בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

סרן גלעד WHO?

אלוף פיקוד הצפון במלחמת לבנון, אמיר דרורי, דוחה מכל וכל את טענת האלוף (מיל') עמוס גלעד, כי הזהיר בזמן אמת מפני כניסת הפלנגות לסברה ושתילה

תגובות

לאחרונה הרבו התקשורת והפוליטיקאים לעסוק בתפישת ה"אין פרטנר" בהקשר הפלשתיני. אחד מעמודי התווך של תפישה זו הוא האלוף (מיל') עמוס גלעד, לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן (ראו כתבתו של עקיבא אלדר, "פרצופו האמיתי", "הארץ", 11.6, כתבתו של בן כספית, "נעלבתי", "מעריב", 11.6, וכתבתו של יואב שטרן, "קונצפציה חסרת בסיס", "הארץ", 13.6).

חלק מן הפרסומים עוסקים גם באיש עצמו ובתביעה שהגיש לאחרונה נגד משרד הביטחון להכרה בנכות שבה לקה בעת שירותו בצה"ל. מתוכם מתברר, כי לצורך תביעתו זו מרחיק גלעד את עדותו לשנים 1983-1982, לתקופת מלחמת של"ג-לבנון, תוך כדי פירוט שורה של עניינים שבהם היה מעורב באותה מלחמה כסרן באמ"ן.

אין בכוונתי לעסוק כאן בהשקפותיו של האלוף גלעד, בעבר הקרוב ובהווה, אולם אינני יכול להחריש נוכח הדברים המתמיהים שהעלה עתה על אירועים מן התקופה שבה שימשתי אלוף פיקוד הצפון - אירועים הקשורים בפעולת הפלנגות במחנות פקהני, שתילה וסברה ב-1982 וכן ב"מלחמה שלא היתה" במאי 1983.

גלעד מספר, כי בעת שצה"ל הכניס את הפלנגות למחנות הפליטים במערב ביירות, הוא "התרה באלוף פיקוד הצפון אמיר דרורי לבל יתיר לפלנגות להיכנס לסברה ושתילה". במקום אחר הוא מפרט: "בשנת 82' הייתי סרן או רב סרן צעיר ומוניתי להיות נציג אמ"ן בחפ"ק של צה"ל בעליי, לא רחוק מביירות... באחד הלילות הגיע למפקדה אלוף פיקוד הצפון אמיר דרורי ונודע לי ממנו באקראי שהפלנגות בפיקודו של אלי חבייקה נמצאים בדרך למחנות. הם סיפרו לי את זה ממש במקרה ואני התפלצתי... ידעתי בדיוק מה הולך לקרות. התגובה שלי היתה קשה מאוד, כולל צעקות רמות... הייתי מזועזע. צעקתי וצרחתי. האלוף האזין לי והמשיך הלאה כאילו כלום". עד כאן דברי גלעד כלשונם.

ובכן, לא היו דברים מעולם. לא צה"ל ולא פיקוד צפון הם שהחליטו על הכנסת הפלנגות למחנות, אלא ממשלת ישראל בישיבה שבה השתתפו בין היתר הרמטכ"ל, ראש אמ"ן וראש המוסד. ההחלטה על כך התקבלה לאחר שצה"ל כבש את מערב ביירות, משכן מפקדות הטרור הפלשתיני והעולמי. בפיקוד הצפון לא ידעו כלל באותה עת כי בישיבה זו דנים באישור כניסתן של הפלנגות למחנות. יתר על כן, לאחר כיבוש מערב ביירות, במהלך בזק שבוצע לאחר רצח בשיר ג'מאייל, נשיאה הנבחר של לבנון, אסרה הממשלה על צה"ל לכבוש את המחנות, שהתפרשו על פני שטח בנוי נרחב. על פי הערכות המודיעין נותרו במחנות כ-2,000 מחבלים פלשתינאים ועוד כ-1,000 אנשי מיליציה לבנונים חמושים, וזאת לאחר שפונו משם 15,000 מחבלים פלשתינאים ואנשי צבא סורים. הדברים ידועים.

התמונה שמצייר גלעד, ולפיה אלוף הפיקוד נכנס לו כך, "באחד הלילות", לחפ"ק (המפקדה הקדמית של פיקוד הצפון) ומודיע "באקראי" לסרן גלעד על הכנסת הפלנגות, וגלעד "מתרה" באלוף הפיקוד, בצעקות רמות ואף בצרחות, ואילו האלוף ממשיך הלאה "כאילו כלום", היא תמונה הזויה, בלתי מתקבלת על הדעת ומעוררת גיחוך. למותר לציין, שאילו התרחש מחזה זה במציאות, בוודאי היה רישומו נחרת בזיכרון הנוכחים במקום; ולא היא.

אודה ואתוודה: עד אשר קראתי את הדברים שאמר האלוף גלעד לאחרונה, לא ידעתי כלל שסרן עמוס גלעד שימש קצין קישור של אמ"ן-מחקר במודיעין של פיקוד הצפון. בבדיקה שערכתי עתה לדברים שאמר גלעד למדתי ממי שהיה קמ"ן (קצין מודיעין) פיקוד הצפון באותם הימים, אל"מ (מיל') משה צוריך (צור), כי גלעד נכח בחדר המודיעין בחפ"ק הפיקוד בעת שהקמ"ן עידכן את קציניו בנעשה ושם למד גלעד על כניסת הפלנגות למחנות. אם כן, גלעד שמע על כניסת הפלנגות בנסיבות אחרות מאלה שהוא מתאר, ולא בנוכחותי. רל"ש אלוף הפיקוד אז, סא"ל (מיל') ישראל אור, טוען כי בעת מלחמת של"ג-לבנון לא התוודע כלל לגלעד, אלא הכיר אותו לראשונה שנה לאחר מכן, כאשר גלעד שימש עוזרו של ראש אמ"ן אז, אהוד ברק.

ברצוני להבהיר בעניין כניסת הפלנגות למחנות הפליטים, כי בתפקידי כאלוף פיקוד הצפון עשיתי באותה עת כל שהיה לאל ידי כדי להביא לכך שצבא לבנון הוא שייכנס למחנות, ולא הפלנגות. מאמצי אלה כשלו מסיבות שלא כאן המקום לפרטן.

עד כאן באשר להחלטה על הכנסת הפלנגות למחנות במערב ביירות.

גלעד מעיד כי באותו לילה, שבו פועלים אנשי הפלנגות במחנות, הוא שומע, שוב באקראי, שיחה במערכת הקשר הצה"לית "על חיסול 300 אנשים", ומחליט למסור זאת ישירות למרכז הדיווח של אמ"ן במטכ"ל, "כדי שהדברים יגיעו לראש אמ"ן".

נשאלת השאלה: אם היתה לגלעד ידיעה על טבח המתחולל במחנות, האם היה עליו להסתפק במשלוח מברק ובשיחה עם הקצין התורן באמ"ן? האם לא היה חייב לדווח מיד לגורמים הממונים - לראש הענף, לראש המחלקה, לראש אמ"ן-מחקר, לראש אגף המודיעין, ובמקביל - לקמ"ן פיקוד הצפון, למפקד האוגדה בשטח, לאלוף הפיקוד? האם לא היה עליו להרעיש שמים וארץ, ולו גם בצעקות ובצרחות, כדי למנוע את האסון? לא ידוע לי שכך נהג.

בהמשך האירועים ביום שישי, 17 בספטמבר, בשעות לפני הצהריים, בעת שהייתי במערב ביירות במפקדת האוגדה שתיאמה את כניסת הפלנגות, ומחמת חשד שאנשיהן אינם נוהגים כראוי בתושבי המחנות, פקדתי להפסיק את פעולתם ואת התקדמותם (ואכן זו חדלה עד שעות הערב, שאז הותר לאנשי הפלנגות להישאר במחנות עד בוקר יום שבת, 18 בספטמבר, כמפורט בדו"ח "ועדת כהן"). כל זאת עשינו - בלי שידענו על התרעותיו של סרן גלעד. קמ"ן פיקוד הצפון זוכר, כי כאשר היה במחיצתי במערב ביירות, בשעות הבוקר של אותו יום שישי, 17 בספטמבר, הוא נפגש עם סרן גלעד והלה לא העלה בפניו דבר וחצי דבר הקשור להתנהגות אנשי הפלנגות בתוך המחנות.

ברור ממסקנות "ועדת כהן", כי אף לא ישראלי אחד לא השתתף בטבח במחנות, שום ישראלי לא תיכנן מעשי טבח במחנות ושום ישראלי לא ידע בזמן אמת, אלא רק בדיעבד, כי מתרחש טבח. הוועדה פסקה שמדינת ישראל אינה נושאת באחריות ישירה לטבח, אלא באחריות עקיפה.

אשר ליחסים בין מדינת ישראל לבין הפלנגות בלבנון, גלעד מציג עצמו, באחד הראיונות, כמי שחשף "את העובדה שהם (הפלנגות) מרמים אותנו, שאין להם שום יכולת צבאית רצינית". לדבריו, הוא היה בודד בגילויו זה והיחיד שתמך בו אז היה רמ"ח (ראש מחלקת) מבצעים במטכ"ל.

האמת שונה בתכלית. לא היתה בעמדתו של סרן גלעד משום רבותא. לא היו חילוקי דעות בצה"ל לגבי היכולת המוגבלת של הפלנגות. הנחת העבודה של פיקוד צפון ושל צה"ל, ובכללו אמ"ן, הנחה שעמדה בבסיס תפישת המלחמה בלבנון, גרסה כי אין להסתמך על הפלנגות. גלעד מתפרץ איפוא לדלת פתוחה.

מכאן לדברים שאומר גלעד על "המלחמה שלא היתה" עם הסורים במאי 1983. לדבריו, כאשר עמדו הסורים לערוך תמרון צבאי גדול במאי 1983, הוא אשר הוביל קו (ובצניעותו הוא מציין "יחד עם קבוצת קצינים") שלפיו אין סיכוי למלחמה עם הסורים, החוששים שישראל תתקוף אותם. גלעד קובע כי אלמלא היתה הערכתו מתקבלת, היה צה"ל מגייס אוגדות והיתה פורצת מלחמה. כאלוף פיקוד הצפון, שהיה מופקד על הגזרה הסורית, זכור לי כמובן אותו התמרון הצבאי הסורי, אולם לא זכור לי שפיקוד הצפון דרש לגייס אוגדות מילואים. אף לא ידעתי, בעוונותי, שסרן גלעד מוביל קו שימנע את המלחמה. לא אתפלא אם יתברר שגלעד נוהג לשחק שחמט עם עצמו.

בימים אלה ניסיתי לשוחח עם האלוף עמוס גלעד על הדברים המפליאים שהוא מספר על אירועי 1983-1982. לצערי, לא הצלחתי להגיע עדיו.

כאלוף פיקוד הצפון בשנים 1983-1982 אני קובע, כי הדברים שאומר היום האלוף עמוס גלעד על אותם אירועים - חלקם לא היו ולא נבראו, חלקם עוותו תוך האדרת מקומו של סרן עמוס גלעד בנסיבותיהם, וביתר אין ממש.

אמיר דרורי היה אלוף פיקוד הצפון בשנים 1983-1981



עמוס גלעד



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו