טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

כולם חתמו, הזיהום נמשך

לפני שש שנים חתמו 140 מפעלים על אמנה וולונטרית שיזמו המשרד לאיכות הסביבה והתאחדות התעשיינים למניעת זיהום אוויר. רבים מהם מפירים אותה שוב ושוב

תגובות

מפעלים רבים בישראל המבקשים להוכיח שאינם מזהמים את הסביבה מציינים בגאווה שהם חתומים על האמנה למניעת זיהום אוויר - אמנה מ-1998, המשותפת למשרד לאיכות הסביבה ולהתאחדות התעשיינים. אולם על פי מחקר שהתפרסם לאחרונה, אין הרבה סיבות להתגאות באמנה. הישגיה הסביבתיים מוגבלים ומפעלים רבים מפרים אותה שוב ושוב.

המחקר נעשה במסגרת עבודת דוקטורט של דורית קרת מאוניברסיטת תל אביב, בהנחיית ד"ר אלון טל וד"ר שמואל ברנר ובתמיכת קרן ירושלים לישראל והמדען הראשי של המשרד לאיכות הסביבה. במחקר נבדק יישומם של תקן לאיכות סביבה במפעלים (ISO 14001) והאמנה למניעת זיהום אוויר.

באמנה וולנטרית זו, שעליה חתומים כ-140 מפעלים, נקבעו רמות פליטת זיהום מארובות שבהן המפעלים אמורים לעמוד. המשרד לאיכות הסיבה חתם עליה אחרי שלא הצליח לאשר תקני פליטה מארובות למפעלים מכוח חוק למניעת מפגעים - החוק הסביבתי הראשון שאושר בישראל. מי שלא שותפה לאמנה היא חברת חשמל, שאינה כפופה כיום לתקני פליטה כלשהם.

קרת בדקה, בין השאר, את יחס המפעלים לאמנה באמצעות שאלונים שחילקה לנציגיהם וכן ריאיינה גורמים שונים במשרד לאיכות הסביבה. היא מצאה שרק מחצית מ-85 המפעלים שהשתתפו במחקר הפחיתו את זיהום האוויר. רבים מהמפעלים חורגים מהוראות האמנה, כפי שהתברר מבדיקות פתע בארובות שעשה המשרד לאיכות הסביבה בשנים האחרונות.

במקרים רבים לא היה לאמנה משקל משמעותי בהפחתת זיהום אוויר, משום שהמפעלים היו מפעילים ממילא אמצעים להשגתה, בגלל דרישות נוספות שהציג המשרד לאיכות הסביבה וכתוצאה מפעולות אכיפה של המשרד. כאשר נערכה השוואה עם מפעלים שאינם חתומים על האמנה, לא נמצא כל הבדל מובהק בין המפעלים בהצבת מתקנים למניעת זיהום אוויר או בשינויים בתהליכי ייצור שנועדו להפחית זיהומים סביבתיים.

אנשי המשרד לאיכות הסביבה אמרו לקרת שיש מפעלים עם בעיות זיהום אוויר לאורך זמן, שנתלו באמנה כדי להיחלץ מהדרישות כלפיהם. למשל, למפעל שלא עמד בדרישות המשרד וחתם על האמנה ניתנו שבע שנים להגיע ליעד פליטת הזיהום המותר - זמן ארוך בהרבה מזה שדרש המשרד.

את הסיבות שגרמו למשרד לאיכות הסביבה לחתום על הסכם וולנטרי ניתן למצוא בדברים שאמרו לקרת בכירים במשרד. הם ציינו שהליך אישור התקנים הוא ממושך ביותר, וכדוגמה הציגו את התקנות למניעת זיהום אוויר מכלי רכב, שאישורן נמשך שמונה שנים. יש מקרים שהליך התקינה נמשך זמן כה רב, שהתקנים מאבדים את הרלוונטיות שלהם.

ההישגים העיקריים של האמנה, על פי קרת, הם בניית יכולת מעקב ופעולה על ידי המשרד לאיכות הסביבה ויצירת מנגנון אחיד לטיפול בבעיות זיהום. אבל גם הישגים אלה שאותם מציינת קרת לא פתרו את בעיית החריגה מהאמנה ומהדרישות שהציב המשרד במסגרת התנאים לקבלת רישיון עסק.

לדעת קרת, הגיע הזמן ליצור הסדר חוקי ומחייב של תקני פליטה, שיחול גם על מפעלים שלא חתמו על האמנה. יש להקים מכוח סמכות המשרד לאיכות הסביבה מערכת שבה ייקבעו בהיתר אחד כל הדרישות למניעת מפגעים סביבתיים ממפעלים, ולא כפי שהדבר כיום - מערכת של היתרים נפרדים לכל תחום. אלה היתרים הניתנים על פי רישיון עסק, שאינו בסמכותו המלאה של המשרד לאיכות הסביבה וגם משרדי ממשלה נוספים ורשויות מקומיות מעורבים בהכנתו.

מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, ד"ר מיקי הרן, רואה באמנה הישג חשוב ביותר של המשרד. "האמנה קבעה תנאי מסגרת אחידים לפעילות המפעלים, ואנחנו יכולים להשתמש בהם כתנאים שאנחנו קובעים למפעלים ברישיון עסק או בצו אישי שאנחנו מוציאים למנהלים. במסגרת האמנה יש ועדת יישום, שיכולה להחמיר את התנאים, ואכן, החמרנו במספר מקרים. לכן ניתן לומר שהמצב שלנו במניעת זיהום אוויר טוב הרבה יותר לעומת תחום כמו פיקוח על קרינה ממתקנים סלולריים, שם אין לנו בעצם כלים חוקיים יעילים".

הרן מפרשת את תוצאות בדיקות הפתע, שגילו חריגות רבות בזיהום, דווקא כעדות להצלחת פעילותו של המשרד מול המפעלים. "מדובר במפעלים שבחרנו מתוך ידיעה שיש סיכוי גדול שיהיו בהם בעיות, וזאת מתוך אלפי מפעלים. גם במפעלים אלה, מחצית לא חרגו וזה כבר טוב. רבים מהמפעלים שחרגו טיפלו בבעיות".

המשרד לאיכות הסביבה יציג את עמדתו ביחס לאמנה בתגובה שהמדינה אמורה להגיש בקרוב לעתירתה של עמותת "אדם, טבע ודין". בעתירה, שהוגשה לבג"ץ בשנה שעברה באמצעות עורכת הדין ציפי איסר-איציק, ביקשה העמותה מבית המשפט שיורה למשרד לאיכות הסביבה בצו על תנאי לנמק מדוע אינו קובע במקום האמנה תקני פליטה שיחולו על כלל המפעלים ועל מתקני חברת חשמל. בעתירה נטען, שאמנה וולנטרית אינה יכולה להחליף תקני פליטה, אלא לכל היותר להשלים אותם, ושהיא חלה רק על חלק קטן מהמפעלים בישראל. עוד טענה העותרת, שהאמנה מבוססת על דרישות מקלות ביחס למקומות אחרים בעולם, שהיא מתעלמת מקיומם של סוגים שונים של מזהמים שהם רעילים במיוחד, ושקבעה למפעלים לוחות זמנים בלתי סבירים ליישום הדרישות, עד תקופה של 14 שנים. גם השימוש בחוק רישוי עסקים או בצו אישי אינו מהווה, לדעת "אדם, טבע ודין", תחליף ראוי לתקנות פליטה.

אחד המסמכים המרכזיים שצורף לעתירה מעיד על הבעייתיות הרבה בהליך קבלת ההחלטות במשרד לאיכות הסביבה. מדובר במכתב ששלחה היועצת המשפטית של המשרד, עו"ד רותי רוטנברג, אל סמנכ"ל בכיר במשרד, יצחק גורן, ימים ספורים לפני החתימה על האמנה במשרדי התאחדות התעשיינים, לפני שש שנים. רוטנברג ציינה שהטקס מתקיים בלי שהועבר אליה נוסח מלא של האמנה ובלי שהתקיים במשרד בירור ראוי של העניין. היא העירה שאין באמנה אמירה מפורשת כי תקני פליטה ייקבעו בהקדם האפשרי. בכך כבל המשרד את עצמו להסכמות שיפגעו ביכולתו לקבוע תקנות כאלה.

צורת ניסוח מסמך האמנה וההוראות הכלולות בו מעקרות לדעת רוטנברג במידה רבה את יכולת האכיפה של המשרד מול גורמי זיהום. "הסכמה ושיתוף פעולה בין המשרד לאיכות הסביבה לבין גורמים מזהמים הם כמובן חיוביים וראויים לעידוד", הוסיפה רוטנברג, "אך הם אינם יכולים לבוא במקום תקינה וחקיקה ברורות". לסיום הוסיפה רוטנברג: "באמנה נזכרים כמה וכמה פעמים, ובצדק, 'העניינים ההוגנים של המפעלים', אך חסר האיזון המתחייב והאזכור לגבי העניינים ההוגנים של הציבור, כולל הזכות לסביבה ואוויר נקיים והזכות להחלה צודקת של שלטון החוק".

הדרישה: מעקב רציף, בזמן אמת

ארגונים סביבתיים העלו לא פעם את הדרישה שהמשרד לאיכות הסביבה יגביר את המעקב אחר מפעלים באמצעות מערכת ניטור רציפה המאפשרת לקבל נתונים בזמן אמת על רמות הזיהום.

לדברי מנכ"לית המשרד, ד"ר מיקי הרן, המשרד מקבל כיום נתונים למחשביו במישרין באמצעות מערכת ניטור רציף מקוון המופעלת בעיקר במתקנים גדולים כמו תחנות כוח. מערכת זו בודקת סוגים מסוימים של חומרים בעייתיים במיוחד. במפעלים נוספים קיימת מערכת ניטור רציפה שאת נתוניה יכול המשרד לקבל בכל עת מהמפעל.

הרן ציינה שכדי להקים מערכת של ניטור רציף מקוון שתבדוק סוגים רבים של חומרים יש צורך במכשיר שעלותו גבוהה במיוחד (כ-100 אלף דולר למכשיר), ולא ניתן לדרוש ממפעלים להתקינו על כל ארובה. המשרד לאיכות הסביבה גם יתקשה לפקח על מספר כה רב של נתונים. לכן המשרד ימשיך בשיטת המעקב הנוכחית, אבל ישקול הרחבת הניטור המקוון, בעיקר במפעלים שביחס אליהם קיים חשש שהם פולטים חומרים מסרטנים או מתכות רעילות כמו כספית.



חיפה, 2003. רק מחצית מ-85 המפעלים שהשתתפו במחקר הפחיתו את זיהום האוויר





תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות
tm_tools.isArticleType(article) : true