בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מנכ"לית ישראל פלוס פרשה על רקע ההפסד הגדל

יוליה שמאלוב ברקוביץ כיהנה כמנכ"לית מאז הקמת הערוץ ב-2002. שיעורי הצפייה בערוץ נמוכים מהתחזיות; כמוהם גם ההכנסות

תגובות

על רקע נתוני צפייה מאכזבים והפסדים הולכים ותופחים, הודיעה אתמול יוליה שמאלוב ברקוביץ, מנכ"לית הערוץ בשפה הרוסית ישראל פלוס, כי היא פורשת מתפקידה. שמאלוב ברקוביץ היתה חלק מצוות ההקמה של ישראל פלוס והיא עמדה בראשו מיום עלייתו לאוויר בנובמבר 2002. היא לא רק ניהלה את הערוץ אלא גם הנחתה תוכניות, והתארחה בתוכניות אחרות.

מקורביה אמרו אתמול כי היא פורשת מסיבות אישיות, אך מקורבים להנהלת הערוץ אמרו כי בישראל פלוס יש כבר זמן רב חוסר שביעות רצון מהביצועים הכספיים של הערוץ. עקב הביצועים הכספיים המאכזבים, הגיעו שמאלוב-ברקוביץ ובעלת השליטה בערוץ - אפריקה ישראל - להסכמה ששמאלוב-ברקוביץ תפרוש מתפקידה. עד למינויו של מנכ"ל חדש ייעזר פנחס כהן, יו"ר הערוץ ומנכ"ל אפריקה ישראל, בראלי קוברסקי, מנכ"ל חברת הייעוץ קו-פרויקט שמלווה את הערוץ מאז הקמתו.

מאז עלה לאוויר ועד סוף הרבעון השלישי של 2003, רשם הערוץ הפסד של 70.5 מיליון שקל. ברבעון הרביעי נרשם ככל הנראה הפסד של כ-20 מיליון שקל. הנתונים הכספיים של הערוץ נכללו בדו"חות אפריקה ישראל, שהחזיקה ב-84.25% בחברת ואש טלקנל, המפעילה את הערוץ. ההפסדים בישראל פלוס השפיעו לרעה על דו"חות אפריקה ישראל ועוררו אי נחת בקרב בעלי מניות שבמיעוט.

עקב כך הציע בעל השליטה באפריקה ישראל, לב לבייב, לרכוש בעצמו 42% מוואש קונטרול ב-10.6 מיליון שקל, ובכך לצמצם את אחזקות אפריקה ישראל בכמחצית. בעלי המניות האחרים באפריקה ישראל קיבלו את הצעתו של לבייב.

בחודשים החולפים הצליח ערוץ ישראל פלוס למשוך יותר צופים מאשר הערוצים הרוסיים המשודרים בכבלים ובלוויין, אך נתוני הצפייה שלו עדיין נמוכים מאוד ביחס לציפיות. בנוסף, בשבועות החולפים היה נפח הפרסום של פרסומות ישראליות בערוץ נמוך מזה שבערוץ RTV המשודר מרוסיה (ראו תרשים).

בינואר 2004 היה שיעור הצפייה הממוצע בישראל פלוס 8.6% בממוצע בקרב עולים בני 18 ומעלה (קהל היעד העיקרי שלו) בשעות 23:00-20:00. ב-ORT היה שיעור הצפייה הממוצע 5%; ב-RTV אינטרנשיונל - 3.8%, וב-2.4% - NTV MIR. בשבועיים הראשונים של פברואר היה שיעור הצפייה הממוצע בישראל פלוס בקרב קהל היעד שלו - 8.3%, לעומת 5.6% ב-RTV; 4.3% ב-ORT, ו-2.5% ב-NTV MIR.

ואולם, חרף ההצלחה היחסית במאבק על צופים מול הערוצים הזרים - שאינם מחויבים בהפקות מקור או בחדשות מקומיות - שיעור הצפייה בישראל פלוס נמוך גם בקרב קהל המטרה שלו: פחות מ-10% מהעולים הבוגרים. כדי להבטיח הכנסות גבוהות יותר מפרסום, מנהל ערוץ ישראל פלוס מאבק משפטי בעניין הפרסומות בערוצים הרוסים.

בנובמבר 2003 הוגשה מטעם הערוץ עתירה לבג"ץ נגד שר התקשורת ונגד מועצת הכבלים והלוויין, בטענה כי משרד התקשורת והמועצה אינם עושים די כדי לאכוף את ההגבלה המוטלת על פרסומות המיועדות לקהל ישראלי בערוצים הרוסיים. "הימנעות המועצה מלפעול נגד שידור פרסומות ישראליות בערוצים הרוסיים יצרה אפליה חמורה, והביאה לכך שישראל פלוס אינו מסוגל לממש את הפוטנציאל העסקי שלו", אמרה בעבר שמאלוב-ברקוביץ.

ישראל פלוס הגישה את העתירה לבג"ץ בתגובה לעתירה שהגישו לבג"ץ באוקטובר הערוצים RTV ו-ORT, שמבקשים ממועצת הכבלים והלוויין להכיר בהם כערוצים בינלאומיים ולהסיר מהם את המגבלות על שידור הפרסומות הישראליות.

לגבי ORT, קבעה המועצה כי הערוץ משדר בישראל במתכונת שונה מזו שבה הוא משדר במדינות רבות, כך שאי אפשר להתייחס אליו כערוץ בינלאומי. לכן החליטה המועצה כי שידור הפרסומות הישראליות ב-ORT יופסק כליל החל מ-16 בפברואר. עם זאת, הפרסום בערוץ יימשך כל עוד לא הוכרע העניין בבג"ץ. השימוע בעניין RTV במועצת הכבלים והלוויין עדיין לא הסתיים. הדיונים בשתי העתירות שהוגשו לבג"ץ הסתיימו, וכעת ממתינים הצדדים לפסק דין.

נמשכים הזעזועים בערוץ המוסיקה

גם בערוץ המוסיקה הישראלית - מוסיקה 24 - סוערות הרוחות: בעקבות התפטרותו המפתיעה של המנכ"ל גיא בהר שלשום, הודיע אתמול גם המשנה למנכ"ל, עמיר גולן, על פרישתו. יו"ר הדירקטוריון של הערוץ, אייל קן - המכהן גם כיו"ר אולפני מימד המחזיקה ב-80% ממוסיקה 24 - כינס אתמול את העובדים לשיחה על המשך דרכו של הערוץ.

בכירים בערוץ סירבו לדון בסיבות להתפטרות המנכ"ל וסגנו, אך מקורבים להנהלה אמרו כי על בהר וגולן הופעלת לחץ לקצץ בהוצאות התפעוליות של התוכניות הקיימות, ולעכב פיתוח תוכניות נוספות.

בקרב מפרסמים ופרסומאים ניכרת הערכה לפעילות ערוץ המוסיקה, שהצליח לבסס את מעמדו בקרב צעירים. אמנם, זמן הפרסום בערוץ עלה בשבועות החולפים, אך ההכנסות מפרסום עדיין נמוכות, וההוצאות על תכנים גבוהות.

מוסיקה 24 עלה לאוויר ביולי 2003, והוא משדר בעיקר קליפים ישראליים וכמה תוכניות המבוססות על מוסיקה ישראלית בלבד, כמו תוכנית ההופעות החיות המוערכת "הבמה המרכזית" בהגשת יואב קוטנר ו"היפשושיות", רצועת אנימציה פארודית. במכרז שנערך על זיכיון ההפעלה, התחייב הערוץ להקצות 73 מיליון שקל בשנה לתכנים.



יוליה שמאלוב ברקוביץ



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו