בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלום למסוק המלחמה

לקנות או לא לקנות, במאות מיליוני דולרים, מסוקי קרב אפאצ'י לונג-בו? הוויכוח בסוגיה זו מתלהט במערכת הביטחון, שכבר רכשה בחצי מיליארד דולר מסוקים כאלה - שנכשלו בשירות האמריקאים בעיראק

תגובות

קרב מרתק מתנהל היום במערכת הביטחון סביב עסקת מסוקי הקרב אפאצ'י לונג-בו מתוצרת חברת בואינג האמריקאית שרכש חיל האוויר הישראלי.

משרד הביטחון החליט לרכוש שמונה מסוקי קרב חדשים ולשדרג ארבעה מסוקי אפאצ'י שהיו בידי חיל האוויר. היקף העסקה, עם החימוש וחלקי החילוף, כחצי מיליארד דולר. האלוף בדימוס דוד עברי - בעבר מפקד חיל האוויר ומנכ"ל משרד הביטחון והיום נשיא חברת בואינג ישראל - מפעיל את השפעתו על מערכת הביטחון למימוש האופציה שניתנה לחיל האוויר הישראלי לרכוש מסוקי קרב נוספים ב-200 מיליון דולר. לעומתו, המנכ"ל הנוכחי של משרד הביטחון, האלוף בדימוס עמוס ירון, מתנגד. נגד הרחבת העסקה ניצבים גם בכירים לשעבר בחיל האוויר.

עברי אומר, כי "תהיה זו שטות גדולה אם מערכת הביטחון לא תביא לידי מימוש את האופציה לרכש של שישה מסוקי אפאצ'י נוספים". לדבריו, בדרך זו יירדו לטמיון 125 מיליון דולר שמערכת הביטחון השקיעה בפיתוח מערכות ייחודיות במסוקי האפאצ'י שיוצרו בעבור חיל האוויר הישראלי. זו השקעה המוכרת בתחום המחקר והפיתוח כהוצאה קבועה וחד פעמית, והיא משתלמת כשהעסקה בהיקפים גדולים; כשהעסקה מצומצמת, מחיר האפאצ'י לונג-בו החדש שנמכר לישראל קופץ מ-24 מיליון דולר ל-34 מיליון דולר למסוק. ומחיר מסוק משודרג מזנק מ-12 מיליון דולר ל-22 מיליון דולר.

עברי גם מגלה, כי בואינג מתכננת להכניס בקרוב שינויים בתצורת האפאצ'י; את הטכנולוגיה הישראלית לא יהיה אפשר להתקין על המסוקים בתצורתם החדשה. לכן, הוא אומר, על משרד הביטחון להחליט מהר כדי שיוכל לרכוש מסוקים מהסוג שעדיין אפשר להתקין בהם את הטכנולוגיות המקומיות.

טענה נוספת של עברי היא, שעד להשלמת העסקה בשנת 2006 יהיו בידי חיל האוויר 12 מסוקי אפאצ'י לונג-בו, אבל המינימום הנדרש ליצירת מאסה קריטית של מסוקים אלה הוא, לדבריו, טייסת של מסוקי קרב. בטייסת מוקטנת 18 מסוקי קרב ובתקנית 24.

מעל עסקת מסוקי האפאצ'י לונג-בו לישראל, ובעיקר מעל מעמדם של מסוקי הקרב, מרחף צלו של קרב כרבלא. אור ל-24 במארס השנה, שלושה ימים לאחר פתיחת המלחמה בעיראק, קרתה לצבא ארצות הברית תקלה חמורה. טייסת של 30 מסוקי קרב מסוג אפאצ'י לונג-בו מהחטיבה השלישית האווירית של הצבא האמריקאי ניגפה במתקפה נגד הדיוויזיה "מדינה" של משמר הרפובליקה העיראקי, בקרבת העיר כרבלא. על פי הדיווח שמסר הצבא האמריקאי, המסוק הראשון התרסק בהמראה. המסוק השני נורה ויורט. המסוק ואנשי צוותו נתפסו. יתר מסוקי הקרב נתקלו בחומה של אש מנשק אוטומטי או נשק נ"מ קל של 23 מ"מ. רק שני מסוקים הגיעו למטרה וגרמו נזק מזערי לאויב.

"גל של הכחשה מאיים להטיל ערפל כבד על הפרשה", מזהיר הגנרל בדימוס בארי מקאפרי במאמר שכתב בגיליון אוקטובר של כתב העת "כוחות הצבא" האמריקאי על התפקוד הלקוי של מסוקי האפאצ'י בכרבלא. מקאפרי, היום פרופסור ללימודי ביטחון באקדמיה הצבאית וסט פוינט, מגלה, כי 28 מסוקי קרב נוקבו ככברה בקרבות ומתוך 30 מסוקים שהיו בטייסת 27 יצאו מכלל שימוש עד סוף המלחמה בעקבות הקרב בכרבלא. החדשות הטובות, מתנחם הגנרל האמריקאי, הן, שהאפאצ'י לונג-בו התגלה כמסוק חזק, המסוגל לספוג אש עזה ועם זאת להבטיח את שובם של צוותי האוויר הביתה בריאים ושלמים.

הקרב בכרבלא היה חלק מכישלון מתמשך בהפעלת מסוקי קרב בכל המלחמות שניהלה ארה"ב בשנות התשעים. הגנרל מקאפרי מזכיר במאמרו את הרתיעה של הפנטגון מהפעלת מסוקי קרב במלחמה בקוסובו. "שילוב של עיתונות רעה, מזל רע, תפישה צבאית מבולבלת", כותב מקאפרי, "הביאו לאמונה שמסוקי האפאצ'י הם פגיעים מאוד, קשים לפרישה, קשים לתחזוקה ומאומנים לא טוב למבצעים בסיכון גבוה". ארה"ב שיגרה מגרמניה לקוסובו 24 מסוקי אפאצ'י, שאליהם נלווה כוח ענקי להגנה ולסיוע, אולם תאונות טכניות הביאו להרס שני מסוקים ולמותם של שני אנשי צוות. אסונות אלה, מציין הגנרל, הספיקו כדי לבטל את המשימה שהוטלה על המסוקים של הצבא האמריקאי בקוסובו.

בגלל ניצחונה של ארה"ב במלחמה בעיראק המכה ליוקרתו של האפאצ'י לונג-בו בכרבלא לא עוררה הדים בתקשורת. חיפתה על הכישלון גם העובדה, שצבא הקואליציה בראשות האמריקאים איבד בקרבות בעיראק שבעה כלי טיס בלבד, שיורטו באש כוחות הקרקע העיראקיים; שיעור נזקים נמוך מאוד יחסית לגודל הצבא שפעל במלחמה. יתר כלי הטיס שאבדו או נפלו במלחמה היו תוצאה של תאונות, או טעות בזיהוי וירי של כוחות הקואליציה על מטוסיהם.

אולם הבעיה היתה סוגי כלי הטיס שיורטו. מבין השבעה, שישה היו מסוקי קרב - ארבעה מסוג אפאצ'י לונג-בו ושניים מסוג קוברה. השביעי היה מטוס תקיפה מסוג A-1.

ההשלכות של הקרב בכרבלא ושל התפקוד הירוד של מסוקי האפאצ'י מתגלגלות היום לפתחה של מערכת הביטחון הישראלית. כך נשמעות תהיות בדבר ההיגיון שעמד מאחורי החלטת חיל האוויר ומשרד הביטחון לרכוש את מסוקי האפאצ'י לונג-בו. מפקד חיל האוויר לשעבר האלוף בדימוס איתן בן אליהו, שההחלטה על הרכישה התקבלה בעת כהונתו, אומר: "אכן התוצאות של המערכה בעיראק מחייבות היום עיון לעומק בנוגע לחלקו של מסוק הקרב בשדה הקרב".

על פי תת-אלוף בדימוס עוזי רוזן - טייס קרב, בעבר מפקד בסיס חיל האוויר בתל נוף ועוזר שר הביטחון לאמצעים מיוחדים והיום סמנכ"ל התעשייה האווירית לתכנון אסטרטגי - "המלחמה בעיראק חיזקה את ההכרה, שמסוקי הקרב הם אפיזודה חולפת בשדה הקרב. צריך להשקיע בהם במשורה בידיעה שהם לא ימשיכו כמערך עד שנת 2020. הם יתחילו לדעוך הרבה לפני כן".

אחד מטייסי הקרב הבכירים של חיל האוויר בעבר מציין, כי "הרבה דברים בנוגע ליכולת המוגבלת של מסוקי הקרב התבררו ממש רק בשנים האחרונות בסימולציות ובמשחקי מלחמה שנעשו בחיל האוויר ובמלחמה האחרונה בעיראק. אבל כבר כאשר הלכו על העסקה, לפני חמש שנים, ידעו בחיל האוויר על המגבלות של האפאצ'י לונג-בו. אם כי אני לא בטוח שהכל הופנם בצורה הנכונה".

המבקר החריף ביותר של מסוקי הקרב במערכת הביטחון הוא האלוף בדימוס הפרופ' יצחק בן ישראל, לשעבר ראש מינהלת מחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתיות (מפא"ת) במשרד הביטחון. במאמר מקיף שבו ניתח את מלחמת ארה"ב בעיראק, שהתפרסם במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שליד אוניברסיטת תל אביב, קובע בן ישראל, כי תפקוד המסוקים בקרב בכרבלא מציב סימן שאלה על עתיד מסוקי הקרב בשדה הקרב. "כמו בקוסובו ובמלחמת המפרץ הקודמת", כתב בן ישראל, "התברר כי מדובר בכלי המסוגל לטפל במטרות שריון בטווח קצר בלבד, וכי בטווח זה הוא פגיע מאוד לאש נגדית... למרות שמוקדם עדיין לשפוט את תפקודם של מסוקי הקרב במלחמה נגד עיראק, אפשר כבר לומר בזהירות כי אלו התגלו (שוב) כאכזבה... אחרי אירוע זה (בכרבלא - א"ב) לא הוכנסו יותר (מסוקים) לפעולה מעבר לקו הקדמי של כוחות היבשה האמריקאיים. מלבד מספר מתארים שוליים (ההשתלטות על אום קצר, למשל) לא נעשה שימוש של ממש במסוקי הקרב".

חילופי תפקידים

ההצלחה של מטוסי חיל האוויר האמריקאי במלחמה בעיראק התבטאה בשיגור טילים מדויקים ארוכי טווח. בעיקר רשמו הצלחה הפצצות מסוג JDAM מונחות הלוויינים. לפצצות נקבעו מטרות מדויקות עוד לפני שהמטוסים המריאו למשימותיהם. כל מפציץ יכול, בגיחה אחת, לשחרר בבת אחת עשרות פצצות, שמתעופפות כל אחת ליעדה המתוכנן כדי להשמידו. ההפצצות בוצעו ממרחקים גדולים, הרחק מטווח מערכות הנ"מ של צבא עיראק. זו הסיבה שרק מטוס קרב אחד (A-1) נפל במלחמה בעיראק, לעומת שישה מסוקי קרב שהופלו בידי כוחות צבא עיראקיים.

בחלק גדול מהמקרים מטוסי הקרב ומסוקי הקרב החליפו תפקידים במלחמה בעיראק. מאחר שמסוקי הקרב חששו להתקרב לטווח פגיעה בטנקים, מילאו משימה זו מטוסי הקרב. לעומת זאת התברר, כי טילי הנ"ט ששיגרו מסוקי הקרב לעבר מוצבים ויעדים מבוצרים לא היו יעילים.

בן אליהו אומר, כי בעת קבלת ההחלטה על ההצטיידות באפאצ'י לונג-בו לא הוכחה עדיין יכולתם של מטוסי הקרב להפעיל חימוש מדויק וכי "ההחלטה על רכש מסוקי הקרב היתה נכונה לזמנה".

האפאצ'י לונג-בו, מאשר תת-אלוף במילואים אבנר נוה, נרכש כמענה למתקפת פתע על מדינת ישראל. "ואין זה נכון לומר, שחיל האוויר מתכונן למלחמה שהיתה. אנחנו נלחמים על המדינה שלנו. במתאר מלחמה, מודל מלחמת יום הכיפורים, אין לנו ספק שלמסוק הקרב יש תפקיד חשוב. זה לא רק סוריה. אתה יודע מי יחליף את חוסני מובארק? ומה יהיה אם ניאלץ שוב להיכנס לסיני? תאר לך שצריך לשנע אוגדת שריון מצפון לדרום, מול האפשרות לדלג במסוקי אפאצ'י מחזית לחזית. אין בכלל מה להשוות".

גורם בכיר המקורב לחיל האוויר אומר, כי מסוק הקרב הוא מערכת נשק בעייתית להפעלה במתקפה ביום. "אני לא רואה מסוקי קרב מתרוצצים בסיני או בעומק סוריה ביום. הפעילות תהיה אפשרית בלילה ומהאגפים. גדולתו של האפאצ'י היא בקרב בלימה ומגננה. מסוקי הקרב יהיו המענה במקרה של מתקפת פתע על מדינת ישראל. זה ההבדל בין תפישת ההפעלה של מסוקי קרב של צה"ל ושל הצבא האמריקאי. ארצות הברית אינה נערכת לקרבות בלימה. מי יתקוף אותה? ואילו בישראל, שתי טייסות אפאצ'י יכולות להיות תחליף לעוצבות שריון. ואפילו למטוסי קרב, בשעות הראשונות של המלחמה, בטרם הושגה עליונות אווירית".

הפרופ' בן ישראל אומר, כי מסוק הקרב הוא פלטפורמה אווירית פגיעה, שאינה מספקת הגנה לצוות האווירי שמפעיל אותה. "לכן אסור לחצות קו עוין, כי יפילו אותו. לכן לא ישתמשו בו למלחמה". האמריקאים ימשיכו להפעיל מסוקי קרב, אומר בן ישראל, משיקולים של כסף ופוליטיקה. האמריקאים, שהביאו לעיראק צי של 400 מסוקי אפאצ'י לונג-בו, השקיעו בהם מיליארדי דולרים. כעת הם מפתחים את מסוק קרב העתיד, "הקומאנצ'י", בעשרות מיליארדי דולר. הם לא מסוגלים להודות בטעות. "נכון שצה"ל מפעיל את מסוקי הקרב גם למשימות של סיכול ממוקד. אבל זהו מתאר פינתי. לא לשם כך רכשנו אותם. יש דרכים נוספות לביצוע סיכול ממוקד. אילו היו לנו מסוקי קרב במלחמת יום הכיפורים, זה היה מצוין. זה היה חוסך לנו הרבה אבידות. בינתיים המלחמה מהסוג הזה ברחה לנו מהידיים. מסוק הקרב הוא כלי למצעדים. לא למלחמה".

עיניים בורקות בלה בורז'ה

עיניהם של שר הביטחון יצחק מרדכי, של מנכ"ל המשרד אילן בירן ושל אחדים מבכירי מערכת הביטחון ברקו כשהחליפו חוויות מהטיסה בדור המתקדם של מסוק האפאצ'י בסלון האווירי בלה בורז'ה שבצרפת ביוני 1997. אלה מצמרת מערכת הביטחון שהחמיצו את המפגש עם המסוק בצרפת השלימו את הפער ובחנו אותו בביקור במפעלי חברת מקדונל דאגלס, יצרנית המסוק, בארה"ב (היום המפעלים בבעלות בואינג).

בראשית שנות התשעים, זמן לא רב לאחר הכנסת האפאצ'י לשירות מבצעי בצבא ארה"ב, הצטייד חיל האוויר הישראלי ב-36 מסוקים כאלה. בצה"ל ראו בהם פלטפורמה אווירית שתרים תרומה משמעותית בקרבות שריון ברמת הגולן.

מסוק האפאצ'י שהוצב בסלון האווירי בצרפת היה שונה מכל מה שהיה ידוע עד אז על היכולת של מסוקי קרב. גולת הכותרת שלו היתה מערכת המכ"ם שהותקנה בו. המכ"ם, הנקרא לונג-בו, מסוגל לאתר כל מטרת אויב בזירת הקרב, בכל תנאי מזג אוויר, ביום ובלילה, להבחין בין טנק לרכב קרבי משוריין אחר ולקבוע את נקודת הציון של כל אחת מהמטרות.

שכלול נוסף במסוק הוא מערכות השליטה והבקרה והתקשורת. אלה מאפשרות לצוות המסוק להעביר ולקבל נתונים, לחלק מטרות עם מטוסי קרב ומסוקי קרב, עם כוחות קרקע ועם כוחות המפעילים חימוש מונחה מדויק. ונוסף על כך, מערכת המחשב של מערכות החימוש מחברת בין מכ"ם הלונג-בו ישירות ל-16 הטילים נגד טנקים (נ"ט) מסוג "הלפייר" שבהם מצויד המסוק. הטיל המונחה מכ"ם מסוגל לנווט את עצמו למטרה בכל תנאי ראות ומזג אוויר ביום ובלילה.

בפרסומים שהפיצה יצרנית המסוק בישראל בסוף שנות התשעים, והתבססו על כתבות שהופיעו בכתבי עת צבאיים מקצועיים בארה"ב, נאמר, כי כושר השמדת הטנקים של האפאצ'י לונג-בו עולה עשרות מונים על כושרם של מסוקי קרב ואמצעי לחימה אחרים.

במשך כשנתיים נמשכו הדיונים בצה"ל ובחיל האוויר על היקף העסקה. מערכת הביטחון הציבה שורה של דרישות, בהן לקבל את הגישה לקוד מערכת המחשב של המסוק. הפנטגון סירב. בשנת 2000 הוחלט על ההצטיידות המוגבלת במסוקי אפאצ'י לונג-בו ועם זאת על שמירת האופציה לרכישת מסוקי קרב נוספים.

בעת ההחלטה על רכישת מסוקי האפאצ'י היה בן אליהו מפקד חיל האוויר. סגנו וראש מטה החיל היה המפקד הנוכחי, האלוף דן חלוץ. ראש להק האוויר היה תת-אלוף במילואים אבנר נוה. שנים ספורות בלבד חלפו. הטכנולוגיה התפתחה במהירות. עסקה שנראתה כה מוצלחת ומוצדקת בסוף שנות התשעים נראית היום בעייתית. טענה עיקרית היא, שההחלטה עליה התקבלה כמענה לסוג מלחמה אחד בלבד - מלחמת יום הכיפורים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו