בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

פגמים באיתור מומים

לצד יתרונותיהן הברורים, לבדיקות האולטרה-סאונד לאיתור מומים בעוברים גם חסרונות מהותיים: הן הביאו לעלייה חדה במספר האבחונים השגויים

תגובות

השימוש בבדיקות אולטרה-סאונד לאיתור מומים מולדים בעוברים הפך בשנים האחרונות לנפוץ ביותר. ואולם מחקר מקיף שנעשה בעיר אוקספורד שבבריטניה, מראה כי לצד יתרונותיו הברורים, לאולטרה-סאונד גם חסרונות מהותיים: במקרים רבים מאבחנים הרופאים בבדיקות סימנים למומים כביכול בעוברים בריאים. מבין 33,376 תינוקות שנולדו באוקספורד בשנים 91'-96', 2% (725) היו בעלי מום בלידתם. מתוכם רק 55% (396) אובחנו נכונה בטרם היוולדם, באמצעות האולטרה-סאונד. 174 תינוקות שאובחנו כבעלי סיכוי להיוולד כבעלי מום - נולדו בריאים; כך דווח בכתב העת "The Lancet" בנובמבר.

מתוך 725 העוברים שנולדו בעלי מום, 110 נולדו ללא רוח חיים, 398 סבלו ממומים מסובכים - כמו פגמים בלב, חסר חלקי בסרעפת או חסר חלקי בדופן הבטן - ו-217נולדו עם מומים הגורמים לתחלואה, כמו מומי גפיים, פגמים באיברי המין ופגמים בפנים. מבין 329 העוברים שנודלו עם מומים, אך לא זוהו טרם הלידה - 129 סבלו מפגמים שבדרך כלל לא ניתן לזהות טרם הלידה, כמו בעיות עור, אוזניים, עיניים ואף, מומי חיך, מומי אבר המין הזכרי וחורים בלב. 35 מהתינוקות נולדו עם מומים שקשה לזהות, כמו מומי ושט, פגם באבי העורקים, ריבוי אצבעות, איבר מין כפול. 165 הנותרים היו בחלקם עם תסמונת דאון ובחלקם לא בוצעה סקירה טרם הלידה.

כאמור, 174 תינוקות בריאים קיבלו אבחנת "חיובי-שגוי:" תוצאת בדיקת איתור המומים היתה חיובית, כלומר אותרו פגמים בעוברים, אולם התוצאה החיובית היתה שגויה כי במציאות לא היה כל מום באותם עוברים . יותר מ-90% מהטעויות באבחון נבעו ממה שמכונה "סמנים רכים " (soft markers). סמנים אלו מצביעים על סיכון מוגבר למום מולד, דוגמת תסמונת דאון. בין הסמנים - ציסטה בחדרי המוח, אגני כליה מוגדלים, מוקד אקוגני בלב (הנראה באולטרה-סאונד כנקודה לבנה קטנה), ועצם ירך או עצם זרוע קצרה מדי. "סמנים אלו אינם מעידים על הימצאות מום בעובר," מסביר ד"ר יגאל וולמן, רופא בכיר ביחידת האולטרה-סאונד בבית החולים ליס במרכז הרפואי תל אביב," הם מעידים רק על עלייה בסיכויים שהעובר יהיה בעל מום."

לדברי וולמן," מספר הסמנים וסוג הסמנים שאותרו משוקללים יחד עם גיל האם, כדי לחשב את ההסתברות לסיכוי שיש פגם. מטרת האולטרה-סאונד היא לבדוק אם יש סמנים שהופכים נשים - הנמצאות בסיכון נמוך ללידה בעייתית - לבעלות סיכוי גבוה יותר ללידה כזו." וולמן מציין, כי מחקר ישראלי משנת 97' - שהתפרסם בכתב העת "Prenatal Diagnosis" - הראה כי שיעור גילוי המומים בישראל על ידי מומחי אולטרה-סאונד הוא ,90% השיעור הגבוה בעולם. כמו כן, הוא מוסיף, "כאשר הישוו מחברי המחקר בין כל הגורמים שהביאו לאיתור מומים בעוברים, שבעקבותיהם בוצעו הפסקות הריון, הכלי היעיל ביותר היה האולטרה-סאונד."

האפשרות לגלות "סמנים רכים" באולטרה-סאונד הביאה לשיפור קל ביכולת לאתר את הפגמים, אך במקביל לעלייה חדה במספר האבחנות השגויות. היכולת לאתר את הנוזלים בין העור לבין חוט השדרה בבדיקת השקיפות העורפית, למשל, הביאה לעלייה של 4% במספר הגילויים של עוברים שסבלו ממומים. עם זאת, החוקרים גם קיבלו תוצאות שגויות (מסוג "חיובי-שגוי" - עוברים בריאים המאובחנים כסובלים ממומים) פי 12 יותר מהתוצאות שהיו מתקבלות ללא השימוש באולטרה-סאונד.

מתוך אוכלוסיית המחקר באוקספורד, 43% מתוך 396 העוברים שאובחנו כבעלי פגמים הופלו לפי החלטת ההורים. "הורים לא מבקשים לעשות הפלה, אלא אם הפגם בעובר הוא כזה שנחשב טרמינלי, למשל אם מוח העובר לא מפותח או שאחרי הלידה התינוק יגדל נכה," אומר פ"א בויד, מוביל המחקר. עם זאת, לדבריו, "היו שני זוגות שבחרו להפסיק את ההריון אחרי שהתגלה חשד ראשוני למום, בלי להביא את הממצאים לפני צוות מומחים. בניתוח שלאחר המוות התברר ששני העוברים הללו היו בריאים."

"המחקר באוקספורד מראה שבדיקות אולטרה-סאונד מאתרות ביעילות גוברת סוגים רבים ומגוונים של מומים ומספקות מידע שמאפשר להורים לקבל החלטות חשובות באשר לעוברם," אומרת ד"ר רובין הייז-סטיינהורן, ראש מחלקת רפואת האם והעובר באוניברסיטת ניו יורק בבאפלו. "לרוע המזל, המחקר מעיד על כך שבדיקות אולטרה-סאונד עלולות גם לספק מידע מבלבל או מטעה. המצב כיום הוא שהימצאותם של סמנים אינה הוכחה ודאית לקיומו של מום בעובר. רוב התינוקות שאותרו כבעלי סמנים נולדו בריאים." היא הדגישה: "על הרופאים להקפיד להציג את המידע במדויק ובמלואו להורים שבעובריהם נמצאו סמנים."

הייז-סטיינהורן מציינת כי 90% מהמקרים שבהם התגלו "סמנים רכים" התבררו כ"אזעקות שווא," ולכן "הורים לא צריכים להיכנס לפאניקה. צריך להיות זהירים באופן שבו מטפלים בגילויים של הבדיקות הללו. למעשה, תוצאות המחקר מעודדות, כי הן מראות שברוב המקרים איתור הסמנים הרכים לא מעיד בעצם על שום בעיה." גם ד"ר משה בן-עמי, מנהל מחלקת נשים ויולדות בבית החולים פוריה בטבריה, מדגיש שאין כל הצדקה להתייחס לאבחון של "סמנים רכים" כאל ממצא המעיד באופן ודאי על בעיה. "יש סיבה לדאגה רק אם מתגלה יותר מסמן אחד קטן ואם גיל האם ממקם אותה בקבוצת סיכון," הוא אומר. בן-עמי מדגיש: "נכון שהאולטרה-סאונד השתכלל במידה כזו שהוא יכול לגלות גם סמנים זעירים וגם דברים שכשלעצמם חסרי משמעות. אבל ברגע שמתגלה משהו צריך לדווח עליו, ולכן נראה שיש הרבה אבחונים שגויים שבהם מתעורר חשש שיש בעיה עם העובר, כשבעצם אין. העלייה היא במספר האבחונים הללו, ולא במספר הלידות שבהן נולד תינוק בעל מום או פגם קטן. בכל אופן, אי אפשר להחזיר את הגלגל אחורה, והמחיר הוא לעתים דאגות וחרדות מיותרות בעקבות סמנים שבסופו של דבר הרבה פעמים הם חסרי משמעות."

בן-עמי מסביר כי נהוג לחלק את הסמנים המתגלים בבדיקות אולטרה-סאונד לשניים: קטנים וגדולים. התגלות סמן קטן אחד, כגון ירך קצרה או אגן כליה גדול, אינה מעידה על כל בעיה ורק צירוף של שני סמנים מסוג זה ויותר מעלה את הסיכון למום מולד. גילוי סמנים גדולים - שהם שקיפות עורפית, עיבוי כפל העורף ומעי אקוגני - משמעותי יותר. עם זאת מדגיש בן-עמי כי "גם סמן גדול אינו מעיד בהכרח על פגם בעובר, אלא רק נותן הצדקה לשלוח את האם לבדיקת מי שפיר." הזמינות של הטכנולוגיה הזאת והשכלולים שמאפשרים אבחון לפרטי פרטים מסבירים רק חלק מריבוי הבדיקות, שבעקבות חלק מהן גם מתרבות הדאגות.

"הצד השני של המשוואה הוא האמהות היהודיות, שתמיד רוצות לשמוע שהכל בסדר. הנשים כבר יודעות איזה סוגי בדיקות יש ומה צריך לחפש, ויש כאלה שבאות ומזכירות לבדוק אפילו את העצם האמצעית של הזרת," מספר ד"ר בן עמי. "וחוץ מהן, יש כאלה שבאות לעשות בדיקת אולטרה-סאונד ואומרות פשוט 'כבר עבר חודש ואני מתגעגעת, תראה לי את התינוק שלי שוב ." בישראל נוהגים לערוך יותר בדיקות אולטרה-סאונד מאשר בארה"ב, שם ביטוח הבריאות מממן בדיקה שגרתית אחת בזמן ההריון ולא סקירת מערכות, שסורקת בדקדוק את כל מערכות גוף העובר. קופות החולים בארץ מממנות 2-3 בדיקות שגרתיות. אם מתגלה בעיה עושים גם בדיקות מעקב נוספות.

בדיקות אולטרה-סאונד שנהוג לעשות בישראל:

* שבוע 6-8 בדיקה שגרתית, שבה בודקים אם העובר חי, אם הוא בתוך הרחם, אם יש יותר מעובר אחד, וקובעים את גיל ההריון.

* שבוע 14-16 בדיקה ואגינלית לסקירת מערכות, המאפשרת לגלות סמנים מוקדמים; סמנים אלו עשויים להיעלם עד לבדיקה הבאה.

* שבוע 19-23 בדיקה נוספת לסקירת מערכות. מטרתה לבדוק אם המערכות בגוף העובר תקינות ואם קיימים מומים, גם באמצעות הסמנים הרכים.

בדיקות נוספות נעשות בתדירות גבוהה יותר, במקרים שמתגלות בעיות ספציפיות. בבדיקת שקיפות עורפית בודקים את כמות הנוזל שמתחת לעור בעורף. עודף נוזלים הוא אינדיקציה לסיכון גבוה יחסית לעובר עם תסמונת דאון, מומי לב, ועוד.

לדברי ד"ר בן עמי, גם במקרה זה לא אומרים לאם שיש לה עובר בעל מום אלא מסבירים לה שיש סיכון מוגבר לבעיה כרומוזומלית וממליצים לשקול בדיקת מי שפיר, שנותנת אבחון מדויק. התבחין המשולש בשנה שעברה הוציא מינהל הרפואה במשרד הבריאות חוזר שבו מפורטים הסמנים המוקדמים למומים מולדים . החוזר מתייחס גם לבדיקת דם הנקראת "התבחין המשולש," הנעשית לנשים בשבוע ה-16-18 להריונן, ומדגיש כי היא יעילה ביותר לאבחון תסמונת דאון. "לאור התוצאות הטובות של הבדיקה, ורגישותה הגבוהה לחיזוי עובר עם תסמונת דאון,(70%) אנו ממליצים שבדיקת 'התבחין המשולש' תמשיך לשמש בדיקת הסקר היחידה לאיתור קבוצות הסיכון לתסמונות כרומוזומליות," נאמר בחוזר. החוזר מתייחס גם לבדיקות אולטרה-סאונד ולמשמעות הסמנים המתגלים בהם וקובע כי שקיפות עורפית, עיבוי כפל העורף ומעי אקוגני הינם סמנים בעלי משמעות בהעלאת הסיכון לתסמונת דאון ותסמונות כרומוזומליות אחרות."

בנוסף מפרט החוזר סמנים, שרק צירוף של שניים מהם מעלה בוודאות את הסיכון למומים מולדים: ירך קצרה; אגן כליה גדול; ציסטה כרואידלית; עורק טבורי בודד ללא מומים; מוקד אקוגני בלב.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו