בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

אפילו הישראלים יכולים להתגבר על הקרעים החברתיים, משוכנע נביא הקהילתנות

פרופ' אמיתי עציוני, פלמ"חניק בעברו והיום מבכירי האינטלקטואלים בארצות הברית, מאשים את כלכלת השוק בעליית הפונדמנטליזם. השוק, הוא מסביר, לא נותן תשובות מוסריות ולכן אנשים פונים לדת. עציוני הקים רשת של ארגונים המטיפים לקהילתנות - שמירה על מרקם חברתי וחיפוש אחר הסכמות. התשובה לשסעים המפלגים את ישראל, הוא משוכנע, היא שאנשים ילמדו לדבר ולהתפשר

תגובות

פרופ' אמיתי עציוני, סוציולוג ואחד האינטלקטואלים הבולטים בארה"ב, לא מבין את אלו שמתפלאים מהתחזקות הפונדמנטליזם. "במחצית השנייה של המאה ה-20 האינטלקטואלים היו עסוקים במחיקת האידיאולוגיות הגדולות", הוא אומר. "הם טענו שאידיאולוגיות כאלו מביאות לטוטליטריות. עם קריסתה של רוסיה מחקנו את השפעתה של המדינה ואמרנו לאזרחים שהשוק יטפל בהם. אבל השוק לא יודע לתת תשובות בנושאים מוסריים. נוצר רעב לתשובות, למוסר, למרקם חברתי. אנשים נוהרים אל הקיצונים מכיוון שהמדינה המודרנית והחילוניות כשלו".

עציוני אינו מדבר סתם על תפקידה של החברה. בארה"ב הוא מכונה "הסנדק של תורת הקהילתנות" (קומוניטריות). עציוני, המתגאה בשורשיו בפלמ"ח ובחוויותיו בקיבוץ בשנות הארבעים, החל להקים ב-1993 רשת של ארגונים המטיפים לקהילתנות, שהפכה אותו לנביא הגדול של "דרך החיים השלישית". ההצהרות של חסידי הקהילתנות מנוסחות על דרך הפשרה, תוך אזכור מתמיד של חשיבות הקהילה והמרקם החברתי. מעריציו של עציוני טוענים שצריך הרבה מאוד אומץ כדי להשמיע דברים מעין אלו בחברה אולטרה-אינדיווידואליסטית כמו החברה האמריקאית ואולם לאוזניים ישראליות, השבעות מתשדירי שירות מלוקקים הקוראים ל"צו פיוס", לגישור בין עמדות קיצוניות ול"איחוד העם", נשמעת הפילוסופיה של עציוני כמובנת מאליה, שלא לומר סתמית.

לישראל הגיע עציוני בן ה-75 בשבוע שעבר, כחלק מביקור שנתי אצל נכדיו המתגוררים כאן. במהלך ביקורו הקצרצר הוא הספיק לשאת הרצאה במרכז לחוק ולטכנולוגיה באוניברסיטת חיפה, שם הוא דיבר על פרטיות. בהרצאה הסביר עציוני שלזירה האמריקאית הוא נכנס בתפקיד המפשר בין הליברלים תומכי זכויות האזרח לבין השמרנים תומכי הדת והמדינה. "עד שנות ה-90 היו דיונים אידיאולוגיים רבים בשאלה מה צריך לשלוט בחיינו: השוק או המדינה", הוא אמר. "רייגן ותאצ'ר אמרו שהשוק יפתור את כל הבעיות בעוד שהליברלים רצו שהמדינה תשקיע ברווחה, בחינוך וכדומה. הסקטור השלישי, הקהילה, זו שדואגת למרקם החברתי, נזנח לחלוטין".

בלי ערבים ונטורי קרתא

בפרסומים רשמיים של התנועה הקהילתנית נכתב כי "קהילתנות נובעת מההכרה שבני האדם הם מטבעם בעלי חיים חברתיים, כמו גם אינדיווידואלים עם שאיפות לעצמאות. הקהילתנות מכירה בכך שחברה בריאה חייבת באיזון נכון בין האינדיווידואל העצמאי ללכידות החברתית". אולם הסגידה לישות הקהילתית כאל ישות מטאפיסית כמעט שאינה מוסתרת. "בחיפוש אחר פתרונות לבעיותינו החברתיות, קהילתנים אינם בונים על תוכניות ממשלתיות יקרות אך גם לא על כוחות השוק בלבד, אלא על 'הכוח השלישי' רב העוצמה - הקהילה", נכתב שם. "קהילתנים מאמינים שאפשר לבנות חברה טובה המבוססת על שאיפתם של בני האדם לשתף פעולה לטובת מטרות קהילתיות המושתתות על ערכים חיוביים".

"הקהילתנות טוענת שרוב הבעיות החברתיות ייפתרו ללא המשטרה וללא בתי המשפט. למעשה, המשמעות של שימוש במוסדות אלו היא שהחברה נכשלה", מסביר עציוני. "אני לא טוען שאני יכול לפתור את כל הבעיות, אבל אם מייצרים מסגרת עבודה רחבה שאליה יכולים להיכנס 90% מהאנשים, הרי שניתן ליצור קהילה שמסייעת לאנשים".

אלא שהפתרון ההגיוני שעציוני מדבר עליו קל יותר ליישום בעיירה קטנה ומשועממת ביוטה, ומורכבת יותר ליישום במדינה שסועה כמו ישראל. עציוני מסרב להרים ידיים. "אנחנו לא בעד הומוגניות, אנחנו בעד דעות שונות כל עוד יש כמה עקרונות שכולם מסכימים עליהם. עיקרון ראשון שוודאי מקובל בישראל הוא ממשלה דמוקרטית. זה אומר שאם הממשלה מחליטה משהו, יש לקבל את ההחלטה כל עוד זה לא פוגע במיעוטים. רוב הישראלים יקבלו את העיקרון הזה, ומי שאינו מקבל זאת אינו יכול להיכלל בקהילה הגדולה. עקרונות נוספים הם זכויות אדם, מדינה יהודית, ואולי אף עברית כשפה הרשמית".

כאשר הוא נשאל כיצד עקרונות אלו מתיישבים עם קבוצות שאינן רואות בממשלה מקור להסכמות, שאינן דוברות בהכרח עברית, או שרואות בביטחון המדינה ערך חשוב יותר מזכויות אדם הוא אומר: "הקהילה שעליה אני מדבר אינה כוללת את הערבים ונטורי קרתא, זה נכון. אבל זה לא אומר ש-90%, אולי 86%, מהקהילה היהודית לא יכולים להסתדר עם העקרונות האלו. אפילו בקהילות המוצלחות ביותר לא כל האנשים מוצאים את מקומם".

ואתה חושב שהחברה היהודית הישראלית יכולה להתקבץ לכדי קהילה אחת?

"אני לא אוהב לומר מה ישראל צריכה לעשות, כי אני לא גר כאן. אני תייר. אבל אם מישהו רוצה לפתור את הבעיות בישראל, הוא צריך לפתוח בשיח שעוסק בדרך שבה אנשים מדברים איש עם רעהו. באחד הספרים שלי הצעתי רשימה של חוקים כיצד לשוחח. לדוגמה, אתה לא לוחץ על הכפתורים הרגשיים, אתה תוקף את הסוגיה ולא את האדם וכן הלאה. בלי החוקים האלה לא ניתן לדבר באופן הגיוני".

אותן עצות לאמריקאי ולסיני

נראה שהתורה הקומוניטרית מבוססת על פשרת מפא"י הידועה. אתה לא מרגיש שלפעמים צריך לדפוק על השולחן ולהביע עמדה חד-משמעית, גם אם היא לא עמדה פשרנית?

"אם אתה פילוסוף אתה מקבל הרבה נקודות אם אתה מתאר את המציאות מצד אחד. אם אתה סוציולוג אתה מבין שבתוך חברה קיימות סתירות ושיש צורך בפשרות. אתה לא יכול רק זכויות אדם או רק ביטחון או רק דת או רק חברה אזרחית. פשרה נשמעת כאילו אתה מוותר על משהו, אבל זה לא חייב להיות כך".

אף על פי שהוא נזהר שלא לדבר על ישראל, הוא לא נמנע מלהביע סוג של עמדה פוליטית. "רוב הציבור מבין שכאשר ייגמרו מעשי הטרור והתגובות להם, נחזור למקום שממנו באנו, לגבולות שכולם מכירים בהם. אבל בשני הצדדים ובמיוחד אצל הפלשתינאים יש קיצונים. היה הרבה יותר טוב אם יותר אנשים היו אומרים שצריך להתפשר. לדפוק על השולחן לא יביא אותנו לשום מקום".

לדברי עציוני, מדיניות ארה"ב אינה מביאה בחשבון את חשיבותו של המרקם החברתי גם כאשר היא באה לפתור בעיות בינלאומיות. "אנחנו יוצרים רעב מוסרי", הוא טוען. "באפגניסטן העפנו את הטאליבן, בעיראק תפסנו את סאדם, אבל מה נשאר? רעב, אונס, שוד. מחקנו מדינות טוטליטריות, אבל לא סיפקנו מרקם אתי חדש. אין הנחיה רוחנית - נוצר ואקום. הוואקום מזמין את הקיצונים, מזמין את האלימות. זו בדיוק הסיבה שבני נוער מצטרפים לכנופיות - כדי למצוא זהות חברתית, כדי למצוא תשובות. הפונדמנטליזם נותן תשובות לאנשים ואנחנו חייבים לייצר תשובות שלא כוללות אלימות. המדינה המודרנית נכשלה כי היא לא מדברת על הנושאים החשובים באמת".

אבל עציוני אינו קורא לחזור לדת. הדרך שלו לספק תשובות היא לבחון את המוסדות החברתיים הבסיסיים. "החברה צריכה לחשוב אילו משפחות היא רוצה. פעם בבית ספר הקנו ערכים, היום זה פלורליזם". כשהוא נשאל אם לא מדובר בגישה שמרנית הוא לא נבהל. "ההבדל בינינו לבין השמרנים הוא שאנחנו לא כופים את הפתרונות שלנו או טוענים שכל הפתרונות מקורם בטקסט אחד. אנחנו אומרים - בואו נחשוב ביחד על התשובות".

זה לא נראה לך מוזר שישראלי, המתגאה בעברו בפלמ"ח ובקיבוץ, הוא שנותן עצות לאמריקאים, מנסח בעבורם את דרך החיים?

"הייתי נותן את אותן העצות גם לגרמנים. אנשים פורחים כשיש להם איזון בין עצמאות לקהילה. אנחנו יודעים היום שאנשים שחיים בקהילות רציניות חיים חיים ארוכים, טובים ובריאים יותר. הקונספט הזה טוב לכל אדם, בין אם הוא אמריקאי, סיני או מהירח".

יועץ לקרטר, קלינטון ובלייר

אמיתי עציוני נולד בשנת 1929 בגרמניה. באמצע שנות ה-30 עלה לישראל עם הוריו, שבחרו להתיישב בכפר שמריהו. "גדלתי כיקה קטן שמדבר גרמנית", הוא מספר. הוא למד בבן-שמן, שם ס' יזהר היה המדריך שלו. כשהיה בן 16.5 עזב את לימודי התיכון, התגייס לפלמ"ח ונשלח לשנת אימונים בקיבוץ תל-יוסף. את הכרזת המדינה הוא זוכר בעיקר כחוויה שבמסגרתה הקיבוצניקים עלו על השולחנות ורקדו. "עד אז, מי שרק שיפשף את השולחן קיבל הרצאה של שעה", הוא אומר.

מכיוון שלא סיים את לימודיו, הוא לא יכול היה להתקבל לאוניברסיטה. הוא שמע על תוכנית שייסד מרטין בובר להכשרת מורים בעבור העולים החדשים. הוא הצליח לשכנע אותו לתת לו מלגה וכך החל את לימודיו האקדמיים. בהמשך נסע לשנה אחת עם אשתו לאוניברסיטת ברקלי כדי ללמוד סוציולוגיה ומאז לא חזר. "בתום השנה קיבלתי הצעה ללמד באוניברסיטת קולומביה. באותה התקופה ישראל לא היתה ממש זקוקה לסוציולוגים אז החלטתי לקבל את ההצעה. מאז אנחנו שם".

בספר הזיכרונות שלו ("My brother's keeper") הוא מספר כיצד ב-1965 נשלח אליו סוכן אף-בי-איי במטרה לבדוק את נאמנותו לממשל האמריקאי, זאת מכיוון שהביע התנגדות נחרצת למלחמה בווייטנאם. עציוני עמד במבחן בלי שידע שהוא נבחן ו-25 שנים לאחר מכן זכה למכתב התנצלות מהאף-בי-איי, שהודה כי ניסה להפליל אותו.

לדבריו, כמו כל זוג ישראלים שנוסעים לזמן קצר, הם מעולם לא קנו וילונות "כי עוד מעט אנחנו חוזרים לארץ". אבל זה מעולם לא קרה. עציוני קיבל קביעות ובהמשך זכה להכרה ציבורית. הוא מונה ליועץ מיוחד לבית הלבן לענייני פנים בתקופה של הנשיא קרטר. בהמשך ייעץ גם לנשיא קלינטון והיה אחד האנשים שהשפיעו על תפישת עולמו של ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, בעיצובו את "הלייבור החדש". בנוסף, הוא שימש כיו"ר אגודת הסוציולוגיה האמריקאית. עד היום עציוני כתב 22 ספרים ומאות מאמרים, שפורסמו בכתבי עת מדעיים ובעיתונים. הוא גם נחשב לאחד ממקימי הבלוגים (יומני אינטרנט) הוותיקים ברשת (www.amitai-notes.com).



עציוני. האף-בי-איי התנצל על שניסה להפליל אותו



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו