בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מגיפת ליקויי למידה מתפשטת בצפון תל אביב

ליקויי למידה הם כיום הלהיט הגדול של מערכת החינוך. אישור על ליקוי כזה מקנה לתלמיד הקלות בבחינות, ציונים משופרים ויתרון עצום בקבלה ללימודים גבוהים. כל מה שצריך זה כמה אלפי שקלים ומאבחן אוהד. לא פלא ש-40% מתלמידי צפון תל אביב אובחנו כלקויי למידה (לעומת 1% ברהט ו-7% באופקים). השאר אובחנו כפראיירים

תגובות

בשבוע שעבר קיבלה ב', תלמידת תיכון יוקרתי במרכז הארץ, את האישור המיוחל הקובע שהיא לקויית למידה. ב' לא אוהבת ללמוד, לא מכינה שיעורי בית, לא לומדת למבחנים ונעדרת לעתים קרובות מבית הספר. ציוניה, בהתאם, נמוכים. היא החליטה לפתור את הבעיה בעזרת אבחון פסיכולוגי המעיד שהיא לקויית למידה. הוריה האמידים לא התקשו לשלם כאלפיים שקל תמורת האבחון. כלקויית למידה תקבל ב' הארכת זמן בבחינות, התעלמות משגיאות כתיב בעברית ובאנגלית ובבחינות הבגרות היא תיבחן רק על שני שלישים מחומר הלימודים. "יש לי מלא מלא שגיאות כתיב ובבחינות יש לי בלק אאוט", היא אומרת. "האבחון יעזור לי לקבל ציונים יותר טובים. זה יכול להוסיף לי באנגלית בכיף עוד עשר נקודות".

אמא של ב' סייעה לה להשיג את האבחון. "יש בזה קטע של פינוק", היא אומרת, "זה עושה חיים קצת יותר קלים, אבל רציתי להקל עליה. היא מאוד מאוד נלחצת לפני בחינות וחשבתי שאם אני יכולה להקל עליה, אז למה לא. רק הזמן יגיד אם עשיתי צעד חכם. אני לא לגמרי שלמה עם זה, אבל היא הפעילה עלינו מכבש לא קטן. אנחנו כל הזמן סוללים להם את הדרך. היום הילדים פחות מתמודדים עם לחצים. היא יודעת להילחם, אבל כשהיא נתקעת אני נכנסת לתמונה ועל כל דבר קטן מתקשרת למנהל. אז גם בזה ניסיתי להקל עליה".

השגת אישור המעיד שהתלמיד לקוי למידה נהפכה לאופנה בבתי ספר יוקרתיים בכל הארץ, ממש כמו לבישת מותגים, נשיאת מכשירים סלולריים עדכניים ומחשבים משוכללים. זה עולה בין 1,200 ל-3,000 שקלים, אבל משתלם מאוד. דב אורבך, יו"ר ועד מנהלי בתי הספר התיכוניים בתל אביב, אומר שבצפון העיר 40% מהתלמידים מאותרים כלקויי למידה. "מצאנו בית ספר באזור מבוסס שבו היו אפילו 80% לקויי למידה", אומרת ד"ר יהודית אלדור, מנהלת היחידה ללקויי למידה במשרד החינוך.

לשם השוואה, הממוצע הארצי של לקויי למידה, על פי חוזר מנכ"לית משרד החינוך מחודש דצמבר, הוא 10%. בבתי ספר באזורים פחות מבוססים יורד שיעור לקויי הלמידה ל-1%, ובקצתם אין כלל לקויי למידה. "זה אבסורד", אומר ד"ר אורן לם, נוירופסיכולוג, מרצה בחוג לליקויי למידה באוניברסיטת חיפה והמאבחן של הטכניון. "אנשים מרקע סוציו-אקונומי טוב מוכנים לעשות הרבה במרוץ לטופ. בתחרות על מקום בפקולטות היוקרתיות בטכניון, לפעמים שתי נקודות קובעות הכל. כדי להשיג את שתי הנקודות האלה ההורים והילדים עושים הכל. זה לא הוגן ובלתי סביר ומפלה את כל האחרים. גורל מוכרע על פי נתון לא הוגן. גם עשירים שלא מאמינים בחפיפניקיות הופכים לרמאים כדי שהילדים שלהם לא יתחרו באוניברסיטאות עם שתי ידיים קשורות לאחור בתחרות לא הוגנת מול מועמדים שעשו בחינות בגרות עם הקלות".

לפני זמן מה, מספר ד"ר לם, הגיע אליו ילד לאבחון. "אמרתי להוריו שהוא לא לקוי למידה. הם כעסו והתלוננו עלי במשרד החינוך. זה הגיע לאבסורד הזה, שהורים רוצים לקנות את האבחון בכל מחיר ואם זה לא מצליח הם כועסים".

התפנקות של ילדים

מספרם של לקויי הלמידה עולה בהתמדה בשנים האחרונות. ב-1995 חולקו 58 אלף הקלות, ב-97' הגיע המספר ל-114 אלף, ב-2001 כבר היה מספר ההקלות 313,140.

"זה הפצע הכי כואב במערכת החינוך", אומרת ד"ר מיכל שני, בעלת מכון אבחון ומרצה בחוג לליקויי למידה באוניברסיטת חיפה. "מה שקורה בארץ בתחום הזה לא נשמע כמותו בעולם, זה חוצה את כל הגבולות ההגיוניים. ההתפנקויות של ילדים שהם לא לקויי למידה, אלא התעצלו להכין שיעורי בית, פוגעת בשוויון. הגיע הזמן שההורים שלא מבקשים את ההקלות האלה יקימו קול צעקה".

אם אחת כזאת, שמטעמים חינוכיים סירבה להשיג לבנה את ההקלות, אומרת ש"זה מאוד מתסכל לראות איך בכל בחינה חצי כיתה נבחנת בעל פה ומקבלת מאיות, בעוד שבני לומד קשה ועובר בחינה רגילה, על כל המכשלות שלה".

ההקלות, הנקראות במשרד החינוך "התאמות", מחולקות לשלוש רמות. ברמה הראשונה מצויים תלמידים שאובחנו כאטיים בקריאה ובכתיבה, בעלי קשיים בהתארגנות, הפרעות בקשב ובריכוז, ריבוי שגיאות כתיב, כתב יד לא קריא, קושי לדלות פרטים מהזיכרון ועיבוד חזותי לקוי. הם יכולים לזכות בהקלות כהארכת זמן הבחינה ב-25%, התעלמות משגיאות כתיב, שיעתוק הבחינה (הנבחן כותב את הבחינה ואחר כך קורא אותה לבוחן שכותב את דבריו במחברת) ושימוש בדף נוסחאות מורחב.

ברמה השנייה משובצים תלמידים שנמצאו אצלם פער משמעותי בין יכולת ההבעה בעל פה ליכולת ההבעה בכתב, קשיים בשימוש במילון וקשיים חמורים בכתיבה באנגלית. הם זכאים להתאמות כהכתבת המבחן (הכתבת התשובות לבוחן), שמיעת שאלות הבחינה בקלטת, שימוש במילון אלקטרוני באנגלית והקלטת התשובות לקלטת. ברמה השלישית תלמידים בעלי ליקויים חריגים מסוגים שונים המונעים מהם לענות על חלקים בבחינה, או כאלה שיש אצלם פער של שני ציונים בין הערכת יכולת ההבעה בכתב ליכולת ההבעה בעל פה שלהם, הפרעות קשב קשות וקשיים בתחום ההבנה הכמותית. ההקלות שלהם הן המשמעותיות ביותר. הם מקבלים שאלון בחינה המותאם לחריגותם, או נבחנים בעל פה.

בבתי הספר היוקרתיים בכל רחבי הארץ מכירים את התופעה. רק מעטים מעיזים לצאת נגדה. "אם אתה ילד שגר בסביבה מבוססת והוריך מקושרים ויש להם כסף והם מספיק אמביציוזים, יהיו לך הקלות בבחינות הבגרות", אומר ד"ר אורבך, מנהל עירוני ה' בתל אביב, שממוקם בצפון העיר, עם 30% תלמידים לקויי למידה. "הקלות משמעותיות קובעות את הציון באופן דרמטי ומשנות אותו מהקצה לקצה. אפילו ילד של 85, שמקבל עוד כמה נקודות בזכות ההקלות, עובר לקטגוריה אחרת שמציבה אותו במקום שונה בתחרות על הכניסה לאוניברסיטה".

ד"ר אורבך מספר על הורים שלהוטים מאוד להשיג לילדים שלהם את ההקלות. "הם פונים לאבחון אצל כמה גופים, עד שהם מצליחים לקבל את האישור. אני נזעקתי כשראיתי את ההבדלים בין בתי ספר בצפון העיר, שבהם יש ארבעים אחוז של לקויי למידה, לבין דרום העיר עם עשרה אחוזים. זה מגדיל את הפער החברתי. לאלה שיש אנחנו נותנים עוד. המוטיווציה שלי היא אחת - שרק מי שבאמת מגיעות לו ההקלות, יקבל אותן".

היכולת לבצע אבחונים

מנהלים רבים משלימים עם המצב ואף מצדיקים אותו. בבית הספר אליאנס בתל אביב, אחד מבתי הספר היוקרתיים ביותר בעיר, שבו לומדים בניהם של אנשי עסקים ועורכי דין ידועים, 27% מהילדים הם לקויי למידה. "יכול להיות שיש פה יותר מודעות", אומרת המנהלת, ורדה כגן. "בבתים כאן יש מודעות יותר גדולה לליקויי למידה".

את לא מתעלמת ממצב שהוא לא הגיוני ולא שוויוני?

"חשבתי שזה פחות או יותר מה שקורה בארץ. לא ידעתי שיש פערים כאלה גדולים. זה באמת קצת בעיה. אני צריכה לחשוב על זה".

ליועצת החינוכית של בית הספר, לייקה זמירי, אין על מה לחשוב. "הקושי בלימודים גדל, הילדים נשלחים לבדיקות. זה לגיטימי. במרבית בתי הספר זה כך".

לא בדיוק. בבתי ספר באזורים לא מבוססים שיעור לקויי הלמידה נמוך הרבה יותר.

"אני לא יודעת מה לענות לך. יכול להיות ששם ההורים לא מודעים לזה. פה ההורים מוכנים לעשות את המאמץ".

בבית הספר ליאו בק בחיפה, שבו נקלטים תלמידים מאזור הכרמל הצרפתי האמיד, כרבע מהתלמידים מוגדרים לקויי למידה. דני פסלר, מנכ"ל בית הספר, חושב ש"זה מפני שאנחנו מאוד רגישים ומלאי סבלנות לילדים עם צרכים מיוחדים ועושים הרבה מאמצים לסייע להם בלימודים".

ואולי גם מפני שילדים ממשפחות עשירות מסדרים לעצמם אישורים כדי לזכות בהקלות?

"אמנם השיעור הנפוץ באוכלוסייה הוא בין 10 ל-15 אחוז, אבל אצלנו לרוב המוחץ יש איזושהי לקות".

גם חזי שגיב, מנהל בית הספר התיכון בעומר, ליד באר שבע, חושב שהעובדה שכ-20% מתלמידיו לקויי למידה אינה נובעת מאבחון יתר של עשירי עומר, אלא "מעצם היכולת לבצע אבחונים. יותר ויותר תלמידים מאובחנים, וזה מאפשר להם להתמודד נכון עם הקשיים שלהם".

אתה מודע לכך שלא תמיד אלה קשיים אמיתיים?

"אני לא עוצם עיניים, אני מודע לניצול מגרש המשחקים הזה, אבל אם זה לא מגיע להם אנחנו לא נותנים להם. אני אישית בשבוע שעבר לא אישרתי מספר הקלות. אני מעדיף לתקוף את הבעיה מהצד החיובי, של עזרה למתקשים האמיתיים. אני לא נכנע להורים. יש לי קהילה עוצמתית, אבל הם יודעים שאותי לא מזיזים. אצלי יש 'אני מאמין'".

אז איך עם כל ה"אני מאמין" שלך, שיעור לקויי הלמידה בבית ספרך כמעט כפול מהממוצע הארצי?

"עם השנים גברה המודעות. לאנשים אכפת מההישגיות של ילדיהם ולכן יש יותר אבחונים ואני מברך על כך".

ד"ר יהודה יעקובסון, מנהל בית הספר אלון ברמת השרון, עם כ-20% לקויי למידה, אומר שבבית ספרו אין מתחזים: "כל מי שאובחן הוא באמת לקוי למידה. לכאורה לעשירים יש יתרון, כי הם מגיעים לאבחון, אבל לא הייתי מפרש את זה כאילו הם קונים אבחונים בכסף כדי לזכות בהקלות".

ביישובים מבוססים אבחון היתר מתחיל כבר בגיל צעיר. אילנה גנור, מנהלת חטיבת הביניים בכוכב יאיר, אומרת שיש אצלה 15% לקויי למידה מאובחנים, "וזה אחוזים גבוהים מאוד לחטיבת ביניים. אבל מה שיותר מטריד אותי זה אלה שזקוקים לאבחון ולא מסוגלים להגיע אליו. אבחון היתר גורם לנו חיים קשים, אבל האפליה היא לא של מי שיש לו, אלא של מי שאין לו".

במערכת החינוך זה עניין רגיש. רבים מעדיפים לשמור על ערפול, מסרבים למסור פרטים בטענה שמספר לקויי הלמידה בבית הספר הוא מידע חסוי, שחשיפתו תפגע בצנעת הפרט. אחרים טוענים שכלל אינם מכירים את הנתונים, למרות שאין מנהל בית ספר או מנהל מחלקת חינוך בעיריה שאינו יודע אותם. "המנהלים נמצאים בדילמה", מסביר אורבך. "מצד אחד הם מאשרים את ההקלות, מצד שני הם חוששים שחשיפת המספר הגבוה של התלמידים עם ההקלות תפגע בתדמית בית הספר".

מסר של חפיפניקיות

"לעירוני ד' תהיה תדמית של תיכון של לקויי למידה? הצחקת אותי", אומרת מנהלת עירוני ד' בתל אביב, שממוקם בצפון העיר. לדבריה, התופעה כה נפוצה בבית ספרה "עד שבכל בחינת בגרות יש חדר לתלמידי ההקלות וחדר המורים מלא תלמידים שנבחנים בעל פה", אולם היא מסרבת לגלות את מספרם של לקויי הלמידה. "זה לגמרי בנורמה, אין שום סטייה", היא אומרת.

אורבך מדבר על נורמה של 40% בצפון העיר.

"חד משמעית, אני לא הוצאתי נתון כזה מהפה שלי. אולי יש תופעה של אבחון יתר, אבל אני לא נותנת לזה לעבור. רק באוקטובר דחיתי שני אבחונים".

נחום חופרי, מנהל מחלקת החינוך בעיריית רעננה, אומר שאינו יודע מה מספרם של לקויי הלמידה בעירו או בבית הספר שאותו ניהל שנים ארוכות. "ברמה הראשונה של ההקלות זה עובר את העשרה אחוז, כי המודעות בעיר גדולה מאוד ויש אמביציה שהילדים יצליחו. מאוד יכול להיות שיש פה פונקציה של כסף".

מפי הילדים השיטה נשמעת פשוטה למדי. ר' הוא תלמיד מצטיין בכיתה י' בבית ספר יוקרתי במרכז הארץ. לפני כמה שבועות קיבל את תוצאות האבחון, שמאפשרות לו הארכת זמן בבחינה. "חצי מהחברים השיגו הקלות", הוא אומר. "גם אני רציתי. ראיתי שבמקצועות שצריך לכתוב הרבה חסר לי זמן בבחינה. רציתי שבבגרות לא יקרה מצב שאני מגיע לסוף המבחן ואני רואה שהייתי צריך עוד זמן. הסברתי את זה להורים שלי, הלכנו לפסיכולוגית, הסברתי לה למה אני צריך הארכת זמן, היא אמרה שמגיעה לי באמת הארכת זמן כי לפעמים אני נתקע בשליפה מהזיכרון ובהבעה בכתב".

במקרה שלו סירב מנהל בית הספר לקבל את האישור. למרות זאת, אמו של ר' בטוחה שעשתה את הדבר הנכון. "הפריע לילד משהו, בדקנו, ראינו שהוא צדק. אני מאוד לא אוהבת את השאלות האלה. אני מורה, אני מכירה מתוך המערכת את ההתנגדות להקלות. זה לא המקרה של הילד שלי".

גם ד', תלמיד י"ב, רצה מאוד בהקלות. אחרי שחזר עם משפחתו משהות של שנתיים בארצות הברית גילה שהוא מתקשה בלימודי ערבית ובדקדוק בשפה העברית. ד' הוא תלמיד מצטיין, אבל אושר כלקוי למידה בערבית ובלשון. הוא קיבל הארכת זמן בבחינות; את הבחינות בערבית הוא כותב בעברית.

"יכולתי להסתדר בחיים בלי תוספת הזמן", הוא אומר, "אבל זה נורא עוזר. כשכולם מסיימים את הבחינה לי יש עוד עשרים דקות. אני מעריך שזה מוסיף לי עשר נקודות במבחנים. גם חבר שלי ביקש הארכת זמן וקיבל. אין מצב שתרצה הארכת זמן ולא תקבל".

אמו של ד' סבורה שההקלות היו במקום. "יש לו לקות קטנה, ממש מינימלית, בדקדוק וגם הקריאה של הניקוד עושה לו בעיות. הבעיה קלה, באמת קלה, זה לא בגלל שהוא מפונק. אם הוא היה מפונק, כבר בבית הספר היסודי היינו מוציאים לו הקלות בערבית. עובדה שהוא המשיך עם ערבית עד התיכון".

הורים היום רוצים שהילדים שלהם יהיו טובים בהכל, אומרת ד"ר שני. "בשביל ההורים הישראלים, הילד צריך לקבל מאה בכל המקצועות ואם הוא מקבל 70 אז מיד יש לו לקות למידה. את לא יכולה לתאר לעצמך כמה טלפונים מגיעים לכל המאבחנים. זה לא מוסרי. יש חבר'ה שיודעים היום איך לקבל את הפתק, הם קוראים לאט כדי שיקבעו שהם אטיים ויקבלו הארכת זמן בבחינות. מי שנפגע מזה אלה לקויי הלמידה האמיתיים, שהולכים לאיבוד. דווקא הם לא רוצים את כל ההקלות, הם רוצים להיות כמו כולם, לוקח לי שנים לשכנע אותם לקבל הקלות. זה הסימן שלי שיש פה באמת בעיה. מצד שני אני רואה את כל המתפנקים, שיותר חשוב להם להתעסק בדברים אחרים, בתנועות נוער, במחשבים, בטיולים וזה בסדר, אבל בין זה לבין הדרישה לקבלת הקלות המרחק רב".

זו לא דרך טובה לעזור למי שמתקשה ולא משנה מה הסיבה לקושי?

"דרישה מהילד שילמד, לארגן לו סיוע ולראות שהוא עובד, זה התנהגות יותר נכונה של ההורים, ולא לחפש פתרונות של הקלות. בסופו של דבר, ילד שאין לו בעיה ומקבל הקלות נחלש במשך הזמן. היום כבר ביסודי הורים מבקשים הקלות. למה? תעבדו על שגיאות הכתיב של הילד. הקלות שלא במקום מעבירות מסר של חפיפניקיות. צריך לחשוב איך מחזקים את הילדים, ולא איך פותחים להם מסלול עוקף. יש ילדים שנכנסים לסל של לקויי למידה, אבל אילו הם רק היו משקיעים הם היו מצליחים.

"בעיני הורים רבים היום, הנורמה היא לעשות אבחון. אם אתה לא עושה את זה אתה לא נחשב להורה טוב. זה פתרון זמין, יש שקט תעשייתי תקופה מסוימת, אבל זה לא נותן מענה אמיתי לבעיות. ל-15% מהפונים אלי אני אומרת שהם לא זקוקים לאבחון".

מה רע אם ילד מקבל קצת עזרה נוספת בלימודים עם ההקלות האלה, שאולי חוסכות מורה פרטית?

"המערכת לא בודקת עד הסוף אם ההתאמות באמת עוזרות. אני לא מכירה אף מחקר בישראל שבדק מה באמת הממוצע בבגרות של מי שקיבלו התאמות".

תופעה בלתי מוסרית

"מחקרים בקנדה ובארצות הברית הראו שלילדים בלי לקות למידה הארכת זמן הבחינה לא שינתה את התוצאות", אומרת ד"ר לאה קוזמינסקי, מומחית ללקויי למידה ממכללת קיי בבאר שבע. "לילדים לקויי למידה זה שינה את התוצאות באופן משמעותי. בדרום רואים בבירור שבמקומות מבוססים יש יותר לקויי למידה. זו דרך אחת לפרש את התופעה. דרך אחרת לראות את התמונה היא כך שאוכלוסיה ערנית תפנה בבקשה להתאים את מערך הלימודים לסגנון הלמידה הייחודי של כל ילד, והדרך היחידה לעשות את זה היא במעין לקות".

אבחונים רבים נעשים בניצן, עמותת הורים לילדים עם לקות למידה. 5,000 משפחות חברות בעמותה, במכונים שלה בכל הארץ מתבצעים כ-10,000 אבחונים בשנה. האם אין לניצן אינטרס להגדיל את מספרם של לקויי הלמידה, כדי שקצתם לפחות יצטרפו כחברים לעמותה ויגדילו את כוחה? עפרה אלול, יו"ר ניצן ואם לילד לקוי למידה, אומרת שישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם שבהן אגודת הורים מפתחת את האבחונים, "אבל אין לנו אינטרס שיהיו יותר לקויי למידה".

איך אתם מתמודדים עם התופעה של המתחזים ללקויי למידה?

"הם מזיקים לנו ומוציאים שם רע לבעיה, אבל זה מינורי, זה אחוז קטן שלא ראוי להתייחסות, כמו שלא ראוי להתייחס למי שמרמה את הביטוח הלאומי או מי שמבקש דמי אבטלה והוא לא מובטל".

כנראה שזה לא מינורי. יש בתי ספר שבהם זה מגיע ל-30 אחוז.

"מאוד יכול להיות שמדובר בילדים עם לקות קטנה, ואם נותנים להם הארכת זמן הם מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם. מה רע בזה? כשילד מקבל התאמות זה מגיע לו בזכות".

לא רק אלול מתייחסת למתחזים בסלחנות. גם במשרד החינוך לא נוקטים צעדים חריפים נגדם, אם כי בחוזר המנכ"לית מדצמבר נעשה ניסיון להתמודד עם התופעה. בעבר אישר בית הספר את כל ההקלות. על פי החוזר, המועצה הפדגוגית בבית הספר תאשר רק את האבחונים משתי הרמות הראשונות. אורבך אומר שהמסננת הזאת אינה יעילה, "בפועל המועצות הפדגוגיות מעבירות כמעט את כולם". את האבחונים ברמה השלישית צריכה לאשר ועדת התאמות מחוזית, שבין חבריה נציג מנהל המחוז, נציג אגף הבחינות, פסיכולוג, יועץ בכיר ומנהל בית הספר.

מוקדם להעריך אם ההוראה תשנה את המצב, אולם דו"ח מבקר המדינה מאפריל 2002 מצא שהפיקוח של משרד החינוך בעניין זה לוקה בחסר: "מן הראוי לעשות בקרה קודם כל על בתי הספר שיש בהם שיעור גדול של התאמות, יחסית למספר התלמידים בהם, ועל בתי הספר שמספר ההתאמות יחסית למספר הניגשים לבחינות הבגרות גדל בהם בשיעור ניכר בהשוואה לשנים קודמות".

הניסיון לעגן את הבקרה בחוק לא הצליח בינתיים. משרד החינוך התנגד להצעת "חוק זכויות תלמידים עם לקויות למידה בחינוך הרגיל 2002", שקבעה, בין השאר, שוועדות האיתור וההתאמה יהיו "בית-ספריות". ההצעה עברה רק בקריאה ראשונה. משרד החינוך טען שיישומה יעלה למשלמי המסים כמיליארד שקלים, אם כי מומחים שונים טענו בוועדת החינוך של הכנסת שעלות הפעלת החוק תהיה זולה יותר.

ד"ר יהודית אלדור, מנהלת היחידה ללקויי למידה במשרד החינוך, משוכנעת שוועדות ההתאמה המחוזיות יסננו את המתחזים ויפתרו את הבעיה.

דו"ח מבקר המדינה מצא שהבקרה במשרד החינוך לא פעלה כראוי.

"אני נכנסתי לתפקידי רק לפני כמה חודשים".

אולי נקיטת צעדים חריפים נגד מתחזים, כמו תלונה במשטרה, תקטין את התופעה?

"אנחנו נלך בדרך לימודית חינוכית. אולי אין אשם בהורים. הם רוצים ללכת לאן שהילד שלהם יכול לקבל ציונים טובים יותר. זה הטבע האנושי. זה נושא מורכב. יש לי סיפורים מכל הכיוונים. הורים גם שואלים, 'מה את מקשה, הילד שלי באמת לקוי למידה'. זה נושא מאוד בעייתי".

ועדת החינוך של הכנסת לא התמודדה ברצינות עם הבעיה. בחודש יוני עסקה הוועדה בתוכניתו של אמנון לוי, "שומר מסך". בתוכנית נראה תלמיד מחונן מתיכון תלמה ילין בגבעתיים עובר את האבחון וזוכה בהקלות. למחרת התכנסה ועדת החינוך לדיון בהצעת החוק. "ההעתקות והתכמנות מתחילות בכיתה א' וזה מגיע עד הכנסת", אמר יו"ר הוועדה, אילן שלגי (שינוי). ח"כ אורי אריאל (האיחוד הלאומי) אמר ש"אולי צריך למצוא איזה מכניזם להעניש מי שעובר על החוק ומתחזה, אם כי יש כבר חוקים על התחזות".

"אני באופן בסיסי נגד התחזות בכל תחומי החיים", אמר יוסי שריד. רק רות קפלן, סגנית מזכיר הכנסת ויו"ר עמותת לשם (לקידום השכלה גבוהה לסטודנטים דיסלקטים) יצאה נגד התופעה בחריפות. "אני פונה לוועדה, יחד איתנו, לגנות בצורה החריפה ביותר ובכל לשון את תופעת ההתחזות לאדם עם לקוי למידה. תופעה זו אינה מוסרית". ד"ר בלהה נוי ממשרד החינוך הסבירה שקשה מאוד להבחין בין מתחזים לבין ילדים לקויי למידה.

בארגון ההורים הארצי לא מתרגשים מהתופעה. "רק לפני שלושה חודשים נודע לי על הורה אחד שבנו קיבל הקלות והוא לא לקוי למידה", אומר ארז פרנקל, יו"ר ארגון ההורים הארצי. "זו תופעה מאוד מאוד מכוערת שצריך לפעול נגדה באמצעי ענישה והרתעה. ברגע שאני מזהה הורים כאלה אני מגנה ומוקיע אותם".

איך הוקעת את ההורה ההוא?

"כתבתי מכתב קשה לאותו הורה וכיניתי אותו במלים מאוד מאוד קשות. כשאנחנו מאפיינים תופעה אנחנו נכנסים לפעולה, לא כמו הרשויות ששומרות על הכל בשקט כדי לא להוציא שם רע למוסד החינוכי".

למה לא נכנסת לפעולה והתלוננת, למשל, במשטרה?

"מכיוון שלי זו היתה פעם ראשונה. אם אחשף לתופעה, אוודא שזה יעבור לטיפול חיצוני".

המצב הכלכלי משפיע

באוניברסיטאות כבר נחשפו לתופעה. "מתוך ההרגלים הרעים שרכשו במערכת החינוך סטודנטים רבים מבקשים הקלות גם בטכניון", אומר ד"ר לם. "אצלנו מספר לקויי הלמידה נע בין אחוז וחצי לשלושה אחוזים. אנחנו עומדים על המשמר. אם הנושא היה פרוץ כמו במערכת החינוך היו לנו עשרים אחוז לקויי למידה. סטודנטים מבינים שהטכניון הוא לא 'אסכולת רעננה'".

4% מהסטודנטים באוניברסיטאות ובמכללות המתוקצבות הוכרו השנה כלקויי למידה. בדיון בוועדת החינוך של הכנסת בנובמבר 2000 אמרה ד"ר רחל שיף מאוניברסיטת בר אילן ש"השנה במחלקה למשפטים 30 אחוז מהסטודנטים השיגו אישורים ממאבחנים למיניהם. מאחר שהם שינו את החישוב של הציונים, התלונה הגיעה מהסטודנטים הרגילים שאין להם הקלות". פרופ' רם פרוסט מהחוג לפסיכולוגיה באוניברסיטה העברית אמר ש"בעיה דומה קיימת באוניברסיטה העברית. בפקולטות היותר יוקרתיות, שבהן כל נקודה חשובה, יש יותר אבחון יתר. שם המלחמה על הקלות לובשת אופי יותר אגרסיווי".

באזורים הפחות מבוססים מודאגים מאוד מהפער המתרחב. "הגעתי לירוחם לפני חמש שנים ממרכז הארץ", אומר חיים אייזנר, מנהל אורט ירוחם. "שמתי לב שילדים לקויי למידה לא קיבלו התאמות, וילדים שיש להם כסף קיבלו. בבית הספר שלי החלטתי לקחת את האחריות לעניין הזה עלינו. גייסנו תקציבים והיום רוב הילדים שלנו ממופים ואנחנו מעל לממוצע הארצי, עם עשרים אחוזים. אבל אנחנו מקרה חריג".

אבי שטרית, מנהל השירות הפסיכולוגי בקרית מלאכי, אומר שבשלוש השנים האחרונות יש תהליך מואץ של אישור התאמות. "זה מהותית שונה מאשר בעבר. היום הורים מוכנים להשקיע משאבים שאין להם כדי לקבל התאמות". באחד מבתי הספר בקרית מלאכי יש 30% לקויי למידה, באחר רק 10%, "אם כי פה, בניגוד למרכז הארץ, בדרך כלל לא ההורים יוזמים ופונים, פה המרכיב של ההורים הרבה יותר נמוך, בתי הספר והעירייה משקיעים בזה מאמצים".

בשכבת י"ב בבית הספר התיכון הדתי בקרית גת 20% מהתלמידים לקויי למידה, "אבל זה מפני שיש לנו בבית הספר 310 ילדים אתיופים, שלחלק גדול מהם יש הקלות בגלל פערים וחסרים", אומרת מנהלת בית הספר, רחל בוחבוט. "הבעיה אצלנו היא לא אבחון יתר, אלא ההיפך. 30 ילדים שהוריהם במצב כלכלי קשה לא עברו השנה אבחון. ההורים אומרים שיוציאו כמה שיוציאו בבגרות, אם אין מה לאכול הם לא יכולים לבזבז כסף על אבחון".

אל בתי ספר רבים האופנה לא הגיעה. בבית הספר התיכון ברהט שיעור לקויי הלמידה נע בין 1% ל-2%. "במצב הכלכלי של היום, לא להרבה אנשים יש כסף להוציא על אבחונים", אומר מנהל בית הספר, סלימאן אל-הוזייל. "אתה מוציא 1,400 שקלים ולא בטוח שתקבל את מה שאתה רוצה, אז אנשים לא מוכנים להוציא על זה כסף".

גדעון שניידר, מנהל תיכון רודמן בקרית ים, אומר שבבית ספרו 5% מהתלמידים לקויי למידה, "ואני משער שזה המצב האמיתי, אבל גם יכול להיות שכשהורים מתמודדים עם בעיות קיום הם לא עוסקים ברמה של הילדים בבית הספר".

"הורים עשירים בנתיבות, שהשיגו לילדיהם אישורים, עשו את זה לא כי הם רוצים להקל סתם על הילדים, אלא מפני שילדיהם באמת זקוקים לזה", אומר מיכאל גרינברג, מנהל תיכון דתי לבנים בנתיבות עם 6% לקויי למידה. "אצלנו המצב הפוך. כשאני מדבר איתך אני רואה מול עיני ילד מסוים. כבר בכיתה ז' התגלו אצלו בעיות כתיבה קשות. בכיתה ט' הוא עם חסרים שלא טופלו בעבר. אנחנו רוצים לאבחן אותו. אני אפילו לא פונה להורים, כי אין להם כסף לקנות לו בגדים. אנחנו המורים קונים לו בגדים בשוק. לפעמים גם אין עם מי לדבר. מבחינתם שיישאר בור ועם הארץ. ואז מבקשים מלגה ממשרד החינוך".

השנה הגיש בית הספר עשר בקשות למלגת אבחון. רק חמישה מהילדים זכו בה. "לפעמים מצליחים לארגן איזה קומבינה, מוצאים פסיכולוג שמאבחן בחינם או תרומות. לפעמים לא מצליחים לארגן קומבינה ואז הילד עושה את מבחני הבגרות בלי הקלות, ואו שאין לו תעודת בגרות או שהיא בציונים נמוכים ביותר וכמעט שלא שווה שום דבר".

בטייבה 10% מהתלמידים לקויי למידה. "התופעה של תלמידים שמשיגים אישורי סרק כמעט לא מוכרת כאן", אומר עבד אל-זאבר עוואדה, מנהל מחלקת החינוך בעירייה, "אם כי קשה לנו לוודא את מהימנות האישור. כשפסיכולוג חותם אנחנו לא מערערים על זה". גם מגי שני, מנהלת תיכון חדש בקרית גת, אומרת שאינה מכירה בבית ספרה את התופעה. "יש לנו עשרה אחוזים לקויי למידה. אנחנו משתדלים להשיג אבחונים בחינם. לפעמים אנחנו מקבלים תמיכה לתלמיד מסוים, ומעבירים אותה מהמימון לטיול השנתי, לאבחון. אצלנו האופנה הזאת לא מקובלת. התלמידים רוצים להיות כמו כולם, ולא יוצאי דופן".

אבי ביטון, מנהל אגף החינוך בעיריית אופקים, אומר שבעירו יש 7% לקויי למידה. "כשאני שומע על 30% זה מתחיל להדליק אצלי נורות אדומות. מבחינתי זה לא נתון אמיתי, אלא בעייתי. זה הראי של החברה הישראלית. כמו כל דבר אצל העשירים, גם את זה אפשר להשיג בכסף". *

saral@haaretz.co.il






ורדה כגן, מנהלת אליאנס בתל אביב, 27% לקויי למידה: "חשבתי שזה פחות או יותר מה שקורה בארץ. לא ידעתי שיש פערים כאלה גדולים. זה באמת קצת בעיה"



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו