בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רשות השידור גובה מיליוני שקלים מאזרחים באיומים ובניגוד לחוק

פקחי הרשות מציבים מחסומים, עוצרים נהגים וטוענים כי יעקלו את מכוניתם אם לא ישלמו את אגרת הטלוויזיה

16תגובות

שיטת המחסומים של רשות השידור

רשות השידור הצליחה בשנה האחרונה לגבות בניגוד לחוק עשרות מיליוני שקלים מאזרחים, תוך מצג שווא ואיומים, באמצעות מחסומים בלתי חוקיים בכבישים. אנשיה, שמלווים בשוטרים בשכר, עוצרים נהגים וגובים מהם אגרת טלוויזיה גם במקרים שהם אינם רשומים כחייבים, ולא ידוע כלל אם בבעלותם טלוויזיה. נציגי הרשות במחסומים מאיימים כי במידה שהקנס שבמקרים רביםמייצג את המקסימום שיכולה הרשות לגבות - תשלום בשביל שבע שנים, כ-5,000 שקל - לא ישולם מיד, המכונית תעוקל. לעתים, גרר שחונה במקום בולט ליד המחסום לא מותיר מקום לספק.

הנהגים שמעוכבים במחסום ושאינם רשומים כחייבים מכונים "פוטנציאלים" על ידי אנשי רשות השידור; כלומר, חייבים פוטנציאלים. הסכום לתשלום נקבע בו במקום, באמצעות שליפת פרטי האזרח מן המאגר הממוחשב של משרד הפנים, למרות שתשלום האגרה אמור להיקבע רק לפי תאריך רכישת המקלט. הגביה נעשתה בתחילה בעיקר במגזר הערבי ובמזרח ירושלים, אבל בחודשים האחרונים החלה רשות השידור לפעול גם באזור היישובים היהודים.

ל', תושבת יבנה, לא חשבה שהחוויה המבהילה שעברה ביום שני בבוקר לפני כשבועיים בלב ראשון לציון, היתה בלתי חוקית מתחילתה ועד סופה. ב-8:47 היא הופתעה כששוטר סימן לה לעצור במפרץ חניה ליד "גן העיר". מיד כשבלמה ניגש אליה גובה מטעם רשות השידור, חבוש כובע שמצדדיו כתוב "הוצאה לפועל" ובמרכזו סמל הרשות, ודרש ממנה להציג תעודה מזהה. אחרי שיחה קצרה שקיים בקשר עם המוקדנית בסניף הגבייה, הוא הודיע לה כי היא חייבת לרשות השידור 5,219 שקל - ושעליה לשלם במקום, אחרת יעקל מיד את כלי רכבה.

"אמרתי לו: 'אבל לא קיבלתי מכם שום הודעה!'", מספרת ל'. "הוא אמר שהיה לי מספיק זמן כדי לברר את חובי לרשות, ושלפי החוק רשות השידור פטורה מלהתריע ולהודיע. לידו עמד שוטר. הבנתי שזה או שאני יורדת מהמכונית, או שאני משלמת במקום. היה שם גרר שהעמיס רכב אחר; זה לא היה מס שפתיים. הם כמעט הלכו שם מכות עם מישהו. לא היתה לי אפשרות לבדוק או לפנות למישהו באותו רגע, והעדפתי לשלם ולא לרדת מכלי הרכב".ל' הוציאה בלית ברירה ארבעה צ'קים ושילמה לגובה את כל 5,219 השקלים, על שבע שנות חוב - בניגוד לחוק רשות השידור, שמחייב שתהיה ראייה שהיא בעלת מקלט ואז תחוייב לפי תאריך רכישתו או שנת היצור שלו. בלי שיימסר לה על כך, לא היה הרכב שנגרר מול עיניה קשור לרשות; הוא היה שייך לאדם שנעצר על ידי אנשי מע"מ שפעלו בסמוך. אם היתה ל' מסרבת לשלם, לאנשי הרשות לא היתה אפשרות חוקית לגרור את רכבה, והם היו חייבים לשחררה לדרכה.

ע', תושב לוד, נעצר לפני שלושה חודשים ברחוב. בחודשים שקדמו לכך הוא ניהל תכתובת עם הרשות, והצהיר שאינו מתגורר בכתובת שבה הוא רשום במשרד הפנים, אלא מתגורר עם הוריו ולכן אין לחייבו באגרה. למרות זאת, באותו בוקר ציפתה לו הפתעה.

"הייתי עם הילד באוטו בדרך לגן", הוא מספר, "ועצר אותי אדם שאמר לי שהרכב שלי מעוקל על ידי הרשות, אבל לא הראה לי כל מסמך. עמד לידו שוטר, אז מבחינתו הכל היה לפי החוק. הוא אמר שאני חייב כ-5,000 שקל, אמרתי, 'דיברתו עם מישהו אצלכם, ואני לא אמור לשלם', והוא אמר, 'תשלם ומקסימום יחזירו לך', ואיים שיוריד אותי מהאוטו ויזמין גרר. ניסיתי להתנגד וביקשתי לפחות שישאיר לי את האוטו לכמה דקות כדי לקחת את הילד לגן, כי הוא התחיל לבכות".

דבריו של ע' לא הועילו. הוא מספר כי "האיש אמר, 'או שאתה משלם עכשיו או שגוררים'. שילמתי". מאוחר יותר הוא ניסה לבטל את התשלום, שבוצע שלא כחוק, וניסה ליצור קשר עם בכירים ברשות. "דיברתי עם אבי חיים, האחראי על ההוצאה לפועל ברשות מסניף ראשון לציון. הוא ממש איים עלי", מספר ע'. "כשהשיחה התחממה הוא טען שהוא ידאג שיעשו לי בדיקה קפדנית יותר מהרגיל, ואמר שישלח אנשים לבית שלנו לבדוק אם אני באמת גר עם ההורים. הוא טען שיבדוק אם יש לי כבלים פיראטיים ויתבע אותי אם אני משקר".

עובד ותיק באגף הגבייה של רשות השידור מודה: "כנציג הרשות אני יודע ומרגיש שאני עובד שלא לפי החוק. האנשים מלמעלה כנראה אטומים או שלא איכפת להם. לפי ידיעתי, אסור לנו בכלל לעשות מחסומים. אני בא לבן אדם ואומר לו, 'שלום אדוני, יש לך חוב לרשות השידור, 5,000 שקלים, או שמעקלים לך עכשיו את הרכב'. האיש הזה בכלל לא הודיע שיש לו מקלט ואני בכלל לא יכול לחייב אותו או לעקל לו את הרכב. אנחנו רק מעמידים פנים שנעשה כך. אנשים מפחדים ופשוט משלמים".

לדברי העובד, הייבול של איש גבייה אחד נע בין 12 ל-20 אלף שקל ליום עבודה. הרשות מפעילה כ-20 איש בשישה מחסומים שהיא פורשת בכל יום. הפעילות מתחילה בשעות הבוקר המוקדמות ומסתיימת בצהריים. לדברי עובד אחר הצליחו הגובים לגייס בסך הכל כרבע מיליון שקלים בשני ימי עבודה, האחד באזור ראשון לציון והשני באזור לוד.

בקיץ 2003, חודשים אחדים אחרי שהממשלה העבירה החלטה על הפחתת גובה אגרת הטלוויזיה וצמצום תקציב רשות השידור, הכריז מנכ"ל הרשות יוסף בראל על "מבצע להעמקת הגבייה" באמצעות מחסומי דרכים. הדבר נעשה בגלוי וב"מבט" אף שודרה כתבה, בהוראתו של בראל, המתעדת את הפעילות במחסומים כדי להביא את הדבר לידיעת הציבור. לעתים קרובות מצטרפים אנשי רשות השידור למחסומים שעורכים כחוק אנשי מע"מ ומס הכנסה. שיטת הגבייה במזרח ירושלים נשענת פעמים רבות על מחסומים שמקים מג"ב מסיבות ביטחוניות.

שיטת המחסומים אינה חוקית משני היבטים: לאנשי הרשות אין סמכות לעכב אזרחים ולדרוש מהם תעודה מזהה, או להעסיק שוטרים בשכר לצורך זה; בנוסף, מה שבראל מכנה "העמקת הגבייה" הוא למעשה הליך גבייה בלתי חוקי הנשען על הוצאת כספים מאלפי אזרחים שלרשות השידור אין דיווח אם הם מחזיקים מקלט בביתם. הסכום הגבוה שנדרש מהם נגבה באמצעות איומים והפחדה כאילו רכבם יעוקל בו במקום, תוך הסתרת הליכי הגבייה הקבועים בחוק שמחייבים, למשל, הודעה של 15 יום מראש תוך ציון הסכום לתשלום. בפועל, לא עוקל עד היום כלי רכב אחד במחסומי רשות השידור; מי שעמד על סירובו לשלם שוחרר לדרכו.

כיצד פועלת השיטה? לפי חוק רשות השידור, מחויבים סוחרי המקלטים לדווח לרשות השידור על כל רוכש, וגם האזרח עצמו צריך לדווח לרשות על הרכישה. בפועל, לרשות השידור אין דיווח על מאות אלפי אזרחים, ולכן אין אפשרות לחייבם בתשלום אגרה; הדרך החוקית להוכיח שיש להם מקלט היא באמצעות ביקור של נציג אגף הגבייה בביתם. אזרחים שאינם רשומים כבעלי מקלט מסומנים ברשות תחת ההגדרה "פוטנציאלים". כשאזרח כזה נעצר עתה במחסום, הוא הופך אוטומטית ובניגוד לחוק לחייב אגרה.

עובד ותיק באגף הגבייה מתאר את התהליך. "אני עוצר 'פוטנציאל'", הוא מספר, "ואומר לו: 'יש לך חוב לרשות השידור'. 'אבל לא שלחו לי', הוא בדרך כלל עונה. ברגע שהוא את זה, זה אומר שיש לו טלוויזיה. ישר אנחנו יוצרים לו חוב".

גובה הסכום לתשלום נקבע במידה רבה על פי שיקול דעתה של המוקדנית שיושבת בסניף הגבייה המקומי. עובד שהתקבל באחרונה לאגף הגביה מספר כי הנוהל הוא לקבוע את החוב לפי תאריך החתונה או התאריך האחרון של שינוי כתובת, כפי שהם מופיעים במחשבי משרד הפנים; אלא ש"יש מוקדניות שאומרות ישר את המקסימום, כי הבוסים אוהבים את זה. גם הסורק במחסום משפיע. הוא יכול להחליט, 'אני רוצה לעשות עכשיו הרבה כסף'. הממונים מעודדים את זה".

"הארץ" פנה ביום חמישי לראש אגף הגבייה ברשות השידור, אבי כ"ץ, כדי שיגיב על ממצאי התחקיר שמתפרסם, אך הוא התעקש שהפנייה תתבצע דרך דוברת רשות השידור. מאוחר יותר נמסר מרשות השידור כי כ"ץ לא מעוניין להתראיין. רשימה של שאלות הועברה לרשות השידור, אך אתמול אמר כ"ץ כי לא מצא את הזמן להתייחס לדברים במפורט. "אנחנו פועלים לפי חוק רשות השידור ופקודת מיסים (גביה) שהם נר לרגלינו. אנחנו עושים הכל וכך נמשיך, כדי שכל מי שחייב בתשלום האגרה ישלם אותה וזאת כדי לתמוך ולהמשיך לקיים את השידור הציבורי", אמר.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו