בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

מה יש בו, ב"ג'רוזלם פוסט"

מדוע מוכנים קאנווסט, סבן ואחרים לשלם עשרות מיליוני דולרים עבור עיתון בעל נטיות ימניות הכתוב אנגלית בארץ קוראת עברית, ושהפסיד 15 מיליון דולר בשלוש שנים?

תגובות

ניו יורק טיימס

לנרד אספר, מנכ"ל קבוצת המדיה הגדולה בקנדה, קאנווסט גלובל קומיוניקיישנס, הוביל במאי משלחת של קאנווסט למטה העיתון "ג'רוזלם פוסט". נציגי קאנווסט הגיעו כדי לדון ברכישת היומון הישראלי היוצא באנגלית, כחלק מפירוק אימפריית העיתונים של קונרד בלאק, אמרו עובדים של "ג'רוזלם פוסט".

אספר נפגש עם העורך הראשי ומנהליו העסקיים של העיתון, אולם לא עם המו"ל, טום רוז, אשר היה באותה עת בניו יורק, והציג את ה"פוסט" בפני חמישה מחזרים לא מזוהים, אמרו המקורות בעיתון.

מדוע ה"ג'רוזלם פוסט" - עיתון מפסיד, בפורמט עמוד רחב (broadsheet), הערוך באופן לא אחיד, עם עמוד דעות הנוטה לצד הימני של הקשת הפוליטית בישראל, ואחד הנכסים הקטנים ביותר של הולינג'ר אינטרנשונל - מושך תשומת לב כה רבה?

העיתון, המשמש פריסמה שדרכה משתקף אחד מהסיפורים החדשותיים הגדולים ביותר של העשורים האחרונים, זוכה לחשיפה גדולה בחו"ל אשר מאפילה על התפוצה ופוטנציאל הרווחים המוגבלים שלו.

"מבחינה עסקית ה'פוסט' שונה מכל עיתון אחר בעולם", אמר העורך הראשי של הפוסט, ברט סטיבנס בן ה-30, שהובא לעיתון מ"וול סטריט ג'ורנל" בסוף 2001 בגלל תפיסת עולמו הניאו-שמרנית. "מדובר בעיתון שעיקר קוראיו הם בחו"ל".

"האם מדובר בנכס אדיר שהולך לגרוף מחיר דמיוני, והאם מדובר בעיתון בעל חשיבות כלשהי?", המשיך. "אני חושב שהעובדה שה'פוסט' הוא עיתון בעל חשיבות עולמית, שהיא לכשעצמה נכס עבור כל מי שירכוש אותו".

הולינג'ר הציעה את העיתון למכירה, יחד עם "דיילי טלגרף" הלונדוני, "שיקגו סאן טיימס" ועיתונים נוספים שמרביתם רואים אור בפרברים של שיקגו, בניסיון לממש נכסים על רקע תביעה שהגישה נגד המנכ"ל לשעבר קונרד בלאק, ומנהלים לשעבר אחרים בחברה, על שדירדרו את מצבה הפיננסי.

בלאק, אשר ניסיונותיו למכור את עיתוני הולינג'ר לאחים ברקלי מבריטניה נחסמו על ידי בית המשפט, מכחיש את האישומים נגדו.

נראה כי העיתון נמצא במצבו הפיננסי הגרוע ביותר מאז שבלאק ופ. דיוויד רדלר, לשעבר נשיא הולינג'ר ואף הוא בין הנתבעים, רכשו אותו תמורת כ-20 מיליון דולר ב-1989. מצבה העגום של הכלכלה הישראלית יחד עם הירידה בתיירות פגעו בהכנסות העיתון ממכירת מודעות, ותפוצתו בסופי שבוע ירדה ל-25 אלף עותקים, אמר סטיבנס. במאי 2001 היתה תפוצתו 36 אלף עותקים.

ב-2003-2001 רשם "ג'רוזלם פוסט" הפסד מצטבר של כ-15 מיליון דולר על מכירות של מעט יותר מ-40 מיליון דולר. עקב כך הידלדלה קופת המזומנים של העיתון. ב-2003 הזרימה הולינג'ר לעיתון כ-7 מיליון דולר לכיסוי משכורות, סיפר בכיר לשעבר ב"פוסט".

חברות הרוכשות עיתונים מתעלמות, לעיתים קרובות, מהשורה התחתונה, ומתמקדות בנכסים לא מוחשיים כמו סיפוק אישי, אמירה עריכתית וקהל הקוראים, לדברי רוברט ברודווטר, מנהל-דירקטור בבנק ההשקעות ורוניס סהלר סטיבנסון בניו יורק, המתמחה ברכישות בתחום המדיה.

"עיתון יכול להיות דוכן נואמים מצוין לאנשים מסוימים, ולאו דווקא לאלה המבקשים תשואה מירבית על השקעתם". הולינג'ר נקבה במחיר של 40 מיליון דולר עבור העיתון בשלבים הראשונים של המכירה, אמר עורך דין של החברה, שפרש.

למרות קשייו של "ג'רוזלם פוסט", שימש העיתון מחנה הדרכה לעיתונאים שהגיעו ל-CNN, מגזין "טיים", "ניו יורקר" ו"גרדיאן". למרות שהוא שולי עבור רוב הקוראים בישראל, הוא דיווח מהשטח בעיראק יותר ממתחריו.

סטיבנס אמר כי מהדורת האינטרנט של ה"פוסט", אחד העיתונים הראשונים מחוץ לארה"ב שהגיע לאינטרנט, נקרא ללא תשלום על ידי 400 אלף גולשים - רובם יהודים בתפוצות. משה ארנס, לשעבר שר החוץ והביטחון של ישראל, אמר: "זה עיתון לאנשים שלא יודעים מספיק עברית. הוא לא חשוב מאוד עבור הפוליטיקה הישראלית, מכיוון שרוב הישראלים לא קוראים אותו".

אולם העניין הרב בזווית הראייה הפנימית של ישראל הוא מה שמושך, ככל הנראה, את תשומת ליבה של קאנווסט. מייסד אימפריית המדיה הקנדית ואביו של לנרד אספר, ישראל, ידוע בעמדותיו הפרו-ישראליות.

חיים סבן, מיליארדר המדיה הישראלי-אמריקאי, המתמודד על כל עיתוני הולינג'ר יחד עם המו"ל הגרמני אקסל שפרינגר, בדק אפשרות רכישה נפרדת של ה"פוסט", לדברי בכיר לשעבר בעיתון, שאליו פנה סגנו של סבן. דובר סבן סרב להגיב לכתבה זו.

מאז הקמתו ב-1932 בתור "פלסטיניאן פוסט", קנה העיתון שם לעצמו בעולם כעיתון היחידי של ישראל הכתוב באנגלית. מאמרי המערכת שלו, יש אומרים, נכתבו במשרדי רה"מ.

כשהולינג'ר קנה את "ג'רוזלם פוסט", היה העיתון עמוס בצוות מנופח, איגוד מקצועי חזק והיה משולל כמעט התייחסות לשורה התחתונה. רדלר, אשר פיקח על ה"פוסט" עבור הולינג'ר, החל לפטר עובדים והסיט ימינה את דעותיו של העיתון.

לאחר 15 שנים בבעלות הולינג'ר, ל"פוסט" יש רק 35 כתבים ועורכים, והוא מסתמך רבות על עיתונאים עצמאיים כדי לקצץ בעלויות. הוא עומד בפני תחרות קשה עם המהדורה האנגלית של "הארץ", המתורגמת ומופקת כמיזם משותף עם "אינטרנשונל הרלד טריביון", שבבעלות חברת ניו יורק טיימס.

בית דפוס רווחי שנהג לסבסד את פעילות ה"פוסט" נסגר כמעט כליל לאחר שה"פוסט" נקלע לקרב משפטי עם הלקוח הגדול ביותר של בית הדפוס, דפי זהב.

עם זאת, נותר בעיתון ערך, מלבד קוראיו והלוגו שלו. הבניין במרכז ירושלים שבו ממוקם מטה העיתון שווה 12-8 מיליון דולר, לפי עובדי העיתון. עם המחזרים אחרי העיתון נמנה "ג'ואיש כרוניקל" הלונדוני.

מכירתו המתוכננת של ה"פוסט" משכה גם את שמואל פלאטו-שרון, איש עסקים ישראלי-צרפתי אשר נכלא באשמת שוחד שקיבל במהלך מסע בחירות מוצלח לכנסת בישראל ב-1977.

פלאטו-שרון אמר כי הוא חבר למפיק המופעים מלאס וגאס, נורברט אלמן, וכי הם מציעים 20 מיליון דולר בלבד עבור העיתון. "אנשים ברחבי העולם קוראים אותו", אמר פלאטו-שרון, "וחשוב לשמור על פטריוטיות".



לורד בלאק. מוכר


לנרד אספר. מעוניין



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו