בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

עוד סיבה לגדול עם שתי שפות

נראה שלאנשים דו-לשוניים יש יכולות קוגניטיוויות טובות יותר מלחד-לשוניים

תגובות

אין ספק ששליטה ביותר משפה אחת היא מאוד שימושית: היא מאפשרת לאדם לדבר עם מספר גדול יותר של אנשים. אולם לפי מאמר שהתפרסם בגיליון האחרון של כתב העת "Psychology and Aging", נראה שהשליטה בכמה שפות היא שימושית לא רק מהסיבה המובנת מאליה. מחברת המאמר, ד"ר אלן ביאליסטוק מאוניברסיטת יורק בקנדה, גילתה כי דו-לשוניים, כלומר אנשים שהם דוברים ילידיים בשתי שפות, השיגו תוצאות טובות הרבה יותר במגוון משימות קוגניטיוויות פשוטות בהשוואה לחד-לשוניים - דוברים ילידיים של שפה אחת. זאת ועוד: הפערים הקוגניטיוויים בין שתי הקבוצות גדלו ככל שהאנשים התבגרו, דבר שגרם לביאליסטוק לשער כי הידיעה של שתי שפות והשימוש בהן מאיטים את ההידרדרות בפעילות המוח בגיל מבוגר.

הניסויים שערכה ביאליסטוק הסתמכו על תופעה הידועה כאפקט סיימון. אפקט סיימון מתקיים במצבים שבהם הפרעה קוגניטיווית גורמת להאטה בזמן התגובה של אדם. ביאליסטוק הראתה למשתתפי הניסויים שלה צג מחשב, שעליו הופיעו ריבוע אדום או כחול בצדו הימני או השמאלי של המסך. החוקרת ביקשה ממשתתפי הניסוי להקיש על מקש "שיפט" השמאלי כאשר הריבוע שהופיע על המסך היה כחול, ועל מקש "שיפט" הימני כאשר הריבוע שהופיע הוא אדום. לפי אפקט סיימון, כאשר הריבוע מופיע בצד השמאלי של המסך, המשתתף לוחץ על המקש השמאלי מהר יותר מאשר כשהריבוע מופיע בצד הימני של המסך. באופן זהה, כאשר הריבוע מופיע בצד הימני של המסך, המשתתף לוחץ על המקש הימני מהר יותר מאשר כשהריבוע מופיע בצד השמאלי של המסך.

בתחילה ערכה ד"ר ביאליסטוק ארבע סדרות ניסוי, שבכל אחת מהן הוצג למשתתפים רצף אקראי של 24 ריבועים. בקבוצה אחת היו אנשים דו-לשוניים, ובקבוצה השנייה דוברי שפה אחת. אף על פי שהמשתתפים בשתי הקבוצות היו מרקע סוציו-אקונומי דומה ובעלי ציוני אינטליגנציה דומים, ד"ר ביאליסטוק גילתה שהדו-לשוניים הגיבו מהר יותר מהחד-לשוניים. ההבדל בין שתי הקבוצות התגלה גם במקרים שבהם הריבועים היו בצד "הנכון" של המסך, וגם כאשר הריבועים הופיעו בצד "הלא נכון".

בתחילה ד"ר ביאליסטוק חשבה שייתכן כי הסיבה להבדל היא שאדם השולט בשתי שפות מסוגל לדכא את הפעילות של חלקים במוחו - בעיקר את החלק האחראי לדיבור בשפה שבה לא נעשה שימוש באותו רגע. ייתכן שהיכולת הזאת, שיערה ביאליסטוק, מאפשרת לאנשים דו-לשוניים לא להתחשב במידע על מיקומו המרחבי של הריבוע, וכך הם יכולים להתרכז בצבע שלו.

כדי לבדוק את ההשערה היא נתנה למשתתפים משימה נוספת. הפעם כללה המשימה ארבעה צבעים ולא רק שניים, אולם הריבועים מוקמו תמיד במרכז המסך. כך נהפכה המשימה למורכבת יותר, אולם אפקט סיימון נעלם, ועמו גם הצורך בדיכוי מידע.

התוצאה היתה זהה - ביצועיהם של הדו-לשוניים היו טובים משל החד-לשוניים. הדבר מצביע על כך שהשפעת הדו-לשוניות על מהירות התגובה קשורה לא רק ליכולת לדכא מידע אלא גם לגורמים נוספים, שד"ר ביאליסטוק מודה כי אינה יודעת מהם. עם זאת, כאשר נחשפו המשתתפים לעשר סדרות ניסוי, במקום לארבע, צומצמו בסדרות הניסוי האחרונות הפערים בין הקבוצות. ממצא זה מצביע לדברי ד"ר ביאליסטוק על כך שהיתרונות שמספקת הדו-לשוניות פוחתים כאשר המשימה נהפכת למוכרת עד כדי כך שאפשר לבצעה בצורה אוטומטית.

אחד הממצאים המעניינים ביותר המחקר של ביאליסטוק היה שבכל המקרים גדל הפער בביצועים בין הדו-לשוניים לחד-לשוניים ככל שעלה גילם של המשתתפים. ד"ר ביאליסטוק אינה יודעת בוודאות כיצד להסביר את הממצא הזה, אך לדבריה הוא מספק הוכחה לכך שדו-לשוניות מגינה מפני הידרדרות קוגניטיווית.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו