בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כיצד יודע עמיתי המלומד שהמלך שישק פלש לארץ ישראל ב-925 לפנה"ס?

מאמר ביקורת של פרופ' ישראל פינקלשטיין על תיארוך השכבות הארכיאולוגיות בתל רחוב מעורר מחדש את הוויכוח על מהימנות התיאור המקראי של מלכות דוד ושלמה

תגובות

מי בנה את הערים גזר, חצור ומגידו? ספר מלכים א' מייחס את הקמתן, על הארמונות המפוארים והביצורים המרשימים שבהן, לשלמה. שנים ארוכות הלכו ארכיאולוגים והיסטוריונים של תקופת המקרא בעקבותיו של פרופ' יגאל ידין, שקבע כי הממצאים בחפירות באתרים אלה תואמים את התיאור המקראי.

לפי השקפה זו, הממצאים בשלושת האתרים, שבכולם תרבות חומרית דומה, מעידים כי בתקופה שבה הוקמו גזר, חצור ומגידו - המאה העשירית לפני הספירה - היתה בארץ ישראל ישות מדינית מפותחת וחזקה. ישות זו היתה הממלכה המאוחדת בהנהגתם של דוד ושלמה.

בשנים האחרונות קמו מערערים על תפישה זו, ובראשם פרופ' ישראל פינקלשטיין, מן המכון לארכיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב. לטענתם, התרבות החומרית שידין וממשיכי דרכו מייחסים לתקופת הממלכה המאוחדת שייכת למעשה לימיו של בית עמרי, כלומר לממלכה הצפונית במאה התשיעית לפני הספירה. במאה העשירית, הם סבורים, לא היתה באזור ישות מדינית מפותחת והתיאור המקראי אינו תואם את המציאות.

סדרת תאריכים המבוססת על בדיקה של גלעיני זיתים וגרעיני תבואה מתל רחוב, שפירסם לפני חודשים ספורים פרופ' עמיחי מזר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, הוסיפה נקודות לתומכים בגישה שלפיה יש ממש בתיאור המקראי. בשיתוף פעולה עם ד"ר הנדריק ברוינס מאוניברסיטת בן גוריון בנגב בדק פרופ' מזר גלעיני זיתים וגרעיני תבואה רבים שנמצאו בתל רחוב, שמדרום לבית שאן. הגלעינים והגרעינים נבדקו במעבדה באוניברסיטת כרונינגן בהולנד, המתמחה בתארוך המסתמך על מדידת איזוטופ פחמן 14. איזוטופ זה נוצר בכל גוף אורגני - צמח או בעל חיים - והוא הולך ודועך מיום מותו. מדידה מדויקת של כמות איזוטופ פחמן 14 שנותר בשרידי בעל החיים או הצמח מאפשרת לקבוע כמה זמן חלף מאז מותו.

תוצאות הבדיקה הניבו סדרת תאריכים, שאיפשרו לתארך את רצף השכבות בתל רחוב. לפי פרשנותם של מזר וברוינס, שתיים מהשכבות בתל הן מהמאה העשירית לפני הספירה ואחת מהן, שכבה V, חרבה בשריפה עזה. לדעתם, השריפה אירעה במחצית השנייה של המאה העשירית לפני הספירה. התאריך תואם את התקופה שבה פלש פרעה שישק לארץ ישראל. המקרא קובע את פלישתו של שישק חמש שנים לאחר מותו של שלמה, כלומר ב-925 לפני הספירה לפי התפישה המקובלת. מסעו של שישק תועד גם בכתובת גדולה שהמלך המצרי הותיר במקדש אמון בכרנך. שבר מצבה מימיו התגלה במגידו.

במאמר שפירסמו מזר וברוינס בכתב העת "Science" במאי השנה, הם הסבירו כי התארוך המדויק של שכבה V בתל רחוב מאפשר לתארך לאותה תקופה שכבות יישוב באתרים רבים שבהם התגלתה תרבות חומרית דומה, וביניהן השכבות במגידו ובחצור שבהן נמצאו מבנים מונומנטליים. כך מספק התארוך עדות עקיפה לכך שהממלכה המאוחדת לא היתה פרי הדמיון או שכתוב שנעשה מאוחר יותר.

אבל פינקלשטיין חולק הן על אופן הביצוע של בדיקות התארוך והן על המסקנות מהן. במאמר תגובה שפירסם בסוף אוקטובר ב"Science", בשיתוף עם פרופ' אלי פיאסצקי מבית הספר לפיסיקה ולאסטרונומיה באוניברסיטת תל אביב, הוא מעלה סדרה של השגות על מחקרם של מזר וברוינס.

לטענתו, סדרת התאריכים שפירסמו מזר וברוינס מבוססת רק על חלק מהדגימות שנלקחו מהאתר. הם לא הזכירו דגימות אחרות, שנבדקו במעבדות במכון ויצמן ובאוניברסיטת אריזונה ושמהן עלה כי גלעיני הזיתים וגרעיני התבואה מאותן שכבות בתל רחוב היו מתקופה מאוחרת יותר. הוא מוסיף וטוען כי לא כל הדגימות שנכללו בבדיקה של מזר וברוינס היו נקיות במידה מספקת. "בתל רחוב יש שלוש שכבות קרובות מאוד, שבהן קרמיקה זהה. אם בדגימות שלוקחים מהשכבות האלה יש זיהום, אי אפשר להבחין בהבדלים ביניהן", אומר פינקלשטיין.

פינקלשטיין חולק לא רק על שיטת הבדיקה, אלא גם על הפרשנות לתוצאות. לדבריו, אין ביטחון כי מסע שישק לארץ ישראל אכן היה ב-925 לפני הספירה. הסתמכות על אזכור המסע בתנ"ך כדי לקשר בין תארוך של שכבה מסוימת לאירוע שאולי התרחש בערך באותו תאריך אינה תקפה.

במאמר תגובה שפורסם לצד מאמרם של פינקלשטיין ופיאסצקי, מודה מזר כי התאריך המדויק של מסע שישק אינו ידוע. יחד עם ברוינס וד"ר הנס ון דר פליכט מאוניברסיטת כרונינגן, שביצע את הבדיקות לתארוך התבואה וגלעיני הזיתים, הוא מסביר כי תוצאות של בדיקות קודמות מתל רחוב הושמטו, מכיוון שאלה הניבו אי התאמה עקבית בתאריכים. באשר לטענה כי הדגימות שבהן לא השתמשו לא היו נקיות, לדברי מזר כולן היו איכותיות ונלקחו ממקומות שאפשר לשייך בוודאות לשכבה ספציפית באתר. עדויות נוספות, כמו חרסים שנמצאו בחדרים שמהם נלקחו הדגימות, תומכים בתאריכים שהתקבלו. גם העקביות של סדרת התאריכים שהתקבלה בבדיקות מוכיחה, לדבריהם, את אמינות הממצאים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו