בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

i הוא איש קטן העומד בצדודית אל הקורא

תגובות

שירים, מאת אי. אי. קאמינגס, תירגם מאנגלית אורי הולנדר, ערכה טל ניצן-קרן, הוצאת קשב לשירה, 2003

אפתח בגילוי נאות. עוד בהיותי נער גיליתי את שירתו הייחודית של אי. אי. קאמינגס וביקשתי לתרגמה. לפני כשלוש שנים פניתי לטל ניצן-קרן, עורכת הקובץ שלפנינו, וביקשתי את עזרתה. אז נודע לי כי הקדימו אותי ואדם אחר רכש את זכויות התרגום של שירי קאמינגס לעברית ומתעתד להוציא ספר ממבחר שיריו. בצער, זנחתי חלקית את תוכניתי והמתנתי בכליון עיניים ליציאתו לאור של ספרו של "מתחרי" העלום. קיוויתי כי ייעשה צדק עם המשורר האמריקאי, אשר לא היה ידוע בארץ עד כה, אלא למעטים בלבד.

מי היה אי. אי. קאמינגס? האיש שנולד בקיימברידג' בסוף המאה ה-19 היה אמן רב תחומי, גזען ורודף שמלות, שחייו ותחומי האמנות הרבים שעסק בהם (ציור, מחזאות, כתיבה וכו') היו קשורים זה בזה. היתה לו שליטה מוחלטת על עיצוב ספריו ותוכנם. שירתו, הגם שמבחינת נושאיה עסקה בתחומים קלאסיים כגון אהבה ומוות, היא שירה מקורית מאוד, המהלכת על הגבול הדק שבין ציור לכתיבה ספרותית. למשל, המשורר השתמש בשיריו בחלקי שפה שקשה אם לא בלתי אפשרי להעביר לעברית, כמו דמות ה"אני השר" המכונה בספרו "i" ומעוצבת במרומז כדמות איש קטן העומד בצדודית אל הקורא. לעתים פירק המשורר וסידר מחדש את המלים במשפט השירי, כדי לגרום לנו להתבונן שוב במשמעות הדברים.

לפירוק זה יש משמעות נוספת, פילוסופית יותר: ניטשה כתב פעם על הקושי להשתחרר מאחיזתו של האל בנו עקב מציאותו של אלוהים (logos) בדקדוק. דווקא בשירה האמריקאית של המאות ה-19 והעשרים אפשר למצוא דוגמאות לניסיון להשתחרר מאחיזה זו. בחלק מן השירים ישנה חשיבות יתרה לאופן שסודרו בו מלות השירים על הדף מאשר לתוכנו של השיר. עם זאת, אין דבר מספק יותר מן הרגע שהמתרגם מצליח להעביר שירים אלו משפה לשפה. זה מבצע מורכב שנדרש לו הומור רב, ביטחון ויכולת מילולית מן המעלה הראשונה. על כן אין אלא להעריך את המתרגם, אורי הולנדר, על ניסיונו להעז ולהתמודד עם שירים מורכבים כאלה. הקריאה באחרית דבר של הספר מראה שקאמינגס זכה למתרגם חכם, המודע למורכבותה ולאתגריה של שירתו.

עם זאת, סיימתי את הקריאה בספר ברגשות מעורבים. אם המתנו לספר כמו זה זמן רב כל כך, אולי היה עדיף להמתין ולהוציא ספר זה אחרי מחשבה נוספת. כאמור, יש לספר אחרית דבר מחכימה, והיא פרוזדור מפואר לשירתו של קאמינגס. ישנם שירים שבהם הדילמות הניצבות לפני המתרגם זכו לפתרונות מוצלחים והם נוצקו מחדש בעברית בטבעיות. לדוגמה:

נתמזמז אמר

אל תעז אמרה

רק קצת אמר

נחמד אמרה (עמ' 28).

שיר זה שומר יפה על המצלול המקורי של השיר.

יש שירים המנסים להתמודד עם האסתטיקה של קאמינגס (כגון "רק ב-", עמ' 9) המזכירים יצירות מאוחרות של יונתן רטוש ואהרן אמיר. אבל מרוב השירים שנבחרו לקובץ נעדרת בעברית הלחלוחית הקאמינגסית, ושירים רבים וטובים שלו נעדרים מן המבחר. אין ייצוג מספיק לסונטות של קאמינגס או להומור שלו. איני חש כי ברוב המקרים מצליח המתרגם להבליט את ייחודו. אחת האמירות של המתרגם באחרית הדבר של הספר שטרדה במיוחד את מנוחתי היתה כי "מיעוט השירים המשובחים שהוציא קאמינגס מתחת ידיו אינו מאפשר, כך נדמה, לראות בו משורר גדול". אם זה המצב, מהי חשיבותה וייחודה של שירה זו? האם פופוליזם זול או התאמתה של שירה זו לתבניות פרשניות הן הסיבות לעיסוק האינטנסיווי בקאמינגס, למעלה מארבעים שנים לאחר מותו?

מה שתמיד מצער להיתקל בו בכל ספר הן שגיאות תרגום. אגע במרגיזה ביותר. בשיר "נניח" (עמ' 17) פונה הדובר השר אל "לכם הדוממים", וכמו מנסה לגרור את השומעים אל תוך הסצינה. דבריו לאחר פנייה זו זוכים למענה דווקא מאהובתו. דיסוננס זה מיושב בבדיקה במקור: ה"אני" פונה אל you, who are silent. ה-"you" במקרה זה, כפי שמובן מההקשר האינטימי, הוא "את" - אהובת הדובר (ולא "אתם").

נותר לקוות כי ארבעים השירים המתורגמים הכלולים בקובץ זה יהיו פתח לתרגומים מוקפדים יותר של קאמינגס שייצאו לאור בעברית בעתיד.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו