בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

גם הגליל היה כלקוליתי

מערת קבורה שנחשפה בפקיעין שינתה את ההשקפה על יישוב הגליל לפני 6,000 שנה

תגובות

עד לגילויה של מערת הקבורה הכלקוליתית בפקיעין שבגליל העליון, רווחה הסברה כי האזור היה שולי במארג ההתיישבות של התקופה - שהחלה לפני כ-6,500 שנה, הסתיימה 1,100 שנה מאוחר יותר ותרבותה החומרית עירבה כלי חרס, כלי נחושת וכלי אבן. מערות קבורה כלקוליתיות נמצאו לאורך מישור החוף והאזורים הגובלים בו, מכיסופים שבנגב המערבי ועד אזור טבעון, אבל לא צפונה משם. הגליל כולו, והגליל העליון בפרט, לא קושרו במחקר להתיישבות כלקוליתית.

המערה בפקיעין, שהתגלתה בעת עבודות לפריצת דרך לאכסניית נוער שנבנתה בכפר באמצע העשור הקודם, חייבה בחינה מחודשת של המידע על ההתיישבות הכלקוליתית בגליל. בחפירות שנוהלו על ידי רשות העתיקות התגלו ממצאים עשירים, שכללו מאות כלי חרס כמו קנקנים וגלוסקמאות שבהן נטמנו עצמותיהם של לפחות 600 נקברים, וכן פכיות, קערות, צלמיות וכלי נחושת.

דינה שלם, שהיתה חלק מהצוות שחפר במערה כשלושה חודשים, אומרת כי נראה שהיא שימשה לקבורה במשך כמה מאות שנים. המתים נקברו בה קבורה שנייה - עצמותיהם הובאו מקברן המקורי והונחו בגלוסקמאות שרובן עוטרו בעיטורי פיסול או צביעה מרשימים המתארים פנים, ידיים, עיניים ועוד איברים אנושיים. גלוסקמאות דומות נמצאו גם במערות קבורה כלקוליתיות במישור החוף, אך הממצא מפקיעין עשיר מאוד בהשוואה לידוע עד כה.

חלק מעצמות המתים נטמנו בקנקנים, שאותם סיווגה שלם לכמה קבוצות. היו ביניהם קנקנים שיוצרו מחרס מקומי וקנקנים שיובאו מרמת הגולן. מעבר לעדות שטיפוסי הכלים השונים מספקים על קשרי המסחר שהיו לאנשים שקברו את מתיהם במערה עם הגולן, עמק החולה, מישור החוף והנגב, שלם סבורה כי השימוש בקנקנים מן הגולן מעיד על הייררכיה חברתית שאיפיינה את הקבורה במערה וששיקפה את מעמדם החברתי של הנקברים בחייהם. חרס מהגולן, למשל, איכותי יותר, ולכן מי שנקבר בקנקן חרס מטיפוס זה השתייך ככל הנראה למעמד חברתי מכובד.

בעקבות גילוי המערה בדקה שלם מחדש את המידע על יישובים כלקוליתיים בגליל ההררי. היא בחנה ממצאים מסקרים ארכיאולוגיים שנעשו באזור, מפגיעות שהתרחשו בעת עבודות פיתוח שונות, שבעקבותיהן נחשפו שרידי יישובים, וכן משתי חפירות קטנות, האחת בגליל העליון והשנייה בגליל התחתון. בעקבות הבדיקה, שממצאיה כלולים בעבודת מאסטר שכתבה שלם באוניברסיטת חיפה, התברר כי בגליל העליון היו 17 יישובים כלקוליתיים. חמישה יישובים נוספים נמצאו בגליל התחתון.

רוב היישובים היו קטנים ושטחם הסתכם בארבעה-חמישה דונמים, אחדים היו בינוניים (כעשרה דונמים), והיו גם מעט יישובים שממדיהם גדולים יותר, כ-45 דונם. לדברי שלם, כל היישובים הכלקוליתיים היו קרובים למקורות מים, מעיינות או בריכות עונתיות, רובם נמצאו באזורים פתוחים ואף לא אחד מהם היה מבוצר. תושביהם חיו מגידול צאן, בקר וחזירים ומחקלאות.

על סמך הממצאים שנמצאו בפקיעין, שרובם דומים יותר לאלה שמאפיינים את הגליל העליון מאשר לממצאים מהגליל התחתון, ומהחרסים שנמצאו ביישובים הכלקוליתיים שבדקה, הסיקה שלם כי בין הגליל העליון לגליל התחתון היו הבדלים תרבותיים. היישובים שבגליל התחתון היו קשורים לאלה שבדרום הארץ ואילו הממצאים מיישובי הגליל העליון כוללים כלים מהגולן ומעמק החולה. לפיכך, היא סבורה, המערה בפקיעין היתה לא רק מערת קבורה אלא גם מעין סמן גבול דרומי של תרבות חומרית שהמשיכה צפונה אל תוך לבנון של ימינו.




תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו