בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

רוזה רובוטה השביעה אותו לשרוד

נח זבלדוביץ', מאחרוני המחתרת באושוויץ, 2004--1919

תגובות

נח זבלדוביץ' נולד בעיר צ'כנוב שבפולין, למשפחה מסורתית. כשהיה בן 18 הוא החל לעבוד כנהג משאית בחברת "אקספורט-אימפורט". עם פלישת הנאצים לפולין, ב-1939, הוא הועסק כמכונאי אצל לויטננט קולבה, מפקד הז'נדרמריה הכפרית בצ'כנוב, שהיה מצרף אותו לסיוריו בכפרים. מאחר שנאסר על היהודים לנהוג, הורה לו קולבה להסיר את הטלאי הצהוב מרגע שיצאו מתחום העיר, ואז אחז נח בהגה. השוטרים הכפריים חששו ממנו אף יותר מאשר מפני קולבה, כי חשדו שהוא איש גסטאפו מוסווה. מאוחר יותר נטל אותו תחת חסותו גרמני ששמו ברנרד קסלר, אשר העסיקו כנהג ואף השיג בשבילו תעודת זהות מזויפת תחת השם רוברט זבלדוביץ', המעידה כי אינו יהודי. כך הצליח לשרוד עד 1942, לקיים קשר בין יהודים בגטאות שונים ואפילו להציל כמה יהודים שהבריח מידי הגסטאפו ממקום למקום, באמצעות המשאית שלו.

אלא שב-5 בנובמבר 1942 נשלח נח עם הוריו, חמשת אחיו ואחותו, עם שאר יהודי צ'כנוב, לאושוויץ. כאשר ניצב בתור לסלקציה, כשהוא אוחז בידו של אחיו הקטן, שאל אותו ד"ר מנגלה בנועם: "מה זה, לילד אין הורים?" ושלח אותו בעקבות הוריו של נח ושני הילדים הנוספים אל תאי הגזים. על זרועותיהם של נח ושל שני האחים הנותרים - חנן ופנחס - הוטבעו מספרים עוקבים: 73982 ,73981 ,73980. בשל כישוריו כמכונאי וחשמלאי ניתנה לנח האפשרות להסתובב חופשי במחנה, ואף להגיע אל מחנה הנשים בבירקנאו, שם פגש בבת עירו רוזה רובוטה, פעילת השומר הצעיר, אשר יחד עם נשים אחרות עבדה במפעל הנשק "אוניון" במקום. רוזה וחברותיה הצליחו להבריח חומר נפץ אל המחתרת האנטי-נאצית במחנה אושוויץ 1 (שנח השתייך לתא היהודי שבה) ואף לאנשי הזונדר-קומנדו בבירקנאו.

באוקטובר 1944 התמרדו אנשי הזונדר-קומנדו ופוצצו את הקרמטוריום בבירקנאו. רוזה נתפסה והועברה לבלוק 11 הידוע לשמצה באושוויץ, שם עונתה קשות אבל סירבה להסגיר את שותפיה. רחמיו של הקאפו של הבלוק נכמרו, והוא הודיע לנח שיאפשר לו להיפגש עמה. פרופ' ישראל גוטמן, חוקר השואה ובעצמו חבר המחתרת האנטי-נאצית באושוויץ, מספר על המתח והחרדה ששררו עד שנח חזר. בעדותו ב"יד ושם" סיפר נח איך כשנכנס אל הצינוק של רוזה היא הבטיחה לו שלא בגדה, והשביעה אותו ואת חבריו לשרוד, לעלות ולבנות את הארץ. היא הפקידה בידיו פתק לחברים, שאותו חתמה במלים "חזק ואמץ!". בתחילת ינואר 1945 נתלו רוזה ושלוש מחברותיה לעיני כל אסירי אושוויץ, כשרוזה שרה את "התקוה" בטרם נפחה את נשמתה. שבועיים אחר כך, עם פינוי המחנה, יצא נח לצעדת המוות אל גרוס-רוזן, משם לדכאו, וכאשר פונה ברכבת ליעד נוסף, נקלע להפצצה אווירית של בעלות הברית. במהומה שנוצרה הוא ניסה לברוח, נתפס וכבר עמד להיות מוצא להורג. החיילים האמריקאים שהגיעו פתאום הצילו אותו.

נח עלה לארץ ישראל, פגש כאן את בת משפחתו שושנה, התחתן עמה ונולד להם בן, אבי. לפרנסתו עבד נח כנהג רכב כבד בחברת חשמל. הוא העיד במשפט אייכמן, וכל שנה, ביום השואה, היה מדליק את משואת אושוויץ בקיבוץ יד מרדכי.



נח זבלדוביץ'



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו