בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מציאות מושכת

האיש האחראי לפיתוחן של שתי פצצות הרייטינג של הקיץ - "כוכב נולד" ו"קחי אותי שרון" - הוא רן תלם, אחד שהטלוויזיה היא תוכנית המציאות של חייו

תגובות

רן תלם לא שקט. בכל כמה דקות הוא מגניב מבט למסך המחשב הניצב על שולחנו, מחפש כותרת חדשה. עברו כמעט שבועיים מאז ששודר פרק הסיום של "קחי אותי שרון", והתוכנית ממשיכה לייצר כותרות. ב"קשת" מאוד אוהבים את ההתעסקות התקשורתית ותלם, שמתוקף תפקידו כמנהל פיתוח תוכניות ב"קשת" נחשב אחראי לשתי ההצלחות הגדולות של הקיץ - "כוכב נולד" ו"קחי אותי שרון", לא מסתיר לרגע את שביעות רצונו. "כל עוד הסיפור הזה ממשיך לחיות, זה מצוין לתוכנית", הוא אומר, משועשע בעליל מתיאוריות הקונספירציה שמגיעות לדבריו עד רצח קנדי.

טוב, לא בדיוק תיאוריות קונספירציה, בסך הכל כמה הדלפות חביבות. אולי אפילו ביוזמת צוות ההפקה, כדי לשמר עוד קצת את שכרון ההצלחה. אבל לצד ההצלחה צצו גם כמה תהיות עקרוניות על טיבן של תוכניות מציאות ועל כל מה שעשו בקשת כדי לשכנע את הצופים ששעשועון טלוויזיה חביב אינו אלא פיסת מציאות.

תלם מצידו משוכנע בכל מאודו שהמציאות שנראתה על מסך "קחי אותי שרון" זהה בדיוק למציאות שמחוצה לו ומתכחש לאפשרות שהגבולות בין השתיים טושטשו בכוונה. "נכון שכשיש רק יום צילומים אחד, חייב להיות תסריט שעובד מדויק מאוד ואין זמן לאימפרוביזציות", הוא אומר, "מצד שני, כל ההתרחשויות על הסט התקיימו באמת. זאת היתה המציאות האמיתית כמו בחיים. המבחנים שהעברנו את הגברים היו אמיתיים. אין כאן שום דרמה טלוויזיונית ולא מניפולציה, הכל אמיתי. זאת תוכנית מציאות. בכל פרק יש משהו שמטלטל לכיוון אחר, ממש כמו בטלנובלה וזאת הסיבה שהטלנובלה הזאת עבדה. כי כשאתה חושף בן אדם, תמיד יש מהפכים. הבחור המקסים מפרק שלוש הוא לא הנאמן ביותר והרומנטיקן מהפרק הקודם. כמו בחיים, אתה לומד על בן אדם תוך כדי הכרות. בהבדל אחד, שאם זה היה בחיים, זה היה לוקח חצי שנה ולנו אין חצי שנה. תוכנית ריאליטי לא מתיימרת לשקף את החיים אחד לאחד, אלא לקחת קבוצת אנשים ולהכניס אותם לסט של כללים ולראות איך הם מתפקדים בתוכם. חייבים להאיץ תהליכים כדי להביא אותם למקומות מעניינים ומרגשים, בעצם כל מה שתוכנית טלוויזיה עם תסריט עושה".

אז אתה מסכים שזו לא מציאות אלא מעבדה ניסויית.

"לא נכון, הם לא יוצרו במעבדות של קשת, הם דמויות בשר ודם והצופים ראו איך הם באמת התחברו. הקסם עבד בגלל שהיו שם בני אדם. גם ב'הישרדות' לא זרקו אותם לאי לחצי שנה ואמרו להם תסתדרו. גם שם כל יום חיכה להם מבחן שמישהו המציא ובסוף המשחק הם היו צריכים להחליט מי פחות טוב והולך הביתה".

אבל אתם טוויתם את הסיפור כך שהצופים באמת יאמינו שיש הפי אנד עם מגורים משותפים וחתונה בסוף. אקי אבני אמר זאת בפירוש.

"מעולם לא אמרנו את זה. אפילו לא הבטחנו שבסופה של הדרך מחכה אהבה. אמרנו בסך הכל ש"בחורה אחת מחפשת את הגבר של חייה". אני לא אחראי למה שהצופה בונה לו בראש. בפרק הפתיחה שרון אמרה ישירות למצלמה שלמצוא אהבה בתוכנית טלוויזיה זה לא משהו שאפשר לעשות, ומצד שני, היא לא רוצה לוותר על ההזדמנות. זאת העיסקה שאני עושה עם צופי. אני מקווה שתתחברו לזה אבל אני מאוד גלוי אתכם. הסוף הוא המציאות שמתרחשת אחרי התוכנית, מחוץ לקופסה, ברגע שהם יצאו מהטלוויזיה והפכו לחיות את החיים שלהם".

היו טענות שחלק מהטקסטים לא היו ספונטניים, אלא נכתבו מראש והושמו בפי הגיבורים.

"לא כתבנו להם. ממש לא. הכל טקסטים שלהם. כשאתה עושה תוכנית ריאליטי אתה מכניס את הגיבורים לסיטואציה שהמצאת, אבל מעבר לזה אתה לא אומר להם כלום. לכתוב להם רפליקות? אין סיכוי. בפרק האחרון כבר היינו ברמת ביטחון כזאת ביכולות שלהם, שגם אם חשבנו על זה, ידענו שלא צריך".

ומה לגבי החברה שלא היתה באמת חברה ודיקלמה טקסטים שכתבו לה?

"נכון שהיא לא היתה החברה הטובה של שרון, אבל הן הכירו ובמהלך הצילומים התיידדו מאוד. בתוכנית הראשונה רצינו להעביר לצופים מסר טיפה יותר פסקני על הבנים, ולשרון היה קשה לעשות את זה, אז עזרנו לענת גידרון, אחת הבנות, להתנסח. אני מודה ומכה על חטא. לא היינו צריכים לעשות את זה. אבל זה בסך הכל שלושים שניות מעונה שלמה, אי אפשר להתייחס לשלושה משפטים כאילו הם הרי גורל. בעיני זה חוסר פרופורציה".

התפרסם ששרון אילון ויואב שוורד הכירו לפני התוכנית.

"לא ידעתי על כך. הופתעתי. שרון מעולם לא אמרה שהכירה את יואב קודם ויואב לא אמר שהכיר את שרון. השלב הבא יהיה שיגלו שבגיל שש שרון קיבלה ממנו תרומת דם. יכול להיות שזה בסך הכל מקרה. שניהם מבלים המון בתל אביב, שניהם דמויות פוטוגניות, אז הצטלבו דרכיהם, אבל להגיד שהיתה ביניהם הכרות אישית? זה מוזר, כי היא רצתה להעיף אותו כבר בפרק הראשון".

אולי הכל היה הצגה?

"קשה להאמין. בפרק הראשון עשינו טריק שלא נכנס בסופו של דבר לתוכנית, ואני שמח שהוא לא נכנס. לא רצינו שהבנים ישר יתחילו איתה ולכן, כשהצגנו את שרון לפני כל 15 המועמדים, הצגנו גם את שתי החברות שלה כשרון. הבנים עמדו בסלון ואקי אבני אמר: 'אני רוצה להציג לכם את שרון' ואז ירדה שרון. וכעבור שניות מספר הוא אמר: 'ואת שרון', וירדה חברה שלה. וכך גם בפעם השלישית. הבחורים, עד כמעט מחצית היום הראשון, כילו את מאמציהם על שלוש בחורות, ולא ידעו מי שרון האמיתית, עד שלא חשפנו אותה לפניהם. גם יואב לא ידע מי השרון שעושה את הסדרה הזאת. את יואב ליהקנו אחרי שראינו תמונה שלו ב'רייטינג' ואת שרון גיליתי דרך מישהי שעובדת בקשת, שהמליצה עליה. לחשוב שיד נעלמה ונסתרת עשתה את זה?"

בקטעים מסוימים שרון אילון נראתה כאילו שהיא משחקת תפקיד. הטקסטים שלה היו מוקפדים ורהוטים להפליא.

"היא שיחקה בעברה והקפדנו שבתוכנית הראשונה היא תגיד את זה. אני מאמין שגם מי ששיחקה פעם, מותר לה להתאהב".

התפרסם ששרון אילון בעצם בחרה בגדי אינפלד אבל שינתה את דעתה אחרי שהוא אמר לה שהוא לא מעוניין.

"זה קרה בין גדי לשרון בארבע עיניים, ואני לא בטוח שזה בדיוק מה שהיה שם. אבל אני שמח שהמדינה מתעסקת בזה, כי זה אומר שאנשים מתחברים לאמת של הדבר. ב'כוכב נולד' ידעתי שמישהו בסוף יקבל דיסק, פה לא ידעתי שמישהו יתאהב. אבל התמזל מזלנו והם התאהבו. מה יקרה מעכשיו? זה כבר החיים שלהם".

בהתחלה תלם לא היה בטוח ששרון אילון היא הבחירה הקלאסית לצופי ערוץ 2. מה שראה בעיני רוחו בראשית הדרך דמה יותר לפמלה אנדרסון או ליעל בר זוהר. "הבחירה הקלאסית לתוכנית בערוץ 2 היתה מישהי יפהפייה, עוצרת נשימה, אולי בלונדינית לצורך העניין, אחת שתסובב לכל הגברים את הראש, והם מיד יידלקו עליה, והמאבק יהיה עיקש ומר. מבחינה זאת שרון היא לא מוצר ערוץ 2 קלאסי, ובגלל זה היו לי בהתחלה פרפרים גדולים בבטן.

אילון נבחרה לתוכנית אחרי ששלושה גברים בקשת התאהבו בה. תלם היה אחד מהם. "ביום שהיא באה לאודישנים, באו אלי אלעד קופרמן המפיק וחגי לפיד העורך ואמרו לי 'עזוב את האודישנים למחר, מצאנו. אנחנו בטוחים שזאת היא'. הם הביאו לי קלטת, ואיך שראיתי אותה, גם אני התאהבתי. ידעתי שיש בה משהו אמיתי, בוגר, אינטליגנטי, שקול ומקסים. אחר כך הזמנו אותה לפגישה והיא היתה עוד יותר מקסימה, ואז פתאום קיבלנו רגליים קרות, כי חשבנו שהיא לא הבחירה הקלאסית".

זאת לא פיקציה

תלם הוא תוצר מובהק של דור הטלוויזיה. המציאות הטלוויזיונית היא המציאות הרלוונטית שלו והגבולות בין חייו הפרטיים לפיקציה המשודרת מטושטשים. הוא אוהב את הגיבורים, בוכה איתם, מתרגש מהם ומזדהה לגמרי. "כשעשינו את החזרות ל'כוכב נולד'", הוא מתלהב, "עמדו אנשים בג'ינסים ושרו מול טריבונות ריקות וחול. ואז פתאום ביום ההקלטה, בשבע בערב, נפתחו השערים והכל התמלא באנשים צורחים ומחזיקים שלטים, ואתה אומר, וואו, מה עשינו?"

הבאתם את "המופע של טרומן" לחוף ניצנים.

"אני חולק עליך. זה שנינט היא זמרת מדהימה, זאת לא פיקציה, זה שבאו אנשים לשמוע אותה, גם זה לא".

אבל אתם בראתם את זה במשרדי קשת.

"נכון, אבל הדבר הזה שקרה בניצנים, אין אמיתי ממנו. היתה שם התרגשות כמו בזמן הביטלס. אהבה חסרת מעצורים שאין בה פיקציה. זה כמו לשאול מי המציא את החשמל. אף אחד לא המציא את החשמל, הוא היה קיים ומישהו גילה אותו. אנחנו לא המצאנו את נינט טייב, גילינו אותה. זה הבדל גדול מאוד בעיני. היא אמיתית והדיסק שיצא מוכר בכמויות היסטריות. גם צביקה הדר שנשנק מדמעות כי הוא התרגש, היה שם באמת".

תלם, בן 35, גדל במרחק חמש דקות הליכה מאולפני הרצליה, למרות שכילד מעולם לא חצה את הגדר. "עשו שם את 'זה הסוד שלי' עם אורי זוהר ואני זוכר שהיה רחש-בחש בשכונה, אבל בשבילי זה היה מעבר לשדות". הוא מתאר את עצמו כילד ג'ינג'י מעצבן עם רעמת שיער, שתמיד קופץ בראש, שמבין מהר ובוער לו לעבור מיד לדבר הבא. "היום, בהסתכלות מהצד", הוא אומר, "הייתי מאוד כועס על עצמי כילד. אז הייתי מאוד חוצפן. ביסודי הייתי תלמיד טוב מאוד, אפילו מצוין, יו"ר מועצת התלמידים, שחקן כדורגל. היה לי נורא כיף, כי המקום היה קטן וכולם הכירו אותי. בתיכון הענק הלכתי לאיבוד".

בכיתה י"א נולדה אצלו התשוקה לכתיבה. הוא עשה עבודה גדולה על פרסום ומיד הרגיש שזה מה שהוא רוצה לעשות. "קצת ליצור, קצת לכתוב, משהו התחבר לי שם ועשה לי קליק נורא טוב. אבל קיבלתי ציון נכשל. עירערתי למנהל, אמרתי שאני חושב שהמורה שלי טועה בהערכה, שהיא לא הבינה אותי. הוא תיקן את הציון ל-90. אז אני חושב שממש נדלקתי. רציתי להיות קופירייטר. העולם הזה נורא גירה אותי, השילוב בין האנשים האלה שעובדים בעבודה שנראית לי נורא מעניינת והם מרוויחים מלא כסף והולכים תמיד עם שלייקעס, כמו בשלושים ומשהו".

בצבא שירת תלם כקצין במודיעין ואחרי השחרור נסע לעשרה חודשים לארה"ב. הוא עבד בכל מיני מלאכות מזדמנות וצפה מהופנט בטלוויזיה האמריקאית. כשחזר נרשם לחוג לקולנוע וטלוויזיה באוניברסיטת תל-אביב, אבל עזב את התיאוריה והתחיל לעבוד כתסריטאי בערוץ הילדים. "כתבתי תסריט ל'הכיתה המעופפת', תוכנית ששי אביבי ויעל אבקסיס הנחו, והתחלתי להופיע פחות ופחות לשיעורים. באמצע השנה השלישית הבנתי שזה לא ילך, שאני נורא אוהב את העבודה והרגשתי שאני לומד שם הרבה יותר מאשר באוניברסיטה. כתבתי כמעט כל מה שזז בערוץ הילדים. אני מאוד מהיר, מצחיק ויצירתי ברעיונות שלי, וזה התאים אז במיוחד לערוץ הילדים שכל הזמן חיפש המצאות, שכלולים וטריקים, ובגלל זה השתלבתי מאוד מהר".

במקביל הוא כתב לתוכניתו של טל ברמן בגלי צה"ל, "מוטל בספק", המשיך לכתוב לו גם בערוץ הילדים, ועבר איתו ועם דני פלד בתוכנית "פרפר לילה", תוכנית נועזת לשעות הלילה שהופקה ב"רשת". תלם היה התסריטאי וגם קיבל שם פינה משלו. "הופעתי פעם ראשונה בערוץ 2 ונורא התרגשתי. קראנו לפינה 'מדריך תלם', נתתי לטל עצות לחיים. בעונה הראשונה לא הייתי כל כך טוב. לקראת העונה השנייה ישבתי וחשבתי מה אני משנה במבנה והפינה הפכה לשאלות ותשובות. מיד בתוכנית הראשונה היה קסם גדול. היא הפכה למשהו מאוד טוב. זה היה מבחינתי זינוק מטאורי. 'פרפר לילה' בעונה השנייה היתה תוכנית מאוד מוצלחת ומוערכת בברנז'ה. זאת היתה מהפכה בשפה הטלוויזינית ששיחררה את הטלוויזיה מנפיחות וחשיבות עצמית, משהו שהיום כבר מובן מאליו. עשינו יותר מ-70 תוכניות. אנחנו עשינו פריצת דרך לדנה מודן ולקיציס ופרידמן, שבאו אחרינו. אבל בעונה השלישית הסתבכנו ולא ידענו מה אנחנו רוצים. הקסם של הצעירים החדשים נעלם. איבדנו את הדרך. אולי זאת היתה היוהרה הזאת, שלפעמים מרעילה. ניסינו להמציא את עצמנו מחדש ולא הצלחנו וזה הכניס אותנו לדכדוך והתחיל להיות מעיק"

העונה השלישית הסתיימה בתחושת אכזבה גדולה מבחינת תלם וגם מבחינת רשת שאיבדה אחוזי צפייה. "הרגשנו שאנחנו לא הדיבור", הוא אומר, "שהדיבור זה דנה מודן וקיציס ועדיף שנפסיק ולא נמשיך להתבזות. נשארנו חברים טובים, אבל מקצועית נפרדו דרכינו". תלם עבר למחלקת הפרומו ברשת.

אחרי שנתיים, יחסית נינוחות, הציעו לו את התפקיד הנוכחי בקשת. "אני בן אדם מאוד רעב, חייב כל הזמן אתגרים נורא גדולים. אני עובד הרבה יותר טוב כשאני בטורים גבוהים. במירוץ פורמולה אחד, לפני המירוץ, הנהגים עושים סיבוב ומזגזגים את הגלגלים, כי גלגלים בטמפרטורה גבוהה מגיבים יותר טוב לכביש. ככה זה אצלי - כשאני עובד קשה, אני מרגיש יותר טוב. קשה לי עם שלווה ונינוחות".

בראיון בקשת, לפני שנתיים וחצי, הציעו לתלם להיות סייד קיק לתוכנית של גידי גוב וגם הוזכרה, כבדרך אגב, העובדה שמחפשים מנהל פיתוח תוכניות. תלם הפתיע כאשר אמר שמעניין אותו תפקיד ניהולי. הוא זומן לפגישה עם אורי שנער, אז המנכ"ל, ואבי ניר, אז מנהל התוכניות. "הם לא חששו ברמת הקריאטיוויות, אלא איך אני אסתדר בארגון, אנהל אנשים, אקח אחריות על לוחות זמנים. הצלחתי לשכנע אותם שאני לא אמן שמתעורר בעשר בבוקר ולא מתגלח לעבודה, אלא בן אדם מאוד מסודר".

כיום תלם חי חיים בורגניים לגמרי. הוא גר עם משפחתו בצהלה, אשתו רוני מלמדת רפואה סינית ומדריכת לידה ויש להם שני ילדים, נועה בת שש ויהלי בן שלוש וחצי. הוא הולך ברגל לעבודה בקרית עתידים, ויושב במשרד ממוזג. אין זכר לג'ינג'י הפרוע או למצחיקן השטותניק מפרפר לילה, שלילה אחד, בפרפראזה על הסרט "ללכת עד הסוף", חשף, ביחד עם טל ברמן, את ישבנו לרוחב המסך. ההתמסדות יאה לו. "לא האמנתי שאני אגיע לזה", הוא אומר, "אבל אני יודע שאם רן בן ה-17 היה פוגש את רן של היום, הוא היה מאוד מתרשם ממנו".

התרבות שאני אוהב

הפרויקט הגדול הראשון שלו בקשת היה השעשועון "לא נפסיק לשיר", שהתפתח בעונה השנייה שלו ל"כוכב נולד". "זה התחיל מכלום", אומר תלם, "אמרו לי בוא נעשה תוכנית שירה בציבור. קשת ניסתה שתי תוכניות כאלה קודם שלא הצליחו. אני זוכר שהתחלתי מדף ריק. ישבתי מול הנייר וחשבתי מה עושים. חיפשתי משהו שירגש אותי, שיגרום לי לא להוריד את העין. שיהיה לזה רייטינג מאוד גבוה. כמו נינט טייב בניצנים אני רוצה שיאהבו אותי. אני לא פותח את החלון ובודק מה הטרנד הבא, אלא מחפש את הטריק הזה שאתה שם על הנייר ואומר 'זאת תהיה תוכנית טלוויזיה מעניינת, שעוד לא חשבו עליה'. וכך היה כאשר 'לא נפסיק לשיר' עשתה בעונה השנייה שלה טוויסט והפכה ל'כוכב נולד'. משעשועון אולפני לתוכנית מציאות הכי אהובה בארץ. אני יודע שגם אם לא הייתי עושה אותה, הייתי רואה אותה בטירוף".

"כוכב נולד" מתבססת על תוכניות מציאות דומות שנעשו בעולם. מה החידוש הגדול?

"אף אחת מהן לא נבנתה על בסיס של שעשועון שבודק ידע מוסיקאלי".

גם "קחי אותי שרון" לקוח מטלוויזיות בעולם. "ג'ו מיליונר", למשל.

"הדגם שלנו ייחודי. משחק על כסף עובד כנראה אצל האמריקאים ופחות אצלנו. החלום האמריקאי הוא להתעשר, להרוויח מיליון דולר, זאת באמריקה הגשמה. בערכים של התרבות הישראלית, החלום הכי מציאותי הוא החתונה. זאת הסיבה להצלחה של 'קחי אותי שרון'".

איך נולד הרעיון?

"משילוב של תוכנית מתיחות ושעשועון שידוכים. אחד הדברים הראשונים שחשבתי עליו היה לעשות משהו עם מצלמה נסתרת. באותו זמן גם פיתחתי תוכנית שידוכים. יום אחד פתחתי את המחשב וראיתי במסמך הוורד שלי, שמראה את כל הקבצים ביחד, את שתי התוכניות וזה הצטלב. בא לי רעיון לעשות מצלמה נסתרת - להביא שלושה בחורים שלא ידעו שהם נמצאים במבחן ושיתנהגו טבעי. עשינו פיילוט. התוכנית היתה נחמדה מאוד, אבל הרגשנו שחסר לה הדבר הזה שהופך תוכנית טלוויזיה נחמדה לטובה מאוד ואהובה. אז החלטנו לקחת בחורה אחת לעונה שלמה שבוחרת את הבחורים. אחר כך השתמשנו בפיילוט הזה ב'קחי אותי שרון'".

היום יותר מבעבר תלם מבין שקשה לשכפל הצלחות בשרשרת והוא כבר צופה לעצמו כישלון קטן. "אני לקחתי החלטה שהיא מהפך בעבודה שלי", הוא אומר, "עד לפני שנה הייתי איש נורא מוכשר, ממציא נורא מהר, עולה על רעיונות, מתקתק, אבל לא באמת לקחתי בעלות מלאה על תוכנית. החלטתי שהגיע הזמן לקחת אחריות. אני לא הולך לישון בשקט עד שאני יודע שהתוכנית היא איך שאני רוצה. לקחתי אחריות על הפרויקטים הענקיים האלה והיו לי רגעים לא קלים של החלטות קשות, הייתי צריך לריב, להתווכח, לשכנע ולחתוך אבל הרגשתי בסוף טוב שההחלטות היו שלי. עברתי תהליך נורא ברור, הבנתי שיש פיינל קאט ושאני צריך להכריע, ומהרגע הזה ידעתי לאן אני נוסע ואני חי עם זה מצוין. מבחינתי זו היתה הקפיצה. היא מעוררת חרדות מצד אחד ונותנת המון ביטחון עצמי, מצד שני. אבל אני יודע שאני אכשל יום אחד. זה כמו בכדורסל - גם אם מנצחים כל הזמן, מתישהו יגיע ההפסד. יבוא הכישלון. אבל אם אני שלם עם עצמי שקיבלתי את ההחלטה מתוך שיקולי אחריות, אז אני אקבל את זה, כמו שאומרים בקלישאה, כמו גבר. היום יותר מאשר בעבר, אדע להתמודד עם כישלון".

הטענה החוזרת נגד הטלוויזיה שקשת מייצגת היא שמדובר בבידור רדוד ונמוך, הפונה למכנה המשותף הרחב ביותר.

"אני לא מסכים עם זה. זאת בעיני קלישאה לא נכונה. אני לא עושה ככה טלוויזיה. אני לא מרגיש שבתוכניות שעשיתי השנה העלבתי מישהו אינטלקטואלית, או אמרתי למישהו 'זה גבוה מדי, תוריד'. בעיני מה שמעניין - זה מעניין. אפילו דודו טופז לא מעליב אותי ברדידותו. בעיני הוא אחד האנשים שעשה רגעי טלוויזיה מדהימים. אפשר להיות פופולרי בלי להיות נמוך".

למה אתם לא מפתחים תוכנית תרבות?

"תרבות של מי? 'כוכב נולד' זה לא תרבות? 'קחי אותי שרון' זה לא תרבות? זאת התרבות שאני אוהב".

יש רבים שמתעניינים בתרבות יותר גבוהה.

"אם מישהו יביא לי תוכנית שעוסקת באמנות ישראלית ואני ארגיש שהיא מעניינת הרבה מאוד אנשים, אני אעשה אותה. אני עושה תוכנית 'נבחרת ישראל', תוכנית מצוינת שמשודרת בשבת בחמש ומתעסקת בתרבות ישראלית".

אם היא כל כך מצוינת למה היא בשבת בחמש?

"כי היא לא תביא רייטינג של 25%, זה חשוב. יש לנו מטרה ואנחנו לא מסתירים אותה. אנחנו טלוויזיה מסחרית וצריכים להביא כסף. אני לא יצאתי בשליחות ועל הדגל שלי לא כתוב 'לפאר את האמנות הפלסטית בישראל'. אין לי דבר נגד האמנות הפלסטית, אם מישהו ישכנע אותי שזה הדבר, ואם יהיה לי רעיון מעניין אני אעשה תוכנית על אמנות פלסטית".

במקום שבו אתה יושב אתה יכול ליזום תוכנית כזאת.

"אני לא אשקר לעצמי. אם משהו לא מעניין אותי, אני לא עושה אותו. אהבה מעניינת אותי, מוסיקה מעניינת אותי, ואני חושב שזה מעניין את כולם. אני טוען שככל שהטלוויזיה מעניינת יותר, יותר אנשים יראו אותה. הסרט הדוקומנטרי הכי מעניין שעשיתי השנה היה "ההרוג ה-17". זה לא בידור להמונים, זה לא פופוליסטי. למה? כי מישהו הצליח לעניין ולהלהיב אותי. ליוויתי אותו מתחילת הדרך. אני נורא מאמין בדוקומנטרי. מאז שבאתי לפה האגף הדוקומנטרי גדל מאוד. אני מאמין שזה מה שמעניין את האנשים, החיים שלהם. גם אותי זה מה שמרתק".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו