טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרקליטות: רישום לאום "ישראלי" בתעודת זהות חותר תחת המדינה

תגובות

הרישום "ישראלי" בסעיף הלאום בתעודת הזהות "אינו משקף, אינו מתיישב ואף חותר תחת יסוד הקמתה של מדינת ישראל" - כך טוענת המדינה. עמדה זאת נמסרה בימים האחרונים לבג"ץ על ידי עו"ד יוכי גנסין, הממונה על ענייני הבג"צים בפרקליטות המדינה.

עמדת המדינה הועברה כתשובה לעתירה שהגישו לפני חמישה חודשים 38 אנשי רוח ופוליטיקאים, ובה דרשו כי המדינה תאפשר להם להירשם תחת הלאום "ישראלי". העותרים - שביניהם הפרופ' עוזי אורנן, שולמית אלוני, אורי ורחל אבנרי, יהושע סובול, אלון אולארצ'יק, עאדל קעדאן ואחרים - טענו כי הלאום הישראלי הוא לאום מגובש, וכי הם משתייכים אליו על פי כל הקריטריונים המקובלים.

לדבריהם, מדינת ישראל מאפשרת לרשום 135 ערכים במשבצת הלאום, בהם: אשורי, שומרוני, דרוזי, גרוזיני, עברי וכמובן יהודי וערבי. ואולם, היא אינה מאפשרת רישומו של הלאום "ישראלי". העותרים טענו, באמצעות עו"ד יואלה הר-שפי, כי יש להיענות לדרישתו של כל אזרח ישראל המצהיר כי הוא שייך ללאום הישראלי, להירשם ככזה.

המדינה, שהתבקשה להשיב על העתירה, סירבה לאפשר את הרישום המוצע. "לאום מוגדר במילון כ'עם, אומה; קיבוץ גדול של בני אדם המתייחסים למוצא אחד, לגורל משותף בתולדותיהם ועל פי רוב גם ללשון מדוברת אחת'", כותבת עו"ד גנסין בתשובתה, "הכרעה זו שמבקשים העותרים אינה משקפת את עמדות הרוב היהודי, כמו גם את עמדות המיעוט הערבי, באשר לזהותם הלאומית והאתנית". המדינה מציינת גם כי "בין העותרים ניתן למצוא אזרחים ישראלים שהם בני הלאום היהודי, אזרחים בני הלאום הערבי ובני הלאום הדרוזי". עוד נטען כי מאז אפריל 2002 הושמט פרט הלאום בתעודת הזהות (אם כי הוא מופיע עדיין במרשם האוכלוסין), וכי על פי החוק ניתן לשנות את רישום הלאום רק על פי "תעודה ציבורית". מסמך כזה, המעיד על שייכות ללאום "ישראלי", אין בנמצא.

ב-1970 דחה בית המשפט העליון את בקשתו של גיאורגי רפאל טמרין להירשם כבן הלאום הישראלי, וקבע כי "הרגשתו הסובייקטיווית של אדם, ואפילו מספר אנשים מהציבור, אין בה כדי ליצור בהבל פה לאום חדש. קיומו של לאום ישראלי היא שאלה של נסיבות אובייקטיוויות; אין אומה ישראלית בנפרד מהאומה היהודית. אי אפשר להצביע, על פי קריטריונים כלשהם, על קיומו של הקיבוץ הלאומי אשר הלה מגדיר את עצמו כאחד מחבריו". לטענת המדינה, הלכה זאת עדיין תקפה.

"רישום לאום ישראלי חותר תחת אושיות המדינה? ההפך הגמור הוא הנכון", אומר הפרופ' אורנן, ראש עמותת "אני ישראלי" וממובילי העתירה, "המדינה פוחדת שאם היא תסכים לרישום לאום ישראלי, היא תיצור למעשה הפרדה בין היהודים בכל העולם לבין היהודים בישראל, שיהיו חלק מהלאום הישראלי". לדברי אורנן, "בין 135 הערכים המותרים בסעיף הלאום יש חלק שהם לאום מדיני וחלק שהם לאום אתני. מה שמצחיק הוא שלהירשם כבני הלאום הערבי יכול רק מי שהוא ישראלי ואיננו יהודי. אם יבוא מישהו ממצרים ויבקש להתאזרח בישראל, הוא לא יירשם כערבי אלא כמצרי".



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות