בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אין חיסולים, אין פיגועים

יש להתייחס ברצינות לטענה שפיגועים רבים נעשים בתגובה לחיסולים ספציפיים

תגובות

הפיגוע בבתי הכנסת באיסטנבול מעיד לדעת רבים על עיוורונו וטירופו של הטרור האיסלאמי. אך הטרור האיסלאמי העולמי לא יכול לשמש הצדקה להימנעות מדיון בזיקה האפשרית בין הטירוף הישראלי לטירוף הפלשתיני בין הירדן והים. להלן כמה נקודות לתזכורת.

הפיגוע הראשון בתוך מדינת ישראל על ידי מחבל מתאבד עם חומר נפץ היה בעפולה ב-6 באפריל 1994. הפיגוע התרחש ביום ה-40 לטבח של ברוך גולדשטיין במערת המכפלה בחברון, הוא יום הזיכרון הראשון למתים על פי דת האיסלאם.

גם אם לטרור יש מניעים רבים, עובדה היא שפיגועי ההתאבדות בישראל התחילו לא אחרי חתימת הסכם אוסלו אלא בעקבות הסיכול הממוקד של 29 מתפללים מוסלמים בחברון. בעקבות הטבח הפיץ החמאס כרוז שבו איים לבצע חמש פעולות נקמה, הבטחה שקוימה בממדים מבהילים. המהנדס הראשון, יחיא עיאש, ועשרות המהנדסים שקמו לאחר ההתנקשות בו צמחו בימים ההם.

למעלה מ-2,400 פלשתינאים ויותר מ-760 ישראלים נהרגו מאז המגה-פיגוע של הרופא היהודי מחברון. זרעי הכישלון של אוסלו והאווירה המיוחדת שאיפשרה את רצח רבין ואת נפילת ממשלת ההמשך של פרס נבטו כתוצאה מהאירוע המכונן הזה, שהיה לנקודה הארכימדית של תהליך אוסלו כולו ואשר מזין ומגלגל את ההיסטוריה שלנו מאז.

ההיגיון הכללי שהנחה את ד"ר גולדשטיין, לפיו אלימות ממוקדת וסימבולית יכולה לעצור מגמות פוליטיות שמסכנות את חזון ארץ ישראל השלמה, אומץ על ידי הימין הפוליטי בישראל לאחר שחזר לשלטון לפני כשלוש שנים. מדיניות חיסולים גורפת היתה כלי מרכזי להבערת האש בכל פעם שנדמה היה כי היא שוככת.

הנה מקרה אחד שעשוי להצביע על הקלות הבלתי נסבלת של קבלת החלטות באווירה של חיסול כללי. במהלך מבצע "חומת מגן" פגע פגז טנק של צה"ל, כנראה בטעות, במכונית אזרחית ברמאללה והרג את נוסעיה, אשה ושלושת ילדיה. למחרת הסביר דובר צה"ל שבני המשפחה נהרגו במהלך פעולה של צה"ל, שכוונה לחסל את אחד מבכירי החמאס באזור, חסיין אבו כוויכ. אבו כוויכ, אבי המשפחה, שלא היה ברכב שנפגע, נעצר אחרי האירוע אך התביעה הצבאית התקשתה לגבש נגדו סעיף אישום כלשהו והוא נשלח למעצר מינהלי.

לאחרונה פורסם ב"הארץ" שעבדאללה ברגותי, בכיר אחר של החמאס בגדה ("הבכירים" הרי מתחלפים בקצב החיסול של קודמיהם), העלה תזה מעניינת באשר למדיניות הפיגועים של החמאס. ברגותי, שהורשע במעורבות בכמה פיגועים גדולים בירושלים, הסביר כיצד בחר החמאס בכל פעם לעלות מדרגה בתגובה להתנקשויות בבכירי החמאס. כל פיגוע, טען, היה תגובה להתנקשות אחרת שביצע צה"ל בבכירי הארגון. הפיגוע במסעדת סבארו היה תגובה לחיסול שני בכירי חמאס משכם. הפיגוע באוניברסיטה העברית נועד לנקום על חיסול סאלח שחאדה בעזה. הפיגוע בקפה מומנט, טען ברגותי, היה תגובה לחיסול משפחתו של חסיין אבו כוויכ ברמאללה, באותו פגז טנק, שאולי נורה בטעות. אפשר לא לקבל טענה כזאת, אך אסור שלא להרהר בהגיונה הפנימי.

הסיכול הממוקד האחרון של צה"ל התרחש ב-20 באוקטובר בעזה. פיגוע ההתאבדות האחרון של פלשתינאים התרחש לפני יותר מחודש במסעדת מקסים בחיפה. בלי הודנה, חלפו כמה שבועות ללא חיסולים וללא פיגועים. אסור שהשקט היחסי ימנע מהחברה הישראלית לתבוע מהנהגתה מידה של ריסון בנושאים שעלולים לחרוץ את גורלם של אנשים רבים כל כך.

הכותב הוא מנכ"ל "קשב - מרכז להגנת הדמוקרטיה בישראל"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו