בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

דני גולדשטיין חוזר לנהל חברות סטארט-אפ

יותר משלוש שנים וחצי לאחר קריסת שוקי הטכנולוגיה שב בעל השליטה באחת מקבוצות התוכנה החזקות בישראל להתמקד בחברות טכנולוגיה קטנות ומבטיחות אך גם מסוכנות, ולחלום על אקזיט. חמוש בנכסים כמו FIS המוכרת כבר ב-30 מיליון דולר בשנה, ובבילון שעברה לרווח נקי ברבעון השלישי, מתכנן דני גולדשטיין התקפה על השוק הראשוני

תגובות

שולחן העבודה הגדול של בעל השליטה בקבוצת פורמולה, דני גולדשטיין, עמוס לעייפה בניירות עבודה, דו"חות, מכתבים, הזמנות לאירועים וקורות חיים של עובדים חדשים; אבל פרט אחד המוצב על שולחנם של כמעט כל המנהלים במשק חסר בשדה הראייה המפריד בין גולדשטיין ליושב מולו - מסך מחשב. גולדשטיין, ממייסדי ענף התוכנה בישראל, מעסיק 4,500 מהנדסים ועובדי תוכנה, חושב כי התרכזות במסך המחשב במהלך יום העבודה מבזבזת זמן ומיותרת.

גולדשטיין גם משיב למכתבי דואר אלקטרוני בכתב ידו, לאחר שהמזכירה מסננת ומדפיסה אותם: "עדיף לסגור עניינים בטלפון, זה יותר אינטראקטיווי ויותר מהיר". לדבריו, על אירועים חריגים בזירה המדינית, הכלכלית ובשוק ההון יש מי שדואג לעדכן אותו.

חלק גדול מהזמן שנחסך ממנו מול המחשב מקדיש גולדשטיין לפרויקט המרכזי שבו הוא עוסק כיום ושבו השקיע גם נתח לא מבוטל מ-20 מיליון הדולר שקיבל בעסקה עם קבוצת פלד גבעוני - חברת פורמולה ויז'ן וחברות הסטארט-אפ שהיא מחזיקה ומנהלת.

במסגרת הארגון העסקי והפיננסי שערכה פורמולה בשנתיים האחרונות היא העבירה את ההחזקות ב-15 חברות הסטארט-אפ ובשתי קרנות ההון סיכון שהיו בקבוצה לפורמולה ויז'ן הקטנה תמורת חוב של 360 מיליון שקל, וחילקה את המניות של פורמולה ויז'ן שהחזיקה לבעלי המניות שלה.

כך נוצרה הפרדה כמעט מוחלטת בין קבוצת החברות הוותיקות והגדולות בפורמולה, בהן מטריקס, מג'יק, קריסטל - לבין עסקי ההון סיכון. גולדשטיין רכש בעצמו בבורסה את השליטה בפורמולה ויז'ן בעלת הפורטפוליו החדש. כיום, לאחר שבידיו 60% מהמניות, הוא מעורב אישית בניהול החברות, בחתימת חוזים עסקיים, במגעים להשקעה בחברות החלשות יותר, ובנסיונות מכירה והנפקה של החברות המצליחות.

משווקים סטארט-אפים

"מרבית האירועים בחברה גדולה כמו מטריקס, המעסיקה 1,800 עובדים במחזור שנתי של כמעט 800 מיליון שקל, אינם מצריכים את התערבותי. אבל פורמולה ויז'ן מורכבת מ-15 חברות שצריכות הכוונה ופיקוח כמעט יומיומי", אומר גולדשטיין. הוא מסביר כי חוזה בהיקף של 3 מיליון דולר עבור מטריקס למשל אינו משמעותי בעבורה, אך בעבור חברת סטארט-אפ שכל הכנסותיה מסתכמות בכמה מיליוני שקלים, חוזה כזה מחייב השקעת זמן ומאמצי ניהול.

"לפעמים לקוח עומד לפני סיכום עסקה ודורש להיפגש איתי כדי להבין מי עומד מאחורי אותה חברה קטנה. כאשר חברה שלנו בשם קלוקוורק, העוסקת באופטימיזציה של מערכות, חתמה על חוזה עם GE הגדולה, סייעה לנו העובדה שבעבר מכרנו בקבוצה גם לחברת פרת' אנד וויטני למשל. במקרים קיצוניים אנחנו אפילו מעניקים ערבויות שירגיעו את הלקוח. השם של פורמולה פותח דלתות", הוא אומר.

לא רק משאבי ניהול תורם גולדשטיין לפורמולה ויז'ן. יכולותיו השיווקיות בשוק ההון הביאו את החברה שנסחרה עד לפני חודש בשווי נמוך של 25 מיליון שקל, לשווי מכובד הרבה יותר - 55 מיליון שקל - גבוה כבר ב-33% מהמחיר בו רכש גולדשטיין את המניות.

בין החברות המעניינות בתיק ההשקעות של פורמולה ויז'ן מצויות FIS, העוסקת בתוכנות לביטוח ומוכרת בכ-30 מיליון דולר בשנה; טראנסטק העוסקת בניהול ופיקוח על תנועות קרקעיות בשדות תעופה בכל העולם; בבילון, המוכרת מילונים מקוונים, שעברה לרווח נקי ברבעון השלישי, וסינטק מדיה המנהלת רשתות טלוויזיה בכל העולם בשוק שהתחרות בו דלילה מאוד.

ואולם פורמולה ויז'ן טומנת בחובה גם סיכון פיננסי לא מבוטל. נוסף על הצורך שלה לתמוך בחברות מפסידות, היא אמורה לפרוע את החוב לפורמולה (360 מיליון שקל) בסוף 2006. לאור הקיפאון בשוק הראשוני והקשיים במכירת חברות, נשאלת השאלה אם פורמולה ויז'ן תעמוד במטלה התלת ספרתית הזו.

לדברי גולדשטיין תשלומי הריבית והתמיכה בחברות מובטחים לפחות שנה וחצי קדימה. בקשר לפירעון הקרן הוא מסביר שכבר לפי השווי של החברות היום, אפשר למכור את מחציתן כדי להחזיר את החוב.

"את FIS למשל היינו יכולים להנפיק כבר היום בבורסה בלונדון, אבל אנחנו לא רוצים. יש לנו שלוש שנים וחודשיים וזה הרבה זמן. אמדוקס התאפקה שנים, וכאשר הנפיקה היא עשתה את זה בגדול. אם בסיום התקופה יהיו חברות שלא יהיו בנויות לאקזיט אז הן פשוט לא שוות כלום. נפל. בסופו של דבר גם לחברות הפחות טובות יהיה מחיר - טוב או רע, אבל במחיר כלשהו נצליח לממש אותן".

למרות העיסוק הנרחב במונח "אקזיט", לא זו היתה המשימה הראשונה של גולדשטיין בחברה. "הקמנו את פורמולה ויז'ן כדי להפסיק את הדימום הפיננסי של אחדות מהחברות. כיום רק שלוש אוכלות כסף - והן לאו דווקא הפחות מוצלחות". חלק מהחברות הגיע לאיזון ואף לרווחיות, אך כדי לצמוח הן נזקקות להשקעות נוספות. "כאן ההתלבטות העיקרית שלנו - האם להכניס משקיע אסטרטגי שישקיע עוד כסף ויאפשר צמיחה מהירה, או לתת לחברות לצמוח מעצמן. מבחינתנו זה לוקסוס גדול מדי להשקיע בחברות העומדות על רגליהן, כאשר פורמולה ויז'ן עדיין חשופה לחוב גדול כל כך ועליה לתמוך בחברות שעדיין מרחף עליהן סיכון", הוא הסביר.

"המטרה שלי היא להגיע לשווי של 200 מיליון דולר לפורמולה ויז'ן. בהון סיכון מספיק לפעמים אקזיט בחברה וחצי כדי להגיע לכך. אני לא חושב שיעד של 200 מיליון דולר רק ל-FIS הוא מופרך", אמר גולדשטיין. "ב-12 החודשים הקרובים יש סבירות גבוהה לאקזיט של אחת החברות", הוא מסכם.

"בועה כמו שהיתה כבר לא תחזור"

כששואלים אותו על טעויות שעשה בעבר הוא נזכר בצער מסוים בתקופת הבועה. "הייתי יכול להנפיק קצת יותר חברות וגם לממש באופן אישי. יכולתי לנצל את הבועה להרבה יותר אקזיטים, אבל לא באמת האמנתי בה. כשאני מסתכל בראי הצער שלי מהול ברגשות פוזיטיביים שלא דפקתי את הקונים", הוא מסכם תקופה שבה שיווק לא מעט חברות לבורסות בעולם.

בנוגע לרמות המחירים הנוכחיות הוא אומר כי כיום וול סטריט יותר דיפרנציאלית, ולא הכל גבוה כמו ב-2000. "בועות תמיד יהיו, אבל בעשרים השנים הקרובות לא תהיה בועה כמו זאת שהיתה. זה בלתי אפשרי", אומר גולדשטיין.

בין החברות אותן מנהל גולדשטיין בפורמולה ויז'ן מצויות גם פורמולה טלקום סולושנס שצפויה לרשום הכנסות של כ-17 מיליון דולר עם רווח של יותר מ-3 מיליון דולר ב-2003; קלוקוורק שתרשום הכנסות של 5 מיליון דולר ורווח נקי, סינטק מדיה שמפתחת פתרונות ניהול רשתות שידור ו"עובדת כיום על פרויקטים גדולים".

"הנה דוגמה נוספת לחברה שיכולה להיות פגז: טרנסטק", הוא אומר. טרנסטק משווקת מערכות בקרה והכוונה לשדות תעופה, והיא פיתחה באחרונה מוצר חדש שמאפשר גם ניטור קרקעי. "זה מוצר ללא תחרות בעולם. עד היום היו משתמשים בשיטה מאוד מתוחכמת של אדם המסתכל במרכז הבקרה ואומר בקשר למטוס מתי לעצור ומתי להמשיך לנוע", הוא אומר בציניות.

"לפי הסטטיסטיקה בכל יום יש תאונה או כמעט תאונה בשדות התעופה בארה"ב, והתוכנה שלנו תצמצם עד למינימום את הסיכוי לתאונות". לדבריו, פורמולה השקיעה עד כה 20 מיליון דולר בטרנסטק, שלדבריו עשויים להחזיר את עצמם.

פורמולה ויז'ן אולי מרכזת את החלומות בקבוצת פורמולה, אבל עיקר הביזנס נמצא במשרדי החברה הבת הגדולה מטריקס - בית התוכנה הרביעי בגודלו בישראל. מטריקס רכשה בשנה האחרונה את ניו אפליקום מיזגה את סיוון וג'ון ברייס, ואיחדה את כולן לחברה אחת המעסיקה 1,800 עובדים. מניית מטריקס עלתה באוקטובר ב-20% והגיעה לשווי שוק של 390 מיליון שקל, הגבוה פי שלוש וחצי מההון העצמי שלה.

"עדיין לא מיצינו את יתרונות הסינרגיה במהלך הזה. הראות במטריקס כיום גבוהה יחסית, והיא בהחלט יכולה להגיע ל-EBITDA (רווח לפני מסים והפחתות) של יותר מ-12% על המחזור", אמר גולדשטיין. לדבריו, בתוך שני רבעונים תגיע החברה ל-EBITDA של 10% על המחזור, במכירות שנתיות של 800 מיליון שקל. "זה מכפיל של 6-5 על ה-EBITDA, וזה כבר הופך להזדמנות השקעה מעניינת. על EBITDA כזה אפשר להגיע לתזרים שנתי של 60 מיליון שקל. אם מכפיל סביר זה 10 על התזרים, אז היא נסחרת כיום בדיסקאונט של 40%", קובע גולדשטיין.

גולדשטיין רוצה לעשות כנסי משקיעים כמו וורן באפט

גולדשטיין לא מרוצה מהמתרחש במשק. "יש קבוצות, כמו ההסתדרות, שבזמן המיתון הקשה מצאו את הזמן לטפל בבעיות הכביכול הרות גורל שלהן. גם המבנה המסואב של המשק הוא אחת הבעיות המרכזיות שלו, ואני פסימי מאוד בעניין הזה. הרי גם אם הכלכלה תתאושש ויגיעו לכאן השקעות בהיקפים גדולים, המשק ירוויח מכך רק 25% ממה שהיה יכול להרוויח אם היה יעיל. הדבר הראשון שיקרה זה התנפחות של המגזר הציבורי והצבא. אני בכלל לא יודע על איזה צבא מתייעל מדבר הרמטכ"ל - זה לא אותו ארגון שאני מכיר מהמילואים".

בנוגע לשוק ההון, אומר גולדשטיין כי התדמית הגרועה של חלק מהחברות מקרינה על השוק כולו. "יש 300 חברות מיותרות בבורסה, אך התנאים הקשוחים למחיקה מקשים על בעלי השליטה לעשות זאת. חלק מהן חברות בלא סחירות אבל עם כותרות שליליות שמטילות צל על כל השאר", הוא אמר. "שתי המוטיווציות להיכנס לשוק ההון - גיוס כספים והטבות מיסוי - לא קיימות היום, ולכן צריך לאפשר לחברות להימחק".

גולדשטיין: "התקשורת עוסקת באופציות שמחלק לעצמו איזה גאון תורן שדופק את המשקיעים שלו כי זה הכי מעניין. אף אחד לא כותב שדני גולדשטיין לא חילק לעצמו אופציות מעולם, ולא קיבל בונוס שלוש שנים, ואז נוצרת תחושה לא טובה נגד כל החברות".

גולדשטיין גם מותח ביקורת על רשות ני"ע שעוסקת לדעתו ברגולציה מיותרת. "הצורה המתנשאת שבה רשות ני"ע שומרת על המשקיע הקטן לא עושה לו טוב. הרשות טועה אם היא חושבת שפרסום מסמכים משפטיים ומודעות סרק בעיתון עוזרים למשקיעים. במקום זאת שיאפשרו לי לדעת מי הם המשקיעים כדי שאוכל לשלוח להם חומר, להסביר להם על אסטרטגיית החברה ולעשות כנסים כמו וורן באפט".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו