בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

יהודי ידידותי למשתמש

ילדים בכיפה וילדות במכנסיים - בבתי הספר של רשת "מיתרים" מתחנכים ילדים חילונים ודתיים חינוך יהודי פתוח. משרד החינוך עוד לא החליט איך להתייחס לבתי הספר וגני הילדים האלה, הפרושים מזכרון יעקב ועד באר שבע

תגובות

מי שמבקר בפעם הראשונה בשני בתי הספר יתקשה למצוא בהם משהו מן המשותף. תיכון "מיתרים" ברעננה הוא בית ספר רדיקלי, השוכן בבניין משרדים שהוסב בחופזה ותלמידיו בוחרים לעצמם לאיזה שיעור הם מעוניינים להיכנס. הם גם מחליטים כיצד הם רוצים לפתוח את הבוקר, בתפילת שחרית אורתודוקסית או בחצי שעה של מדיטציה. לעומתו, "יחד" במודיעין הוא בית ספר יסודי ישראלי טיפוסי ובו תוכנית לימודים מסודרת ואחידה.

אבל מי שיביט מקרוב על אוכלוסיית התלמידים בשני המקומות, יראה שחלק מהבנים מסתובבים בכיפות ואף בציציות משתלשלות מתחת לחולצתם, אחרים מהלכים בגילוי ראש. הבנות, חלקן בחצאיות, אחרות במכנסיים, וכולם משחקים או משוחחים יחד, מבלי שים לב להבדלים החיצוניים האלה שבדרך כלל מבחינים בין ילדים בישראל.

שני בתי הספר פועלים במסגרת רשת החינוך "מיתרים", המגדירה את עצמה "רשת לחינוך יהודי ודמוקרטי". מיתרים פועלת כבר שלוש שנים וכעת לומדים במסגרתה 1,300 תלמידים בארבעה בתי ספר ושמונה גנים, הפרושים מזכרון יעקב ועד באר שבע. חוץ מאחד מבתי הספר, תיכון "רעות" בירושלים, שהצטרף כמוסד קיים, כל שאר המוסדות הוקמו ביוזמתן של קבוצות הורים; מיתרים מלווה אותם ותומכת בהם.

הרשת מעוניינת להציג אלטרנטיווה לחינוך הממלכתי והממלכתי-הדתי וליצור מסגרות שבהן יתחנכו דתיים וחילונים. הערכים המרכזיים שהיא מציגה הם חינוך יהודי המבוסס על הלכה ומסורת ישראל אבל רק כנקודת מוצא ובלי כפייה, חינוך לערכים "יהודיים-דמוקרטיים-פלורליסטיים", השתייכות לקהילה ומעורבות פעילה בה, נאמנות לחזון הציוני וסיוע לכל תלמיד לבטא את הזהות היהודית האישית שלו.

לידתה של מיתרים בעיר מודיעין בסוף 1999. קבוצה של הורים, דתיים ברובם, התאגדו כדי לנסות להקים בית ספר מסוג חדש, שישולבו בו גם חילונים. "אלה היו אנשים שחיפשו משהו אחר ממה שיש היום ולא רצו לבחור בין הממלכתי לממלכתי-הדתי", מסביר דני אלעזר, אחד ההורים, החבר גם בהנהלת העמותה של בית הספר. הורה אחר, מויש לוי, הנמנה עם המייסדים, מציין כי "רצינו להישאר בתוך הזרם הממלכתי, לא להקים בית ספר פרטי ולא להיבדל, לעשות הכל מבלי לצאת נגד". קבוצת ההורים חברה ליוסי פניני, ששימש אז מנהל אגף החינוך ברשת תל"י, ארגון השייך לתנועה הקונסרווטיווית ומטרתו תגבור לימודי היהדות בבתי ספר ממלכתיים. כיום עומד פניני בראש עמותת מיתרים.

בית הספר במודיעין נפתח בספטמבר 2000 ובו כיתות א' וב'. בד בבד גם החלו לפעול שלושה גני ילדים. כיום בית הספר פועל במבנה רחב ידיים ביישוב רעות הצמוד למודיעין ולומדים בו 300 ילדים ועוד 200 ילדים בחמישה גנים ברחבי מודיעין.

באותה תקופה החלה התארגנות עצמאית של הורים בזכרון יעקב. הפעם היו אלה הורים חילונים, ששאפו להקים בית ספר דמוקרטי. בתוך כך פנו אליהם קבוצה של הורים דתיים ושאלו אם גם לילדיהם יהיה מקום בבית ספר כזה. ההורים החילונים החליטו להיענות לאתגר ואז נכנסה לתמונה מיתרים.

בניגוד ל"יחד" במודיעין - שהוקם בשיתוף המועצה המקומית עם האישורים הדרושים במשרד החינוך ופועל במסגרת המסודרת והמפוקחת של החינוך הממלכתי - פועל בית הספר "קשת" בזכרון יעקב זו השנה השנייה ללא רשיון. מחוז הצפון של משרד החינוך סירב להעניקו לו והמוסד ממומן מכספי ההורים, תרומות ותמיכה של מיתרים. בימים הקרובים אמור עניינו של בית הספר לעלות לפני ועדת ערר חיצונית, שתקבע אם "קשת" יקבל רשיון בכל זאת.

גם בתיכון מיתרים ברעננה מחכים להחלטתה של ועדת הערר. תיכון מיתרים החל לפעול לפני שלושה חודשים. "כל ההורים בקבוצה המייסדת", מדגישה יו"ר עמותת ההורים, חדוה פנסטרהיים, "היו פעילים בוועדי ההורים בבתי הספר שבו למדו ילדינו, ורצינו לחולל שינויים, אבל זה קשה מאוד, בעיקר בחינוך הדתי".

ראש העיר, זאב ביילסקי, אמנם הביע תמיכה עקרונית ביוזמה, אך נציגי המפד"ל בעירייה, המחזיקים גם בתיק החינוך, פעלו לסיכול היוזמה. ההורים לא נואשו ושיבצו 60 ילדים בכיתות ז' עד י'.

מדובר בהחלטה אמיצה. ההורים לא רק עוברים על החוק, אלא גם מחויבים למצוא בעצמם את המקורות התקציביים להפעלת בית הספר, שעלותו כחצי מיליון שקל בשנה. יתרה מזאת: הם אף מציבים סימן שאלה על המשך החינוך של ילדיהם. "אנחנו לא מקריבים את הילדים שלנו", מתגוננת מישל קפלן-גרין, אחת מההורים המייסדים. "אנחנו שותפים ועובדים יומם ולילה כדי שיהיה להם טוב כאן".

ברעננה יש קהילה דתית אנגלו-סקסית חזקה ונוכחותה מורגשת בבית הספר. גם המנהל, שמואל בן דוד, היה בעבר ר"מ (רב מחנך) בישיבה התיכונית בחיספין שברמת הגולן. אבל אין כל קשר בין שיטות החינוך הנהוגות במערכת הדתית לבין זו שהוא מוביל במיתרים. "אני מאמין בחינוך דיאלוגי ולא דוגמטי", הוא מסביר. "המורים כאן מוותרים על עמדת האוטוריטה שלהם; קשה לחיות חיים של פלורליזם במקום שיש אוטוריטה וסמכות. השאיפה היא שמקור הסמכות של התלמידים יהיה פנימי".

התלמידים שבאים לבית הספר בשמונה בבוקר יכולים לבחור בין תפילת שחרית לאפשרויות רוחניות אחרות, כמו חצי שעה של מדיטציה, שירה בליווי כלי נגינה ודיונים בפילוסופיה. אחרי התפילה יש לתלמידים שיחות עם החונכים (בבית הספר לא נהוג המונח מחנכים) ובתשע מתחילים הקורסים. במיתרים לא מאמינים בחלוקה לכיתות על פי גילים. בן דוד: "מלכתחילה, כל הייררכיה שבנויה על בסיס של גיל זה דבר של רוע. יש חיוניות שונה לבני הגילים השונים ואין סיבה להפריד".

כל תלמיד יכול להרכיב לעצמו תוכנית אישית מקורסים בנושאים מגוונים, ובהם ארבעה קורסים על מוסיקה, קורס בהיסטוריה של האמנות וקורס בקריאת מאמרים בכתבי עת מדעיים. בשיעורים משתתפים תלמידים מכל הגילים ורק בסוף היום מתקיימים שיעורים מיוחדים לתלמידי כיתות י' לקראת מבחני הבגרות שלהם בלשון. השיעורים גם מתקיימים במגוון של כיתות שונות. באחת יש שולחן עגול שסביבו יושבים המורה והתלמידים, באחרת פזורות כריות סביב לקירות, ויש גם כיתה קונוונציונלית. את ענייני המשמעת בבית הספר מיישבים בוועדת הגינות משותפת למורים ותלמידים.

כ-60% מהתלמידים במיתרים באים ממשפחות דתיות, והוריהם נדרשים להסכין עם פתיחות והסרת המגבלות שאינן קיימות בשום מסגרת של החינוך הדתי. בן דוד אומר שאין בעצם ברירה: "אם אנחנו מקבלים את זה שאנחנו חיים בחברה פתוחה, אז הילדים יגיעו להתמודדויות האלה בכל מקרה בשלב אחר, בצבא או לאחר מכן, ואז אנחנו כמורים לא נהיה שם בשבילם. וחוץ מזה, אם האמונה הדתית חזקה, אז מה יש פה לפחד".

במיתרים מודעים לטענה המופנית כלפי בתי ספר פרטיים הנפתחים בניגוד לעמדת משרד החינוך, שלפיה הם מוסדות אליטיסטיים שנועדו רק לתלמידים מרקע חברתי-כלכלי גבוה. הם משתדלים להדגיש את אלמנט הקהילתיות ומבטיחים שכל תלמיד שירצה יוכל ללמוד שם, גם אם הוריו אינם יכולים להרשות לעצמם לשלם 490 דולר בחודש. "נושא האינטגרציה מטריד אותי מאוד", מודה בן דוד, "ההצדקה לקיומנו היא שמשרד החינוך תקוע בעניין הפלורליסטי ומנציח את השסע הדתי-החילוני". ימי שישי מוקדשים בבית הספר לפעילות חברתית, בין השאר בסיוע למשפחות מצוקה ובמרכז לשיקום מוגבלים ברעננה.

גם ההורים במודיעין מתעקשים שהם אינם אליטיסטים ושהתלמידים באים מכל שכונות העיר. מנהל בית הספר, דני שטיינר, אומר ש"אין כאן שום דבר אליטיסטי, אין לנו יותר מורים או פחות תלמידים בכיתה, או איזה תגבור מיוחד. האליטיזם כאן הוא רק בדבר אחד: שהאנשים שעובדים כאן צריכים שאר רוח, כי אנחנו ממציאים הכל פה מחדש".

אחת הבעיות המרכזיות של המוסדות ברשת מיתרים היא המחסור בתוכניות לימוד המותאמות לשילוב המיוחד בין התלמידים מרקעים שונים. שטיינר מונה שני עקרונות שעליהם מושתת בית הספר שלו: האחד, שהחינוך היהודי הפתוח משותף לכל התלמידים ולא מייצרים שני מסלולים, לדתיים ולחילונים, כמו בכמה בתי ספר משותפים שהוקמו בעבר. והעיקרון השני הוא הקהילתיות, הנוצרת תוך כדי הניהול המשותף של בית הספר עם ההורים.

דני אלעזר מעריך שהתלמידים במודיעין מחולקים שווה בשווה בין דתיים לחילונים, "זה אם הם היו צריכים לבחור בין ממלכתי לממלכתי-דתי, אבל בעצם הילדים באים מקשת רב-תרבותית רחבה, יש כאן גם הרבה מעורבות". כ-150 מההורים לוקחים חלק פעיל בחיי בית הספר. בין השאר מתקיים לימוד שבועי להורים וקהילת בית הספר מציינת יחד חלק מהחגים. השנה יש בבית הספר לראשונה כיתה ו' ובה בנות שמציינות בת-מצוה, מה שהעלה את עניין השתתפות הנשים בטקסים דתיים. בינתיים הוחלט שלא להחליט כיצד לטפל בעניין ובמקום זה הוחל בתהליך לימוד משותף לאמהות ולבנות שבו ילובן הנושא.

את התפילה בבוקר, שהיא חובה לכל התלמידים, מגדיר שטיינר "אורתודוקסית, אבל ידידותית למשתמש". בתפילה ובשיעורי תורה כל הבנים חובשים כיפה. לדברי ההורים, אין התנגדות מצד החילונים לכך שהיהדות בבית הספר היא בעיקרה אורתודוקסית; "מי שמניף את החילוניות כדגל, כנראה לא ירצה ללמוד כאן". עם זאת, אומר מויש לוי, "קשה יותר להביא לכאן דתיים מאשר חילונים".

כעת מבקש בית הספר המודיעיני לקבל אישור להתרחב גם לכיתה ח' ובעתיד היו רוצים להקים גם בית ספר תיכון. בינתיים מקבל פניני, מנכ"ל מיתרים, פניות מקבוצות הורים ברחבי הארץ שמעוניינות גם הן להקים בתי ספר כאלה. הוא מעריך שבשנים הקרובות יבשילו התוכניות בבאר שבע (שם כבר מפעילה מיתרים גני ילדים), ירושלים, צפת, גבעת שמואל ואשדוד. תוכנית שכמעט הושלמה להקים בית ספר בשוהם סוכלה בידי מנהלת המחוז במשרד החינוך, שטענה כי היישוב קטן מכדי להקים עוד בית ספר. פניני אומר שהאבסורד הוא שבמקומות שונים בארץ המשרד תומך ומסייע לרשת ובמקומות אחרים הוא בולם אותו.

מכיוון שהעניין נתון בהליך משפטי, סירב משרד החינוך להגיב, חוץ מפירוט הסיבות שמפניהן לא ניתן הרשיון לתיכון ברעננה: המבנה שבו נמצא בית הספר מיועד לבית כנסת ומרכז קהילתי, חוזה השכירות עליו אינו תקף, יש בו ליקויי בטיחות ואין בו מספיק תלמידים בטווח הגילים הנדרש.

אחד הלקחים של פניני משנות הפעילות של "מיתרים" עד כה הוא שהורים הרוצים להקים בית ספר חדש לילדיהם צריכים להביא בחשבון ש"הם יצטרכו להתפנות מעיסוקיהם האחרים לשנה לפחות של עבודה נון-סטופ, וגם אז זה לא נגמר".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו