בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בין קרני שומרון לשרון אפשר, מתברר, להעביר יותר מכביש אחד וזה יעלה הון

כביש חדש בעלות של 80 מיליון שקל ישמש את המתנחלים שנוסעים כיום בכביש 55 הסמוך ויחצה שלוש פעמים את גדר ההפרדה. פרוטוקול הדיון במועצת התכנון מגלה שהתוכנית אושרה למרות חוות דעת ברורה שהכביש מיותר. ואילו ראש מועצת אלפי מנשה מכנה את הכביש "המתנה הגדולה ביותר" לתושבים ומתעקש שהוא חיוני

תגובות

בשנים האחרונות הושקעו מיליוני שקלים בפיתוח כביש 55, המחבר את ההתנחלויות קרני שומרון ואלפי מנשה ואת שכנותיהן בשומרון לשרון. הכביש מתחיל באזור קדומים ממזרח ומתחבר לבסוף עם צומת פירות שעל הקו הירוק סמוך לקלקיליה. בעבר עבר הכביש הזה בעיירה הפלשתינית עזון, אך בהמשך נסלל נתיב עוקף צפוני, למען ביטחון המתנחלים.

על רקע זה נראית תמוהה במיוחד כוונת משרד הביטחון להשקיע שמונים מיליון שקלים בכביש 5250, שאורכו יהיה 12 קילומטרים והוא יתחיל בכביש 55 מערבית לקרני שומרון, יחלוף מדרום לעיירה עזון, ויגיע לבסוף ליישובים מתן ונירית בשרון. תוואי הכביש עובר באזור קשה לסלילה, מה שמייקר את עלותו. אם ירצו לחברו לאלפי מנשה יהיה צורך בסלילת קטע כביש נוסף באורך של שלושה קילומטרים, שישרת את אותם יישובים לאותה מטרה. בהנחה הנדיבה ביותר, שלפיה אלפי מנשה תחובר לכביש ותושבי עמנואל וקדומים יבחרו להשתמש בו, הוא ישרת כ-16 אלף תושבים בלבד, שלרשותם עומדים היום כבישים אחרים, בהם כביש 55.

במועצה האזורית דרום השרון טוענים כי התוכנית לסלילתו היא דוגמה מצוינת לאופן הבזבזני וחסר שיקול הדעת שבו מתנהלת מדינת ישראל בכל הקשור להתנחלויות. "אין כל הצדקה לכביש הזה, שנולד כנראה מגחמה של מישהו ושהתוכנית לסלילתו נובעת ממניעים לא ברורים", אומר ראש המועצה האזורית, מוטי דלג'ו. הכביש המתוכנן, מציין דלג'ו, חוצה שלוש פעמים את גדר ההפרדה - בצד המזרחי של אלפי מנשה ובסמוך ליישובים מתן ונירית. זאת מכיוון שהוא חוצה את פיתולי גדר ההפרדה, אלה שמקיפים את אלפי מנשה מצד אחד וכולאים את קלקיליה ויישובים פלשתיניים נוספים מצד שני. הדבר יצריך, לדברי דלג'ו, "פלוגות של אנשי מילואים" לאבטחתו. הוא מציין כי תוואי הכביש יגרור הפקעת קרקעות "בהיקף נרחב" מהכפרים הפלשתיניים ראס עטיה וחירבת אבו סלמאן.

פרוטוקול מוזר

"מדינת ישראל גם כך נאבקת בחירוף נפש על שמה הטוב, אז למה להכניס ראש בריא למיטה חולה, עד כמה שהראש במדינה הזאת בריא", אומר דלג'ו, שהיה ממובילי המאבק למען הקמת גדר ההפרדה אך כעת מבקר את אופן הקמתה. "שיקולים פוליטיים ומדיניים דוחקים בהדרגה את השיקולים הביטחוניים לשוליים והגדר הופכת להיות טלאי על טלאי, מלאה פרצות. הדרג המדיני והפוליטי עושה שימוש ציני באנשי הצבא כחותמת כשרות לתוכניותיו. אנחנו עושים כאן הכל ליצירת שקט עם השכנים שלנו וברור שהפקעת קרקעות נוספת תגרום נזק גדול. תפקידי הוא למנוע טעות נוספת", מסביר ראש המועצה. לבד מהנזק הלאומי מציינים במועצת דרום השרון כי הכביש המתוכנן צפוי ליצור עומסי תחבורה כבדים, שאינם תואמים את מערכת הכבישים באזור.

במשרד הביטחון בחרו שלא להתייחס לשאלות "הארץ" בעניין הכביש המתוכנן, ומסרו כי התוכנית לסלילתו "מצויה בבדיקה" וטרם אושרה. המסמכים, לעומת זאת, מלמדים כי ב-18 בדצמבר האחרון הניח משרד הביטחון במשרדי הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה תוכנית לסלילת הכביש, ועד כה הושקעו על ידי המשרד כשני מיליון שקלים בתכנונו, מה שמלמד כי שלב הבדיקה הסתיים ככל הנראה. בדרום השרון מציגים ערימה מרשימה של מסמכים נוספים, בחתימת היחידה להתיישבות במשרד הביטחון - כולם עוסקים בקידום תוכנית הכביש.

על הדרך המקורית שבה הצליחו יוזמי הכביש מההתנחלויות וממערכת הביטחון לקדמו אפשר ללמוד מהחלטת ועדת המשנה לדרכים במועצת התכנון העליונה ביהודה ושומרון, שדנה ב-24 ביולי 2002 באישור הסלילה. פרוטוקול הדיון נראה יותר כמו רישום של שיחת חולין לא מחייבת, כי הוא כולל רק שמות פרטיים, אינו מציין את תפקידיהם של הדוברים והמסקנה בו הפוכה מעמדות המשתתפים. בסעיף "הצעת ההחלטה", לדוגמה, מוצע נוסח משותף "המשלב את הצעתם של שלמה וכנרת" (כך במקור, צ"ר), שלפיה יש לקיים דיון נוסף לפני ההחלטה. שלמה וכנרת מסבירים כי יש לדחות את קבלת ההחלטה מארבע סיבות, המובאות כאן כלשונן: "1. לא הוכחה הצדקה תחבורתית לדרך; 2. לא הוצגה הנמקה לסלילת דרך חדשה המקבילה לדרך הקיימת; 3. לא הוצגה ראייה מערכתית של הדרך במרחב שלה; 4. לא הוצג שילוב הדרך עם מכשול קו התפר".

"הצעת החלטה של מאיר", כפי שהיא מופיעה בפרוטוקול, אף נחרצת יותר וקובעת כי יש להוריד את התוכנית מסדר היום. הסעיף הבא, סעיף ההחלטה, מבהיר כי בכל הקשור להתנחלויות, ההיגיון פועל אחרת: תוכנית הכביש אושרה להפקדה, תוך הצבת כמה תנאים באשר לאופן ההקמה. ההחלטה, כך נכתב במסמך, התקבלה ברוב קולות ובהימנעות נציגי המשרד לאיכות הסביבה ורשות שמורות הטבע והגנים הלאומיים, המתנגדים לסלילת הכביש בשל הפגיעה הצפויה בסביבה הירוקה.

בגלל הטרור

התוכניות להקמת הכביש, מספר ראש מועצת אלפי מנשה, אליעזר חסדאי, נרקמו עוד לפני שפרצה האינתיפאדה הנוכחית, לפני כחמש שנים וחצי. הן צברו תאוצה עם תחילתה, כשבנימין בן-אליעזר כיהן כשר הביטחון. עם כניסתו של שאול מופז ללשכת שר הביטחון שבו ודרשו ממנו חסדאי וראש המועצה המקומית קרני שומרון, יהודה ליברמן, לקדם את סלילת הכביש. וכך, בעיתון בחירות שהופק למען חסדאי באוקטובר 2003 דיווח ראש המועצה לתושביו על "המתנה הגדולה ביותר" לכבוד חגיגות 20 שנה להתנחלות: הקמת כביש גישה נוסף - דו-מסלולי - לאלפי מנשה. לדברי חסדאי, מדובר בהבטחה מפורשת שקיבל ממופז, ולפיה שר הביטחון עצמו כבר אישר את תוואי הכביש. בגיליון אחר של אותו עיתון הוערכה עלות הכביש ב-80 מיליון שקלים, אבל עכשיו טוען חסדאי שמדובר בהערכה מופרזת מאוד.

"הנימוקים העיקריים להתנגדות של דרום השרון לכביש מקורם באליטיזם לשמו. במתן ונירית פשוט חוששים מעומסי תנועה", אומר חסדאי, "גושי ההתיישבות של אלפי מנשה, קרני שומרון, קדומים, עמנואל ויישובי גב ההר לא יכולים לחיות מכביש אחד בלבד, שגם כך עמוס מאוד כיום. הצורך הראשוני בהקמת הכביש הוא התיישבותי, ולכן הוא תוכנן עוד הרבה לפני האינתיפאדה. זה כביש שבא לתת אופציות נוספות לכניסה ליישובים הללו. תושבי אלפי מנשה הם בדיוק כמו תושבי כפר סבא ורעננה. יש כאן מצביעי עבודה ומרצ. לא צריך לבדל שום אוכלוסייה, ובטח לא את האוכלוסייה הזאת".

חסדאי מציין כי מערכת הביטחון היא שזיהתה צורך דחוף בסלילת הכביש, בין היתר בשל העובדה שפלשתינאים שיוצאים מקלקיליה נוסעים גם הם בכביש 55. בכבישי האזור היו כמה אירועי טרור קשים במשך השנים. כך לדוגמה במאי 1987, עוד לפני תחילתה של האינתיפאדה הראשונה, נרצחו שם עפרה מוזס ובנה טל בבקבוק תבערה שהושלך על מכוניתם. באוגוסט 2001 נרצחה בפיגוע בכביש, באזור עזון, תחיה בלומברג ועוד שלושה בני אדם נפצעו.

גורמים בדרום השרון מגיבים בביטול על הנימוק הביטחוני כצידוק לסלילת הכביש. "כבישים משותפים לישראלים ופלשתינאים קיימים בכל רחבי הגדה, מה גם שכל התנועה היוצאת מקלקיליה עוברת כיום דרך מחסומי צה"ל ביציאה מהעיר. אם בכל זאת מתעקשים שיהיו מסלולי נסיעה נפרדים, אפשר פשוט להקים כביש מקביל לזה הקיים בקטעים שבהם הנסיעה משותפת, בעלות נמוכה בהרבה ובלי פגיעה חמור כל כך בנופים ירוקים ובקרקעות פלשתיניות", אומר בכיר במועצה.

חסדאי בשלו: "כל עניין ההפקעות לכאורה, כמו גם הפגיעה בשטחים ירוקים ועלות הכביש, המתפרסמים בתקשורת הם ניפוח מתוקשר היטב של יישובי השרון. לא יהיו הפקעות ולא תהיה פגיעה בטבע. חבל שהיישובים הללו לא מביטים על חצי הכוס המלאה ועל האפשרות הנהדרת להפוך עם סלילת הכביש את הצומת שבין מתן לנירית לאזור מסחרי דוגמת שפיים למשל".

חסדאי מוסיף כי משרד הביטחון מעמעם את עמדתו בעניין הכביש, "כי אינו מעוניין שזה יתפרסם בתקשורת". את הקביעה הזאת מאמצים בדרום השרון בחום.

ובעוד הישראלים מתווכחים, בצד הפלשתיני מופתעים לגלות כי לפי המתוכנן אלפי הדונמים שהופקעו מהם עד כה לצורך הקמת הגדר עשויים להיות רק שלב ראשון במהלך הכולל. לדברי אבו חאלד היימן, מהנדס הכפר הפלשתיני חבלה, שהכביש צפוי לעבור מזרחית לו, כ-3,600 דונם הופקעו עד כה משטחי האזור "לצורכי גדר והגנה". כ-6,000 תושבים מתגוררים בחבלה ונאלצים להתמודד באחרונה עם מציאות הגדרות המקיפות אותם. "המפות של הכביש הזה לא הגיעו אלינו בינתיים. אם יקום כביש, ברור שיהיו הפקעות מצדיו לצורכי ביטחון, וזה רק יחמיר את המצב", מזהיר היימן.



כאן יעבור הכביש המתוכנן. ברקע, הכפר חבלה. "אם יקום כביש, ברור שיהיו הפקעות, וזה רק יחמיר את המצב", מזהיר מהנדס הכפר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו