בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

היומון היהודי הראשון באנגלית בארצות הברית הוא חרדי ויש לו עורכת

לפני חודשיים החל לצאת בניו יורק "המודיע" באנגלית, שהוא היומון היהודי הראשון מאז נסגר "פורוורד" היידי לפני כעשרים שנה. שמות עורכי העיתון החדש חסויים. לא שהם מתביישים במוצר, להיפך. אלא שהמייסדת והעורכת הראשית היא אשה חרדית

תגובות

ניו יורק

בבית דו-קומתי לא מרשים, ברחוב צדדי בברוקלין, נעשית זה כחודשיים היסטוריה קטנה. הבית הוא משכנו של היומון היהודי הראשון בשפה האנגלית בארה"ב והיומון היהודי הראשון מאז הפסיק "פורוורד" היידי להופיע כעיתון יומי ב-1983. שלט קטן וצנוע, שמזדקר מערימת השלג בכניסה לבית, מגלה את שם העיתון - "המודיע" - ביטאון אגודת ישראל.

פרופ' יונתן סרנה מאוניברסיטת ברנדייס, המתמחה בחקר יהודי ארה"ב, אמר ש"גם אם היה קיים פעם עיתון כזה באמריקה, הוא היה תופעה קיקיונית שהחזיקה מעמד זמן קצר ולכן היא בלתי ידועה". לדברי סרנה ראויה לציון העובדה, שהחרדים בארה"ב מעדיפים כיום עיתון באנגלית ולא ביידיש או בעברית.

ההפתעה ברחוב החרדי-החסידי בניו יורק היתה גדולה כאשר נודע שהמודיע באנגלית, שבשש השנים האחרונות יוצא לאור כשבועון, ייצא במהדורה יומית. בשלב זה העיתון מופץ רק באזור המטרופולין של ניו יורק ולמנויים. "הקוראים הם בעיקר זוגות צעירים חרדים, שרגישים מאוד לחומר כתוב הנכנס לביתם ומרגישים בנוח לקרוא את המודיע", אומר חבר בית הנבחרים של מדינת ניו יורק, דוב הייקינד, המייצג את האוכלוסייה החרדית בשכונת בורו פארק.

"המודיע באנגלית זה רעיון חסידי", אמר פנחס גולדברג, מעסקני חסידות גור בברוקלין. "ס'איז א רעבישער זאך", הסביר ביידיש להדגשת כוונתו (כך אמר הרבי). גורמים בחסידות גור בניו יורק חומקים מאישור או הכחשה של הטענה שהאדמו"ר מגור, הרב יעקב אלתר, מהמנהיגים החסידיים החשובים בישראל, הוא שהורה ליזום הופעת עיתון יומי באנגלית בארה"ב. רב בברוקלין המקורב לחסידות טען, לעומת זאת, שהוא יודע בוודאות שהרבי לחץ להקים את העיתון. לדבריו, הרבי התבטא שאם בפולין לפני השואה הופיע עיתון יומי חרדי, אין סיבה מדוע לא יקום עיתון כזה בגולת אמריקה.

חשש מחרדים קיצונים

את ייחודו של העיתון החדש מגדילה העובדה, שכל המעורבים בעריכתו שומרים על עילום שמם וזהותם ונמנעים במופגן ממגע עם התקשורת. זאת לעומת השמות והתארים של עורכי השבועון "יתד נאמן" באנגלית, ביטאונה של דגל התורה הליטאית, שמופיעים במסגרת בעמוד השני של עיתונם.

הסיבה העיקרית ואולי היחידה למסתורין הזה היא כנראה שהיזמית, המייסדת והעורכת הראשית של היומון החרדי השמרן היא אשה, רות ליכטנשטיין-לוין, נכדתו של מנהיג אגודת ישראל בימי קום המדינה, הרב יצחק מאיר לוין, ובעלת טור ותיקה בהמודיע בעברית. כיוון שהעורכת הראשית אינה מוזכרת, די טבעי שגם שמותיהם של יתר העורכים נעדרים.

גולדברג מסביר שעילום שמה של העורכת הוא "עניין המבטא צניעות". רב בברוקלין טען ש"העורכת איננה מתביישת במעשי ידיה, אבל היא לא רוצה לבייש אותנו הקוראים החרדים". לדברי עסקנים מקומיים, הסיבה האמיתית להקפדתה של העורכת שלא לפרסם את שמה היא חששה מתגובות של חרדים קנאים ובמיוחד מאלה שבישראל. אלה ממתינים בקוצר רוח לעילה שתאפשר להם לתקוף את המהדורה האנגלית. אזכור שמה של אשה כעורכת הראשית הוא בדיוק המעידה שהם מחפשים. החשש כה חזק עד שליכטנשטיין סירבה להתראיין ואף דחתה הצעה להשיב לשאלות באמצעות צד שלישי.

אלא שבכל מקרה מדובר בסוד גלוי במיוחד. ליכטנשטיין מוכרת לקוראי העיתונות החרדית בישראל ובארה"ב. היא חותמת בכינוי ר. ל-ן על טור שבועי פרי עטה המתפרסם במוסף השבת של המודיע, המופץ כבר כמה שנים ברחבי ארה"ב. סבה, הרב יצחק מאיר לוין, שהיה שנים רבות מנהיגה של אגודת ישראל, הוא שייסד את המודיע, שהתחיל להופיע בשנת 1950 ככלי הביטוי של התנועה שבראשותו. אביה, הרב לייב לוין, היה העורך הראשי של המודיע מהיום הראשון להופעתו ועד לפטירתו הפתאומית בשנת 1978. את יום הופעת הבכורה של היומון המודיע באנגלית קבעה העורכת לכ' כסלו (15 בדצמבר, 2003) - היום שבו חל יום הזיכרון לפטירת אביה.

בפגישה עם נשים חרדיות שקיימה לא מכבר אמרה ליכטנשטיין ש"ההחלטה להוציא לאור את המודיע באנגלית כיומון היא בעיני שליחות ולא ביזנס". אי אפשר להתעלם מההתלבטות הבלתי נמנעת בין החדש לישן, כפי שהיא באה לידי ביטוי בקנאותה של העורכת הראשית שלא לפרסם את שמה בעיתון, שהיא עמלה כה קשה להוציא לאור.

דיווחים נרחבים מהבורסה

הסתירה הזאת בין ההיזדקקות לחדש והקנאות לישן התעצמה מאוד בקרב המגזר החסידי-החרדי בארה"ב במיוחד כתוצאה מהגידול המשמעותי והמתמשך בחלקם בקהילה של בני הדור השני והשלישי למהגרים מאירופה וליורדים מישראל. רבים מהם, במיוחד אלה העוסקים במקצועות חופשיים, נקרעים בין הפתיחות והסובלנות לשונה המאפיינות את החברה סביבם לבין עכבות לנוכח גירויים חיצוניים, שהן תוצאה של החינוך החרדי הקפדני שקיבלו בישיבות.

עובדים במערכת מצטטים את העורכת, המזכירה להם מדי פעם ש"החוכמה איננה לומר מה לא לעשות אלא לומר מה כן לעשות". לדבריה, "במקום להזהיר יהודים חרדים ולומר להם מה לא לקרוא מוטב לתת להם מה לקרוא". המוטיב המרכזי שלה הוא ליצור מה שהיא מגדירה "עיתון נקי" - הגדרה שבאה לידי ביטוי בגיליונות המודיע באנגלית. העיתון איננו מדווח על פשעים או על תופעות של מתירנות ונמנע מהדפסת צילומים של נשים או של מעמדים ואירועים, שאינם מתיישבים עם המגבלות של אורח חיים חסידי.

בתבנית החיצונית של המודיע באנגלית, במיוחד של השבועון והמוספים, מורגש מאמץ לשוות לעיתון חזות גרפית עדכנית ומושכת. היומון מחזיק 24 עמודים, שברובם מופיעים דיווחים קצרים וידיעות מהאקטואליה, בחלקן על המתרחש בישראל ובחלקן חדשות מקומיות. הכותרת הראשית בעיתון מאחד מימי השבוע שעבר מדווחת על "מאמץ מחודש של הנשיא בוש להבטיח תמיכה בקבוצות דתיות הפועלות למטרות צדקה". ידיעה נוספת בעמוד הראשון מספרת על "תלמידי ישיבה אמריקאים שנפצעו בתאונת דרכים בישראל". בעמוד אחר מופיע מדור "שמירת הלשון", הכולל ציטוטים מספריו של החפץ חיים, המטיפים נגד הליכת רכיל והוצאת לשון הרע. כמו כן מופיע בעמוד זה המדור "הדף היומי". ואולם חמשת העמודים האחרונים מוקדשים לחדשות מעודכנות על שערי המניות בבורסת ניו יורק ולדיווחים נוספים מהתחום הפיננסי.

אחד מעובדי העיתון סיפר כי קיימת הוראת קבע לכל העורכים והכותבים להימנע מדיווח או אפילו התייחסות קצרה לנושאים השנויים במחלוקת בקהילה החרדית. כך למשל, המודיע המקומי נמנע במוצהר מלדווח על המריבה שהתחוללה לא מכבר בין גורמים חרדיים בברוקלין בסוגיית כשרות העירוב של רובע בורו פארק (עירוב הוא מעין גדר סמלית, המאפשרת לפי ההלכה נשיאת חפצים שונים בשבת).

גאוותם של עורכי המודיע באנגלית היא השבועון והמוספים הנלווים אליו, המופיעים מדי יום שישי. המדובר בפרויקט מרשים מכל בחינה. לעיתון של יום שישי ה-19 בינואר צורפו שלושה מוספים, שאחד מהם - "המודיע - חדשות אמריקאיות" - החזיק 104 עמודים שהיו גדושים בחלקם בחדשות ודיווחים מקומיים וחלקם בעמודי מודעות, החל בכאלה העוסקות באירועים חגיגיים של מוסדות תורניים וכלה בכאלה של סופרמרקטים גדולים, המבשרים על מבצעים של מוצרי מזון כשרים. מוסף שני הוא "המודיע - אינטרנשיונל", שבו 66 עמודים עם מאמרים ורשימות על המתרחש בישראל ובעולם. במוסף השלישי, "המודיע - מגזין", יש 32 עמודים והוא מוקדש לנושאים תורניים, כולל פרשנות לפרשת השבוע.

היקף התפוצה של המודיע באנגלית נתון להשערות. גורם במערכת אמר כי היומון עדיין בשלב התבססות ומספר העותקים המשווק לא עולה על אלפים אחדים. לעומת זאת, תפוצת השבועון והמוספים היא לדבריו "סיפור הצלחה", כ-45 אלף עותקים שמופצים ברחבי ארצות הברית וחלקם נשלחים למנויים באירופה ובאוסטרליה.

המודיע בישראל נחשב נתון כמעט לחלוטין למרות של המפלגה ובמיוחד למרות של חסידות גור. בתגובותיה לפניות של קוראים חוזרת ומדגישה רות ליכטנשטיין, כי העיתון באנגלית הוא עצמאי לחלוטין. בשיחה שקיימה עם ראש ישיבה במהלך הוועידה השנתית של אגודת ישראל באמריקה היא אמרה כי "המודיע באנגלית איננו עיתון של חסידי גור ולא של אגודת ישראל באמריקה".

הרב אברהם שפרן, הדובר של משרד אגודת ישראל בניו יורק, אישר בשיחה עמו כי הקשרים שהוא מקיים עם המודיע באנגלית אינם חורגים מיחסים שגרתיים בין משרד מפלגתי לעיתון. לדבריו, "אנו רואים בהמודיע באנגלית עיתון המייצג את השקפת אגודת ישראל, אך אנו לא נותנים לעורכים הוראות והם אינם מקבלים הוראות".

נראה שרק הזמן יוכיח את מידת העצמאות של העיתון. מגבלה גדולה שמוטלת על העצמאות הזאת היא שיתוף הפעולה ההדוק הקיים עם עיתון האב המופיע בירושלים. הרוב המכריע של המאמרים המודפסים מגיע מירושלים ובמערכת בברוקלין מתרגמים אותם לאנגלית. העורכת גם מרבה להיעזר בעצות ובהדרכה שהיא מקבלת מהעורך והמנכ"ל של המודיע בירושלים, חיים משה קנופף, ועם בנו, סמנכ"ל העיתון אלעזר קנופף.

"יתד נאמן" היה שם קודם

זכות ראשונים להוצאת שבועון חרדי באנגלית שמורה ל"יתד נאמן" הליטאי, שהקדים בעשר שנים את מהדורת השבועון באנגלית של "המודיע" החסידי בארה"ב. העורך הראשי של יתד נאמן באנגלית, הרב פנחס ליפשיץ, לא השיב לפניות אחדות לשיחה עמו. לדברי עסקנים מקומיים, עורכי יתד נאמן הפעילו לחצים כבדים על גורמים בקהילה החסידית והפצירו בהם לפעול למניעת הופעתו של המודיע כיומון.

יתד נאמן באנגלית שומר על אחידות מודגשת בתוכן המאמרים ובמגמה המשתמעת גם ממתכונתו החיצונית. השבועון מה-23 בינואר מחזיק 124 עמודים, מהם 16 עמודים של מדור "ישראל - חדשות בקצרה" הכולל ידיעות, מתומצתות בחלקן הגדול, מהתחום המדיני והפוליטי. הרוב הגדול של העמודים מוקדש למאמרי הספד על רבנים וראשי ישיבות שנפטרו לא מכבר ומאמרי הערכה על גדולי תורה מדורות קודמים. במדור "הלכה ברורה" מתפרסם מאמר ארוך על "השחתת פיאות הזקן ופיאות הראש". אבל בעמודים האחרונים מופיעות רשימות על "החמאס כאיום מתמשך" ועל "מראה חדש כתוצאה מדיאטת אטקינס".



גיליון של "המודיע" באנגלית. עיתון "נקי" מפשעים, מתירנות ותמונות של נשים



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו