בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

בג"ץ יתערב רק אם יגלה חוסר סבירות קיצוני בהחלטת היועץ המשפטי

תגובות

עתירות למתן צו על-תנאי נגד היועץ המשפטי לממשלה בשל החלטתו שלא להעמיד לדין את ראש הממשלה, שיתבררו היום בפני הרכב של שבעה שופטי בג"ץ, הן מסוג העתירות שבית המשפט אינו שש לדון בהן. ההכרה הרחבה בזכות העמידה בבג"ץ של "עותרים ציבוריים", הבאים לפניו בשם שלטון החוק, מביאה לפתחו עתירות בעלות רגישות רבה. כשמדובר בראש הממשלה, בולטת על פניה הרגישות הפוליטית של העניין ושל המעוניינים בהחלטה. בג"ץ ימלא את חובתו להחליט ויכריע בעתירות לפי אמות מידה שיפוטיות מובהקות, כשהוא נמנע מלתת לדיון לגלוש לפסים שמחוץ לעולם המשפט.

בפתח הדיון בבג"ץ סביר להניח כי תעמוד העתירה לפרסם את דו"ח סיכום חומר הראיות, שהוכן על ידי פרקליטות מחוז המרכז, שעליו נסמכה פרקליטת המדינה לשעבר בהמלצתה להעמיד לדין את ראש הממשלה. רק חשיפת דו"ח זה תביא לפרישת היריעה הרחבה הנדרשת להערכת סבירות החלטת היועץ המשפטי. אלא שאפילו ייחשף הדו"ח, תיוותר עדיין השאלה המרכזית - סבירות החלטת היועץ המשפטי שלא להעמיד את ראש הממשלה לדין.

בג"ץ יכול להוציא כבר היום צו על-תנאי ולהורות ליועץ המשפטי להשיב לעתירות בנושא המרכזי, תוך תקופת זמן מסוימת, בצורה מפורטת. על פי ניסיון העבר בעתירות מורכבות, ניתן לשער שבג"ץ ינהל היום דיון לגופו של עניין, שרק לאחריו תתקבל החלטה מנומקת, במועד מאוחר יותר, בשאלה אם להוציא צו על-תנאי או לדחות את העתירות. עם זאת, ייתכן גם שבהסכמת הצדדים ידון בג"ץ היום בהנחה כאילו הוצא צו על-תנאי, מאחר שברור כי קיימים עניינים המחייבים ליבון.

ביוני 1997 דחה בג"ץ, על דעת ארבעה מתוך חמשת שופטי ההרכב, את העתירות להוצאת צו על-תנאי נגד החלטת היועץ המשפטי שלא להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפרשת בר-און. בג"ץ החליט כך חרף קביעתו שאפשר היה להגיע גם לתוצאה אחרת על פי חומר הראיות, אך לא הוכח לגישתו כי החלטת היועץ חרגה מ"מתחם הסבירות". פסיקת בג"ץ כללה ניתוח מפורט בשאלת השיקולים הראויים בטרם החלטה על העמדה לדין, העמדה השוויונית המתחייבת כשמדובר בהגשת כתב אישום נגד בכירים ודרך ההתייחסות להסקת מסקנות מראיות נסיבתיות.

השופט אליעזר גולדברג ניתח את הראיות שעמדו לפני פרקליטת המדינה והיועץ המשפטי וביקר את העובדה שלא ליבנו עד תום את שאלת מודעותו של ראש הממשלה למניעים שהביאו למינוי היועץ המשפטי אז. ביקורת זאת לא הביאה להתערבות בג"ץ, הואיל והערכת רשויות התביעה לגבי סיכויי ההרשעה לא נראתה "בלתי סבירה באופן קיצוני".

ברוח גישה זו תיתכן גם הפעם אפשרות שבג"ץ יבקר את שיקול דעת היועץ, אך יימנע מלהתערב בו בגין העדר "חוסר סבירות קיצוני". הימנעות כזאת אין בה משום אישור לעמדת היועץ המשפטי והכרה בכך שהחלטתו היא סבירה. הכרה בסבירות ההחלטה ונכונותה תחייב אמירת דברים מפורשים מצד בית המשפט.

תיתכן גם גישת ביניים. לפי גישה זאת יוצא צו על-תנאי שבו יחויב היועץ להשיב במפורט לתמיהות שונות המתעוררות לנוכח חוות דעתו. האפשרות להחזרת התיק ליועץ המשפטי למתן תשובות לעניינים שונים, כפי שנעשה בהחלטת בג"ץ מ-1994 שחייבה את היועץ המשפטי מיכאל בן-יאיר להשיב לעניינים שנגעו לאי-העמדת מפכ"ל המשטרה רפי פלד לדין משמעתי, אינה בלתי סבירה נוכח חוות דעתה של פרקליטת המדינה לשעבר שצידדה בהעמדת ראש הממשלה לדין.



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו