בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

ד"ר שקשוקה

תגובות

לא בכל יום מזנקות מניות של קונצרן גדול שנסחר בבורסה בתל אביב ב-8%; למעשה למעט ימים היסטוריים בודדים שבהם שוק המניות כולו זינק בשיעור חד - קשה לזכור מקרים שבהם מניות של קונצרן גדול ומפוזר עם שווי שמגיע כמעט למיליארד דולר זינקו בשיעור כזה.

השבוע זה קרה - ולא פעם אחת: שלשום זינקו מניות החברה לישראל ב-5.3% ואתמול הן עלו ב-9.1% נוספים. העלייה היתה מנותקת מהשוק כולו - מדד המעו"ף עלה ביומיים האלה ב-1.3% בלבד.

מה אירע בחברה לישראל? האם התגלו מרבצי נפט בבתי הזיקוק? האם קרה ביומיים האחרונים משהו דרמטי בעולם השבבים שבו פועלת החברה הבת טאואר או שמא נרשמה עלייה חסרת תקדים בשוק האשלג האפרורי שבו פועלת כימיקלים לישראל?

כנראה שלא. הנה הניחוש שלנו: מה שקרה הוא שהמשקיעים בבורסה קראו ביומיים האחרונים בעיתונים את הסיפור המדהים על המשא ומתן בין האחים עופר לבין משרד האוצר, על רכישת מניות המדינה בחברת הספנות צים שבה השתיים שותפות זה שנים ארוכות.

הנה הסיפור בקצרה: ביום שלישי בעשר בבוקר התכנסו נציגי משפחת עופר והאוצר למשא ומתן על המחיר שבו החברה לישראל תרכוש את מניות צים מידי המדינה. מהצד של משפחת עופר היו עו"ד רם כספי ועו"ד יאיר כספי ומהצד של המדינה היו מנהל רשות החברות אייל גבאי, היועצת המשפטית של הרשות עו"ד אביגיל זרביב ועו"ד עינת לוסטמן.

מיד בתחילת הדיון התברר שהפער בין הצדדים היה עצום - החברה לישראל הציעה לקנות את מניות המדינה בצים לפי שווי חברה של 176 מיליון דולר, והמדינה הציעה 297 מיליון דולר. פער עצום - ולכן אנשי רשות החברות אמרו שמוטב להתפזר.

אבל רם כספי היה נחוש: הוא הציע שהצדדים יתייעצו וישפרו את הצעותיהם. אחרי התייעצות התכנסו הצדדים שוב: החברה לישראל הציעה בשלב זה 200 מיליון דולר והמדינה 280 מיליון דולר. הפער אכן צומצם - אבל הסכמה נראתה בלתי אפשרית.

בשלב זה הציע כספי את שיטת הפתקים הידועה שלו: כל צד ירשום על פתק את המחיר האחרון שלו - ויעביר לצד השני. הצדדים פתחו את הפתקים, ואז התברר שהחברה לישראל מציעה 220 מיליון דולר והמדינה 275 מיליון דולר. התקדמות יפה - אבל עדיין רחוק.

ואז הציע עו"ד כספי את מה שהוא מכנה "שיטת השקשוקה": לקחת את כל המספרים שנזרקו לאוויר מתחילת המו"מ, לעשות ממוצע - ולסגור עליו. התוצאה היתה 231 מיליון דולר.

אבל הצד של המדינה רמז שאי אפשר להתקדם - זה נמוך מדי; אווירת משבר שוב השתררה והצדדים המשיכו בהתייעצויות. ואז, סמוך לשעה שתיים, הציע כספי שיטה נוספת: המדינה תיתן הצעה אחרונה של Take it or leave it. גבאי הסכים, ואז נציגי המדינה אמרו 236 מיליון דולר. כספי חייך והצדדים לחצו ידיים.

לא ברור כמה מדויק הוא התיאור של תהליך המו"מ הזה; כנראה שמאחורי הקלעים היו עוד הרבה אלמנטים שהניעו את כל אחד מהצדדים. אבל דבר אחד בטוח: המשקיעים בבורסה החליטו במהירות מי שיחק כאן בתפקיד ד"ר שקשוקה ומי היה בתפקיד הביצה שעורבבה והעגבניה שנחתכה - והקפיצו מיד את מניות החברה לישראל.

אחד מבכירי האוצר שמצוי בענייני הבורסה נשאל אתמול איך הוא מפרש את העובדה שהשווי של החברה לישראל זינק בבורסה ב-140 מיליון דולר ביומיים שלאחר העסקה.

הוא לא היסס ואמר: "השוק מעריך שזה הערך שנוצר לחברה לישראל כתוצאה מהעסקה שעשתה עם המדינה", ומיד הוסיף, "אבל זה היה כדאי לנו בכל מקרה - כי החברה לישראל היתה למעשה הקונה היחיד ולכן לא היו לנו הרבה סיכויים מולה במו"מ".

ואולי ההפך הוא גם נכון; החברה לישראל ידעה שבלי הסכם עם המדינה היא לעולם לא תוכל לקנות או למכור את אחזקותיה בצים - ולכן גם היא נמצאת בעמדת נחיתות מסוימת.

ובכלל אפשר להתווכח ימים ושבועות על השאלה האם כדאי היה למדינה להיפטר בכל מחיר מצים, האם ניתן לקרוא לעסקה הזאת הפרטה וגם להגיע למסקנה שהמחיר פחות חשוב ומה שקובע הוא שהמדינה יוצאת מאחזקותיה בחברות עסקיות.

אבל דבר אחד בטוח: עידן עופר ורם כספי הוכיחו השבוע שוב שכאשר נכנסים לחדר המשא ומתן הפקידים מצד אחד ואנשי העסקים מהצד השני - השורה התחתונה היא בדרך כלל שהפקידים והשר שלהם מרוויחים הודעה לעיתונות ותמונה יפה בעיתון, ואנשי העסקים מרוויחים משהו קצת יותר חומרי - כמו למשל כסף גדול.

השאלה המסקרנת היחידה שנותרה פתוחה היא מה יהיה שכר טרחתו של כספי על העסקה היפה שבלעדיו כנראה לא היתה נסגרת; כידוע, כספי אינו נוהג לגבות שכר טרחה לפי שעות והוא מנהל את המו"מ על שכרו רק לאחר סגירת העסקה.

הימור שלנו: אחרי שעידן עופר ראה את הדרך שבה כספי ניהל מו"מ עם האוצר, הוא בוודאי יעדיף לסגור איתו את שכר הטרחה בשיטה הקונוונציונלית, ולא ייתן לעורך הדין שלו להתחיל לרשום מספרים על פתקים או לעשות ממנו שקשוקה.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו