

ייתכן ששיטת הקיפו, שנתפשה עד לאחרונה כאמצעי עזר לניהול חשבונות בממלכת האינקה, היתה למעשה שפה שביטאה משמעויות מורכבות בצורה שמזכירה שפות מחשב

תגובות

מכל התרבויות של עידן הברונזה, נראה כי רק לאינקה של דרום אמריקה לא היתה שפה כתובה. זהו חריג שהביך אנתרופולוגים, הנוטים לראות בכתב מאפיין מגדיר של תרבות תוססת ומורכבת הראויה לתואר "ציוויליזציה".

האינקה הותירו מאחוריהם שפע עדויות למאפיינים תרבותיים אחרים: אדריכלות מונומנטלית, טכנולוגיה, חיי עיר ומנגנונים פוליטיים וחברתיים לגיוס בני אדם ומשאבים. למסופוטמיה, מצרים, סין והמאיה של מקסיקו ומרכז אמריקה היו כל אלה וגם כתב.

הדוגמה האפשרית היחידה מתרבות האינקה להצפנה ותיעוד של מידע היתה חוטים קשורים חידתיים, המכונים "קיפו". הקשרים אינם דומים לשום קשר של מלחים או של סיירים. לפי ההשקפה המקובלת על החוקרים, רוב הקיפו סודרו כחוטים עתירי קשרים, שנתלו מחבלים אופקיים באופן שאיפשר לייצג מספרים למטרות ניהול חשבונות ומפקדי אוכלוסין. הקיפו, לפי הנחה זו, היו מעין חשבוניות מטקסטיל; הם בוודאי לא היו מסמכים כתובים.

אך ניתוח מעמיק יותר של כ-450 מתוך 600 הקיפו הקיימים העמיד בספק את הפירוש הזה. אף כי היו אלה ככל הנראה בעיקר כלים לניהול חשבונות, יותר ויותר חוקרים סבורים כעת שכמה קיפו היו לא-מספריים וייתכן שהיוו צורה קדומה של כתב. "קריאה" של החוטים עתירי הקשרים תוכל אולי לחשוף נראטיבים של אימפריית האינקה, הממלכה הגדולה ביותר בתור הזהב של יבשת אמריקה לפני הכיבוש הספרדי ב-1532.

לדברי ד"ר גרי אורטון, אנתרופולוג מהרווארד, אם אמנם הקיפו שימשו שיטת כתב, זוהי שיטה שונה לחלוטין מכל הכתבים העתיקים הידועים, החל בכתב היתדות המסופוטמי לפני יותר מ-5,000 שנה. הקיפו לא תיעדו מידע באמצעות סימנים גרפיים שייצגו מלים, אלא במעין צופן בינארי תלת-ממדי, הדומה לשפת המחשבים של ימינו.

אורטון מעלה את ההשערה שהאינקה השתמשו בחוטים וקשרים כדי לבטא משמעויות מסוימות. באמצעות סדרה של הכרעות בינאריות יכלו יוצרי הקיפו להצפין ולאחסן מידע במערכת משותפת של תיעוד, שהיתה קריאה ברחבי ממלכת האינקה.

בספרו "סימני הקיפו של האינקה", שיראה אור בספטמבר בהוצאת אוניברסיטת טקסס, טוען אורטון שזיהה בפעם הראשונה את מרכיבי הקיפו הבסיסיים. נראה שהקשרים סודרו ברצפים מוצפנים הדומים, לדבריו, ל"תהליך של כתיבת תוכניות מחשב המוצפנות בספרות בינאריות (0 או 1)".

כל רצף של קשרים יכול היה להיות שם, זהות או פעילות. בהביאו בחשבון את האפשרויות השונות הנובעות מצבעי החוטים ושיטות הטווייה, העריך אורטון שקושרי הקיפו יכלו להשתמש ביותר מ-1,500 יחידות מידע נפרדות. לשם השוואה, השומרים עבדו עם פחות מ-1,500 סימני כתב יתדות, וההירוגליפים המצריים מנו פחות מ-800 סימנים.

הקונסנסוס המדעי על מהותו של הקיפו התבסס בשנות ה-20 של המאה שעברה. ל' לילנד לוק, מומחה לתולדות המדע, חקר אז אוסף חוטים קשורים שנמצא במוזיאון הטבע האמריקאי בניו יורק והגיע למסקנה שהקיפו לא מייצגים שיטת כתב קונוונציונלית, אלא הם סימנים המתעדים טורי מספרים. יוצרי הקיפו, לפי השקפה זו, היו ביורוקרטים שניהלו חשבונות.

זו היתה הדעה הרווחת עד לפני כ-20 שנה. זוג החוקרים ד"ר רוברט אשר, ארכיאולוג, ואשתו ד"ר מרשיה אשר, מתמטיקאית, פתחו מחדש את הדיון בנושא כאשר העריכו שכ-20% מהקיפו הקיימים הם "בבירור לא-מספריים" וייתכן שמדובר בדוגמאות של צורה מוקדמת של כתב.

אורטון המשיך הלאה בכיוון זה, אך הוא מודה שהפרשנות שלו עשויה להיות קשה להוכחה. עד כה לא פוענח שום נראטיב שנכתב בקיפו. הכובשים הספרדים, שחשדו שהחוטים הקשורים עשויים ללמד על סיפורים מההיסטוריה והדת של האינקה, השמידו את הקיפו שמצאו. בתיאורים המעטים של הקיפו בכתביהם של חוקרי ארצות ומיסיונרים חסרים פרטים שיסייעו להסביר כיצד האינקה יצרו ו"קראו" אותם.

חוקרי אינקה אחרים מסכימים שייתכן כי הקיפו היו יותר מאשר אמצעים לניהול חשבונות או עזרי זיכרון, וייתכן ששימשו לתיעוד מידע היסטורי. אך הם נמנעו מלהעריך את תקפותה של השערת הצופן הבינארי של אורטון.

ד"ר פטרישיה ליון, מהמכון ללימודי תרבויות הרי האנדים באוניברסיטת ברקלי, טוענת שהקיפו היו עזרי זיכרון - רמזים אישיים, חזותיים וניתנים למישוש, שסייעו לשלוף מידע שהיה שמור בזיכרונו של יוצר הקיפו. על פי טיעון זה אי אפשר להגדיר את הקיפו כצורת כתב, משום שרק יוצריהם, או אנשים שהכירו את הנראטיב השמור בזיכרונם של היוצרים, היו מסוגלים להבין אותם.

אורטון אמר שחוקרים אחרים יוכלו בקרוב לבחון את התיאוריה שלו ואולי למצוא דפוסים ורמזים אחרים בקיפו שהוא חקר. מאגר מידע מפורט על קיפו, שהוכן בסיועה של ד"ר קארי ברזין, מתמטיקאית בהרווארד העוסקת גם בטווייה, אמור להיות מוכן עד הסתיו ובשלב מסוים יועלה לאינטרנט.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו