בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אמנת המים החדשה תציל את שמורת עין גדי, או תהרוס אותה

האם קיבוץ עין גדי לוקח כמות מים מופרזת ממי המעיינות שבשמורה הסמוכה לו? פעילי טבע טוענים שכן, חברי הקיבוץ, מגובים על ידי נציבות המים, טוענים שמעולם לא חרגו מהמכסה שהוקצבה להם. לדברי אנשי רשות הטבע והגנים, אמנה שהם מנסחים במשותף עם הקיבוץ תביא לשימוש מאוזן יותר במשאב יקר המציאות. פעילי הטבע סבורים שבדיוק ההיפך יקרה

תגובות

בשנתיים האחרונות פועלת רשות הטבע והגנים לשכנע את נציבות המים להקצות מים רבים יותר לשמורות טבע ומעיינות. לאחרונה אף הכינה הרשות מסמך מדיניות משותף על "זכות הטבע למים" עם המשרד לאיכות הסביבה ועם החברה להגנת הטבע. המסמך הוצג בשבוע שעבר בכנס שנערך ב"מרכז לימודי ישראל", שעל גדות הירקון.

אולם בימים אלה עומדת רשות הטבע והגנים עצמה למבחן בכל הנוגע להגנה שהיא מספקת למקורות המים שבשמורות. אנשי הרשות עוסקים כבר כמה חודשים בהכנת אמנה משותפת עם קיבוץ עין גדי, שבמסגרתה ייקבעו העקרונות לשימוש במים יקרי המציאות של אזור זה ותיקבע חלוקה כמותית של מים בין הקיבוץ לשמורה. מדענים ופעילים לשמירת טבע ביקרו בחריפות את הרשות על שלא הגנה עד היום על צורכי הטבע בעין גדי והם עוקבים בדריכות אחר ההסכם המתגבש כעת.

שמורת עין גדי היא נאת המדבר הגדולה והחשובה ביותר בישראל. יוצרים אותה שני נחלים, ערוגות ודוד, וביניהם נמצא מעיין עין גדי. בשמורה מערכת אקולוגית עשירה בצומח וחי והיא כוללת בין השאר שפני סלע ויעלים רבים. באזור חיים גם אחרוני הנמרים של מדבר יהודה.

לאורך השנים השתמש קיבוץ עין גדי במימיו של נחל ערוגות, באמצעות מערכת להטיית המים הזורמים בנחל אל צינור המוביל לקיבוץ. הקיבוץ השתמש גם במי מעיין עין גדי ובמי מעיין שולמית שבנחל דוד. השימוש במים התבסס על הקצאה מסורתית של נציבות המים. מערכת הובלת המים של הקיבוץ משמשת, בין השאר, גם את מתקני שמורת הטבע ובית ספר שדה עין גדי הנמצא במקום.

המחאה נגד היקף השימוש במים שעושה הקיבוץ החלה בשנים האחרונות לאחר שהקים, בשיתוף עם חברה פרטית, מפעל לייצור מים מינרלים. כמו כן פותח בקיבוץ גן טרופי, שצורך מים רבים. מדריכי טיולים, אנשי רשות הטבע והגנים לשעבר ומדענים טענו כי שמורת עין גדי עוברת תהליך התייבשות וכי הסיבה לכך היא צריכת המים של הקיבוץ.

את המעקב הצמוד ביותר אחרי המתרחש בעין גדי עושה בשנים האחרונות שושי גולדברג, שהיתה בעבר פקחית בשמורת עין גדי. כבר לפני שנתיים העלתה גולדברג טענות קשות על כך שקיבוץ עין גדי מייבש את השמורה, ואילו רשות הטבע והגנים אינה עושה את הנדרש כדי להגן עליה.

גולדברג קיבלה לאחרונה מנציבות המים נתונים מהשנים 2001-1999 על שימושי המים בעין גדי. אלה מוכיחים, לדבריה, שהקיבוץ מותיר לשמורה רק שליש מהכמות שהיתה אמורה לקבל על פי הסכם שנחתם בעבר בין הקיבוץ לרשות הטבע והגנים.

טענה נוספת של גולדברג היא, כי קיים פער גדול בין הדיווחים שהעביר הקיבוץ לנציבות המים על צריכת המים לבין הכמויות שנמדדו על ידי אנשי הנציבות עצמם. לדבריה, הקיבוץ צורך ממעיין עין גדי כמות גדולה פי ארבעה מזו שעליה דיווח.

במכתב ששלחה לנציב המים, שמעון טל, כותבת גולדברג: "מעיין עין גדי חרב, ואילו מפעל המים המינרלים והגן הטרופי של הקיבוץ, שניזונים ממימיו, הולכים ומשגשגים".

אל גולדברג הצטרפה גם עמותת "אדם טבע ודין" שפנתה לנציב המים בטענה שמרבית המים ממעיינות שולמית ועין גדי מוזרמים לקיבוץ, בלא שהנציבות תנהל כל מעקב אחר כמות המים הנלקחת ובלא שיוקצו המים הדרושים לקיומה של השמורה הייחודית.

גן של צמחייה יובשנית

בקיבוץ עין גדי טוענים שלא חל שום שינוי מהותי בכמות המים שהם עושים בהם שימוש מאז שקיבלו לראשונה הקצבה מסודרת מנציבות המים, לפני כחמישים שנה; הקמת המפעל או פיתוח הגן הבוטני רק שינו את האופן שבו מחלק הקיבוץ את המים שמגיעים לו.

על פי האחראי על ענף המים בקיבוץ, יהודה רוט, ההקצאה עומדת על 2.1 מיליון מטרים מעוקבים, והשימוש בפועל היה 1.7 מיליון מטרים מעוקבים. השימוש פחת לאחר ששיטפון בנחל ערוגות הרס את מערכת הטיית המים לפני כשנתיים.

לדברי הגיאולוג אלי רז, שהוא חבר הקיבוץ, צריכת המים התבססה תמיד על הסטנדרט המקובל לשימושים ביתייים, תעשייתיים וחקלאיים. קיומו של הקיבוץ התבסס על תיירות וחקלאות, וענפים אלה נפגעו קשות כתוצאה מירידה במספר התיירים ותופעת הבולענים (בורות עמוקים שנפערו בעקבות ירידת מפלס ים המלח), שגרמה להרס מתקני תיירות. הסכנה שהם מהווים אף גרמה לכך שנאסרה הכניסה לאחת מחלקות התמרים של הקיבוץ. בנסיבות אלה נהפך מפעל המים המינרלים למקור הכנסה יציב שתורם להכנסות הקיבוץ ולהישרדותו. מי המפעל הם חלק מההקצאה הקבועה של הקיבוץ, הוא טוען, ואין בכך כדי לגרוע מכמות המים המשתחררת לטבע.

רז ורוט דוחים את הטענות על נזקי ההתייבשות שנגרמו כביכול לאזור המעיין בגלל שימושי המים של האדם. "המדרון הירוק שהיה קיים בעבר היה תולדה של פעילות אנושית שהביאה לזרימת מים", אומר רז. "היו כבר תקופות בעבר שהוא היה יבש כי לא טיפלו במערכת מים שהשקתה את המדרון". רז ורוט גם מעריכים שהפגיעה בצמחייה נגרמה מהגידול במספר חיות הבר באזור הניזונות ממנה.

באשר לגן הטרופי, דוברת הקיבוץ, מירב איילון, אומרת שהמידע שקיבלה גולדברג עליו אינו מדויק. לדבריה, הגן אינו מושקה במים רבים משום שמדובר בצמחייה יובשנית באופיה. אולם גולדברג מספרת שהיא היתה בסיור בקיבוץ עם אנשי "מרכז השל", העוסק בחינוך סביבתי, ונאמר להם שהגן הבוטני צורך יותר מ-25 מטרים מעוקבים לשעה, יותר ממחצית מכלל השימוש הביתי של הקיבוץ, המסתכם ב-45 מטרים מעוקבים לשעה.

על פי זאביק אחיפז, מאגף התכנון של נציבות המים, גולדברג התייחסה לכל המים הנכנסים לשטח הקיבוץ כאל מים המיועדים לצריכה ביתית, אולם מדובר במים שמיועדים גם לצרכים אחרים, ובהם שימושים חקלאיים. "בקיבוץ עין גדי, כמו בקיבוצים ומושבים ואחרים, אין שעונים נפרדים למי שתייה ולמים המיועדים לצרכים אחרים, אלא שעון אחד", אומר אחיפז, "לכן הוא מקבל לצרכים ביתיים מכסה של 150 מטרים מעוקבים לנפש לשנה, וכל השאר מוגדר כצריכה חקלאית. אנחנו לא בודקים את היקף הגינון בקיבוץ, וייתכן שהוא יכול להיות בתוך מכסה זו וגם במכסה החקלאית".

על פי אחיפז נציבות המים מקיימת ביקורת על שימושי המים של עין גדי באמצעות פקחים והשירות ההידרולוגי, שעורך מדידות משלו במעיינות. הוא טוען שאין חוסר התאמה בין דיווחי הקיבוץ לבין הבדיקות שערכה הנציבות.

מים לפי השעון

בינתיים נמשכות הפגישות של אנשי רשות הטבע והגנים ונציבות המים עם נציגי קיבוץ עין גדי, במטרה לחתום על אמנה שתקבע את השימוש במים. מנהל מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, רביב שפירא, אומר שהוא לא הולך לריב עם הקיבוץ על מה שהיה בעבר, אבל גם הוא מציין כי צריכת המים הביתית בקיבוץ גבוהה במיוחד, וחלק משמעותי ממנה הגיע מהמעיינות.

"אם הקיבוץ רוצה לקחת מים מההקצבה שלהם למפעל מים מינרלים, כי זה ענף כלכלי חשוב, זה מקובל עלי", אומר שפירא, "אבל זה בתנאי שהטבע יקבל בעתיד כמות מים גדולה יותר בצורה משמעותית".

האמנה החדשה עוסקת, לדברי שפירא, בכל ההיבטים של פיתוח קרקע ושימושי מים באזור, ונקבע בה שבעתיד יזרמו מים באופן חופשי לכל אורך נחל ערוגות והקיבוץ יוכל לעשות שימוש רק במים שבמורד הנחל. זה ייעשה באמצעות מערכת לקליטת מים, שנמצאת כיום בהקמה.

לדברי שפירא ואחיפז, כעת מתנהל משא ומתן שבו יוחלט מה תהיה כמות המים שתוקצה לקיבוץ ממעיינות עין גדי ושולמית. הנציבות והרשות שואפות לכך שכמות המים תהיה 50-43 מטרים מעוקבים לשעה, שהם קצת יותר ממחצית הכמות שזורמת באופן ממוצע בשני המעיינות. שאר המים יוזרמו לטבע, ובכך תגדל הכמות בצורה משמעותית. כיום אמור הטבע לקבל 25-17 מטרים מעוקבים לשעה, והרשות והנציבות שואפות להכפילה.

בעבר אמור היה לקום מתקן שימדוד באופן מדויק את חלוקת המים בין המעיין והקיבוץ. מתקן כזה לא הוקם, ועכשיו אומרים שפירא ואחיפז שהוחלט ללכת על גישה הפוכה, שעל פיה תיקבע לקיבוץ כמות מוגדרת שאותה ניתן למדוד בשעון. הקיבוץ לא יוכל לחרוג ממנה, וכך הטבע יקבל יותר מים. שפירא מוסיף, שאם יוחלט להגדיל את כמות המים לצרכים ביתיים של הקיבוץ, צריך יהיה לקבוע שהם יילקחו מהזרימה בנחלים, שבהם ניתן יהיה לאסוף את המים אחרי שעברו בשמורה, ולא מהמעיינות. זוהי, לדבריו, אחת מנקודות המחלוקת בין הרשות לקיבוץ עין גדי.

לטענת גולדברג, ההסכם המתגבש מוטה לחלוטין לטובת הקיבוץ. "הוא מאפשר להגדיל בצורה משמעותית את הקצאת המים שתגיע לשימושים ביתיים לעין גדי. כך תנציח רשות הטבע והגנים את חורבן השמורה. יש להתאים את הקצאות המים למציאות הקיימת, שבה החקלאות כבר אינה הענף העיקרי של הקיבוץ, אומרת גולדברג, "הקיבוץ צריך להתבסס על מי הנחלים, שאותם ניתן יהיה לקדוח גם מהקרקע".

"זה נכון שעל הנייר זה נראה כאילו הקצבת המים של הקיבוץ גדלה על פי ההסכם החדש, אבל זה לא מה שיקרה בפועל", אומר שפירא. "אנחנו משיגים הפחתה משמעותית של כמות המים שהקיבוץ לוקח היום. באמנה גם ייקבע שאנחנו לא מוותרים על הזכות להשתמש בעתיד בכל המים לטבע. מדובר אמנם רק בהצהרה, אבל ייתכן שבעתיד יחובר הקיבוץ למערכת המים הארצית, ואז אנחנו נקבל את כל המים לטובת השמורה".



מערכת הובלת מים באזור מעיין עין גדי. לדברי פקחית לשעבר בשמורה, הקיבוץ צורך מהמעיין כמות מים גדולה פי ארבעה מזו שעליה דיווח



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו