בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המאפיה השמאלנית, טוענים בימין, השתלטה גם על האנציקלופדיה המקוונת

האנציקלופדיה של Ynet עלתה לאוויר לפני שבוע, וכבר הספיקה למשוך אש מפורומים שקוראים להחרים אותה בטענה שחלק מהערכים משקפים עמדה שמאלנית. ב-Ynet מודים שהערך על ערפאת, למשל, אינו מדגיש מספיק את הקשר שלו לטרור ומתכוונים לתקן זאת, אבל מדגישים שעל כל תגובה נזעמת מהימין נשלחת תלונה מהשמאל

תגובות

בשבוע שעבר השיק אתר Ynet מבית "ידיעות אחרונות" אנציקלופדיה מקוונת, פרויקט תוכן יוצא דופן בנוף האינטרנט המקומי. בפרויקט הושקעו יותר משלוש שנות עבודה. ימים אחדים לאחר השקת האנציקלופדיה, קראו פורומים שונים באינטרנט להחרים את האנציקלופדיה ואת Ynet כולה בשל מה שנראה כמו "נטייה שמאלנית של כותבי האנציקלופדיה", כפי שנכתב באחד הפורומים. ב-Ynet טוענים, כי על כל הודעה נזעמת מהימין נשלחת הודעה נזעמת מהשמאל. "הפוליטיקה של הידע היא עניין מרתק. נרגענו אחרי שראינו שאנחנו מקבלים הודעות זועמות מכל הכיוונים", אומרת עורכת האנציקלופדיה, מיכל שכטר.

עורך Ynet, יון פדר, סיפר בעבר כי ההיסטוריה האישית שלו כעורך אנציקלופדיות (בריטניקה לנוער, אנציקלופדיית ההיסטוריה של ארץ ישראל, האנציקלופדיה הישראלית הכללית, ועוד) הביאה אותו לדחוף את רעיון האנציקלופדיה המקוונת. ואכן, גם בתקופות שבהן היו קיצוצי שכר ופיטורי עובדים ב-Ynet, נשמר הפרויקט על אש קטנה. מאז הושקעו בפרויקט עשרות אלפי שעות, מיליוני דולרים והרבה מאוד אנרגיה. כיום כוללת האנציקלופדיה כמעט עשרת אלפים ערכים. בניגוד לאנציקלופדיות מסורתיות, הגרסה המקוונת מבטיחה לגולשי Ynet, שבעתיד יידרשו לשלם 228 שקל לשנה בעבור גישה לאנציקלופדיה, שצוות עובדים קבוע ימשיך ויעדכן את התוכן באופן רציף.

חלק גדול מן הערכים הקיימים מבוסס על כמה מאגרי נתונים של אנציקלופדיות קיימות, שנרכשו, נופו ונערכו מחדש. ערכים רבים אחרים נכתבו בידי פרילנסרים ובידי הצוות הקבוע שעובד מבניין המערכת. על אף שגם גולשים פרטיים יוזמנו לרכוש מנוי, Ynet רואה את האנציקלופדיה כמתאימה בראש ובראשונה למוסדות חינוך.

היכן גוש קטיף

זמן קצר לאחר שעלתה האנציקלופדיה המקוונת לאוויר, החלו להופיע באתר "רוטר.נט", שבו גולשים אנשי ימין רבים, תגובות מצד גולשים שטענו כי כמה ערכים מוטים באופן ברור לטובת השמאל. ישעיהו רוטר, בעליו של האתר המשמש כרב ומחנך בישיבה תיכונית בחיפה, טוען כי ההטיה ברורה וגסה ו"מתבצעת לאורך כל הדרך החל ממניעת מידע וכלה בהעברת מידע שגוי, לפעמים מגוחך".

רוטר נותן כמה דוגמאות לכך. "כאשר אתה קורא על אלטלנה, אתה מגלה שרק בסוף הטקסט, כאילו מישהו קיווה שאף אחד לא יגיע אליו, מוזכרת בשפה רפה העובדה שרבין היה מעורב באירוע. ואיך מוזכרת עובדה זו? נטען שהוא הגיע לשם במקרה. כן, ממש במקרה הוא הגיע ונתן פקודה להטביע את האונייה. זה הרי עיוות".

בערך "יצחק שמיר" נכתב כי הוא זכה לנזיפה מוועדת כהן, שקבעה כי בהיותו שר החוץ לא עשה מאמץ לאמת את המידע שהועבר אליו מיד לאחר שהחל הטבח. "האם זה הדבר הכי חשוב שהילדים יקראו?" שואל רוטר. "מילא בערך 'סברה ושתילה', אבל מדוע בערך של יצחק שמיר?" את הערך "יאסר ערפאת" מתאר רוטר כערך "שלא היה נכתב טוב יותר בשום אנציקלופדיה ערבית", משום שהוא מנטרל את הצד הטרוריסטי של מי שמוצג כמדינאי ערבי.

בפורומים השונים ציינו הגולשים כי מפלגת מולדת הוצגה כ"מפלגת ימין קיצוני" בעוד שמרצ הוצגה כ"גוש מפלגות שמאל". הטרנספר, טענו אחרים, מוצג כאמצעי בלתי לגיטימי על אף שטרנספר מרצון והסכמה הוא "דרך לגיטימית ליישוב סכסוכים בין מדינות".

מוטי סנדר, מנהל אתר "קטיף.נט", אומר שהדבר הראשון שעשה היה לבדוק מה האנציקלופדיה אומרת על גוש קטיף. "לתדהמתי גיליתי שגוש היישובים, שקיים כבר עשרות שנים, בכלל לא נמצא באנציקלופדיה. כשהתחלתי לחפש יותר בדקדקנות גיליתי שערכים רבים הקשורים לצד הימני של המפה לא נמצאים. האם זה במקרה?" הוא שואל. רוטר קורא ל-Ynet לנהוג ביושר ולהצהיר כי מדובר באנציקלופדיה שמאלנית. "אם יאמרו זאת בגלוי, לפחות אנשים יוכלו להתכונן מראש ויהיה להם ברור שמדובר במוצר שאינו אובייקטיווי", הוא אומר.

פדר שומע את הטענות, אבל מסרב להתרגש. לדבריו, "אנציקלופדיה צריכה להיות נטולת כל עמדה פוליטית וכל תפישה אידיאולוגית. היא אמורה לספק רק עובדות". הוא אינו פוסל את האפשרות כי נעשתה לעתים טעות בבחירת מלים לא מתאימות, אבל מדגיש כי ההנחיה הברורה שנתן לכותבי הערכים היתה "להימנע מדעות". בכמה מן המקרים, אומר פדר, יש משהו בתלונות הגולשים. כך לדוגמה, הוא אומר, הערך של "יאסר ערפאת" הוא אכן ערך בעייתי. "עיינתי בערך ובאמת ערפאת מוצג בו יותר כמדינאי ופחות כאיש הנגוע בטרור. כתבתי כמה משפטים נוספים ובימים הקרובים נעדכן את הערך הזה", אמר.

מתי נוסדה באר שבע

שכטר אומרת כי הטענות בדבר הטיה לימין מצד Ynet מתקזזות עם הטענות הרבות שהגיעו למערכת הכותבים דווקא מהצד השמאלי של המפה הפוליטית. "שאלו אותנו מדוע כתבנו שבאר שבע נוסדה בשנת 48', בעוד שבפועל היא היתה עיר ערבית שתושביה גורשו ממנה באכזריות. גולש אחד שאל מדוע לא ציינו בערך 'אריאל שרון' שמדובר באדם שעמד על המרפסת בהפגנה הידועה בכיכר ציון. אחר שאל מדוע אנו מכנים כך את 'פרשת כפר קאסם' בעוד שבפועל זהו 'טבח כפר קאסם', שבו נורו אנשים מטווח קצר".

זירת הוויכוח בין ימין לשמאל אינה מתרכזת רק בערכים אקטואליים. אחד הגולשים, מספרת שכטר, שלח הודעה נזעמת שבה דרש לדעת מדוע תחת הערך 'יהושע בן-נון' לא מוזכר שהאיש כבש אוכלוסיות גדולות באכזריות. "אתם מתכחשים לעוולות שביצעו יהודים במהלך ההיסטוריה", נטען נגד עורכי האנציקלופדיה. שכטר מקבלת חלק מההערות. "אדם אחד תהה מדוע אנחנו כותבים שהמפלגה הקומוניסטית היא מפלגה ערבית בעוד שבפועל ברוב שנות קיומה היא היתה מפלגה יהודית-ערבית. הוא צודק. אנחנו צריכים לתקן את זה".

כמו פדר, גם שכטר מכירה בכך שהערך "ערפאת" הוא מוקש ציבורי. "את הערך 'ערפאת' כתב דוקטור מומחה לנושא. הוא ידע שהוא יושב על חבית חומר נפץ מכל הכיוונים. השאלה אם ערפאת מממן ישירות את הטרור או לא היא שאלה שאין עליה תשובה מהסוג שניתן לכתוב באנציקלופדיה. למרות זאת, הידע המקובל הוא שערפאת אינו פועל להפסקת הטרור, ונקודה זו צריכה להיכתב", היא מציינת.

"הטענה לגבי שמיר היא קטנונית", ממשיכה שכטר. "ועדת כהן היתה מסוג הוועדות שהפכו לאירועים

מכוננים בהיסטוריה של מדינת ישראל. בעצם אומרים לנו, תחביאו את המידע הזה מהקורא". פדר אומר כי כבר לפני כמה שבועות הוציא הנחיה שלא להשתמש יותר במונח "קיצוני" - בין אם מדובר בימין קיצוני או בשמאל קיצוני - כדי לנטרל את המונח הבעייתי הזה. "אני לא רוצה לכנות את אורי אבנרי בשם 'שמאל קיצוני'. אני מתארת את עמדותיו, את הביוגרפיה שלו. הקורא יסיק את המסקנות", מוסיפה שכטר.

היא מודה שחסרים באנציקלופדיה ערכים חשובים, כמו גוש קטיף. "הדבר הראשון שאנשים עשו הוא להקליד את שם מקום המגורים שלהם ולראות מה כתוב עליו. יש לנו מידע על כל היישובים בישראל, אבל למרבה הצער לא הספקנו לערוך אותו ולכן לא לכל היישובים יש ערכים. זה יתוקן בתקופה הקרובה", היא מבטיחה.

"העובדה שכולם מתלוננים מרגיעה אותי", היא מסכמת. "הרי בסוף כל ערך אנחנו מזמינים את הקוראים לשלוח אלינו תגובות, והחשש הכי גדול שלנו היה שיתקבלו תגובות רק מצד אחד". פדר מציין כי תלונות על אנציקלופדיות הן חלק מהקיום שלהן, גם באנציקלופדיות מודפסות.

לדברי שכטר, למרות הציפייה לתלונות, כמות המתלוננים כמעט זניחה. "רק אחוז אחד מהקוראים שולח תגובות. בערך מחצית מהתגובות הן מחמאות. מהמחצית הנותרת, כשליש הן תגובות שאינן רלוונטיות כלל. מה שנותר מתחלק בין שליש לתגובות מימין, שליש לתגובות משמאל ושליש לתגובות מארגונים וגופים אחרים שרואים עצמם מקופחים, כמו הומוסקסואלים (שהתלוננו מדוע אין מספיק מידע על דגל הגאווה), סיינטולוגים ועוד".

היא מספרת שבתיבת הדואר שלה, שבה ממוינות הפניות והתגובות של הקוראים לפי נושאים, ישנו מדור מיוחד לבקשות ייחודיות לערכים. "אנשים מתרגזים שאין ערכים בתחום המיסטיקה והניו אייג'. גולשת אחת שאלה מדוע אין ערך על 'צוגים', שזה ככל הנראה הדברים האלה שמחזיקים את התאורה למעלה, בתיאטרון. מישהו ביקש ערך על 'רולר בליידס' ומישהו אחר שאל מדוע אין ערך על אוניית ה'אברורה', שלה היה תפקיד במהפכה הקומוניסטית והיא מוצגת במוזיאון בסנט פטרבורג. היה אפילו מישהו שבדק אתנו מדוע אין ערך ל'רדיו ללא הפסקה'", היא אומרת. "העולם גדול ורחב ותמיד יהיו ערכים חסרים. בכל פעם ששאלו אותי כמה זמן אני צריכה עד שיוכלו להשיק את האנציקלופדיה אמרתי: '100 שנה'. גם עכשיו הייתי שמחה אם היו נותנים לי עוד 100 שנה עד שהיו משיקים אותה".

באנציקלופדיה האלטרנטיווית, גם מיידה אבנים בן 14 הוא "מחבל"

התכונה לקראת השקתה של האנציקלופדיה של Ynet והדיונים סביב איכותה הביאו להופעתן של שתי אנציקלופדיות אלטרנטיוויות. הראשונה היא "ויקיפדיה" (he.wikipedia.org), אנציקלופדיה בקוד פתוח בשפה העברית שהיא חלק מפרויקט בינלאומי המזמין גולשים לכתוב את הערכים ולהוסיף אותם לגוף הידע ההולך וגדל. האתר סובל מנפילות חוזרות ונשנות שהביאו את מנהליו לכתוב מכתב התנצלות שבו הם מסבירים כי הם עומדים לרכוש חומרה חדשה בסך 20 אלף דולר וכי אם מישהו יכול לתת הצעה זולה יותר, הם ישמחו לעיין בה.

אנציקלופדיה שנייה, פחות שאפתנית וקטנה בהרבה, היא "מילון המונחים של פורום מולדת" הנמצא באתר הקהילות של פורטל תפוז (ForumTerms.asp?id=146 www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/). גם במקרה זה, הגולשים הם אלו שתורמים ערכים חדשים למילון, שכרגע מכיל רק 22 מונחים.

כותבי הערכים באנציקלופדיה זו שואפים לעמוד במגבלות האובייקטיוויות המוטלות על כותבי ערכים באנציקלופדיה, אך לא תמיד בהצלחה יתרה. תחת הערך "מחבל", למשל, נכתב "לוחם ערבי שאיננו חייל בצבא סדיר. לפיכך גם נער בן 14, המיידה בקבוק תבערה במכוניות ישראליות בשכם, הינו מחבל לכל דבר. כשהוא מיידה 'רק' אבנים אפשר להסתפק בביטוי 'מתפרע' אבל בשום פנים ואופן לא לקרוא לו 'מפגין'". תחת הערך "פינוי התנחלויות" נכתב: "שם הקוד 'פינוי' נועד לסייע בהדברת נקיפות מצפון ובהרגלת הציבור לרעיון. לאף פוליטיקאי אין אומץ להמליץ על פקודת גירוש, מפני שמונף עליה דגל שחור של פקודה בלתי חוקית בעליל. יש להקפיד לנקוב בשם האמיתי של המעשה: 'גירוש', 'עקירה' ואפילו 'טרנספר'".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו