בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רון ארד - השתלשלות האירועים

3תגובות

16 באוקטובר 86': בעקבות תקלה במטוס הפנטום בו שימש רון ארד כנווט, בעת תקיפת יעדים בדרום לבנון, נטשו ארד וטייס המטוס, סרן א' את מטוסם, וצנחו על אדמת לבנון. מסוקי חיל האוויר הצליחו לחלץ את הטייס אך לא את ארד. כעבור שבועיים הודיע מנהיג הארגון השיעי אמל, נביה ברי, כי אנשיו שבו את ארד

אוגוסט 87': האלוף (מיל') אהרן יריב התמנה לעמוד בראש ועדה לשחרורו של ארד. לאחר מכן, הוא הוחלף באורי לוברני, שניהל משא ומתן עם איש עסקים לבנוני דרך איש העסקים שבתאי קלמנוביץ', שהורשע יותר מאוחר בריגול. איש העסקים הצליח להעביר מכתב - שהוכח כאותנטי - מהנווט השבוי. תמורת שחרורו של ארד דרש ברי שחרור עצירים שיעים רבים, ובהמשך - שחרור אנשי אש"ף. לוברני הציג את הדרישות לשר הביטחון דאז, יצחק רבין, שסירב לכך

15 בדצמבר 88': הממשלה מחליטה לשנות את אופי פעילותה לשחרורו של ארד, ולהשתמש בחטיפות אישים מתוך כוונה להעביר לישראל בני ערובה בכירים מארגונים שיעים. הראשון שנחטף היה ג'וואד כספי, שנחשב חבר בארגונו של מוסטפא דיראני, "ההתנגדות המאמינה"

29 ביולי 89': ישראל חוטפת את שייח עבד אל-כרים עובייד, ממנהיגי חיזבאללה בדרום לבנון ושניים מעוזריו

מאי 89': המתווך המזרח גרמני וולפגנג פוגל ועו"ד אמנון זיכרוני חותמים על הסכם לפיו ישראל תשחרר את המרגלים קלמנוביץ' ומרקוס קלינברג, ובתמורה יפעלו מזרח גרמניה ובריה"מ לשחרור שבויים. העסקה נכשלת בעקבות התמוטטות בריה"מ

דצמבר 89': דיווחים ראשונים שארד מוחזק בידי האיראנים. לפי חלק מהדיווחים הוא הוחזק בשגרירות איראן בביירות. לדיווחים אלה לא היה אישור רשמי

ספטמבר 91': נאיף חוואתמה, ראש ארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלשתין, טען כי ארד מוחזק על-ידי ארגונו. במקביל, בעקבות ריבוי דיווחים, מכחישים שלטונות טהארן שארד נמצא בידיהם

נובמבר 93': האחראי לנושא הביטחון בפתח, ניזאר עאמר, מודיע כי רון ארד חי והוא נמצא בסוריה

מאי 94': ישראל חוטפת את מוסטפא דיראני מביתו בדרום לבנון, כדי שישמש כקלף מיקוח במשא ומתן לשחרור רון ארד. בחקירתו אישר כי הנווט ארד עבר מידיו אל האיראנים

דצמבר 99': היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, ממליץ לשחרר את 19 האזרחים הלבנונים שהוחזקו כ"קלפי מיקוח" לשחרור של ארד

ינואר 2001: ישראל משחררת את האסיר הלבנוני מוחמד עלי בדיר, בצעד שהתפרש כ"מחווה" לחיזבאללה כדי לקדם המגעים לשחרור השבויים

אפריל 2000: ישראל החלה בחקיקה שתאפשר המשך החזקת עובייד ודיראני במעצר, במסגרת מה שכונה "חוק עובייד ודיראני". במארס 2002 אושר בכנסת "חוק כליאתם של לוחמים בלתי חוקיים".

25 באוגוסט 2003: ישראל מחזירה גופות שני פעילי חיזבאללה, לאחר שמתווך גרמני מבקר בשבי בלבנון את החטוף אלחנן טננבוים

26 באוגוסט 2003: העיתון הלבנוני א-ספיר דיווח כי ישראל מוכנה לוותר על הקשר בין סוגיית רון ארד לבין החזקתם של עובייד ודיראני. במשפחת ארד טענו בעקבות הפרסומים כי אם דיראני ישוחרר "רון יהיה נעדר לעד"

איסוף נתונים: יוסי מלמן ושירות "הארץ"; תצלומי ארכיון: אי-פי, ניר כפרי, מוטי קמחי ויואב למר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו