בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו
 

אתם מחוברים לאתר דרך IP ארגוני, להתחברות דרך המינוי האישי

טרם ביצעת אימות לכתובת הדוא"ל שלך. לאימות כתובת הדואל שלך  לחצו כאן

לקרוא ללא הגבלה, רק עם מינוי דיגיטלי בהארץ  

רשימת קריאה

רשימת הקריאה מאפשרת לך לשמור כתבות ולקרוא אותן במועד מאוחר יותר באתר,במובייל או באפליקציה.

לחיצה על כפתור "שמור", בתחילת הכתבה תוסיף את הכתבה לרשימת הקריאה שלך.
לחיצה על "הסר" תסיר את הכתבה מרשימת הקריאה.

המלצת השבוע

השעות, יס 1, שבת 21:30, 115 דקות

תגובות

התגובות ל"השעות", סרטו של סטיוון דולדרי מ-2002, היו מעורבות מאוד. היו צופים שהזדהו עם הסרט והתרגשו ממנו, והיו - בעיקר נשים - שהתנגדו לו בתוקף, וטענו, בין השאר, שהעיסוק הכמעט אובססיווי של הסרט בסוגיות של ייאוש וטירוף נשי הוא שטחי, מניפולטיווי ומכעיס. את הטענה הזאת היה אפשר לבסס על העובדה ש"השעות" הוא פרי יצירתם של שלושה גברים: הסופר האמריקאי מייקל קאנינגהם, שהסרט מבוסס על ספרו, שיצא לאור ב-1999 וזכה בפרס פוליצר; המחזאי והתסריטאי הבריטי דייוויד הייר, שעיבד את הספר לתסריט, והבמאי הבריטי סטיוון דולדרי, ש"השעות" הוא סרטו השני (ב-2000 הוא ביים את "בילי אליוט" המצליח).

עבודתו של הייר זכתה להערכה רבה משום שעם צאתו לאור נחשב "השעות" לספר שלא יהיה אפשר לעבדו לתסריט בשל אופיו הפוסט-מודרניסטי המורכב. עבודתו של הייר מסלקת אמנם מהספר רבות ממורכבויותיו הצורניות, אבל גם הופכת אותו ליצירה צלולה ונגישה יותר. היא מתעלמת גם מהיומרה הטרחנית לעתים של המקור, והופכת את "השעות" לסרט שהוא במידה מסויימת ישיר והגון יותר מהספר שעליו הוא מתבסס.

עלילת "השעות" עוברת בין שלוש נקודות זמן שונות, ומתארת יום בחייהן של שלוש נשים שונות, שאחת מהן היתה קיימת במציאות, והשתיים הנותרות הן דמויות פיקטיוויות. הסיפור המוקדם ביותר מתרחש ב-1921, ומתאר את היום שבו הסופרת וירג'יניה וולף (ניקול קידמן) החלה לכתוב את ספרה "גברת דאלאוויי" (ששמו המקורי היה "השעות"); הסיפור השני מתרחש ב-1951, ומציג את סיפורה של לורה בראון (ג'וליאן מור), עקרת בית מלוס אנג'לס, שנקלעת למשבר נפשי וקיומי; באותו היום היא מתחילה לקרוא את ספרה של וולף, ואף נוטשת את ביתה ועוברת לבית מלון שבו היא לוקחת לעצמה "חדר משלה"; הסיפור השלישי מתרחש בהווה, ובמרכזו ניצבת דמותה של קלריסה וון (וקלריסה הוא שמה הפרטי של גיבורת "גברת דאלאוויי"), עורכת ספרים ניו-יורקית, שביום המתואר בסרט מתכננת מסיבת יום הולדת למאהבה לשעבר (אד האריס), משורר שגוסס מאיידס. על בסיס סיפוריהן של שלוש הנשים האלה דן "השעות" בסוגיות של היחסים בין נשים לבעלים, בין הורים לילדים וגם בשאלות של זהות מינית, שבסרט מוצגת כנזילה ביותר. יותר מכל הוא עוסק בשאלת ההישרדות והקיום הנשיים.

"השעות" הוא מוצר קולנועי חלקלק ואופנתי מאוד, שמשלב בין האיכותי לפופולרי כדי לדון בכל מסכת הסוגיות שהוא מעלה. מכאן נובעות גם מעלותיו של הסרט, וגם חולשותיו. הסרט עוסק במגוון של נושאים שנמצאים כיום במרכזו של השיח התרבותי ומשתמש בשלל תחבולות צורניות וסגנוניות שמשוות לו צביון עכשווי ועדכני מאוד. הוא עושה זאת באופן מיומן ומתוחכם מאוד, אבל גם ערמומי, ובסופו של דבר שטחי. הכל בו נמצא "בחוץ", ואין בו אף לא מידה מועטה של סובטיליות רעיונית או אמביוולנטיות רגשית. ההחצנה הזאת היא שמאפשרת את התגובה הרגשית העזה לסרט - ו"השעות", גם אם מתנגדים לו הוא סרט שכמעט אי אפשר שלא להגיב לו בצורה עזה - אבל גם מונע ממנו מלהיות יצירה מעמיקה באמת. ההיבט המעניין ביותר של הסרט הוא האופן שבו הוא מחדיר את הנושאים שבהם הוא דן מהשוליים אל מרכז המיינסטרים התרבותי העכשווי, וכך גם מקדם את הדיון בהם וגם הופך אותם לחלק מהאידיאולוגיה השלטת.

בתחילת הצפייה בסרט, שעובר בין שלושת הסיפורים, עולה השאלה מי מבין שלוש הכוכבות שלו עושה את העבודה הטובה ביותר, אבל כעבור זמן מוטב לוותר על הניסיון הנואל הזה. "השעות" הוא סרט שיש בו עבודת אנסמבל מבריקה של שחקנים; לא רק קידמן (שהאף התותב שהוצמד לה בתפקיד וירג'יניה וולף היה מושא לאין-ספור בדיחות כשהסרט יצא לאקרנים, אבל הוא סייע לה לזכות באוסקר על תפקידה), מור וסטריפ, אלא גם אד האריס, קלייר דיינס, ג'ף דניאלס, סטיוון דיליין, טוני קולט, אליסון ג'אני, ג'ון ס' ריילי, מירנדה ריצ'רדסון והשחקנית הבריטית איליין אטקינס שמופיעה בסרט בתפקיד קטן (וב-1998 עיבדה לתסריט את "גברת דאלאוויי", שנהפך לסרט בבימויה של מרלין גוריס). "השעות" הוא סרט שראוי לצפות בו גם אם נענים לו בחוזקה או נרתעים ממנו בעוצמה לא פחותה. גם בשל מעלותיו וגם בשל חולשותיו זהו סרט של זמננו, והוא אולי מדבר על הרגע שבו אנו נמצאים באופן ישיר יותר מסרטים שלמים והוגנים ממנו.



ניקול קידמן



תגובות

דלג על התגובות

בשליחת תגובה זו הנני מצהיר שאני מסכים/מסכימה עם תנאי השימוש של אתר הארץ

סדר את התגובות

כתבות שאולי פספסתם

*#
בואו לגלות את עמוד הכתבה החדש שלנו