בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המודל הרצוי הוא מערב ברלין

בדיון שיתקיים הערב במכון ירושלים לחקר ישראל יציגו החוקרים קובי מיכאל וד"ר משה הירש מחקר, המשרטט לראשונה גבולות מדויקים ל"אגן הקדוש" בירושלים. לפי החלופה הסבירה מבחינתם אמור ה"אגן" להתנהל כישות אוטונומית תחת פיקוח רב-לאומי מינימלי ומוסכם על ישראל והפלשתינאים. אבל יש חלופות נוספות

תגובות

קובי מיכאל, חוקר במכון ירושלים לחקר ישראל, סבור שהדוגמה של מערב ברלין יכולה להיות ישימה על אזור האגן הקדוש בירושלים, בהיבטים של ניהול מוניציפלי. אחרי הקמתן של מדינות מזרח גרמניה ומערב גרמניה ב-1949, הפכה מערב ברלין למובלעת מערב גרמנית במזרח גרמניה, שהאחריות על אבטחת ניהולה כאוטונומיה נפרדת המשיכה להיות - לפי הסכמי הכיבוש של אחרי מלחמת העולם השנייה - בידי בעלות הברית המערביות: ארה"ב, בריטניה וצרפת.

לשלוש לא היה עניין להתערב בניהול העצמי של העיר. הן קיימו שלטון כיבוש מתון והאצילו סמכויות לשלטון המקומי. בתחילה הן העבירו למערב ברלין, שהיתה מחולקת למחוזות אדמיניסטרטיוויים, סמכויות ניהול מוגבלות, אחר כך מורחבות ולבסוף - סמכויות שיטור ואף סמכויות חקיקה. במערב ברלין הוקם בית נבחרים בן 200 נציגים, שגם בחר ב-18 חברי הסנאט שמילאו את תפקידי הממשלה, בראשות ראש העיר (ברוב השנים היה זה וילי ברנדט, לימים קאנצלר מערב גרמניה).

"גם האגן הקדוש יכול להתנהל, למשל, כישות עצמאית אוטונומית, מנוהלת על ידי גורם בינלאומי שהוא מקור הסמכות, והוא מאציל מסמכויותיו לישראל ולפלשתינאים בהתאמה, בכפוף להסדר או הסכם שיהיה בין הצדדים", אומר מיכאל. "כיוון שהגורם הבינלאומי הוא מקור הסמכות, הוא יוכל לפסוק במקרה של חילוקי דעות בין הצדדים. במקרה של אי הבנה או אי הסכמה ביניהם הוא יוכל למנוע קיפאון או הידרדרות או חיכוך".

השיחה עם מיכאל, וגם עם חוקר המכון ד"ר משה הירש, מתקיימת לקראת הדיון הערב במכון ירושלים לחקר ישראל, מטעם המכון וקרן עמוס גנור, בנושא "בינאום, מעורבות בינלאומית ושאלת ירושלים", בהשתתפות חוקרים נוספים. מיכאל והירש פירסמו באחרונה, במסגרת המכון, מחקר על "מעורבות בינלאומית בירושלים, חלופות אפשריות", שבו הם דנים בחלופות הסבירות ביותר למעורבות בינלאומית בירושלים. מיכאל הוא דוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים, ב"מרכז שווייץ לחקר סכסוכים, ניהולם ויישובם". בשירותו בצה"ל (סא"ל במיל') הוא נמנה עם המקימים והמפקדים של מנגנון התיאום והקישור הביטחוני עם הפלשתינאים, שכונן לפי הסכמי אוסלו. הירש הוא מרצה בכיר במשפט בינלאומי בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית וסגן דיקן הפקולטה למשפטים.

אל תגידו "בינאום"

מחקרם של הירש ומיכאל מתווה בפעם הראשונה את גבולות "האגן הקדוש", מושג שמשתמשים בו בעשור האחרון באופן מעורפל, בלי להגדיר את תחומיו. כן נעשית במחקר לראשונה הבחנה בין מצב של התערבות בינלאומית למצב של מעורבות בינלאומית. אך נעדרת מהמחקר כמעט לגמרי, ומסתבר שלא במקרה, המלה "בינאום". "במשמעות הנכונה של המלה, בינאום יכול להיות רק באמצעות האו"ם", אומר הירש. "נגיד שהצדדים יסכימו שארה"ב תקים פה כוח משקיפים. בלשון 'עמך' זה בהחלט בינאום אבל כמשפטן, כשאומרים בינאום, אני שואל: איפה האו"ם?"

הירש מוסיף, שבינאום מתקשר עם החלטת החלוקה של האו"ם מ-1947, המדברת על בינאום ירושלים כולה. ישראל הסכימה להחלטה, אבל מי רוצה להיזכר בכך היום. "למלה 'בינאום' קונוטציה מאוד שלילית", מודה מיכאל, "כשאומרים בינאום, זה נתפש כמשהו שעל פניו מנוגד לאינטרס הישראלי ומסיט את השיח מהמסלול החשוב שלו". הם משתמשים איפוא ב"התערבות בינלאומית" ו"מעורבות בינלאומית".

האגן הקדוש, אומר מיכאל, הוגדר עד כה כמתחם הכולל את העיר העתיקה או חלקים ממנה, וכמה אתרים סמוכים, הנתפשים כקדושים על ידי בני הדתות השונות. הוא מציע להתוות את גבולות האגן הקדוש כך: ממערב - לאורך חומת העיר העתיקה עד הפינה הדרומית מערבית. מדרום - לאורך ערוץ גיא בן-הינום, דרך דרום החומה המקיפה את מנזר חקל דמא (שדה הדמים), צפונה לגדר המזרחית של כנסיית פטר גליקנטו, כולל בתי הקברות בסביבתה, משם לחומה הדרומית של העיר העתיקה עד חפירות הכותל הדרומי (גן העופל), הלאה לבית הקברות היהודי הגובל בסילוואן עד כביש ראס אל-עמוד ולאורך הדופן הדרומית שלו, כך שבית הקברות של הר הזיתים נכלל בתחומי האגן.

ממזרח - לאורך חלקות הקבורה היהודית של הר הזיתים עד לקטע החומה של הכנסייה הרוסית "העלייה השמימה", בית החולים אל מקאסד, שקו הגבול מקיף אותו ממערב ואינו כולל אותו באגן, לאורך הגדר של וירי-גלילאי (מעון הנופש של הפטריארך היווני-האורתודוקסי). מצפון - משם לפינה הצפון מזרחית של חומת העיר העתיקה (מגדל החסידות) ולאורך החומה עד מתחם בית הספר "שמידט", דרך שכם עד שער שכם בחומת העיר העתיקה, ולאורך החומה עד פינתה ברחוב יפו.

מיכאל מכנה תוואי זה "הגרסה המצומצמת", או ליבת האגן הקדוש. מדובר בשטח של 2,210 דונם. הוא סימן עוד שלוש תוספות אופציונליות להרחבת "הגרסה המצומצמת", בכפוף לתנאים ולאינטרסים של הצדדים. תוספת אחת היא עיר דוד (194 דונם), השנייה - אזור סילוואן-הר המשחה (41 דונם), והשלישית - מתחם סנט ג'ורג' (57 דונם). בצירוף שלוש התוספות מדובר בשטח כולל של 2,502 דונם. מיכאל מוסיף, שעוד חלופה אפשרית היא אזור העיר העתיקה בלבד. לדבריו, ייתכן שזו החלופה הנוחה ביותר ליישום אך ספק אם היא מבטאת את האינטרסים הבסיסיים של הצדדים.

השיקולים העיקריים שהנחו אותו בהתוויית גבולות האגן הקדוש הם שלושה: יצירת יחידה גיאוגרפית טופוגרפית לכידה; הכללת מקסימום אתרים קדושים לשלוש הדתות ומינימום אוכלוסייה; שימור דרכי גישה לאגן הקדוש באופן שהישראלים יוכלו להגיע אליו ממערב העיר והפלשתינאים ממזרחה. הוא מציין כי במתחם הגיאוגרפי של ירושלים לפי החלטת החלוקה מופו כ-30 מקומות קדושים, ואילו ב"גרסה המצומצמת", המשתרעת על פני שטח הרבה יותר קטן, מופו כמעט 300 מקומות קדושים.

מה קרה? תסמונת קברי הצדיקים? בערך. מיכאל אומר, שכיוון שהאגן הקדוש "נתפש כזירה תחרותית בין שלוש הדתות, או לפחות בין שתיים, היהדות והאיסלאם", נטו הצדדים במשך השנים לראות בכל בית כנסת, מסגד וקבר מקום קדוש, ולהמציא לכל אתר היסטורי חיבור למורשת הדתית.

מעורבות, לא התערבות

הירש ומיכאל החליטו לדון בחלופות למעורבות בינלאומית באגן הקדוש בירושלים מתוך הכרה, שקיימת היום מגמה בינלאומית גוברת להתערב בסכסוכים בעולם. מגמה זו מתחזקת נוכח העימות האלים בין ישראל לפלשתינאים, שבו מפגינים הצדדים חוסר אמון הדדי ואינם מסוגלים להגיע להסדר מוסכם בכוחות עצמם. השניים עושים הבחנה בין התערבות בינלאומית למעורבות בינלאומית. התערבות בינלאומית מתרחשת בלי לבקש את הסכמת הצדדים. למשל, במקרה של הסדר כפוי. דוגמאות מהעבר הקרוב הן הפצצת מטרות ביוגוסלוויה באביב 1999 על ידי מטוסי נאט"ו כדי להפסיק את האמצעים האכזריים שהופעלו על ידי צבא יוגוסלוויה נגד תושבי קוסובו, או הסמכת מדינות אחדות על ידי האו"ם בחורף 1991 לנקוט את "כל האמצעים הנחוצים" כדי לשחרר את כוויית מהכיבוש העיראקי.

מעורבות בינלאומית, לעומת זאת, מתבצעת רק בהסכמת הצדדים. להערכת הירש ומיכאל, באגן הקדוש בפרט ובמזרח התיכון בכלל לא תתבצע התערבות אלא רק מעורבות בינלאומית. לאחר דיון בחלופות השונות למעורבות בינלאומית באגן הקדוש צימצם הירש את מספרן לארבע: הראשונה - הכוח הבינלאומי יוסמך לבצע תפקידי מעקב ובקרה (monitoring), ומדינה אחת תכוון את עבודתו ותפקח עליו. השנייה - הכוח הבינלאומי יוסמך לבצע תפקידי מעקב ובקרה, ומנגנון רב-לאומי יפקח על פעולותיו. השלישית - הכוח יוסמך לבצע תפקידי מעקב, בקרה ומינהל, ומדינה אחת תכוון את עבודתו ותפקח עליו. הרביעית - הכוח יוסמך לבצע תפקידי מעקב, בקרה ומינהל, ומנגנון רב-לאומי יפקח על פעולותיו.

מאופן הצגת החלופות במחקר אפשר להתרשם שהירש מצדד בעיקר בחלופה השנייה: מעקב ובקרה, שזו מעורבות מינימלית, בידי כוח רב-לאומי. באופן אידיאלי היתה ישראל מעדיפה פיקוח ובקרה בידי מדינה אחת, ארה"ב. אך הפלשתינאים, יש להניח, יתנגדו לארה"ב ויציעו מדינה אחרת, וכך תיפול החלופה הראשונה לטובת החלופה השנייה. אך הירש אומר, שהוא נרתע מלהמליץ על חלופה אחת, כי מדובר במצב נזיל. "יכול להיות שהצדדים ירצו להעניק לכוח לא רק סמכויות מעקב ובקרה אלא גם סמכויות ניהול על שטח קטן מסוים, למשל כנסיית הקבר הקדוש", הוא אומר. או אולי, מול הדומיננטיות העולה של ארה"ב לא תהיה לפלשתינאים ברירה בעוד שנתיים-שלוש אלא להסכים לפיקוח ובקרה אמריקאיים.

במחקר נסקרים דגמים של מעורבות בינלאומית כמו כוח האו"ם ברמת הגולן, כוח המשקיפים הרב-לאומי בסיני וכוחות האו"ם בבוסניה, במזרח טימור ובקוסובו. מיכאל סבור ש"בהיבטים של האופרציה, איך פועל כוח בינלאומי, אפשר להפיק מהם הרבה לקחים, בעיקר שליליים, של מה לא צריך לעשות, או איך צריך לעשות אחרת".

מיכאל שולל, אגב, את פרק ירושלים ביוזמת ז'נווה, כי יש בו חלוקה טריטוריאלית של האגן הקדוש. "הנחת העבודה שלנו גורסת, שהאגן הקדוש אינו ניתן לחלוקה", הוא מסביר, "ברגע שאתה מחלק אותו, אתה פוגע בחיותו ובמהותו כישות אחת בעלת אופי מסוים".



מיכאל (מימין) והירש. בניגוד ליוזמת ז'נווה, הנחת העבודה שלהם היא שאי אפשר לחלק את האגן הקדוש



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו