בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

חינוך לערכים

אחרי שלוש שנים עבודה, Ynet מעלה היום את האנציקלופדיה העברית הראשונה ברשת. בשלב הראשון היא כוללת 8,600 ערכים, עם קישורים ואמצעי המחשה ויזואליים. העורך יון פדר מודה שהוא מודאג "מההסתייגות האינסטינקטיווית של הישראלים לשלם על תוכן" - דמי מנוי של כ-230 שקל לשנה

תגובות

ביום רביעי האחרון היו עדיין חסרים קישורים לכמה תמונות בדף הבית של הבייבי של עורך Ynet יון פדר, אבל חוץ מכמה איקסים אדומים שקילקלו את המראה החגיגי, השלב הראשון באנציקלופדיה החדשה שמשיק היום אתר החדשות הפופולרי בישראל היה מוכן.

פדר יזם את הפרויקט השאפתני וניכר בו שהוא מתמוגג מהצעצוע החדש. ואכן, אין בזירה המקומית הרבה פרויקטים אינטרנטיים כאלה - פרויקטים מורכבים וממושכים, שהתחילו את דרכם לפני התפוצצות בועת הדוט.קום והצליחו להתממש. בוודאי לא כאלה שהביטחון ברווחים שהם יניבו קטן כל כך.

מתוך גישה שקובעת שהאינטרנט שבר סופית את שוק האנציקלופדיות המסורתיות, החליטו בצמרת "ידיעות אחרונות" להמר וליצור אנציקלופדיה אינטרנטית. במשך שלוש שנים וחצי הושקעו בפרויקט "האנציקלופדיה של Ynet", בעריכת מיכל שכטר ובעריכתו המדעית של הפרופ' עמנואל לוטם, עשרות אלפי שעות, מיליוני דולרים והרבה מאוד אנרגיה. בשלב הראשון הפרויקט כולל 8,600 ערכים, ערוכים וכתובים היטב, חלקם בעלי מעטפת אינטרנטית עשירה. בניגוד לאנציקלופדיות מסורתיות, מנויי האנציקלופדיה של Ynet מקבלים הבטחה שצוות עובדים קבוע ימשיך ויעדכן באופן רציף את התוכן, ובתוך שנה וחצי גם יוסיף אליו עוד 14 אלף ערכים. חלק גדול מן הערכים הקיימים מתבססים על כמה בסיסי נתונים של אנציקלופדיות קיימות שנרכשו, נופו ונערכו מחדש, ורבים אחרים נכתבו בידי פרילנסרים ובידי הצוות הקבוע שעובד מבניין המערכת.

היבט חשוב לא פחות של עליית האנציקלופדיה לאוויר הוא, שהיא תיתן בפעם הראשונה תשובה לשאלת נכונותם של הישראלים לשלם תמורת תוכן באינטרנט. "זה למעשה מוצר פרימיום ראשון באינטרנט בישראל", אמר פדר, "ואנחנו עובדים בזהירות. תהיה תקופת השקה של חודשיים שבהם לכל אחד תהיה גישה לאנציקלופדיה, ואחר כך האתר ייסגר למנויים שישלמו 228 שקל לשנה תמורת השירות". בשלב הזה מסרבים פדר ומנכ"ל האתר, יעקב נצר, לומר כמה לקוחות הם מקווים שיהיו לאנציקלופדיה בעוד 14 חודשים ובתוך כמה זמן ההשקעה תחזיר את עצמה, אבל פדר מסכים לומר שהוא מודאג "מההסתייגות האינסטינקטיווית של הישראלים לשלם על תוכן".

עם זאת, Ynet משווקת את האנציקלופדיה במרץ לא רק ללקוחות פרטיים ("קהל היעד הוא כל משפחה שיש לה מחשב וחיבור לאינטרנט"), אלא גם לבתי ספר וספריות, שם יתומחר השירות לפי מספר התלמידים/המשתמשים במוסד ויהיה זמין רק בשעות פעילותו.

כמו האתר שבתוכו היא שוכנת, האנציקלופדיה של Ynet מעוצבת בקווים הנקיים שיצר המעצב הבריטי נוויל ברודי לפני ארבע שנים והגלישה בתוכה נותנת תחושה של חוויה מוכרת. עם זאת, בניגוד לאתר האם המתאפיין באווירה עמוסה ומתלהמת, יש משהו רגוע בעמודי האנציקלופדיה. מהר מאוד מתחוור שחשים כך בגלל העדר הטוק-בק (האפשרות להוסיף תגובת לכתבות המתפרסמות ב-Ynet).

לפדר חשוב מאוד להבהיר שהאנציקלופדיה שעולה היום שונה באופן מהותי משאר התכנים ב-Ynet. "השפה פה היא פורמלית, לא עיתונאית. בהחלט לא מדובר פה במשהו שמזכיר את שפת האתר וברור שאין טוק-בק", אומר פדר. "אנחנו מאפשרים לגולשים לשלוח לצוות האנציקלפדיה פידבק על איכות הערך או להציע ערכים שהם חושבים שחסרים, אבל התוכן הזה לא יתפרסם באתר אלא יגיע ישירות לעורכים ולכותבים".

בהיותו עורך לשעבר בהוצאות הספרים כתר וידיעות אחרונות, שהוציאו לאור אנציקלופדיות, פדר אומר שדווקא בתחום זה הופכים היתרונות של המדיום האינטרנטי "ממובהקים לדרמטיים". היתרון הראשון הוא כמובן העדכניות שהמדיום מאפשר. לצורך ההדגמה פדר מקיש במנוע החיפוש של האנציקלופדיה את שמו של שליט עיראק לשעבר ומתגאה בכך שבעמוד שמופיע על המסך שניות אחדות לאחר מכן מתנוססת לצד התמונה הרשמית לשעבר של סדאם חוסיין גם התמונה המשודרת ללא הרף בשבוע האחרון מאז נתפס. "היכולת לעדכן ערכים היא יתרון דרמטי לעומת העבודה על אנציקלופדיה של נייר, שלעתים מגיעה לחנויות שנתיים לאחר שהאות האחרונה שבה נכתבה. עם זאת, חשוב לי שהעורכים יקפידו על ריחוק מהאירועים", אומר פדר.

יתרון אחר של אנציקלופדיות מקוונות לעומת מסורתיות הוא קלות החיפוש בהן. באנציקלופדיה של Ynet יכול הגולש לחפש ערך מסוים, או להיכנס לאחת מ-15 קטגוריות שאותן מכסה הפרויקט: מדעי החיים, טכנולוגיה, היסטוריה, ישראל ויהדות, מדעי החברה, אמנויות הבמה ועוד. במקרה של החיפוש האנציקלופדי אחר סדאם חוסיין, מופיעים הערכים "עיראק", "מלחמת המפרץ הראשונה" ו"ג'ורג' ווקר בוש" לאחר שמו של הרודן שמדורג במקום הראשון. עקב כך, ובגלל העובדה שגם בתוך הטקסט של כל ערך מופיעים ערכים אחרים באנציקלופדיה כקישורי אינטרנט שהקלקה עליהם מטיסה את הגולש לעמוד שלהם, נהפכת חוויית צבירת הידע לשונה בצורה מהותית מדפדוף באנציקלופדיית נייר. מצד אחד, בגלל האפשרות להקליק על ערכים קשורים (או על קישורים לאתרים חיצוניים, שמופרדים מהקישורים הפנימיים במיקום של הצגתם על העמוד) יכול הגולש לקבל תמונה רחבה בהרבה על אודות הנושא שבו הוא מתעניין. מצד שני, כמו בגלישה רגילה באינטרנט, האפשרות לדלג ממקום למקום גובה מחיר מבחינת היכולת לרדת לעומקו של טקסט.

המדיום האינטרנטי נהנה מיתרון נוסף שפדר הדגים בראיון ביום רביעי האחרון על הגרסה הכמעט סופית של האנציקלופדיה - אמצעי המחשה ויזואליים. בערכים רבים מתוך ה-8,600 שמכילה האנציקלופדיה כיום מופיעים לצד התמונות הרגילות (שאפשר להגדילן) גם מצגות אינטראקטיוויות וקובצי קול. בערך "אקלים", למשל, אפשר לפתוח מפה של כדור הארץ ולקבל המחשה גרפית של מיקום אזורי אקלים שונים על ידי העברת סמן העכבר על הקטגוריות "אקלים סוב-טרופי", "ממוזג" או "קוטבי", המופיעות במקרא. בערך "אלברט איינשטיין" אפשר לשמוע את הפיסיקאי המנוח מסביר ב-57 שניות ובמבטא גרמני כבד את המשוואה E=MC2.

מוקדם עדיין לקבוע אם ההימור הכלכלי של "ידיעות אחרונות" ופדר יצליח, ובהתחשב בגובה הסכום שידרוש האתר מלקוחותיו, גם יעבור לא מעט זמן עד שלמערכת Ynet תהיה תשובה לשאלה. האנציקלופדיה היא פרויקט לרצים למרחקים ארוכים. עד כה, ללא קשר לתוצאה הסופית, Ynet הוכיחה שיש לה אורך הנשימה והנחישות הדרושים.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו