בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מדברות על זה

תגובות

קארין ארד, בת 31, אומרת שהכתיבה שלה לא נועדה לבדר או לשחרר נשים או לחנך. "זהו כלי תרפויטי", היא אומרת, "אם לא אכתוב, הזעם שלי יישאר בפנים, ולמה להשאיר רעל בפנים? התברר שאנשים נורא אוהבים את זה".

יוענה גונן, בת 26, אומרת שלא מספיק לה רק לבדר בכתיבה, אף שהומור הוא חלק מהעניין. "אני מנסה לעשות פורנוגרפיה פמיניסטית", היא אומרת, "כלומר, אני מנסה ליצור דיון מורכב על מין, שבו אין מי שיחליט מה מותר ומה מהוגן ומה סוטה".

ארד כותבת בחודשים האחרונים כבת-סמכא על סקס במגזינים "עולם האשה" ו"בלייזר", במוסף "זמנים מודרניים" ב"ידיעות אחרונות" ובמגזין החדש "View". ספרה הראשון, "יש אלוהים", יצא לפני חודשים אחדים בהוצאת ידיעות אחרונות. את מעמדה כמומחית למין רכשה בעקבות מאמר שכתבה לפני כשש שנים לחברים והופץ ברבים בדואר האלקטרוני: "איך לא לעצבן לנו את הדגדגן". במניפסט הזה כתבה דברים כמו "אשה שטוענת שהיא רוצה זיון רק לשם זיון - משקרת! נשים לא צריכות להתכחש לרגש שחדירה מעוררת בהן, אלא לזרום אתו

ולהרגיש אותו, וגברים לא צריכים לנצל את חולשותינו הטבעיות ולזיין אותנו סתם בלי לאהוב אותנו בחזרה".

גונן כותבת על סקס במדור התרבות המקוון "מיקסר" של האתר "נענע" ובירחון "הזמן הוורוד". היא כותבת גם על אקטיוויזם במגזין "טיים אאוט" התל-אביבי. היא היתה מעורכות הפנזין הקווירי "אנה פרנQ", שיצא במשך שנה ועורר עניין רב.

לשתי הכותבות משותפת סלידה מצנזורה והכרה בחשיבות הדיבור הפומבי על מין בלי עכבות.

ארד אומרת שהיא "החליטה לא להסתיר יותר כלום" אחרי שנים של בושה והסתרה מיותרות ומייסרות. לפני שנים אחדות סיפרה בפומבי שאמה, מהא, היא ערבייה, ילידת נצרת, ממוצא ירדני. זה היה רגע של שחרור מבחינתה. לדבריה, דווקא משום שהיא מקלפת שכבות של הסתרה מעל התחום האינטימי, היא מצליחה בחייה "לגעת בגרעין של האינטימיות. אבל זה גם מבודד אותי", היא מוסיפה בעצב, "אנשים בסביבתי הקרובה מפחדים ממני. הם פוחדים שמצופה מהם אותה רמה של פתיחות וכנות. והם צודקים".

גונן אומרת שבניגוד לטריסטאן טאורמינו, בעלת הטור ב"וילג' וויס" ובשונה מקארין ארד, היא עצמה אינה כותבת ככוהנת סקס, כמדריכה שיודעת טוב מאחרות איך ליהנות. היא מעלה שאלות על מין, מיניות ופורנוגרפיה ועל יחסי הכוחות המגולמים בתוכם. לדבריה, הטורים שעוררו זעם רב יותר מכל בקרב הקוראים המגיבים, היו "דווקא אלה שעסקו באוננות ובריח של כוס. התגובות האלימות והזועמות היו תגובה פרוידיאנית טהורה; אפשר היה לראות עד כמה גברים מסוימים מאוימים וחרדים מעצם ביטויה של מיניות נשית חסרת בושה".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו