בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

שלום רב שובכם

תגובות

"שירי ביאליק מפי נחמה הנדל" - נחמה הנדל. 1965

"שלום רב שובך, ציפורה נחמדת!" מבקש השומע את התקליט "שירי ביאליק מפי נחמה הנדל" לקרוא אליו ואל הזמרת. כי הנה אנחנו בארצות החום, אבל קול זמיר כקולה של הנדל ולידר עבריים כאלה, פרי עטו של חיים נחמן ביאליק, קצת קשה למצוא כאן. ולפעמים מתחשק להיאנח בשקט "אל קולך כי ערב מה-נפשי כלתה!" כי באמת - "כבר כלו הדמעות, כבר כלו הקצים - / ולא הקיץ הקץ על יגוני. / שלום רב שובך, ציפורי היקרה, / צהלי נא קולך ורני!".

קולה של הנדל בביצוע כמה משיריו של ביאליק לא התיישן מאז יצא התקליט ב-1965, אולי מפני שמעולם לא היה אופנתי. הנדל לא התעניינה בפופ הממשמש לבוא, ובחרה במפגיע לשיר שירים "קשים", בהברה אשכנזית. היא ראתה עצמה זמרת של שירי עם, אבל שירי העם שלה מעולם לא נשמעו כמו "ים של דמעות". שירי עם אינם ממזרים (אף על פי שבתקליט של הנדל כתב "עממי" את הלחן של רוב השירים), ומחבריהם יודעים איזה שיר מתאים לדורם. איך אפשר איפוא שלא להתגעגע על דור שנכתב לו שיר כמו "בין נהר פרת ונהר חידקל / על ההר מיתמר דקל. / ובדקל, בין עפאיו, / תשכון לה דוכיפת זהב"?

הנדל שרה, בדיקציה מושלמת, גם את השיר "אונטער די גרינינקע ביימעלעך" (תחת עצים קטנים ירוקים), שיר האהבה של ביאליק ביידיש לילדי ישראל, בבת עינו, המחפשים ציפורים ואתמולים. אפשר לומר שגם התקליט עצמו מחפש את אתמול, אבל לא רק אותו: רבים משיריהם של הנדל-ביאליק מחפשים דבר-מה או מתגעגעים עליו, והמאזינים מוזמנים להצטרף אליהם. כך הבחור החוקר את הציפור על ארצו בשיר שלעיל, כך הנערה השואלת את השיטה (במלעיל), "מי ומי יהיה חתני?" והעלמה השואלת את דוכיפת הזהב. בעלי חיים, צמחים ואפילו דוממים - כולם שרים בעולמו של ביאליק; ובציור העטיפה של התקליט, נראה המשורר מחייך לנוכח עולם צבעוני ומוסיקלי, בציור מקסים של שמואל כ"ץ.

אם כן, שירי העם הקלאסיים האלה אינם נשמעים תמיד עצובים כמו "אל הציפור" והבלדה היפה ביידיש. לעתים הם דווקא מקפצים ועליזים, ונחמה הנדל מיטיבה לשיר גם אותם בשמחה, בליווי הגיטרה שלה. שיר מצחיק, למשל, הוא "מנהג חדש בא למדינה / היום חנה מחר פנינה. / אבל חזקאלי מחמדי - / לי לבדי, לי לבדי". השיר הזה מראה שכל מי שיש לו אוזן, ואין לו דעות קדומות, יכול לגשת אליו וליהנות מאוד. השירים בתקליט הזה נכללו באלבום "השירים היפים" של נחמה הנדל, שיצא אחרי מותה, ב-1998, בחברת הד ארצי.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו