בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המקור לריח השום התגלה כמשמיד סרטן

מדע/ "טיל מונחה" רפואי

תגובות

בשנים האחרונות פועלות קבוצות מחקר ברחבי העולם לפיתוח שיטות ל"חיסול" תאים סרטניים בשיטת "הטיל המונחה". הרעיון הוא לכוון את החומר שהורג את התא הסרטני באופן מדויק כדי שלא יהרוג תאים בריאים. קבוצת חוקרים ממכון ויצמן פיתחה שיטה להשתמש בטיל מונחה מזן חדש שמרכיביו מפתיעים: אנזים וחומר כימי שנמצאים בשום, שיוצרים יחד "פצצה חכמה".

החומר המרכיב את הפצצה החכמה מכונה אליצין (Allicin). "האליצין הוא חומר שנוצר כתוצאה מתגובה ביוכימית בין שני חומרים שנמצאים בשום", מסביר פרופ' דוד מירלמן, דקאן הפקולטה לביוכימיה במכון ויצמן, שלקח חלק במחקר. לדבריו, האליצין נוצר לאחר שאנזים בשם "אליינז" (alliinase) וחומר כימי בשם "אליאין" (alliin) נפגשים. "האנזים והכימיקל נמצאים במדורים שונים ומבודדים בתוך שיני השום. כשכותשים שן שום, החומרים נפגשים. התגובה שנוצרת כתוצאה מהמפגש גורמת לאליאין להפוך לאליצין".

לדבריו מירלמן, לאליצין שתי תכונות מרכזיות ומוכרות. "האחת היא הריח. לשן שום שלמה אין ריח יוצא דופן. הריח המוכר והחריף של השום נוצר מהכתישה, כלומר מהפעילות של האליצין. התכונה השנייה של האליצין היא קטלניותו. בריכוז גבוה, כשהוא בא במגע עם תאים חיים שונים הוא מסוגל לפגוע בהם. כך הוא מסוגל לפגוע גם בתאים בריאים וגם בתאים סרטניים בגוף האדם". אוהבי השום יכולים להסיר חשש מלבם - האליצין הוא חומר המתפרק בגוף במהירות, ובכמויות שמצויות בדרך כלל במזון, הוא אינו גורם נזק לתאי הגוף.

החוקרים הציבו לעצמם מטרה - ליצור ריכוז של אליצין שיהיה קטלני דיו כדי לחסל תא סרטני אך שלא יפגע בתאים הבריאים שלידו. החוקרים ניצלו את העובדה שעל תאים סרטניים יש קולטנים מיוחדים. החוקרים מצאו נוגדן שמצליח לאתר את הקולטנים ולהתחבר אליהם, אל הנוגדנים חיברו בקשר כימי את האנזים, ואת השילוב נוגדן-אנזים הזריקו לזרם הדם. התוצאה: הנוגדן מאתר את התאים הסרטניים, מתביית עליהם ומתחבר אליהם כשעל גבו קשור האנזים.

את המרכיב השני, החומר הכימי אליאין, הזריקו החוקרים בנפרד ובפרקי זמן מדודים. האליאין אינו רעיל ואינו פעיל כשלעצמו, ואולם כשהוא פוגש את האנזים שמחובר לתא הסרטני (יחד עם הנוגדן), נוצרת תגובה ביוכימית שמייצרת את האליצין - ש"מחסל" את התאים הסרטניים. "האליצין חודר דרך קרום התא הסרטני ופוגע בחלבונים שלו ובכך הורג אותו", מסביר מילרמן. לדבריו, האליצין מתפרק במהירות רבה, ולכן אינו מספיק להזיק לתאים הבריאים הסמוכים לגידול.

החוקרים פרופ' מירלמן, פרופ' מאיר וילצ'ק, ד"ר אהרון רבינקוב, ד"ר טליה מירון וד"ר מרינה מירונצ'יק - כולם מהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן, פירסמו את תוצאות

המחקר בכתב העת המדעי Therapeutics" "Molecular Cancer, לאחר שביצעו ניסויים לבדיקת השיטה בעכברים שלהם הזריקו תאי סרטן הקיבה. לאחר טיפול של עשרה ימים, גילו כי התפשטות תאי הסרטן נבלמה. "קשה לנו לדעת אם כל תאי הסרטן ימותו כתוצאה מהטיפול שפיתחנו כיוון שקשה לקיים טיפול מתמשך בחיה קטנה כמו עכבר", מסביר מירלמן. "אני מקווה שבחיה גדולה יותר, דוגמת ארנבת, נוכל להוכיח כי כל התאים הסרטניים מתו".

מירלמן טוען כי "הטיל המונחה" שפיתחו החוקרים, עדיף על "טילים" אחרים. "ישנה קבוצה שעובדת עם נוגדן המתחבר לתא סרטני כשהנוגדן נושא מולקולה רדיואקטיווית. כשהנוגדן מתחבר לתא, המולקולה מתחילה לפעול ומחסלת את התא. הבעיה היא שהנזק הסביבתי של המולקולה הזו רב בהרבה מהנזק שנגרם מהאליצין".

מירלמן הוסיף שלחוקרים עוד עבודת מחקר ארוכה עד שיצליחו להוכיח את יעילות הטיפול בבני אדם. "לכל סוג סרטן יש את הקולטנים שלו. אנחנו עבדנו עם סרטן הקיבה. כעת צריך לראות כיצד מגיבים סוגי סרטן שונים לטיפול ומהו המינון האופטימלי של הרכיבים השונים". לדבריו, בדיקה ראשונית של טיפול בשיטה זו בסרטן הדם הראתה שהוא יעיל גם לסוג זה של סרטן.

יובל דרור



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו