בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
${m.global.stripData.hideElement}
 

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לשבוע בלבד - מינוי לאתר ב-50% הנחה  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הרב החילונית הישראלית הראשונה מחפשת תחליף לתואר רב

סיון מס הוכשרה כרב חילוני-הומניסטי בארה"ב והוסמכה על פי כללי הטקס החילוניים בבית כנסת חילוני, אבל יודעת שבארץ התואר שלה מעורר התנגדות. היא מקווה לייסד בישראל קהילה חילונית פעילה נוסח הקהילות בארה"ב. בקרוב היא לא תהיה לבד: המדרשה באורנים תתחיל להכשיר מנהיגי קהילות חילונים

תגובות

באחד מערבי השבת של חודש אוקטובר האחרון נערך בבית הכנסת "בולטימור" שבדטרויט טקס הסמכתה לרבנות של סיון מס מירושלים. לאחר שהשלימה חמש שנות לימודים התייצבה מס בבית הכנסת כדי לקבל את כתב הסמיכה מהרב שרווין וויין, המנהיג הרוחני של תנועתה. המעמד היה קצר וקדם לו קטע נגינה בנבל. לאחריו התקיים בבית הכנסת טקס קבלת שבת חגיגי. "בתור הרב הישראלי הראשון של התנועה הייתי מסמר הערב", אומרת מס.

טקס הסמיכה של סיון מס התנהל אולי לפי המתכונת המקובלת בתנועות הדתיות-המודרניות השונות, אולם הרושם מטעה: התנועה שהסמיכה את מס לרבנות מגדירה עצמה כתנועה הומניסטית-חילונית, שאינה מכירה בקיומו של אל או כוח עליון אחר. מס היא, לפיכך, הרב החילוני הישראלי הראשון.

"הפדרציה הבינלאומית ליהדות הומניסטית-חילונית" נוסדה ב-1986 ומאגדת ארגונים ומוסדות יהודיים הומניסטיים בארה"ב ומחוצה לה. הרוח החיה בתנועה הוא הרב שרווין וויין, המכהן כדיקן המכון ליהדות הומניסטית-חילונית בדטרויט, בית המדרש של התנועה. וויין הוסמך לרבנות בתנועה הרפורמית בשנות ה-50, אולם לאחר כמה שנים החליט שאינו מאמין יותר בקיומו של אלוהים. ב-1963 פרש מהתנועה וייסד בדטרויט את הקהילה ההומניסטית-החילונית הראשונה. בכירים אחרים בתנועה הם הפילנתרופ היהודי-הבריטי פליקס פוזן, שמכהן כיו"ר שלה באירופה, והשר לשעבר יאיר צבן, המכהן כיו"ר שלה בישראל.

מדובר בתנועה קטנה - מספר החברים הפעילים בה אינו עולה על 50 אלף, אולם קהל היעד שלה - היהודים החילונים - הוא כנראה הזרם הגדול ביותר בעם היהודי. סקר הזהות היהודית שנערך בשנת 2001 באוניברסיטת ניו-יורק מצא כי 49% מ-5.5 מיליון היהודים החיים בארה"ב מגדירים עצמם "חילונים". באותה שנה מצא סקר של מרכז גוטמן כי 43% מהיהודים החיים בישראל מגדירים עצמם "לא-דתיים" ו-5% "אנטי-דתיים".

התנועה ההומניסטית-החילונית מציעה לחבריה אמונה, המבוססת על רעיונות תנועת ההשכלה. "הרעיון הבסיסי בהומניזם היהודי הוא שהאדם אחראי לגורלו", אומרת מס, "מזה גם נובעת האמונה בערכים כלל-אנושיים, כמו שוויון וזכויות האדם האחרות. היהדות היא מרכיב שווה ערך להומניזם הכלל-אנושי. אין מערכת בני אדם שלא מחוברת ללאום והלאום שלנו הוא יהודי".

מס היא בתו של פרופ' יעקב מלכין, שבין שאר עיסוקיו עורך את הביטאון "יהדות חופשית" של התנועה הישראלית ליהדות הומניסטית-חילונית. מס מספרת כי הקשר בינו לבין התנועה ההומניסטית בארה"ב נוצר באמצעותה. היא עצמה התוודעה אליה ב-1993, כשעבדה כשליחת הסוכנות לקהילה היהודית בדטרויט. "ביקרתי בבית הכנסת של שרווין וויין ביום כיפור וראיתי שמדובר במשהו ייחודי, שדיבר אלי מבחינה ערכית", היא אומרת. עם זאת, לדבריה, הרגישה שהמאפיינים של התנועה בארה"ב אינם ניתנים לשכפול בישראל.

אחד המאפיינים הלא-רלוונטיים ביותר לישראל, לדעתה, הוא התואר שהיא נושאת, המעורר לדבריה אנטגוניזם בקרב החילונים בישראל. "מאוד לא נוח לי עם התואר רב", היא אומרת, "הבעיה היא שעוד לא מצאתי לו תחליף ומאוד אשמח לקבל הצעות".

צמא לקהילה חילונית

מס רואה בפונקציית הרב כלי מרכזי ליצירת קהילה. "אני מתכוונת לסוג מסוים של קהילה, זה שמכונה באנגלית Congregation להבדיל מ-Community". התפעלותה מהקהילתיות המשגשגת של יהודי ארה"ב היא הכוח שמניע אותה. "הקהילה היהודית בדטרויט הדהימה אותי בחיוניות שלה, בפלורליזם שלה, בעובדה שציבור של 100 אלף יהודים שפזורים על פני שטח אורבני ענק מצליח לייצר כמות כל-כך גדולה של פעילות קהילתית משותפת, החל מהפדרציה והארגונים הוולונטריים השונים, דרך המגוון הרחב של בתי כנסת ועד למערכת החינוך".

לדברי מס, גופים רבים המציעים לחילונים לימודי יהדות "עושים עבודה טובה מאוד, אבל הם מתמקדים בחינוך. מה שחסר בעיני זה התפישה הקהילתית, במיוחד בסביבה העירונית שבה היא כל-כך חסרה". ב-1998 היא נרשמה לתוכנית הכשרת הרבנים בבית המדרש של התנועה ההומניסטית-החילונית, ולמדה במסגרתה בישראל בהתאם למתכונת האמריקאית. במשך חמש שנים למדה על תרבות יהודית, על היצירה היהודית באמנויות ובמדעי הרוח וצברה ניסיון מעשי בעבודה קהילתית-חינוכית, בדגש על הכנת תוכניות הקשורות לחגים ולמעגל החיים היהודי. "אני מאמינה שהציבור החילוני בישראל זקוק לפונקציה הדומה לרב בקהילה דתית", היא אומרת.

לרעיון הזה יש כבר שותפים. המדרשה באורנים, למשל, אחד הגופים הוותיקים בתחום הפצת יהדות לחילונים, תתחיל בקרוב בתוכנית להכשרת "מנהיגי קהילות". שי זרחי, רכז פדגוגי במדרשה, מסביר כי "עד עכשיו היו לנו קהילות לומדים. מעכשיו יש רצון להשפיע על אורחות החיים וליצור שפה יהודית ערכית יותר". זרחי אומר כי בקרב ראשי המדרשה יש תחושה שבציבור החילוני יש היום צמא למשהו חדש, מעבר ללימוד הטקסטים. כדוגמה הוא מביא טקסי קבלת שבת חילוניים, הנערכים בתקופה האחרונה בבית הכנסת בנהלל וזוכים לפופולריות רבה.

רבני קהילות דתיים העובדים עם קהלים חילוניים אומרים כי הם מזהים אצלם כמיהה חדשה לקולקטיוויות אחרי התרחקות בשנים האחרונות ממוסדות שהיו מזוהים עם קולקטיוויזם, כמו קיבוצים או ההסתדרות. חלקם מציינים את התגברות החרדות הקיומיות בתקופה האחרונה - הפיגועים והמשבר הכלכלי - ככוח המניע חילונים לחפש קבוצה תומכת. הרב מאיר אזרי מקהילת בית דניאל הרפורמית בתל-אביב אומר כי "עיר כמו תל-אביב היא היום מקום מאוד בודד עבור צעירים או זקנים. אם אתה מציע לקבוצות האלה מסגרת תומכת ומצד שני לא-מחייבת באופן טוטאלי כמו הקיבוץ - יש לזה משיכה אדירה".

שתי חנוכיות

כמנהלת התוכניות של התנועה ההומניסטית-החילונית מנסה כעת מס לגייס אנשים בעלי תואר שני לתוכנית ההכשרה של רבנים חילונים בישראל לפי המתכונת האמריקאית. "הכוונה", היא אומרת, היא ל"אנשי מקצוע שייזמו ויפעילו תוכניות חינוכיות ויחוללו קהילות". במרכז חיי הקהילה שהיא מתכננת יעמדו החגים המסורתיים והטקסים המציינים את מעגל החיים. התכנים, היא סבורה, יתפתחו מעצמם. הכוונה שלה איננה להמציא חגים או מועדים חילוניים אלא לצקת לחגים הקיימים תוכן חילוני ישראלי. מהמסורת היהודית היא מתכוונת לקחת "רק את מה שרלוונטי לחיים שלנו היום".

כך, למשל, עשתה כבר לגבי חנוכה. "ברמה הרעיונית, במקום התפישה של מכבים-טובים ומתייוונים-רעים אני מתארת את ההפריה ההדדית בין התרבות ההלניסטית ליהודית. ברמה הטקסית עשיתי שינויים כמו הדלקת שתי חנוכיות במקביל - אחת לפי השיטה המקובלת, של בית הלל, והשנייה לפי השיטה המנוגדת, של בית שמאי (מספר הנרות קטן מיום ליום, ע"ב). בדרך הזאת אני ממחישה כמה המחלוקת היתה חשובה לקידום המחשבה היהודית".

הרב דוד לזר מהתנועה הקונסרווטיווית, העוסק בשנים האחרונות בבניית קהילות, סבור שהרעיון של רב חילוני יכול להצליח. "כדי שקהילה תתקיים היא צריכה לעמוד על שלושה עמודים", הוא אומר, "תורה, כלומר פעילות אינטלקטואלית קבוצתית כלשהי; עבודה, כלומר פרקטיקה רוחנית כלשהי כמו תפילה או מדיטציה; וגמילות חסדים, כלומר פעילות לצדק חברתי". לזר סבור ש"אם עד היום לא נוצרו קהילות זה לא מפני שהדבר אינו אפשרי אלא כי לא ניסו לעשות את זה כמו שצריך".

הרב אזרי מקהילת בית דניאל הרפורמית הוא בעל גישה הפוכה. הוא סבור שהקהילה הרפורמית הוכיחה את עצמה כבית הטוב ביותר עבור ציבור חילוני שמחפש מסגרת. "בחג האחרון הגיעו אלינו יותר מאלף איש, 90% מהם מה שנקרא חילונים מצביעי שינוי ומרצ", הוא אומר, "כמעט כל חברי הקהילה שלנו הם ישראלים והם מגיעים למגוון שלם של פעילויות ובפירוש לא רק לטקסי בר-מצווה. אני מקבל בברכה רבנים חילונים וקבוצות לומדים למיניהן, אבל אני סבור שהבית האמיתי של מרבית הארגונים האלה נמצא בתנועה הרפורמית. כואב לי לראות איך כל אותם ארגונים רצים לאותם תורמים ומתמודדים על אותן פרוטות, שמשרד החינוך מקציב לזרמים הלא-אורתודוקסיים. במדינה מטורפת כמו שלנו אנחנו חייבים להתאחד. אחרת נפסיד".



הרב מס בביתה בירושלים. מהמסורת היהודית היא מתכוונת לקחת "רק את מה שרלוונטי לחיים שלנו היום"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו