בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מצווארון לבן לחליפת פסים

הדיסקונטאים

תגובות

כששואלים מה המועד בו הפנימה מערכת המשפט את הצורך להחמיר עם עברייני צווארון לבן שהורשעו בעבירות הקשורות לחוק ניירות ערך, התשובה לכך ברורה - 1 בנובמבר 96'. במועד זה הקריא השופט המחוזי אמנון סטרשנוב באולמו את גזר דינם של החבורה הידועה בשם "הדיסקונטאים".

המשפט של הדיסקונטאים היה מהקצרים שידע תחום עבירות ניירות ערך בישראל. העונשים שקיבלו היו כבדים. על עופר הלדשטיין, מנהל מערך הייעוץ של דיסקונט, נגזרו שש שנות מאסר בפועל ו-4 מיליון שקל קנס. דוד ויינמן, מבצע בכיר באילנות דיסקונט, נדון לארבעשנות מאסר בפועל ולקנס של מיליון שקל.

אפרים קוצ'ינסקי, סמנכ"ל אילנות דיסקונט, נדון לשלוש שנות מאסר בפועל ולקנס של 750אלף שקל. אהוד יעקב, סגן האחראי על המבצעים בבנק דיסקונט, נדון לארבע שנים וחצי מאסר בפועל ולקנס של 1.5 מיליון שקל. מרדכי מרקדו, האחראי על המבצעים בבורסה מטעם הבנק, נדון לשנתיים מאסר בפועל ולקנס של 300 אלף שקל. לצידם עמד גם איש העסקים אריהאדלר, שהיה אז מנהל תיקים בחברה המרכזית לני"ע ונדון לשלוש שנים וחצי מאסר בפועל ולקנס של 1.5 מיליון שקל.

שנה מאוחר יותר נדחה ערעורם לביהמ"ש העליון, שניאות להקטין את גובה הקנסות. כל המעורבים בפרשה כבר סיימו לרצות את עונשי המאסר שלהם.

אנשי החבורה הואשמו בהרצת ניירות ערך, בעיקר איגרות חוב ממשלתיות. לצורך כך הם פעלו בשני מעגלים: אילנות דיסקונט שביצעה את המניפולציות והמממנים, שכללו את אדלר ואת איש העסקים טדי שגיא, שהורשע אף הוא על פי הודעתו לפני סיום המשפט של חבריו מדיסקונט.

מחלקת החקירות של רשות ני"ע חשפה את פרשת הדיסקונטאים במחצית הראשונה של 94'. השיטה היתה פשוטה לכאורה: אדלר ושגיא, "המממנים", היו רוכשים לחשבונותיהם האישיים אג"ח במכרזים של בנק ישראל. לאחר רכישת האג"ח היו הדיסקונטאים בחבורה פועלים עם חבר נוסף - יצחק כהן, שהיה מבצע בבורסה והורשע אף הוא בפרשה במסגרת עסקת טיעון - במטרה להשפיע על שער האג"ח על ידי הזרמת ביקושים. הרצת האג"ח נעשתה באמצעות הזרמת ביקושים מחשבונות ניירות הערך של גופים שנוהלו בידי בנק דיסקונט ואילנות דיסקונט.

לאחר שעליית השער הרצויה הושגה, אדלר ושגיא היו מוכרים בעסקות מחוץ לבורסה את האג"ח שרכשו לחשבונות של לקוחות הלדשטיין במדור חברות בבנק דיסקונט, והעבירו את התמורה לחשבונותיהם הפרטיים. הרווח חולק בין המעורבים. הרשות העריכה את הרווח הכוללשלהם ב-5 מיליון שקל.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו