בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

"פשוט לוקחים מאיתנו כסף"

בנימין נתניהו / שר האוצר אומר כי צריך לשבור את המונופולים המכבידים על אזרחי המדינה

תגובות

בנימין נתניהו החליט לעלות מדרגה, ולהתבטא באופן חריף יותר, בראיון מיוחד ל"הארץ" לרגל ראש השנה. דברי השרים המתנגדים לקיצוצים מרגיזים אותו, העיצומים הצפויים במשק מעצבנים אותו, ויותר מכל הוא כועס על הדיבורים בתקשורת כאילו הוא זה שהורס את החברה והכלכלה, בעוד הוא מאמין כי הוא מציל את החברה והכלכלה - כאשר הוא פועל למעבר מחיים על קצבאות לחיים מעבודה, כאשר הוא נלחם בלא מורא במונופולים הגדולים וכאשר הוא מנסה להקטין את הממשלה ולמגר את הביורוקרטיה.

הנגיד אמר שאין סיכוי רב שתשיג גירעון של 4% ב-2004, וגם היחס חוב תוצר יעלה, לכן הריביות לטווח ארוך יעלו, והוא לא יוכל להמשיך בהורדת הריבית.

"אני חולק עליו. יש לנו סיכוי מצוין להשיג את הגירעון המתוכנן. מה שממשלת ישראל עושה בתחום הכלכלי זה להפוך כלכלה ריכוזית, בלתי יעילה ומסואבת, שיש בה הכבדה ביורוקרטית אדירה ומונופולים קשיחים, לכלכלה בריאה.

"גם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדברת על התחלה של צמיחה. המגמה השתנתה, הרמזור התחלף, המכוניות מתחילות לנוע, והראשונות שזזות הן אלה שבקדמת התור, והן ההיי-טק. הגורמים העיקריים המעכבים את הגדלת הצמיחה הם השאלה הביטחונית, שאותה אנו רוצים לפתור באמצעות הקמת הגדר, והריבית הגבוהה והמופרזת שאנחנו נאנקים תחתיה, ושיוצרת מחנק קשה מאוד במשק הישראלי.

"בנוסף, הריבית הגבוהה הזאת החטיאה את תוואי האינפלציה בשנים האחרונות, והביאה לכך שברוב המקרים האינפלציה היתה נמוכה יותר מהיעד, וזה לא בהתאם למדיניות הממשלה".

אבל קליין הוריד עכשיו בכל זאת את הריבית ב-0.4%?

"אתה יכול להצדיק ריבית של 6.1% כאשר האינפלציה היא קרוב לאפס? זו ריבית גבוהה מאוד. היא הגבוהה ביותר בשוקי העולם. אין מדינה אחרת שנמצאת במיתון כה כבד עם אינפלציה כה נמוכה, אם לא שלילית, שמוטלת עליה ריבית כה גבוהה, ריבית שבהכרח מדכאת כל אפשרות של השקעה וצמיחה".

זה נשמע לי כמו אליבי כפול, כי אם לא תקום הגדר ואז לא יהיה ביטחון, ואם לא תרד הריבית, אתה לא תהיה אשם בצמיחה שלא תהיה.

"אני לא מחפש אליבי. לקחתי את התפקיד של שר אוצר כדי להציל את כלכלת ישראל, להביא את המשק הזה לפוטנציאל האמיתי שיש בעם הזה ויש במדינה הזו, והוא גדול ועצום. אצלנו יש משק ריכוזי, מונופוליסטי, עם מסים עצומים וקצבאות אדירות, והכל מאורגן במין הטפה צדקנית בלתי פוסקת על 'צדק חברתי', בעוד שאנחנו מחוללים אי צדק נורא, קודם כל לאזרחי ישראל במעמד הבינוני שמשלמים מס אדיר, ואחר כך לאנשים בשכבות החלשות, שאנו מבטיחים שיישארו חלשים כל ימי חייהם וחיי ילדיהם ונכדיהם.

"אני לא מחפש אליבי. אנחנו מוכרחים לעשות שינויים מרחיקי לכת בכלכלה, גם לצורכי הקיום הלאומי הכולל שלנו, גם מבחינה כלכלית, תרבותית, ביטחונית ודמוגרפית, מכל הסיבות".

"יותר לתקציבי העברה מאשר לביטחון"

מה הכי מפריע לך במבנה כלכלת ישראל?

"אתן לך שלוש דוגמאות. תקציבי ההעברה שלנו הם התקציב הכי גבוה אצלנו. אנחנו מוציאים 43 מיליארד שקל בביטוח הלאומי, שזה 10 מיליארד שקל יותר מהתקציב השקלי של מערכת הביטחון.

"תקציבי ההעברה אצלנו גדלו באופן מבהיל, ויצרנו כאן שכבה עצומה של אוכלוסייה שאינה עובדת ומקבלת קצבאות, והיא הולכת וגדלה. ברור שאם נמשיך בזה, נתמוטט, נקרוס, וכדי לשנות את זה צריך לצאת מתרבות הקצבאות לתרבות העבודה, וזה שינוי שדורש אומץ לב פוליטי, ממש כך, לעמוד מול כל הקהלים הללו ולומר להם, לכו לעבוד. ואני עושה את זה ללא מורא.

"הדבר השני הוא שבירת המונופולים. כל אזרחי ישראל, כל מי שקורא עכשיו את העיתון, משלם יותר מדי עבור המים, החשמל, הדלק, החלב, הדואר, הלימודים. אנחנו משלמים עבור החינוך של הילדים שלנו, ביחס לתוצר, יותר מכל מדינה אחרת בעולם. ומה אנחנו מקבלים תמורת זה? הישגים נמוכים.

"פשוט לוקחים מאתנו כסף! כל הזמן. כל פעם שאתה מדליק את החשמל בבית אתה משלם מס, כל פעם שאתה פותח את הברז אתה משלם מס, כל פעם שאתה ממלא את מכל הדלק שלך אתה משלם מס - ואלה מסים אדירים שמגיעים לעשרות של מיליארדים במשך השנים, וזה חייב להיפסק.

"כל פעם שאתה לוקח קופסת מזון, או קונה ריהוט, הדבר הזה צריך לעבור דרך נמלים, ואז או שחומרי הגלם מיובאים או שהסחורה עצמה מיובאת, ואנחנו משלמים הון עתק עבור כל מוצר ומוצר, משום שהנמלים שלנו הם הכי בלתי יעילים בעולם. יש 100 נמלים מובילים בעולם למכולות, מתוכם 85 פרטיים. נשארו 15 ממשלתיים, מתוכם שבעה נמצאים בסין, אבל שם אין שביתות, והמקום הבא הוא ישראל עם חיפה ואשדוד. שני נמלי ים ממשלתיים, עם ועדים שעולים לי ולך ולכל מי שקורא אותנו הון עתק בכל תחומי החיים".

למה לא לחזור לתוכנית של הקמת נמל היובל תחת בעלות פרטית?

"זה לא משנה. בסופו של דבר אני רוצה תחרות בין הנמלים, ואין לי התנגדות שזה יהיה בצורה של חברות ממשלתיות שמתחרות זו בזו. בכל מקרה תיתקל באותה שביתה".

ואיך תעמוד בשביתה הצפויה, שתשתק את הייבוא והייצוא מישראל?

"לא 'תעמוד', אלא 'נעמוד'. יש פה בעיה של החברה כולה. אין כבר דינוזאורים בפארק היורה הזה, נשארנו רק אנחנו והסינים. אנחנו רוצים להיות באמת כל כך נבדלים? אנחנו באמת מוכנים ש-2,000 עובדים פשוט יחזיקו את כולנו בגרון? זה בלתי אפשרי.

"אני מצפה מהתעשיינים, ומכל אזרח בישראל, שפשוט יתקוממו נגד זה. מדוע שכל אחד מאתנו ישלם הון עתק, שנה אחר שנה, לוועד שפשוט לוקח ממך וממני את כספנו. מדוע? איזה הצדקה יש לזה? מה יש כאן, 'צדק לעובדים'? ומה עם יתר העובדים שנפלטים ממקומות העבודה בגלל שסחורה לא מגיעה בזמן או לא יכולה לצאת בזמן? ומה עם הזכויות של כל עם ישראל שצריכים לשלם עבור מוצרים שונים, וקצרה ידם מלעשות זאת, עקב המחירים המנופחים שנובעים מחוסר היעילות של הנמלים?

"כל דבר שמיוצר במדינת ישראל, עובר שם. המצב פשוט בלתי צודק! בלתי מוסרי! והמאבק להביא תחרות לנמלים הוא המאבק הצודק ביותר. העובדים יכולים לבחור בין דרך של מאבק לבין דרך של הידברות. אם ילכו אתנו בהידברות, הם ייצאו נשכרים, והמדינה כולה תצא נשכרת.

"אירלנד, שהיתה אחרינו בתוצר לנפש לפני עשר שנים, עכשיו מקדימה אותנו בפער של 10,000 דולר לנפש, ומקדימה גם את בריטניה, כי הם עשו את כל הרפורמות הללו.

"והדבר השלישי הוא לכווץ את הביורוקרטיה הממשלתית, שהיא גדולה ועצומה, ואני עושה מה שצריך גם בגזרה שלי, במשרד האוצר. צריך לצמצם את המשלחות הגדולות שלנו בחו"ל, בראש ובראשונה בניו יורק. אפשר לצמצם את 'בית ישראל' למחצית גודלו ולקבל כ-100 מיליון רק ממכירת מחצית מהנכס, ולקבל עוד התייעלות של עשרות מיליונים מצמצום הנציגים, לרבות אלה של משרד האוצר ומשרד הביטחון.

"בכל משרד יש כיסי שומן עצומים. משרד הבריאות לא צריך להוציא את החולים למסדרון, לא צריכים לקצץ בתרופות הסרטן ולא צריך לקצץ בשעות לימוד - שיתחילו לפטר פקידים, שיתחילו לסגור יחידות, ואני מצפה מהשרים שיעשו את הדברים האחראיים הללו".

אבל לימור לבנת אומרת שאי אפשר לקצץ כלום בחינוך.

"זה ודאי לא נכון. אפשר לקצץ בתקציב החינוך בלי לקצץ שעות לימוד. יש במשרד כפילויות; שיפטרו פקידים, שיצמצמו את צבא המפקחים העצום. יש שם מינהלות ומינהלות ומינהלות, וכל מיני פונקציות חופפות, ואני משוכנע ששרת החינוך יודעת את כל המקומות הללו".

אבל משרד הבריאות אומר שייאלץ לקצץ בתרופות המצילות חיים.

"אנחנו מכירים את הדיבורים הללו. איך זה שבתאגידים ובקרנות המחקר יש עשרות מיליוני שקלים, באותו בית חולים שאין לו אגורה אחת לתרופות? כל העסק הזה מבוסס על עיוותים ושכבות של שומן שנאגרו במשך השנים, ולעשות דיאטה זה קשה. בפעמים שאני מנסה לעשות דיאטה, זה מאוד מאוד קשה, אבל אם אתה יודע שאתה חולה סופני, שפשוט תתמוטט אם לא תעשה את זה, שקיבלת התקף לב או שניים, אז התמריץ לעשות את הדיאטה גדול, ואנחנו עמדנו לקבל התקף לב קשה, עמדנו על סף התמוטטות רק לפני חצי שנה, עמדנו לפני קריסה פיננסית. המדינה לא היתה יכולה לעמוד בהתחייבויות שלה, ולא היתה לה דרך לגייס את הכספים משום שהשווקים בחו"ל לא היו מוכנים לתת לנו דולר".

מדוע שלא תסגור את הפער בתקציב על ידי העלאת מסים על ההון, או דחייה מסוימת ברפורמה במס הכנסה?

"ההצעה הזו היא הדרך המהירה ביותר להביא להתמוטטות הכלכלה. אם אתה רוצה להבטיח שלא נצא מהמשבר, אז תעלה את המסים על עבודה והון. אבל אנחנו רוצים להביא ליותר עבודה ויותר השקעות.

"כאשר אתה ממסה, אתה הולך בדיוק בכיוון ההפוך, והדבר הפרדוקסלי ביותר הוא שכאשר אתה מעלה את שיעורי המס, בגובה המס שיש לנו היום, אז אתה גם מקטין את תקבולי המס, וזה מה שקרה לנו בשנים האחרונות. לכן אנחנו צריכים להוריד את הוצאות הממשלה ולהוריד מסים.

"אני לא מגלה כאן את אמריקה, אני אפילו לא מחקה את אמריקה. אני מחקה את אירלנד, ספרד, ניו זילנד, קנדה ואוסטרליה, שסבלו משווקים ריכוזיים ומונופוליסטיים כשלנו ועברו תהליכי רפורמה, וחלקם עוד עוברים אותם כיום. אנחנו עושים את השינויים הללו במהירות רבה מאוד, והדבר הזה מתקבל היטב בשווקים הבינלאומיים. אנחנו מקבלים תגובות מצוינות מרחבי העולם.

"אנשים אומרים שהדרך להצמיח את הכלכלה היא לקחת אדם עשיר ולהטיל עליו מסים, ואת הכסף לחלק לעניים כדי שהם יהפכו למקבלי קצבאות. זו הקונצפציה ששולטת פה בגדול. זה שהעשיר ילך מכאן, זה ברור, וזה שהעני לעולם לא יעבוד, לעולם לא יתקדם, לעולם לא ישפר את מעמדו - זה גם ברור".

תקציב עם פשרות

מדוע החקלאות מופלית לטובה מול התעשייה? מדוע רק שם לא מצמצמים את מספר העובדים הזרים ולא מעלים את המס עליהם, וכך לא מפנים מקומות עבודה לישראלים בחקלאות?

"אתה צודק, לפחות חלקית. אין לי היכולת להשיג את התוצאות בכל דבר ודבר. בחקלאות נצטרך להמתין. זה מצער אותי, ואני אעשה עוד מאמצים להציל משהו, עוד בתקציב הזה. לאורך זמן אנחנו צריכים להביא לכך שיהיו גם עובדי חקלאות ישראלים, בוודאי בבתי אריזות, ולא רק שם. הסקנדינווים עובדים בחקלאות. החיים ללא עבודה אצלנו זה פונקציה של מדיניות הקצבאות המפליגות מצד אחד, ושל יבוא עובדים זרים מהצד השני".

ומדוע מחיר המים לתעשייה ולמשקי הבית כפול ממחיר המים לחקלאות?

"אני מסכים שיש לנו פשרות בתקציב. יש עיוותים גדולים בכל מה שקשור למחיר המים. יש כאן גם מונופול, חברת מקורות, שיש לה עודף אדיר של עובדים, שעולים מאות מיליוני שקלים. וכך אתה משלם פעמיים, פעם בגלל המונופול ופעם בגלל עיוות המחירים".

אנחנו עומדים לפני שנה חדשה, והאווירה במשק רעה, רעה מאוד.

"הסימנים מראים ש-2004 תהיה שנת מפנה. המשק שהתכווץ במשך שנתיים, וממשלתו לא היתה יכולה לגייס דולר אחד בחוץ, שינה כיוון באופן מהיר מאוד, ואני משוכנע שאם ניישם את הרפורמות שעליהן דיברתי, נגיע למקום טוב שכולם ייהנו ממנו. הצמיחה אינה מיטיבה רק עם החזקים, היא מיטיבה בעיקר עם החלשים. השנה הבאה תהיה טובה בהרבה מהשנה הזאת".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו