בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

הפרופסורים המיליונרים של מכון ויצמן

שלושת מפתחי תרופת הקופקסון, בראשות רות ארנון, שני מפתחי תרופת ההרביף, בראשות מישל רוול, ושני מפתחי קידוד הלוויינים, בראשות עדי שמיר, נהנו כל אחד מהכנסות של עשרות מיליוני שקלים לפחות

4תגובות

לא מעט חוקרים צעירים היו שמחים להצטרף לצוות המחקר במעבדה הממוקמת במכון ויצמן של חתן פרס ישראל לרפואה, פרופ' מישל רוול. רוול הוא חוקר בעל שם עולמי בפיתוח תרופות באמצעות הנדסה גנטית, והוא נחשב למדען פורה במיוחד. ואולם בנוסף, רוול הוא אחד הפרופסורים העשירים בישראל שעשו את ממונם ממחקריהם; העבודה עמו משולה לפיכך לזכייה אפשרית בלוטו.

על פי ההערכות, הפטנטים שרוול רשם יחד עם שותפיו למחקר (פרופ' מנחם רובינשטיין, ד"ר דניאלה נוביק ועוד כארבעה עוזרי מחקר) סביב האינטרפרון בטא, שהפך לתרופות של חברת התרופות השוויצית סרונו לטיפול במחלת הטרשת הנפוצה -

הכניסו להם בארבע השנים האחרונות יותר מ-150 מיליון שקל. סכומים אלה הגיעו מתמלוגים שקיבלה חברת המסחור של מכון ויצמן - ידע, שהסתכמו רק ב-2003 ב-820 מיליון דולר.

חברת ידע מקבלת אחוזים בודדים מכלל המכירות של התרופות הללו; החברה מעבירה 40% מהתגמולים לחוקרים שרשומים על הפטנט, ואת היתר לקרן המחקר שלה ולשימושים אחרים. רוול משמש כמדען הראשי של סרונו בישראל. לו ולצוותו עוד עשרות פטנטים חדשים ומחקרים שעומדים להפוך למסחריים בידי סרונו, כמו הטקסטין - המיועד לטיפול בתאי עצב מזדקנים. "אני לא יודע כמה אנשים מתחלקים בתמלוגים מהפטנטים הללו. מדובר בשישה או שבעה אנשים, בהם גם עוזרי המחקר וכל מי שתרם לפטנט. אני חוקר ומדען שמנסה לפתח תרופות חדשות ולא עוסק בכסף עצמו. חברת ידע היא שמטפלת בכך" - אמר בסוף השבוע פרופ' רוול, שהפיתוח שלו מאפשר לטפל בחולי טרשת נפוצה, מחלה שעד 95' נחשבה לחשוכת מרפא.

מכון ויצמן הוא כיום המוסד האקדמי הישראלי הבולט ביותר, המשלב בהצלחה מחקר מדעי ומסחורו. הכנסות המוסד מתמלוגים מבוססות על כשישה מוצרים שפותחו על ידי חוקרי המכון. ב-2003 הסתכמו ההכנסות ב-93 מיליון דולר, ובשלוש השנים האחרונות בכמיליארד שקל. במכון ויצמן לא מפרטים את חלוקת ההכנסות מפטנטים ומסרבים למסור פרטים בנוגע להכנסותיהם של חוקרי המכון מהתמלוגים, בטענה לצנעת הפרט. גם המדענים אינם מעוניינים לחשוף את המספרים. עם זאת, מדיווחי חברת ידע ומהיקפי ההכנסות עולה כי חלק ניכר - כ-90%-80% מהכנסות מכון ויצמן מתמלוגים - הגיעו משלושה פטנטים שפותחו על ידי חוקרי המכון: הרביף, הקופקסון ומערכת ההצפנה של NDS.

40% מהתמלוגים הללו - כ-400 מיליון שקל - הגיעו לידיהם של כעשרה חוקרים במכון. בשנים האחרונות הפכו חוקרים אלה למיליונרים והכנסתם הממוצעת ממסחור הפטנטים שלהם נעה בין 5 ל-7 מיליון דולר לחוקר. רוול, המסרב להתייחס להיקף הכנסותיו, ורובינשטיין שותפו הם שניים מהחוקרים העשירים ביותר שעדיין פעילים במעבדות המכון. על פי ההערכות, היקף הכנסותיהם בארבע השנים מהתמלוגים על מכירת הרביף הסתכמו יחד בכ-100 מיליון שקל, אחרי חלקם של יתר החוקרים בתמלוגים.

בקבוצת החוקרים המיליונרים השנייה של המכון חברים מפתחי תרופת הקופקסון של טבע, שאף היא מיועדת לטיפול בטרשת נפוצה. קבוצה זו כוללת את פרופ' מיכאל סלע (בן 80), ששימש כנשיא מכון ויצמן, פרופ' רות ארנון (בת 71), אף היא חתנית פרס ישראל לרפואה ואשר שימשה כסגניתו של סלע, וכן את ד"ר דבורה טיטלבאום. החוקרים פיתחו חומר בשם קופולימר 1, שידוע כיום כתרופה קופקסון של טבע, המדכא את הסימפטומים של מחלת הטרשת הנפוצה ונמכר מאז 95'.

הכנסות ידע מתמלוגי המכירות של תרופת הקופקסון הסתכמו ב-2003 ב-765 מיליון דולר. על פי ההערכות, הרוויחו סלע, ארנון וטיטלבאום כ-150-100 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות. הסכום הזה מאפשר להם להשקיע בקידום המדע וגם בפילנתרופיה. בזכות התמלוגים הגבוהים הפך פרופ' סלע לפטרונה של להקת הריקוד בת שבע. פרופ' ארנון פעילה כיום בחברת סטארט-אפ ביוטכנולוגית קטנה בשם ביונדווקס, שמפתחת חיסון לשפעת המבוסס אף הוא על פטנטים שקיבלו אישור למסחור ממכון ויצמן.

גם פרופ' עדי שמיר ממכון ויצמן הפך למיליונר. יחד עם שותפו עמוס פיאט פיתח שמיר פתרון קידוד להצפנת שידורי לווינים המשמש את הבסיס הטכנולוגי של חברת NDS שבבעלות רופרט מרדוק, ואשר נמצא בחלק גדול מהממירים. הכנסותיה של NDS המבוססות על הפטנטים של פרופ' שמיר הסתכמו ב-2003 ב-237 מיליון דולר, ומאז 99' בכמיליארד דולר.

על פי ההערכות, התמלוגים מ-NDS הניבו למכון ויצמן כ-200 מיליון שקל בשלוש השנים האחרונות, מהם כמה עשרות מיליוני שקלים שהגיעו לפרופ' שמיר, שאת תגובתו לא ניתן היה לקבל. לשמיר כ-20 פטנטים נוספים שנרשמו על שמו, בהם פטנט על גבייה לפי שימוש ברשתות, פטנט לחתימה דיגיטלית ופטנט לאבטחת הצבעות אלקטרוניות.

פרופ' עדי שמיר

פיתוח: טכנולוגית קידוד להצפנת שידורי לווינים של NDS

שותפים: עמוס פיאט

מכירות ב-23 :2003 מיליון דולר

הכנסות פרופ' שמיר ושותפיו: 50-20 מיליון שקל*

*הערכות

פרופ' רות ארנון

פיתוח: קופולימר 1 (כיום קופקסון) של טבע לטיפול בטרשת נפוצה

שותפים: פרופ' מיכאל סלע וד"ר דבורה טיטלבאום

מכירות הקופקסון ב-765 :2003 מיליון דולר

הכנסות פרופ' ארנון ושותפיה: 150-100 מ' ש'*

*הערכות

פרופ' מישל רוול

פיתוח: אינטרפרון בטא B1 (כיום רביף של סרונו) לטיפול בטרשת נפוצה

שותפים: פרופ' מנחם רובינשטיין, ד"ר דניאלה נוביק

מכירות רביף ב-820 :2003 מיליון דולר

הכנסות פרופ' רוול ושותפיו עד היום: כ-150 מיליון שקל*

*הערכות



בניין מחקר במכון ויצמן. הכנסות ידע מתמלוגי הקופקסון הסתכמו ב-2003 ב-765 מיליון דולר



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו